איתמר בן-גביר (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
האם בן-גביר, שנתניהו מתאמץ כל כך להכניס לכנסת, ממשיך את דרכה של כך?

כהנא מת, בן-גביר חי

פרשנות

האיחוד בציונות הדתית מקרב יותר מאי-פעם את איתמר בן-גביר למושב בכנסת ● בעקבות זאת, החל מאמץ חסר-תקדים להלבין את הפעיל הקיצוני שהחל את דרכו כמי שגנב עיטור מרכב הקדילק של יצחק רבין שבועות לפני הירצחו והפך לעו"ד פעלתני ומרואיין מבוקש בתקשורת ● אך הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר אלא על נתניהו, ועד כמה ירחיק לכת כדי להבטיח את המשך שלטונו

בחודש האחרון מתנהל ויכוח על השאלה האם יו"ר עוצמה יהודית איתמר בן-גביר, פוליטיקאי מהימין העמוק וחסיד של הרב מאיר כהנא, הוא בעצם "כהניסט", או חיה פוליטית קצת פחות קיצונית.

השאלה היא כמובן סובייקטיבית. מה שאחד תופס כקיצוניות השני רואה כריאליזם חד-הבחנה או אותנטיות מתקנת.

אבל הוויכוח הוא לא באמת על בן-גביר. הוא על ראש הממשלה בנימין נתניהו, שהשקיע מאמצים רבים בשבועות האחרונים כדי לוודא שבן-גביר ייכנס לכנסת הבאה באמצעות איחוד בין עוצמה יהודית למפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'.

מעורבותו של נתניהו הייתה מכרעת. הוא דחף באינטנסיביות לאיחוד, ואף הציע לסמוטריץ' תיקים בממשלה ומושב אחד מרשימת הליכוד בתמורה להסכמתו.

בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'
בנימין נתניהו ובצלאל סמוטריץ'

ברור למה נתניהו עשה זאת. סמוטריץ' ובן-גביר, בנפרד, הגיעו בסקרי החודש שעבר לשני אחוז מהקולות כל אחד, הרבה מתחת לאחוז החסימה. ביחד, לפי סקרים בשבועיים האחרונים, הם עוברים את הסף. נדמה שהמהלך השתלם, שהאיחוד הציל לימין במרוץ הצמוד שכנראה יהיה בקלפי במרץ לפחות 4 מנדטים.

אבל התמיכה בבן-גביר חשפה את הליכוד למתקפות מכל הקשת הפוליטית, מהשמאל הרחוק, יש עתיד במרכז, ועד ימינה ותקווה חדשה. חברי ליכוד רבים, כמו יו"ר הכנסת יריב לוין, השר צחי הנגבי ורבים אחרים, מקדימים כל אמירה על המהלך בניסיון להרחיק את עצמם ממנו, תוך שהם מכנים את בן-גביר גזען או מציינים שעמדותיו "אינן העמדות שלי".

הליכוד גם ניסה להדוף את הביקורת באמצעות הצבעה על כשלים במפלגות אחרות. הם הדגישו את הקיצוניים או אפילו סתם הערות לא נעימות שנאמרו בעבר על ידי ח"כים ומועמדים מהמפלגות הערביות או השמאל, וטוענים שהביקורת על בן-גביר נועדה להגן על המרכז-שמאל לכשינסה ליצור קואליציה שנשענת על "תומכי טרור".

ישראל חזרה לויכוח הנודע בין ימין ושמאל על איזה צד מחזיק בקצה קיצוני יותר.

איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' בבת ים, 6 באפריל 2019 (צילום: פלאש 90)
איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ' בבת ים, 6 באפריל 2019 (צילום: פלאש 90)

"לא כהניסט"

הניסוח הטוב ביותר של מאמצי הימין להגן על מועמדותו של בן-גביר – כלומר, להגן על הנכונות של נתניהו להכניס את בן-גביר לכנסת – הגיע בטור של קלמן ליבסקינד שפורסם במעריב.

ליבסקינד טוען שהנסיון לקשר בין בן-גביר למאיר כהנא הוא לא כן, מכיוון שבן-גביר לא חולק את עמדותיו של הרב המנוח. תוך כדי הגנתו על בן-גביר, ליבסקינד גם שוטח בבהירות מדוע כהנא עצמו הפך לדבר כה פסול בפוליטיקה הישראלית.

ליבסקינד טוען שאלו המנסים לכפות את המורשת הכהניסטית על בן-גביר עושים זאת כדי להרוויח נקודות פוליטיות. "ברגע ששמת על השולחן את קלף ה'ממשיך דרכו של כהנא', אתה כבר לא צריך להוכיח כלום", הוא כותב.

ליבסקינד טוען שאלו המנסים לכפות את המורשת הכהניסטית על בן-גביר עושים זאת כדי להרוויח נקודות פוליטיות. "ברגע ששמת על השולחן את קלף ה'ממשיך דרכו של כהנא', אתה כבר לא צריך להוכיח כלום"

הוא מציין שבן-גביר היה בן 14 כשכהנא נורה ב-1990. אבל מעבר לכך, עמדותיו של כהנא היו הרבה יותר קיצוניות משל בן-גביר.

"הרב כהנא, לדוגמה, גרס שרק יהודי יכול להיות אזרח ישראל", מציין ליבסקינד, "הוא טען שרק יהודים יכולים לגור בירושלים, שצריך להקים חופי רחצה נפרדים ליהודים וללא יהודים, ושקיום יחסי מין או נישואים בין יהודים וגויים צריכים להיאסר בחוק. מישהו שמע משהו שמתקרב לזה מבן-גביר? הרי צריך להיות אדם עם יכולת מרשימה לכזב, כדי להשיב על השאלה הזו בחיוב".

מאיר כהנא נואם בכנסת ב-24 באוגוסט 1984 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)
מאיר כהנא נואם בכנסת ב-24 באוגוסט 1984 (צילום: יוסי זמיר/פלאש90)

הוא מסכם: "למה, לדעתכם, הרב כהנא ותנועתו הוצאו מחוץ לחוק, ואיתמר בן-גביר ותנועתו לא? בדיוק בגלל הדברים האלה".

צריך להוסיף לקו ההגנה הזה את העובדה שבן-גביר עצמו הכחיש בהזדמנויות רבות שהוא יורשו האידיאולוגי של כהנא, גם אם הוא מתייחס אל הרב באופן חיובי.

"עוצמה יהודית היא לא ממשיכת דרכו של הרב כהנא", אמר בריאיון לאתר "סרוגים" בשבוע שעבר. "שלא יהיו אי הבנות, אני חושב שהרב כהנא היה צדיק, היה קדוש, נלחם מלחמות למען עם ישראל, נרצח על קידוש ה', העלה את יהודי ברית המועצות, נלחם במסירות נפש את כל המלחמות, נלחם נגד מחבלים שפוגעים בנו.

"שלא יהיו אי הבנות, אני חושב שהרב כהנא היה צדיק, היה קדוש, נלחם מלחמות למען עם ישראל, נרצח על קידוש ה', העלה את יהודי ברית המועצות, נלחם במסירות נפש את כל המלחמות, נלחם נגד מחבלים שפוגעים בנו"

"אבל אחרי כל הדברים האלה, אני לא הרב כהנא מילה במילה. אני לא בעד חוק על חופי ים נפרדים ולא בעד להכליל את כל הערבים. אגב, מי שמכיר את הספרים של הרב כהנא יודע שגם לו היו תקופות, היו תקופות שהוא לא דיבר על כל הערבים בהכללה. אני לוקח המון דברים טובים מהרב כהנא, אבל אני לא שם. אני משתדל לפעול בדרך שלי למען עם ישראל וארץ ישראל".

מאיר כהנא מצביע בכנסת, ב-13 באוגוסט 1984 (צילום: AP Photo/Anat Givon)
מאיר כהנא מצביע בכנסת, ב-13 באוגוסט 1984 (צילום: AP Photo/Anat Givon)

והוא הוסיף: "אני יודע שחיכו, שאני אגיד משהו בריאיון, הנה, הוא מכליל את כל הערבים. אין ריאיון שאני לא אומר את זה: שאני לא בעד להכליל את הערבים כערבים. אבל כן, מי שנגדי, שפוגע בי, בילדים שלנו, בחיילים שלנו, אני נגדו".

כהניזם אז והיום

כהנא, יליד ניו יורק, התפרסם לראשונה בארה"ב כשייסד שם את הליגה להגנה יהודית, תנועת אזרחים מיליטנטית שהוקמה כדי להגן על יהודים מפני התקפות אנטישמיות. הוא השתמש בקמפיין טרור, שכלל הנחת מטענים, כלפי מתקנים ונציגים דיפלומטים סובייטים בארה"ב, כשניסה למשוך תשומת לב למצוקת יהודי ברית המועצות.

כהנא היגר לישראל בשנות ה-70, ואחרי כמה ניסיונות לא מוצלחים נכנס לכנסת ב-1984 כמנהיג תנועת "כך".

בכהונה היחידה שלו בכנסת, כהנא זכה לביקורת רבה על כך שיזם הצעות לגרש את ערביי ישראל מהמדינה ומיהודה ושומרון. הוא קידם יוזמות גזעניות כמו הניסיונות להוציא מחוק לחוק נישואים מעורבים ואפילו יחסי מין בין יהודים ללא-יהודים, וקרא להחלפת הדמוקרטיה הישראלית בחוק דתי.

כפי שליבסקינד מדגים עם דוגמאותיו, כהנא לא היה סתם פופוליסט. הגזענות שלו היתה שיטתית וגורפת. הוא התגאה בעמדותיו והתעקש שהן האמונות הבסיסיות והאותנטיות ביותר של היהדות.

מאיר כהנא ב-1985 (צילום: משה שי/פלאש90)
מאיר כהנא ב-1985 (צילום: משה שי/פלאש90)

הבחירה של ראש הממשלה דאז יצחק שמיר לצאת במחאה ממליאת הכנסת בכל פעם שכהנא קם לדבר לא היתה גימיק או מחווה לשמאל. הסלידה הערכית של הליכוד מהאיש הייתה אמיתית ועמוקה. כהנא לרוב דיבר מול מליאה ריקה.

ב-1988 בג"ץ אישר את פסילת תנועת כך, למרות טענתו של כהנא שאיננו גזען. שנתיים לאחר מכן כהנא נרצח בניו יורק על ידי קיצוני מצרי-אמריקאי.

אחרי מותו, התנועה התפצלה לשניים. פלג אחד הוביל השוליה של כהנא, ברוך מרזל, שהקים ב-2012 את מפלגת עוצמה לישראל יחד עם בן-גביר ותומכי כך נוספים. המפלגה שינתה את שמה בהמשך ל"עוצמה יהודית".

בן-גביר נולד למשפחה חילונית במבשרת ציון, אבל כנער הפך לפעיל בתנועת כך. הוא זכה לתהילה קצרה בריאיון טלוויזיוני שבו הציג בגאווה עיטור שהצליח להסיר מהקדילק של ראש הממשלה יצחק רבין. "כמו שהגענו לסמל הזה, אנחנו יכולים להגיע גם לרבין", אמר בן-גביר למצלמות שבועות ספורים לפני רצח רבין.

מאז הוא השלים תואר במשפטים ופתח משרד שמייצג חשודים בטרור יהודי, במקביל לקריירה הפוליטית שלו.

בכל אחד מארבעת סבבי הבחירות האחרונים, נתניהו ניסה לתווך עסקאות לאיחוד בין עוצמה לבין פלגים ימניים נוספים. במרוץ לקראת הבחירות באפריל 2019, נתניהו הינדס עסקה שחיברה בין עוצמה לאיחוד מפלגות הימין, מה שהקנה לבן-גביר את המקום השישי ברשימה.

הצעד של נתניהו זכה לגינויים כמעט מכל ארגון יהודי מרכזי בתפוצות, כולל אלו שלרוב לא מתערבים בפוליטיקה הישראלית, גינוי שמהדהד גם היום. הרשימה זכתה בחמישה מושבים, וזה היה הכי קרוב שבן-גביר הגיע לכנסת – עד היום.

בן-גביר הוא מספר שלוש ברשימת הציונות הדתית. אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה, כפי שמראים הסקרים, המקום מובטח לו.

במובן מסוים, ליבסקינד צודק שנתניהו לא מעודד את חזרתו השנייה של מאיר כהנא לכנסת. בן-גביר, למשל, לא קורא בגלוי לאסור בחוק יחסי מין בין יהודים ללא-יהודים.

ואם בן-גביר הוא גרסה מעודנת של הכהניזם שיכולה להיכלל בתוך גבולות השיח הלגיטימי, משתמע מכך שנתניהו לא יכול להזדהם מהחיבור אליו.

איתמר בן-גביר באזכרה למאיר כהנא ב-2017 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)
איתמר בן-גביר באזכרה למאיר כהנא ב-2017 (צילום: יונתן סינדל/פלאש90)

אבל במובן אחר, כנראה חשוב יותר, ליבסקינד לא יכול לדבוק בטיעון הזה בלי להתעלם מרוב מה שבן-גביר אמר ועשה בשלושה עשורים של פעילות ציבורית, שכלל בין היתר שבחים ודברי הלל גלויים כלפי כהנא ועמדותיו, והצהרות ברורות וחד משמעיות שהוא, בן-גביר, אכן חסידו וממשיך דרכו של כהנא.

ליבסקינד לא יכול לדבוק בטיעון הזה בלי להתעלם מרוב מה שבן-גביר אמר ועשה, כולל שבחים ודברי הלל גלויים כלפי כהנא ועמדותיו, והצהרות ברורות וחד משמעיות שהוא אכן חסידו וממשיך דרכו של כהנא

האינטרנט לא שוכח

ב-2018 עמד בן-גביר על הבמה באירוע שהנציח, במילים של הבאנר מאחוריו, "28 שנים לרצח מנהיג ישראל, הרב מאיר כהנא". מטרתו של האירוע התבהרה בשורה השנייה של הבאנר: "בדרישה לבטל את פסילת תנועת כך", ליד הסלוגן הידוע, "כהנא צדק!".

הניסיון להוציא את כך מחוץ לחוק, הסביר בן-גביר, כשל. הסיבה: הוא וחבריו במפלגת עוצמה יהודית הם-הם תנועת כך.

"היום אנחנו רואים את זה בפרספקטיבה של 30 שנה, הפסילה של תנועת כך לא הביאה לכלום. עובדה, גם אחרי 30 שנים: הכלבים נבחו והשיירה עברה. מרום ההיסטוריה, הסתבר לכל אלה שהיו שותפים לאותו החטא (של פסילת כך) שהם לא יכולים להשתיק, לא יכולים לסתום פיות…. היום גם הם אומרים לעצמם, אגב, 'נכשלנו'. עוכרי ישראל האלה נכשלו".

הוא הצביע על עמיתיו בהנהגת עוצמה יהודית, ביניהם הפעיל הפרו-כהניסט מרזל, מיכאל בן-ארי ובנצי גופשטיין כשדיבר.

בנצי גופשטיין, איתמר בן-גביר וברוך מרזל בארוע בחירות של עוצמה יהודית, פברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בנצי גופשטיין, איתמר בן-גביר וברוך מרזל בארוע בחירות של עוצמה יהודית, פברואר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"שלושים שנה אחרי והיום כבר אפשר לומר שלא סתמו לנו את הפה. לד"ר בן-ארי ולי יש תוכנית ברדיו. גם הפכנו להיות פרשנים בתוכנית רדיו מאוד מאוד פופולרית. ברוך מרזל ובנצי גופשטיין מתראיינים חדשות לבקרים.

"30 שנה אחרי והיום כבר אפשר לומר שלא סתמו לנו את הפה. לד"ר בן-ארי ולי יש תוכנית ברדיו. גם הפכנו להיות פרשנים בתוכנית רדיו מאוד מאוד פופולרית. ברוך מרזל ובנצי גופשטיין מתראיינים חדשות לבקרים"

"יש לנו במות ציבוריות. יש לנו כלים. יש לנו מפלגה, שאנחנו היום קוראים לתרום לה, לגיוס ההמונים של המפלגה הזאת, כדי שנוכל להכניס ארבעה, חמישה, שישה, שבעה מנדטים לכנסת. אבל 30 שנים אחרי אנחנו קוראים לצדק היסטורי".

כלומר, כהנא לא היה צריך להיפסל, ואותן נסיונות להוציא את כהנא – את כהנא עצמו, כמו גם דעותיו ותנועתו – מהשיח הפוליטי כשלו, בגלל שעוצמה יהודית היא היא היורשת והמקדמת של אותה אג'נדה.

במילותיו של בן-גביר עצמו, בהערות שהוכנו בקפידה וזמינות אונליין בסרטון הזה (הלינק הוא לציוץ בתגובה לליבסקינד), הוא מתעקש, ולא לפני זמן רב כל כך, שתנועת עוצמה יהודית היא הגלגול הנוכחי של התנועה הכהניסטית המקורית שליבסקינד וראשי הליכוד כל כך סולדים ממנה.

איתמר בן-גביר מופיע בפני פעילים תומכי מאיר כהנא ותנועת כך ב-2018 (צילום: צילום מסך)
איתמר בן-גביר מופיע בפני פעילים תומכי מאיר כהנא ותנועת כך ב-2018 (צילום: צילום מסך)

זו לא דוגמה יוצאת דופן או לא מייצגת. בן-גביר, באופן שיטתי וגם לאחרונה, מהלל את כהנא ומתעקש שהוא הולך בדרכו.

ב-21 בפברואר, 2019, לקראת בחירות אפריל, ולאחר שנתניהו דאג להכניס אותו לרשימת איחוד מפלגות הימין, בן-גביר נשאל באולפן ynet על החיבור שלו לכהנא. הוא הסביר: "אני תמיד אומר, מה ההבדל בין הרב כהנא לביננו, מלבד זה שהוא היה מנהיג וגדול? ההבדל הגדול הוא שלנו פותחים מיקרופון יותר. היום יש יותר ויותר מיקרופונים שנותנים לנו ואנחנו משמיעים את קולנו", ענה.

"אני תמיד אומר, מה ההבדל בין הרב כהנא לביננו, מלבד זה שהוא היה מנהיג וגדול? ההבדל הגדול הוא שלנו פותחים מיקרופון יותר. היום יש יותר ויותר מיקרופונים שנותנים לנו ואנחנו משמיעים את קולנו"

איזה בן-גביר צודק? אותו בן-גביר שטוען שהוא ממשיך דרכו המובהק של כהנא, ושעצם מועמדותו לכנסת היא הוכחה שאת מפעלו של כהנא לא הצליחו לעצור? או הבן-גביר שטוען שיש פער אידאולוגי משמעותי בינו לבין הרב?

עם חברים כאלה

השאלה לדיון פה היא לא הקיצוניות היחסית של פלגים שונים. השאלה היא האם בן-גביר, למרות הרטוריקה המרוככת ולמרות המגנים החדשים שלו מימין, מאמין שהוא מייצג את האג'נדה הישנה של כהנא בזמן שהוא מובל על ידי מנהיג המיינסטרים הימני אל הכנסת.

איתמר בן-גביר, מיכאל בן-ארי וברוך מרזל בארוע בחירות של עוצמה יהודית במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
איתמר בן-גביר, מיכאל בן-ארי וברוך מרזל בארוע בחירות של עוצמה יהודית במרץ 2019 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

לא רק עדותו של בן-גביר עצמו מבהירה את הסוגייה הזאת. עמיתיו וחבריו בעוצמה יהודית – אותם פעילים שהוזכרו בנאומו מ-2018 ושמלווים אותו מזה שנים – מעידים על המשכיות של הכהניזם גרסת המקור.

בן-ארי, המנהיג הקודם של עוצמה יהודית שנפסל לרוץ לכנסת ב-2019, נאם בגלוי בשבחי כהנא לאורך השנים. כשבן-ארי נבחר לכנסת ב-2009, הרביעי ברשימת האיחוד הלאומי, הוא מינה את מרזל ואת בן-גביר כעוזריו הפרלמנטרים.

גופשטיין, פעיל כך לשעבר, ייסד את ארגון להב"ה ששם לו למטרה להציל את בנות ישראל מציפורני המאהבים הערבים שלהם. חברי הקבוצה נעצרו בעבר על הצתה של בית ספר מעורב ואף הפגינו בכניסה לאולמות חתונות שבהם התקיימו חתונות בין בני זוג מדתות שונות.

הניתוק החומל הזה של ליבסקינד בין בן-גביר לכהנא לא עומדת בביקורת, והמבוכה לנתניהו, גם בתוך הימין, לא דוהה או נעלמת, לפחות לעת עתה. היא הפכה לחלק מהקמפיינים בימין נגד הליכוד, במיוחד מכיוון תקווה חדשה, שלא לומר קמפיינים של יש עתיד ומפלגות השמאל.

בנימין נתניהו (צילום: ראובן קסטרו/פול)
בנימין נתניהו (צילום: ראובן קסטרו/פול)

בתחילת החודש, בניסיון להפיג חשש בתוך שורות הליכוד בנוגע לחברות החדשה עם בן-גביר, הסביר נתניהו בריאיון עם ערוץ 12 שבן-גביר לא יקבל מקום בממשלה הבאה, אבל יהיה חבר בקואליציה בכנסת. הוא המשיך והסביר שאין בכך שום תקדים, מכיוון שבן-ארי היה חלק מהקואליציה כבר בממשלת 2009.

זאת טעות משונה מצד נתניהו, שוודאי זוכר שבן-ארי ורשימת האיחוד הלאומי נותרו מחוץ לקואליציה ב-2009, מכיוון שזה היה התנאי של אהוד ברק להכנסת העבודה לממשלה.

ייתכן שנתניהו וסנגוריו החדשים של בן-גביר אכן יצליחו להלבין אותו ואת צאן מרעיתו במטרה להפכם לבני ברית לגיטימיים של הימין המיינסטרימי.

מנגד, ייתכן שהחיבור הזה יכתים את מורשתו של נתניהו בקרב על אלו שבמילותיו של ליבסקינד עוד "זוכרים את הרב כהנא".

עוד 1,916 מילים
כל הזמן // יום שני, 19 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

משבר הדיור חוזר, ובגדול: עשור אחרי מחאת האוהלים ברוטשילד, מחירי הדירות שוב דוהרים כלפי מעלה ● הביקושים גבוהים ויש מחסור בדירות באזור המרכז ● כחלון ניסה לבלום את המחירים ונכשל בעוד שדרעי וליצמן נתפסים כמי שדואגים לסקטור שלהם ● חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הקבלנים: "אנחנו כבר 13 שנה במשבר מתמשך והוא חמור לדעתי יותר מהמשבר עם איראן"

עוד 2,441 מילים

לשופרות כדאי להקשיב לפרשנים הימנים

ככל שעוברים ימי המנדט של נתניהו, כך נפקחות עיניהם של יותר ויותר גורמים בפוליטיקה ובאמצעי התקשורת המזוהים עם הימין והחרדים, שמבקשים להתנער מהתמיכה האוטומטית של רוב מחנה הימין בנתניהו. ההתפכחות באה לידי ביטוי בקרב הימין והמגזר החרדי, אך רואים אותה גם בקרב אנשי המחאה.

ככל שעוברים ימי המנדט של נתניהו, כך נפקחות עיני יותר ויותר גורמים בפוליטיקה ובאמצעי התקשורת המזוהים עם הימין והחרדים. את ההתפכחות רואים גם בקרב אנשי המחאה

בימים בהם כונו המפגינים "מפיצי מחלות" (שהרי לנוכח מצב התחלואה כיום הם כבר הפסיקו להפיץ מחלות ועברו לסטטוס של כינים), המפגינים סיפרו שנתקלו בלא מעט אנשי ימין שהתפכחו, עזבו את הליכוד ועברו להשתתף בעצמם במחאה. מי שמכיר את הנפשות הפועלות יודע כי חלק מאנשי המחאה הם אנשי ימין או אנשי ליכוד לשעבר.

כאמור, הקולות המפוכחים נשמעים גם בתקשורת החרדית. תקשיבו למשל לריבלין (לא הנשיא) הפרשן החרדי יעקב ריבלין, למשל, אמר:

"בוחרים של שישים ואחד מנדטים בחרו באלו שהבטיחו לא לשבת איתו. זה רצון הבוחר, זו פעם רביעית ומן הראוי שנתניהו יכבד אותו וילך הבייתה".

 מאמר שכתב העיתונאי אריאל כהנא ב"ישראל היום" עורר סערה. עצם כתיבת המאמר משקפת את קיומם של בקיעים בחומה הבצורה שנבנתה ע"י הימין כדי להגן על נתניהו. במאמר המדובר, כהנא מנסה לשכנע את חבריו מהימין כי הפתרון למשבר הפוליטי יהיה, כדבריו, לשחרר את הפקק הלו הוא נתניהו.

מהטקסט של כהנא, למי שנתקל לראשונה בכותב, ניתן ללמוד כי הוא בעל עמדות ימין. או כפי שמדקלמים זאת נתניהו ושריו – "על מלא". עם זאת, ניתן לומר לזכותו שהוא מקדם באופן גלוי ובאומץ פתרון פרגמטי ששומר על הימין בשלטון, ללא ראש ממשלה עם 3 כתבי אישום, הפועל על פי האינטרסים האישיים שלו לפני טובת המדינה. פתרון שבאופן אישי בהחלט לא מקובל עלי, כמי שתומך בממשלת שינוי, אך השיח שכהנא מעורר בעקבות מאמרו מעניין, וניתן ללמוד ממנו על הלך הרוח המתגבש בימין.

כהנא כותב במאמרו:

"זו המציאות הפוליטית, טובה או רעה, מוצדקת או מעוותת, הגונה או אכזרית. זה פוצע את הלב, במיוחד לאנשים כמוני שליוו את נתניהו מקרוב. אך ככל שאדם יכול לצפות את העתיד, המציאות הזו לא תשתנה.

הריאל פוליטיק הוא שנתניהו הוא איש הציבור היחיד שאם יזוז במעט מתפקידו הנוכחי, תתאפשר הקמת ממשלה בישראל. אם בנט או סער, או ליברמן, או לפיד, או מיכאלי, או סמוטריץ', יעזבו עדיין לא תקום ממשלה, משום שאף מפלגה לא תשנה את עמדתה בנוגע אליו. לעומת זאת, אם נתניהו יתגמש ניתן יהיה להקים ממשלה ברגע.

זה אולי לא צודק ולא פייר אך זה המצב. אחרי שנתיים של סחרור נוראי, הדרך היחידה להקים ממשלה בישראל היא ויתור של נתניהו.

הרעיונות מסתובבים בחלל האוויר. בכיר אחר מהליכוד שיחליף אותו. רוטציה מעוגנת בחוק וערובות אחרות. לא הפרטים חשובים אלא העיקרון. בלי נכונות של נתניהו לשחרר את הפקק, לא תוקם ממשלה בעתיד הקרוב או הרחוק. ודאי וודאי שלא תוקם ממשלה לאומית, שתחולל את הרפורמות במערכת המשפט, תדאג להתיישבות ובכלל תהלום ערכיהם של נתניהו ומצביעיו".

נחסוך לכם את ההשמצות שספג כהנא בטוויטר בתגובה למאמרו. לפי תגובתו להשמצות, ניתן להבין שהאיש מכיר היטב את נתניהו:

"אני מלווה את נתניהו 25 שנה. בבחירות 1996 עמדתי בצמתים עם תמונותיו. כעיתונאי, מאז שב לראשות ב-2009, כשדיברו על 'בידוד מדיני', אני כתבתי שישראל פורחת. כשלעגו לקשריו עם פוטין טענתי אני בשבחם. כשהשמיצו את נאומיו בקונגרס, דיברתי על גדולתם. איני צריך הטפות".

והנה גם הפרשן החרדי יאיר שרקי מצטרף ומעז להציע אלטרנטיבה לתקיעות האינסופית:

"ואחרי ימי הזיכרון והעצמאות, בלתי נתפס שאחדות לא עולה אפילו כאפשרות כדי לפתור את המצב הפוליטי. בפעם הקודמת השמאל-מרכז התפשר ורוּמה. עכשיו תור הימין לוותר: אם נתניהו לא מסוגל להיות שני ברוטציה, ממשלת אחדות של בנט – לפיד עדיפה מעוד בחירות והמשך ההתגוששות".

וישנו גם בני רבינוביץ', פרשן חרדי הכותב ב"יתד נאמן", שנראה כי מאס בסגידה לנתניהו:

"האפשרות היחידה שלפנינו (אחרי שנכשלת כבר 4 פעמים) חדה וברורה; חלאס. לך לקיסריה, ותוך 5 דקות תוקם כאן ממשלה יציבה וחזקה".

אם כן התחושה הרווחת, המגובה במספר דוגמאות, היא שמחלחלת ההבנה שהפתרון לתקיעות הפוליטית היא שאסור לתת לנתניהו להרכיב ממשלה וכי מדובר בטעות פוליטית. וכאמור, גם גורמים בימין ובמגזר החרדי מתחילים להבין זאת ולגלות את הפנים האמיתיות של נתניהו מתחת למסיכה (לא זו של הקורונה).

אם כן התחושה הרווחת, המגובה במספר דוגמאות, היא שמחלחלת ההבנה שהפתרון לתקיעות הפוליטית היא שאסור לתת לנתניהו להרכיב ממשלה וכי מדובר בטעות פוליטית

אותם ח"כים, פעילים פוליטיים ועיתונאים שהתפכחו – חייבים להשמיע את קולם ולפעול ביחד למען יצירת תפנית במציאות הפוליטית ההזויה. תומכי הליכוד סבורים שהרוב בחר בנתניהו, כלומר ב-30 מנדטים, אך כפי שריבלין אמר וכפי שנאמר לא מעט – הציבור בחר ב-62 מנדטים שמתנגדים לנתניהו. אמרתם שהרוב קובע והפעם אתם צודקים. לפי השיטה, הרוב נגד נתניהו.

בכתבה דילמת הליכודניקים ששודרה אמש (ראשון) ניתן לראות כי למספר ליכודניקים ירד האסימון, או בעידן של היום – ירדה האפליקציה, והם מבינים שבלי נתניהו יכלה להיות להם ממשלה ימנית עם ראש ממשלה אחר מהליכוד.

הזכרתי את ישראל היום בשל המאמר של כהנא. אבל ראוי להתעכב גם על רגעים מעניינים שאירעו באולפן שישי האחרון, כשבועז ביסמוט הגדיר את העיתון שאותו הוא עורך: "עיתון ימני שמרן שמתנגד לכניסה של רע"ם לממשלה".

זו לא הפעם הראשונה שביסמוט שוגה בדיווח או בניתוח המציאות. ישראל היום הוא עיתון שפועל לפי דגם ישן שדי נעלם מהעולם, כך שיתכן שכדאי לשנות את שמו ל"ישראל אתמול". עיתון מגויס שנולד ע"י מקורבו של נתניהו שלדון אדלסון המנוח, במטרה להביע תמיכה/לקדם/לחזק את נתניהו, על פי הדגם הסובייטי שנולד בראשית המאה ה-20 והתחדד בתקופת המלחמה הקרה. דגם לפיו, כדי להנחיל את מסרי השלטון לכלל האוכלוסייה, הפעילה המדינה הקומוניסטית מכונת תעמולה משומנת היטב. פייק ניוז שנקרא, למרבה האירוניה: "אמת". פראבדה.

הוויכוח בין גדי סוקניק לשי גולדן, שלאחרונה קיבל זמן מסך עודף במקום ד"ר הילה קורח הנפלאה, ממחיש את הוויכוח הקיים היום בין אלו שזועמים על התועמלנים, או בשפה של היום "השופרות", לבין אלו שתומכים בהם כחלק מהתמיכה בנתניהו. מי שמקשיב לאחרונה לגולדן מבין היטב את סוקניק.

שי גולדן ראש בראש מול גדי סוקניק.

סערה בשידור חי | שי גולדן ראש בראש מול גדי סוקניק.גדי סוקניק מרמז האשמות חסרות בסיס כלפי ראש הממשלה בנימין נתניהו, בנוסף הופך את ראש המוסד יוסי כהן למעיין עושה דבריו האישיים של נתניהו.שי גולדן לא נשאר חייב.

Posted by ‎לירן אלמוג כהן – Liran Almog Cohen‎ on Sunday, April 11, 2021

רשימת השופרות ארוכה, וקוראת תיגר על הקביעה שהתקשורת שמאלנית, שיש ממש בהתקפה של נתניהו על התקשורת, ובעיקר מרדדת את התקשורת.

נחזור לביסמוט, שמדי יום שישי, בעידוד הפרשן עמית סגל, עושה מאמצים כדי לאתרג את נתניהו ולדבר בשבחו ללא שום רסן, עד שזה נראה שהוא מנסה לבסמט לנו את התודעה. חצי עם מעריך את השופרות, חצי עם מתקשה לצפות בהם על המסך ולשמור על לחץ דם תקין.

ביסמוט, מדי יום שישי, בעידוד הפרשן עמית סגל, עושה מאמצים לאתרג את נתניהו ולדבר בשבחו ללא שום רסן. חצי עם מעריך את השופרות וחצי עם מתקשה לצפות בהם על המסך תוך שמירה על לחץ דם תקין

ואם כבר ישראל היום, אי אפשר לסיים את הפוסט מבלי להתייחס לבחירה שלו  להקדיש את השער בערב יום הזיכרון לחייל אליאור עזריה, מה שמשקף את הערכים והסטנדרטים של העיתון, שמשקפים נאמנה את אלו של השלטון שאותו הם מדבררים.

עיתונאי, בעל תואר B.A בממשל ודיפלומטיה ותואר MA במדיניות ציבורית מאוניברסיטת ת"א. עוסק בקידום נושאי סביבה וקיימות וממשל פתוח, שקיפות, ממשל מקוון ושיתוף ציבור. מאמין בהשפעת התקשורת על חיזוק הדמוקרטיה וחקר האמת

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,030 מילים

"מה לנו כי נלין אם בהם נוהגים ככה?"

ראיון נעמי מורביה עוקבת בייאוש אחר מחאת נכי צה"ל ● כמי שמובילה את מאבק הנכים להעלאת קבצת הנכות בביטוח לאומי מזה שנים, היא מאמינה שהעוול שנעשה לנכי צה"ל אף גדול מזה שנעשה לנכים שהיא מייצגת ("בגלל האחריות השילוחית של המדינה"), חושפת כי גם בנה הוא הלום קרב ומזהירה את נכי צה"ל מפני הבטחות השווא של נתניהו: "מצבם נעשה יותר גרוע בגללו. אז למה שנאמין לו?"

עוד 1,111 מילים

״עמדתנו נותרה זהה - או ממשלת ימין בראשות מישהו אחר או אחדות פריטטית״

נוכח הפרסומים כי נתניהו בוחן ההצבעה ישירה לראש ממשלה ציטט סער את נתניהו שאמר פעם ״שיטת ממשל אינה זוג גרביים" ● נתניהו ובנט נפגשים ● לפיד נפגש עם עודה וטיבי ● ישועה: נדרשתי להסיר תמונה של יאיר מתנשק עם חברתו כי רה״מ אמור לחתום על הנפקה ● סמי אבו-שחאדה על האלימות ביפו: ״אנשים שבאים לעיר מעורבת ורואים בה משהו שצריך לשנות - זה מסוכן"

עוד 21 עדכונים

למקרה שפיספסת

הפרסום אתמול כאילו דרעי, נתניהו ובנט מבקשים לקדם בחקיקה זריזה בחירות ישירות לראשות הממשלה בתוך שבועיים מעיד על הפאניקה בסביבת נתניהו ושותפיו, שמבינים כי הזמן אוזל - ואין להם שום היתכנות להקים ממשלה ● וכך, הייאוש מתחיל לחלחל גם לתוך שורות הליכוד וגם ההכרה שאפילו באופוזציה, אף אחד לא ינסה להחליף את נתניהו בראשות המפלגה ● פרשנות

עוד 449 מילים ו-3 תגובות

הנסיך חמזה תחת מתקפה

המלך עבדאללה עבר למתקפה ומכפיש באופן מתוחכם את הנסיך חמזה, למרות ההכרזה הרשמית על סיום המחלוקת בבית המלוכה. המלך עבדאללה סבור כי הנסיך חמזה היה חלק מתוכנית סעודית לממש את תוכנית "עסקת המאה" ולהחליף את ירדן בתפקיד האפוטרופוס על המקומות הקדושים בירושלים.

ירדן איננה נרגעת מהפרשה האחרונה של "ניסיון ההפיכה" או "קשירת הקשר" של הנסיך חמזה ומקורביו נגד אחיו למחצה המלך עבדאללה, למרות שהמלך עבדאללה הודיע על סיום הפרשה ועל כך שהנסיך חמזה חתם על "מכתב נאמנות" אליו וליורש העצר והתחייב לכבד את החוקה.

ירדן איננה נרגעת מהפרשה האחרונה של "ניסיון ההפיכה" או "קשירת הקשר" של הנסיך חמזה ומקורביו נגד אחיו למחצה, המלך עבדאללה, למרות שהמלך עבדאללה הודיע על סיום הפרשה ועל כך שהנסיך חמזה חתם על "מכתב נאמנות"

המלך עבדאללה והנסיך חמזה נראו יחדיו, בפעם הראשונה מאז פרוץ המשבר, באירוע לציון 100 שנים להקמת המדינה ההאשמית. אולם אין לטעות, המשבר נותר עמוק מאוד. בפרשה עדיין עצורים כ-20 איש ולא ברור מה יעלה בגורלם. ברחוב הירדני לא מאמינים לגירסת השלטונות על קשירת קשר כביכול של הנסיך חמזה, ביחד עם "גורמים חיצוניים" (סעודיה) להפיל את שלטון המלך. הציבור דורש הסברים מהממשלה ולא מקבל אותם, והרושם הכללי הוא שהיה כאן ספין תקשורתי גדול של ארמון המלוכה כדי לחפות על הכישלון הגדול שלו בטיפול במשבר הכלכלי ובמגיפת הקורונה.

המלך עבאדללה מודאג מהפופולריות הרבה שלה זוכה הנסיך חמזה ברחוב הירדני ומהתמיכה של השבטים הבדואים בדרום ירדן באחיו למחצה.

הנסיך חמזה הצליח לרכוש את אהדת הרחוב הירדני באמצעות הסרטונים וההקלטות שפירסם, במיוחד הקלטת הויכוח הלוהט בינו לבין הרמטכ"ל יוסף אלחניטי שהגיע לביתו כדי להזהירו. עכשיו עבר המלך עבדאללה לשלב של מתקפת נגד כדי להכפיש את הנסיך חמזה.

למרות שהתובע הכללי בירדן אוסר על אמצעי התקשורת, כולל הרשתות החברתיות, לפרסם שום מידע בפרשה – פירסם אחד מ"שופרות התעמולה" של המלך עבדאללה מאמר הכפשה נגד הנסיך חמזה.

את המאמר בעיתון הירדני "אלע'ד", פירסם העיתונאי פהד אלחיטאן, יו"ר מועצת המנהלים של ערוץ הטלוויזיה הירדני, המקורב לבית המלוכה, בו הוא האשים את הנסיך חמזה כי בשל החלומות והשאיפות האישיים שלו חרג ממעמדו והיה מעורב בקשירת קשר נגד המלך עבדאללה. מזימה שאף נקבעה לה "שעת אפס" ולוח זמנים מפורט, עד להתערבות גורמי הביטחון הירדנים בפרשה.

המלך עבאדללה מודאג מהפופולריות הרבה לה זוכה הנסיך חמזה ברחוב הירדני ומתמיכת השבטים הבדואים בדרום ירדן באחיו למחצה. חמזה הצליח לרכוש את אהדת הרחוב הירדני באמצעות הסרטונים וההקלטות שפירסם

המאמר של פהד אלחיטאן היה ההאשמה הרשמית הראשונה של גורם ממשלתי רשמי נגד הנסיך חמזה, למרות שהמלך הודיע על סיום הפרשה. המאמר עורר זעם רב ברשתות החברתיות על פירסומו למרות האיסור של התובע הכללי. נשמעו קריאות להעמיד את אלחיטאן לדין והיו תגובות תמיכה רבות בנסיך חמזה, אולם, לציבור הירדני ברור כי המאמר הוא פרי עטו של השופר של משפחת המלוכה.

בכך לא נסתיים מסע ההכפשה של  הנסיך חמזה, ראש הממשלה בשאר אלח'צאוונה כינס לדיון סגור את חברי הפרלמנט לתדרוך על "קשירת הקשר" נגד המלך. אחרי דיון סוער שנמשך כמה שעות הודלפו לאמצעי התקשורת הערביים פרטים מגמתיים נגד הנסיך חמזה.

בסקירה של ראש הממשלה לחברי הפרלמנט נמסרו הדברים הבאים:

1

קשירת הקשר נגד המלך עבדאללה נועדה להחלישו בגלל התנגדותו ל"עסקת המאה" של טראמפ. הנסיך חמזה ו"גורמים פנימיים וחיצוניים" ניסו להוביל מהלך, שבו יביעו השבטים הבדואים בדרום ירדן נאמנות לנסיך חמזה, שהציג את עצמו בפגישות עימם כתחליף למלך עבדאללה.

הנסיך חמזה דחה כל מיני יוזמות שהציע לו המלך עבדאללה והוא הפר את החוקה הירדנית.

2

ראש הממשלה סירב לומר מיהם "הגורמים החיצוניים" המעורבים בקשר, שרצו לזעזע את ביטחון ויציבות הממלכה, אך רמז למעורבות של סעודיה.

3

ראש הממשלה מתח ביקורת על הנסיך חמזה, בתואנה שלא התנהג כיאה ל"נסיך האשמי" וקצין בצבא ירדן, כאשר הקליט בחשאי את הרמטכ"ל הירדני והדליף את ההקלטה לאמצעי התקשורת בעולם.

4

המלך עבדאללה ניסה להניא את הנסיך חמזה מהשאיפות האישיות שלו ללא הצלחה.

בהמשך מסע ההכפשה של חמזה, רה"מ בשאר אלח'צאוונה כינס לדיון סגור את חברי הפרלמנט לתדרוך על "קשירת הקשר" נגד המלך. אחרי דיון סוער של שעות הודלפו לאמצעי התקשורת הערביים פרטים מגמתיים נגד חמזה

5

גורמי הביטחון הירדנים התערבו וערכו מעצרים רק ברגע שהתוכנית של הנסיך חמזה ומקורביו באסם עוואדללה והשריף חסן בן זיד נכנסה לשלב מעשי ונקבעו לה תאריכים ולוחות זמנים. התוכנית הייתה להסית את השבטים הבדואים נגד המלך עבדאללה ומוסדות המדינה. "הגורמים החיצוניים" העבירו כספים לבאסם עוואדאללה לרכוש נדל"ן במזרח ירושלים כדי לקדם את "עסקת המאה" על רקע התנגדות המלך לתוכנית ולויתור על ירושלים ומחיקת הזהות הלאומית הפלסטינית.

6

החקירה נמצאת באחריות התובע הכללי, שיעביר כתבי אישום נגד המעורבים לבית הדין המיוחד לביטחון המדינה.

*  *  *

"מלחמת האחים" בבית המלוכה הירדני נמשכת, למרות שרשמית הפרשה הסתיימה. המלך עבדאללה מנסה לשקם את הנזקים שנגרמו לו בדעת הקהל בירדן ולהכפיש את הנסיך חמזה.

עם זאת, למרות שברור כי לא היה שום ניסיון הפיכה בירדן, הפרשה מעידה על החשש הגדול של המלך עבדאללה מכך, שלמרות שהנשיא טראמפ איננו עוד בבית הלבן – תוכנית "עסקת המאה" לא ירדה מן הפרק, וכי יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן מנסה לבחוש בנעשה בירדן, באמצעות הנסיך חמזה. זאת כדי להביא בסופו של דבר להשתלטות סעודית על מעמד האפוטרופסות על המקומות הקדושים בירושלים, שמוקנית לירדן בהתאם להסכם השלום עם ישראל משנת 1994.

יוני בן מנחם הוא חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מזרחן, עיתונאי, מנ"כל רשות השידור לשעבר, מרצה למזה"ת ותקשורת (צילום: דוד וינוקר)

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 787 מילים
עודכן לפני 5 שעות

תגובות אחרונות

זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

משפחתו של פגוע הנפש שנהרג בחיפה דורשת להשעות את השוטר החשוד

מעקב זמן ישראל שלושה שבועות אחרי שמוניר ענבתאווי נורה למוות בידי שוטר, פנתה משפחתו למח"ש בתלונה על כך שהחשוד לא הושעה וכי הם טרם קיבלו את תוצאות הנתיחה שלאחר המוות ● "לא ייתכן שחייו של חולה נפש יקופחו ולא ייתכן כי משפחה הזועקת לעזרת המשטרה כגוף מקצועי, תזכה לתוצאה הפוכה בקטל של ממש" ● מח"ש בתגובה: "ההחלטה על החזרת השוטר החשוד לתפקידו אינה בסמכות מח"ש"

עוד 963 מילים

מנדלבליט ממשיך לעבוד בשביל נתניהו

בנוסף לעורכי הדין שמעסיק נתניהו במשפטו הפלילי ובבג"ץ, לראש ממשלת המעבר יש צוות נוסף שעובד עבורו פול-טיים ● היועמ"ש מנדלבליט ואנשי מחלקת הבג"צים בפרקליטות הגישו לבג"ץ תגובה בעתירה נגד הטלת המנדט על נאשם בפלילים שיש בה אי-דיוקים וטיעונים מפולפלים היוצאים להגנת נתניהו ● לא ברור מדוע מנדלבליט עובד כל כך קשה למטרה זו ● פרשנות

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי ... המשך קריאה

שמי איזבלה איתן, טופס, תל אביב-יפו לאחר 12 שנות נישואים, בעלי ואני הסתכסכנו בצורה כזו או אחרת עד שלבסוף עזב אותי ועברנו לקליפורניה כדי להיות עם אישה אחרת. הרגשתי שחיי נגמרו והילדים שלי חשבו שלעולם לא יראו את אבא שלהם יותר. ניסיתי להיות חזק רק לילדים אבל לא הצלחתי לשלוט בכאבים המייסרים את ליבי, לבי התמלא צערים וכאבים כי הייתי ממש מאוהב בבעלי. כל יום ולילה אני חושב עליו ומאחל תמיד שהוא יחזור אליי, הייתי ממש נסער ונזקקתי לעזרה, אז חיפשתי עזרה באינטרנט ונתקלתי באתר שהציע שד"ר אלאבה יכול לעזור לאקס שלי לחזור במהירות . אז הרגשתי שאני צריך לנסות אותו. יצרתי איתו קשר והוא אמר לי מה לעשות ועשיתי את זה ואז הוא עשה לי כישוף אהבה. 48 שעות אחר כך בעלי באמת התקשר אליי ואמר לי שהוא כל כך מתגעגע אליי והילדים, כל כך מדהים !! אז ככה הוא חזר באותו יום, עם המון אהבה ושמחה, והוא התנצל על הטעות שלו והכאב שהוא גרם לי ולילדים. הנישואים שלנו היו חזקים מבעבר, הכל בזכות ד"ר אלאבה. הוא כל כך חזק והחלטתי לשתף את הסיפור שלי באינטרנט שד"ר אלאבה היה מכשף אמיתי ועוצמתי. אני תמיד אתפלל שהוא יחיה הרבה זמן כדי לעזור לילדיו בעת צרה, אם אתה כאן ואתה צריך את בחזרה לשעבר או שבעלך עבר לאישה אחרת, אל תבכה יותר, פנה עכשיו לגלגל האיות החזק הזה. הנה דוא"ל יצירת הקשר שלו בכתובת: {dralaba3000@gmail.com} או העבר לו WhatsApp דרך איש הקשר שלו למטה +2349071995123 תודה לך ד"ר ALABA.

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיק... המשך קריאה

אולי כי מנדלבליט היה מזכיר הממשלה בתקופת אישור הצוללות המצריות? אולי כי הוא עצמו היה אמור להיות מראשוני הנחקרים בתיקי 3000? ואולי אף תחת אזהרה? ואולי היה אמור לפסול את עצמו מהחלטות בתיקי 3000 בגלל ניגוד עניינים? ובשל ניגוד עניינים בתיק 3000, ניגוד העניינים גולש גם לתיקי נתניהו האחרים, ולמעשה לכל החלטה בכל עניין שקשור לנתניהו? ואולי הגיע הזמן שמגישי הבגצ יגישו עתירה כנגד מעורבות מנדלבליט בכל הקשור לנתניהו, כיוצא מהכשלים בחקירות תיק 3000 שפסחו על מנדלבליט עצמו? כן, אתם! בשביל זה אנחנו תורמים לכם, למקרה ותהיתם. ואולי הדילוג מעל דעת המיעוט של גרוניס במינוי מנדלבליט התבררה כרגע שבו בגצ הפך לסמרטוט. והגיע הזמן להקריא לבגצ את דעת המיעוט שלו, ולהגיד לבגצ, שדעת המיעוט הזאת לא מגיעה לקרסוליים של המציאות היום

עוד 975 מילים ו-2 תגובות

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

יוזמת דרעי: ייערכו בחירות ישירות לראשות הממשלה, הכנסת תישאר ללא שינוי

בג"ץ דחה את העתירה נגד החלטת הנשיא להטיל את הרכבת הממשלה על נתניהו ● לפיד: אופתע אם ריבלין לא יטיל עליי את הרכבת הממשלה ● נתניהו: תוך שבועיים תוצג בממשלה רפורמה מקיפה בטיפול בנכי ובפצועי צה"ל ● נתניהו קבע כי גלנט ורגב יכהנו לסירוגין כחברים בקבינט הביטחוני ● סמוטריץ': מוטב שתקום ממשלת בנט-לפיד מאשר ממשלה של מפלגות ימין שנשענת על רע"ם

עוד 52 עדכונים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים ו-1 תגובות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה