בקצרה:

• בבחירות 2022 אבדו 417,400 קולות למפלגות שלא עברו את אחוז החסימה, ביניהן מרצ שהחמיצה אותו ב-4,124 קולות. אילו עברה, גוש נתניהו היה יורד מ-64 ל-62 מנדטים.
• בני גנץ הבטיח שלוש מערכות בחירות שלא ישב בממשלה עם נתניהו, וב-2020 הפר את הבטחתו והצטרף אליו. הבטחות כמו "אחדות" ו"לא נשב" אינן ערובה.
• הגוש המתנגד לנתניהו כולל ארבע מפלגות גדולות: ביחד, הדמוקרטים, ישר! וישראל ביתנו. פרט לדמוקרטים, כולן בימין-מרכז ובימין.
• הצבעה למפלגת "גוש שלישי" קטנה טומנת שני סיכונים לבוחרים המתנגדים לנתניהו: שהמפלגה לא תיכנס לכנסת וקולם יתבזבז, או שתצטרף לנתניהו.
• הצבעה לאחת מארבע המפלגות הגדולות של גוש השינוי – ישר!, ביחד, הדמוקרטים וישראל ביתנו – מבטיחה שהקול לא ילך לאיבוד.

למאמרים קודמים בנושא:

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.

בקצרה

• במסמך מטרות המלחמה בעזה נוסחו שלוש מטרות כתוצאה מחייבת, ואילו המטרה הרביעית נוסח כ"מאמץ מירבי לפתרון סוגיית בני הערובה".
• דעתו של הציבור הישראלי הייתה שונה. בסקרים דורג שחרור כל החטופים כמטרת המלחמה החשובה ביותר.
• ראש מפקדת השבויים לשעבר ניצן אלון אמר: "ההנהגה סירבה לעסקאות… בשם 'הניצחון המוחלט' הכוזב", וציין כי כ-40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי.
• כוחות צה"ל הרגו חטופים וביצעו פעולות בקרבתם שגרמו לכך שהמחבלים שהחזיקו בהם רצחו אותם.
• חמישה שרים הצביעו נגד ההסכם שהשיב את אחרוני החטופים ארצה: בצלאל סמוטריץ', איתמר בן גביר, אורית סטרוק, עמיחי אליהו ויצחק וסרלאוף.

בכיכר החטופים בתל אביב. 2 בדצמבר 2025 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

בסקר שערך המכון הישראלי לדמוקרטיה בנובמבר 2023 – זמן קצר אחרי הטבח ב-7 באוקטובר ואחרי הכניסה הקרקעית של צה"ל לעזה – נשאל הציבור היהודי בישראל לדעתו על מטרות המלחמה. רוב הנשאלים ענו כי שחרור כל החטופים הוא מטרת המלחמה החשובה ביותר.

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

רובם המוחלט של 251 בני האדם שנחטפו לעזה שוחררו משביים, או הוחזרו לאחר שנהרגו בעזה, במסגרת עסקאות עם ארגון הטרור חמאס. שתי העסקאות האחרונות נחתמו אחרי עיכובים שנמשכו חודשים ושנים בגלל סרבנות של חמאס וגם של ממשלת ישראל לשחרר אותם. אחד השרים שהתעקשו ולחצו יותר מכולם לדחות את העסקאות היה שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'.

סמוטריץ' הוא יו"ר מפלגת הציונות הדתית. לפני כחודש הוציאה המפלגה הודעה בה נכתב כי החטופים שוחררו והושבו מעזה "בעבודה קשה, כולל תשלום מחירים כבדים (…) בלי להיכנע לחמאס".

ענבל שגיב נקדימון, מתרגמת ומרצה, תושבת הגליל. תרגמה יותר ממאתיים ספרי פרוזה ועיון בנושאים מגוונים.

הטענה ל"רוב יהודי אמוני" של כ-70%, שאמור להבטיח למחנה הימין-דתי רוב פוליטי קבוע, אינה עומדת במבחן המנדטים. אילו 70% מהיהודים היו גוש הצבעה אחד, היה מדובר בכ-76 מנדטים מתוך המושבים "היהודיים" בכנסת. בפועל, המפלגות הדתיות והחרדיות קיבלו בשלוש מערכות הבחירות האחרונות בין 22 ל-32 מנדטים בלבד. הפער הזה הוא כל הסיפור.

עיקרי הממצאים

• בתרגום למנדטים, אמונה כללית באלוהים של 70% מהיהודים שווה כ-76 מנדטים היפותטיים. לעומת זאת, ודאות מלאה בקיום אלוהים, הקיימת אצל 50% מהיהודים, שווה כ-54 מנדטים. המפלגות הדתיות והחרדיות עצמן קיבלו 22 עד 32 מנדטים בפועל.
• לפי סקר Pew על מחויבות דתית בישראל, רק 50% מהיהודים בטוחים בקיום האל בוודאות מוחלטת, לעומת אמונה כללית של 70% עד 80% בסקרים אחרים.
• בשלוש מערכות הבחירות האחרונות (2020, 2021, 2022) הגוש הדתי-חרדי נע בין 22 ל-32 מנדטים.
• הליבה החרדית יציבה (16 עד 18 מנדטים), בעוד הרכיב הדתי-לאומי תנודתי במיוחד, כולל התפרקות מפלגת ימינה וחברותה בממשלת השינוי.
• לפי ניתוח המכון הישראלי לדמוקרטיה, המסורתיים מפוצלים בהצבעתם: 48% למחנה נתניהו מול 37% ליריביו בבחירות 2021.

כמה מנדטים שווה "רוב אמוני של 70%"?

הטענה מתרגמת אמונה פרטית לכוח פוליטי, ובנקודה הזו היא נשברת. בסיס החישוב מניח כ-10 עד 15 מנדטים למפלגות הערביות, וכ-105 עד 110 מנדטים לשאר.

עסק ועוסק בייזום וניהול חברות טכנולוגיה רפואית ובניהול פיתוח ושיווק ברפאל. M.Sc מהטכניון, MBA מאוניברסיטת סטנפורד. חובב רכיבה באופני הרים ופיסול.

תא"ל עופר וינטר, מפקד חטיבת גבעתי לשעבר, השיק השבוע מפלגה חדשה, "עמך ישראל", שלפי הסקרים עשויה לעבור את אחוז החסימה. 

וינטר טוען ש"קידומו נבלם" על ידי שני רמטכ"לים – גדי איזנקוט והרצי הלוי – מטעמים פוליטיים. איזנקוט – כיום יו"ר מפלגת ישר! – התראיין והכחיש מכל וכול שעצר את קידומו של וינטר. איזנקוט ציין כי הוא זה שקידם את וינטר לתפקיד תת אלוף וכי סירב למינויים אחרים שלו מסיבות מקצועיות וענייניות.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית