סופת השלג והקרח בטקסס והאמונה הניאו-ליברלית

הסופה בטקסס, צילום מסך מסקיי ניוז
הסופה בטקסס, צילום מסך מסקיי ניוז

סופת החורף הארקטית URI שפגעה בחלקים גדולים במרכז ודרום ארה"ב בשבוע השלישי של פברואר, הביאה לטמפרטורות של הקפאה עמוקה בעיקר בטקסס, לנפילת רשת החשמל למספר ימים במקומות רבים במדינה, פגעה באספקת הגז, באספקת המים, ברשת הסלולרית, ובאינטרנט. הסופה הביאה למותם של מאות בני אדם שקפאו למוות, או שהורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר .

סופת החורף הארקטית בטקסס פגעה באספקת החשמל, הגז, המים, ברשת הסלולרית ובאינטרנט וגרמה למאות לקפוא למוות, או הורעלו מפחמן חד חמצני. הנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר

בשיא הסערה, ב-14 עד ה-17 לפברואר, כשהטמפרטורות צנחו הרבה מתחת לאפס, היו כארבעה מיליון טקסנים מנותקים מחשמל. גם זרם המים לבתים שובש בשיא הסופה למספר ימים ומאות אלפים התבקשו להרתיח את המים לפני השימוש בהם מאחר שמתקני ההתפלה והטיהור סובלים ממחסור בחשמל. נשיא ארה"ב ג'ו ביידן הכריז על טקסס כאזור אסון.

טקסס העדיפה את השוק החופשי וקבלה משבר חשמל קטסטרופלי

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים. זאת, בשוק אנרגיה שעבר דה-רגולציה והמבודד במידה רבה מרשת החשמל בארה"ב, מה שהשאיר את טקסס לבדה במשבר.

מומחי אנרגיה ומדיניות טוענים מזה שנים שהאופן שבו טקסס מנהלת את תשתיות החשמל שלה הוא מתכון בטוח לקריסה מערכתית. הם הטילו את האשמה בכישלון מערכת החשמל בסופה על המחוקקים ועל סוכנויות המדינה שלא שעו לאזהרות ממדעני האקלים לאחר הסופות הקודמות ולא הכינו את מערכת החשמל לאירועי מזג אוויר קיצוניים יותר. לדבריהם החלטתה של טקסס לא לדרוש ולא לחייב שדרוגי ציוד בכדי לעמוד טוב יותר בטמפרטורות החורף הקיצוניות, והבחירה לפעול במערכת חשמל מבודדת מרשתות אחרות במערכת החשמל בארה"ב, השאירה את טקסס לא מוכנה למשבר החורף.

לדברי רוברט מקלו מחברת הייעוץ מקלו ריסרץ":

"זהו חוסר הכנה שיטתי, זה לא במקרה, הם תכננו את התוצאה הזאת".

הגורמים הרשמיים בטקסס ידעו שסופות חורף עלולות להשאיר את רשת החשמל במדינה פגיעה, אך הם השאירו את הבחירה להיערך למזג אוויר קשה בידי חברות החשמל – שרבות מהן בחרו שלא להשקיע בשדרוגים היקרים

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית. וגם לא טורבינות הרוח הקפואות כפי שטענו רפובליקנים מובילים. תחנות כוח, צינורות גז, ורשתות חשמל פועלות היטב בקנדה, באלסקה, בצפון אירופה, בתנאי מזג אויר קשים מאלו שהיו בטקסס. לפי המבקרים, בשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין.

לפי הוול-סטריט ג'ורנל, בעיית הליבה במשבר החשמל בטקסס נובעת מזה שספקי החשמל יכולים לגרוף רווחים על ידי אספקת חשמל ללקוחותיהם בטקסס, אך הם אינם נדרשים או חייבים לספק את החשמל ואינם עומדים בפני קנסות בגין אי אספקה החשמל בעיקר בשעת חירום ממושכת.

זה הוביל לפיאסקו שהשאיר מיליוני אנשים במדינה השנייה באוכלוסיית ארה"ב ללא חשמל, ללא מים, ללא תקשורת, במשך ימים.

סערה קשה שיתקה כמעט כל מקור אנרגיה, מתחנות כוח פחמיות, גזיות וגרעיניות ועד טורבינות רוח, מכיוון שבעליהן לא ביצעו את ההשקעות הדרושות לייצור חשמל בטמפרטורות נמוכות.

המחירים הגבוהים שמפעילים יכולים לגרוף בתקופות של שיא הביקושים היו אמורים להוות תמריץ מספיק עבורם להשקיע בשמירה על הציוד מפני מזג אוויר קשה, אבל זה לא מה שקרה.

כאמור לעיל, אחת הסיבות העיקריות לקטסטרופה בטקסס היא המבנה פיננסי למערכת החשמל בטקסס, המבוסס על השוק החופשי, שתכנן ויליאם הוגאן, פרופסור למדיניות אנרגיה גלובלית בהרווארד. האסטרטגיה פשוטה, ככל שהביקוש לחשמל עולה, כך גם המחיר עולה.

בתיאוריה, ברגעים של ביקוש גבוה לחשמל, כמו במשבר הקפאון הנוכחי בטקסס (פברואר 2021), עם טמפרטורות מתחת לאפס, המחירים הגבוהים מכריחים את הצרכנים להפחית את צריכת האנרגיה שלהם מכיוון שמחיר החשמל עולה והופך לבלתי משתלם.

ביוסטון, לדוגמה, מחיר החשמל נסק מ-22 דולר לכ-9,000 דולר למגוואט לשעה בשיא המשבר ביום השני ושלישי בתקופת הקפאון. עליה שהייתה אמורה להביא לצריכה מופחתת ולמנוע עומס יתר על תחנות הכוח.

מה שגרם למשבר החשמל בטקסס לא הייתה בעיה טכנולוגית או טורבינות הרוח הקפואות כטענת רפובליקנים מובילים. טקסס יצרה רשת חשמל ששמה דגש על מחירים זולים על פני שירות אמין

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

בעיצומה של הקטסטרופה בטקסס, אמר הוגאן לניו יורק טיימס כי שוק האנרגיה של טקסס תפקד כמתוכנן:

"זה לא נוח, זה לא נחמד, זה הכרחי".

שוק האנרגיה של טקסס אולי תפקד כמתוכנן לפי התפיסה הניאו-ליברלית ובשם דה-רגולציה ושווקים חופשיים, ותוך הקפדה מוחלטת על יישום הכלכלה הניאו-ליברלית, ללא פשרות, ללא גמישות וללא רחמים, אבל בשטח, מערכת החשמל קרסה ולא סיפקה חשמל.

עשרות האנשים מתו מהפסקות החשמל, כ-4 מיליון בתי אב בטקסס נשארו בלי חשמל, בלי חימום ובלי מים. משקי בית אחרים ניתקו עצמם מהחשמל בעקבות עלית מחירים זו, והנזקים החומריים מהסופה עלולים להגיע לעשרות מיליארדי דולר. עוד תכנון כזה עוד ניצחון כזה לתפיסה הניאו-ליברלית, ואבדנו.

על דברי הוגאן כתב אלי קוק:

"סוף סוף כלכלן שמבין ענין! השוק עובד אבל אנשים גוססים".

המשבר בטקסס מדגים את הבעיות המהותיות הכרוכות בסגידה ובאמונה המוחלטת בשוק החופשי. אנשים מתו בטקסס מכיוון שבמקום הסדרים כלכליים המשרתים את בני האדם, בני האדם נדרשו לשרת הסדרים כלכליים.

מה שלא היה משולב בתכנון ולא בגישה המבוססת על השוק הם התושבים. כיצד מצפים מבני אדם לחיות במזג אוויר ארקטי בטמפרטורות מתחת לאפס ללא חימום. ללא חשמל, וללא מי שתיה?

הנשיא לינקולן דיבר לפני כ-150 שנה על ממשלה שהיא של העם, על ידי העם, ועבור העם. אבל החל משנות ה–60 של המאה שעברה, מיעוט קטן של מיליארדרים הוציאו מיליוני דולרים להפצת הרעיון הליברטריאני, לפיו הממשלה היא הבעיה, והביא רבים מדי מהאזרחים להאמין שהשוק החופשי הניאו-ליברלי הוא סוג של ציווי מוסרי.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שלעולם אסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, על ידי העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי – הנשלט על ידי "חתולים שמנים", שאינם נותנים דין וחשבון לאזרחים רגילים, הוא התשובה. התשובה היא ממשלה טובה, ולא בלי ממשלה.

כאשר הפונדמנטליסטים של השוק החופשי חושבים שדה-רגולציה מרפאת את כל התחלואים, הם מתעלמים מבעיות שדורשות פתרונות שלעולם לא יהיו רווחיים (במיוחד לטווח הקצר) אלא רק משתלמים לטווח הארוך או משתלמים בדרכים אחרות.

חינוך, טיפול רפואי אוניברסלי והשקעה בשינויי אקלים לא ישלמו על עצמם באופן ישיר יותר ממה שהצבא, המשטרה, מחקרים בסיסיים הממומנים ע"י הממשלה וחקר החלל עושים.

במונחי השקעה, מדובר בהשקעות חכמות עם עלויות גדולות וחסרונות קטנים, כמו שההשקעה בגיבוי של רשת החשמל בטקסס היתה צריכה להיות. אולי האסון בטקסס יבהיר זאת לכולם.

את הדוגמה הטובה לקרדו, להצהרת-האמונה הניאו-ליברלית, נתן טים בויד, ראש עיריית קולורדו סיטי בטקסס, לשעבר, בציוץ מה-16 לנובמבר:

"אף אחד לא חייב לך [או] למשפחתך דבר; וזה גם לא באחריות השלטון המקומי לתמוך בך בתקופות קשות כאלה. לשקוע או לשחות זה הבחירה שלך; העיר והמחוז, יחד עם ספקי חשמל או ספקי כל שירות אחר, אינם חייבים לך דבר. […] רק החזקים ישרדו והחלשים יאבדו".

בעקבות דברים אלו בויד נאלץ להתפטר.

המשבר בטקסס צריך להראות לנו שאסור לתת לאליטות שהאינטרסים שלנו אינם בלבם, לשכנע אותנו שממשלה של העם, ע"י העם ובשביל העם – היא הבעיה, וכי השוק החופשי הנשלט על ידי "חתולים שמנים" הוא התשובה

הלקח לישראל ברור. הישמרו מפונדמנטליסטים של השוק החופשי מהתערבות ממשלתית, כמו פורום קהלת, המפרסמים מאמרים, תוכניות פעולה, והצעות חוק ברוח דברי טים בויד.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,116 מילים
כל הזמן // יום ראשון, 18 באפריל 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

בשנה הבאה אמור להיפתח - באיחור ניכר - המוזאון לסובלנות של מרכז שמעון ויזנטל בירושלים ● מחיר הפרויקט השאפתני כבר חצה את רף הרבע מיליארד דולר, המוסלמים עדיין כועסים על בניית המוזאון על קרקע בית קברות, החברים מ"יד ושם" חשדנים בכוונות המוזאון החדש - והמבנה העצום כבר שינה מהותית את קו הנוף הירושלמי ● אז למה, בעצם, בנו את זה ומה בכלל יהיה שם? ● בדיקת זמן ישראל

עוד 2,211 מילים

אהבתי לסופר מצרי שונא ישראל

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב קהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים.

מבעד לעשן הסיגריות זיהיתי את עלאא אסוואני מוקף מעריצים בשולחן סמוך ב-GARDEN CITY CLUB בלב בקהיר. מזגתי לעצמי וויסקי כפול, לחיזוק. לא כל יום אני פוגש סופר שאני אוהב. כי כמעט כולם מתים

אני אדבר עם כל אחד ברחוב או על הבר, אבל בענייני ספרות קשה להכחיש שאני סנוב. המדפים בביתי נאנקים תחת משקלם המצטבר של צווייג, נבוקוב, מופאסן, סומרסט מוהם, נייפול, הבנתם את הנקודה. מידי פעם אנסה משהו מודרני יותר, ולרוב אתאכזב. אני חש שנגמרו לנו האלמנטים הספרותיים לפני כ-50 שנה, ונותרנו בעיקר עם רכיבים מגושמים המתחברים לכדי בליל משעמם לקריאה.

הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)
הספריה בביתו של דן פרי (צילום: דן פרי)

מידי פעם לפני נסיעה למקום חדש ומסעיר אשאל איזה מומחה: מהו הרומן על המקום הזה, שעלי לקרוא כדי להבין?

בדרכי להאיטי התשובה היתה: “קרא את הקומיקאים מאת גרהם גרין. הוא אמנם לא היה מקומי, אבל זה הספר". הייתי המום מהיצירה, הזכרתי אותה במאמר שכתבתי ומאז קראתי כמעט כל מה שהאיש הפורה הזה כתב.

לפני כמה שנים נשלחתי לקהיר. "קרא את בניין יקוביאן מאת אסוואני", נאמר לי.

הספר הקסים אותי מיד. לא רק בגלל העלילה. עד כמה שמעניין לקרוא על חיייטים, סנדלרים וסטודנטים משנות השבעים המעניינות מספיק, מה שבאמת שבה את ליבי היה הסגנון. אסוואני עשה מושלם כמה דברים שאני מאוד אוהב.

  1. ראשית, מוטיב הזמן. הפחד ממוות הוא המאיץ הגדול של האנושות. סיפור שעוקב אחר האדם תוך כדי שהוא משתנה, דרך חוויה, למידה או דעיכה, יגע ללב.
  2. שנית, הנרטיבים השזורים זה בזה. לכל אדם שאנחנו פוגשים יש פוטנציאל לשנות את עתידנו. ריבוי נרטיבים יכול להיות תכסיס מגושם, אך בידי אמן זו אומנות (בייחוד כאשר הקשרים מפתיעים).
  3. שלישית, אם סופר מסוגל לבטא את מרכזיות המין בעולמנו ללא וולגריות, זה כבר הישג כביר.
  4. ואחרון חביב, היכולת לשקף איך הכל מקרי ואבסורדי ועם זאת גם נשגב.

אסוואני עשה כל זאת ועוד, כך שמיד קראתי את הרומן השני שלו, שיקגו, וספר סיפורים קצרים; בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים".

כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון.

"ד"ר אסוואני”, אמרתי.

הוא נעמד מייד ולחץ את ידידי בחמימות.

בשנת 2015 הגיע סופסוף הרומן החדש שלו. כתבתי בפייסבוק: "אני קורא את מועדון הרכב של מצרים וכמעט בלתי אפשרי להניח אותו מהידיים". כעבור ארבעה ימים מצאתי את עצמי צועד לעבר שולחנו במועדון

"הספר שפרסמת זה עתה העניק לי אושר עצום, כפי שעשו כל ספריך", אמרתי תוך ויתור מסויים על נייטרליות עיתונאית. "בבקשה רק תמשיך לכתוב, ודע שיש לך אוהד".

התכוננתי ללכת, אבל הוא התעקש: "תצטרף אלינו לשולחן". כנראה שהיה עדיף להסס ולו במעט. אבל הסכמתי מייד.

השיחה בשולחנו של אסוואני עברה לאנגלית. ואז חל שינוי מסויים. המפגש החל כמפגן של הערצה, אבל עברתי די מהר לדפוס של עיתונאי חוקר. שמעתי פעם שמועה זדונית לפיה אסוואני, רופא שיניים במקצועו, הוא לא יותר מאשר כיסוי עבור אשתו – שהיא כותבת הכל בסתר מכיוון שבתור מוסלמית אדוקה עליה להתנזר מתהילה. החלטתי לבחון את הסוגייה.

"ד"ר אסווני, אם יורשה לי: מהן ההשפעות ספרותיות שמהן אתה מקבל השראה ליצירתך?".

אסוואני ענה: "הו, ההשפעות רבות, וכל אחת נשגבת בדרכה. אבל מבחינתי, בסופו של דבר, הסגנון הלטינו-אמריקאי הוא שמעניק לי התעלות".

"האם ישנו סופר מסוים מאסכולה זו שהוא אהוב עליך במיוחד?"

"תיאורטית יש רבים, אבל במציאות, כפי שאתה חייב לדעת, זה יכול להיות רק גרסיה מרקס. באופן טבעי".

כמובן! כמו אסוואני, מרקס הוא אמן הנרטיבים המשתלבים וענייני חלוף הזמן! הם חולקים גם נגיעות בריאליזם קסום. זה היה ברור, לגיטימי ומשכנע לחלוטין. אבל המשכתי בשלי.

"איזה מספריו אתה זוכר לטובה?"

אסוואני הביט בי כמו שמביטים בפקיד שומה. אך כהרף עין חזרה אליו חביבותו. "אולי היית מצפה ממני לומר מאה שנים של בדידות. אבל אני אפתיע אותך, ידידי היקר. מבחינתי, מכל יצירותיו אני מעדיף את אהבה בימי כולרה".

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות.

הבנתי באיחור מה שבזה עלי להסתפק. השפעת הוויסקי התפוגגה והתחלתי להתבייש קצת בחקירה. אבל אני בוחר לזכור רגע קסום של הערכה הדדית החוצה תרבויות

אסוואני מסר לי את כרטיס הביקור שלו מבלי שיתבקש. היה לי חבר חדש! לא חבר אמיתי אמנם, אבל יותר מחבר פייסבוק. נשבעתי לא לנצל זאת לרעה – ועד מהרה עשיתי את זה.

אסוואני הוא ספקן גדול לגבי השלום עם ישראל וסירב בעקשנות לאשר את תרגום ספריו לעברית (אם כי זה נעשה איכשהו לאחרונה). לי בדרך כלל אין סבלנות לאוייבי השלום – אבל במקרה שלו מחלתי על העניין. אמנות גדולה קיימת ביקום מקביל, טוב יותר.

כעבור זמן מה מצאתי את עצמי כותב מאמר על האכזבה הגדולה מה"אביב הערבי" שנגמר במפח נפש קולוסלי ברוב מדינות האזור. נדרשתי לציטוט מטעם מי שעדיין מאמין; התקשרתי לסופר, והוא נענה בשמחה. כיצד אתה עונה לאלה הטוענים שהערבים במדינות האזור פשוט אינם מוכנים לדמוקרטיה, שאלתי. הוא סיפק, כמובן, את הציטוט האידאליסטי הנדרש: "הרעיון שיש אנשים שלא מגיע להם צדק הוא גזעני. זה משקף חוסר כבוד לאנשים. אני בהחלט לא מסכים עם זה".

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן.

אולי הוא כבר התפייס עם הציונים ברוח התקופה – מי יודע.

ד"ר אסוואני, אם אתה קורא את זה במקרה, אנא קבל את התנצלותי. ודע שהזמנתי זה עתה את ספרך החדש: הרפובליקה של אמיתות שווא.

לא טרחתי לומר לו שאני מתקשר אליו ממלון בראון בתל אביב. גם לא היה לו מושג כלשהו על הקשרים שלי עם ישראל, שם משפחתי התגוררה כל השנים שאני הייתי מבוסס בקהיר. בדיעבד, זה לא היה כל כך הוגן

רומן זה, שרבים ציפו לו תקופה ארוכה, מגולל את ארועי מהפכת 2011 מנקודת מבטן של דמויות מהסוג שרק אסוואני יכול להמציא. ברור שהוא יהווה את האמירה האולטימטיבית בנושא.

הספר יצא באנגלית החודש והוא עושה כעת את דרכו לישראל. מעטים הדברים שיסבו לי אושר גדול מזה.

דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות אי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://twitter.com/perry_dan

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 940 מילים

המשבר הפוליטי בישראל מסכן את הקשרים עם העולם הערבי

פחות משנה אחרי החתימה על הסכמי אברהם, מדינות האזור מסתכלות על חוסר היציבות ב"דמוקרטיה היחידה במזרח התיכון" בדאגה גוברת ● מעבר לעובדה שבעלי ברית פוטנציאליים מעדיפים להמתין עד שהמצב הפוליטי בישראל יתבהר, השותפים החדשים לא רואים בעין יפה את השימוש שנתניהו עושה בהן לצרכיו הפוליטיים ● פרשנות

עוד 1,698 מילים

דיווח: בנט יתמוך בגוש השינוי בהצבעה על הוועדה המסדרת

סמוטריץ׳: עדיף בחירות חמישיות וממשלת שמאל על שיתוף פעולה עם רע״ם ● בכיר ברע״ם: לא מגיבים כדי לא להרוס מהלכים ● ח״כ סטרוק: אפשרי להביא את סער לנתניהו ● מרב מיכאלי: כשלנתניהו לא תהיה ממשלה, יהיה על מה לדבר עם בנט ● מאיר כהן: ״שומע שסער נחוש לא להצטרף לנתניהו״ ● מאות מוחים על הטיפול בהלומי קרב ● חברת הכנסת דיסטל-אטבריאן ניסתה לדבר אך הושתקה

עוד 19 עדכונים

למקרה שפיספסת

הצבעה חשאית לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא מנהל מרכז הביקורים של בית הנשיא ודוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים
עודכן לפני שעתיים
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

תגובות אחרונות

ממשיך להתבצר בעמדתו: סמוטריץ' שב וחזר על התנגדותו לשיתוף פעולה עם רע"ם

לפיד ייפגש השבוע עם ראשי מחנה מתנגדי נתניהו; מחר יקיים מסיבת עיתונאים, שבה ידבר על הניסיונות להקים ממשלה ● שנה אחרי שהתקנה נכנסה לתוקפה - מתבטלת החובה לעטות מסכות בשטחים פתוחים; הפרויקטור אש: ישראל עוד לא הגיעה לחסינות עדר ● אחרי למעלה מחודשיים שבהם לא התכנס - הקבינט הביטחוני יקיים מחר דיון; הרמטכ"ל וראש המוסד צפויים להשתתף בישיבה

עוד 18 עדכונים

ג'וליוס רוזנוולד, בנו של מהגר יהודי מגרמניה, בנה כ-5,000 בתי ספר לשחורים ב-15 מדינות דרומיות בארה"ב בתחילת המאה הקודמת ● בין מאות אלפי התלמידים שלמדו שם הסופרת מאיה אנג'לו והסנאטור ג'ון לואיס ● כשבוטלה ההפרדה בין לבנים ושחורים במערכת החינוך, רשת בתי הספר חדלה לפעול ● הצלם אנדרו פיילר החליט לתעד את המבנים הרעועים כדי לשמר את מורשת הפרויקט המיוחד

עוד 1,362 מילים

מלחמת העולם של נערות הגטו

הן הסתירו אקדחים בדובונים וחומרי נפץ מתחת לבגדים ● רקחו בקבוקי תבערה וזרקו אותם לעבר רכבות גרמניות ● האביסו את הנאצים בוויסקי וירו בהם למוות ● המאבק האמיץ של הנערות היהודיות במהלך השואה הפך לספר חדש ● סטיבן שפילברג כבר רכש את הזכויות לסרט

עוד 1,404 מילים

המהגרים היהודים ששינו לעד את תעשיית המגזינים

הם היגרו מאירופה לארה"ב לפני ואחרי מלחמת העולם השנייה ● אמנים, צלמים ומעצבים שייבאו איתם אסתטיקה ייחודית, ושינו דרמטית את התפיסה של מגזינים משפיעים כמו ווג והוואניטי פייר ● תערוכה חדשה במוזיאון היהודי בניו יורק מציגה את פועלם

עוד 711 מילים

מי היה מאמין, לפני 73 שנים, שנגיע ליום שבו מדינות ערביות מברכות את ישראל לכבוד יום העצמאות ובלוגרים מהמפרץ ירכינו ראש ביום השואה ויום הזיכרון ● באיראן משחקים שחמט עם שאר העולם ● כצפוי, שיחות הגז עם לבנון לא מתקדמות לשום מקום ● הרמדאן הופך לארוע לעשירים בלבד במדינות ערב ● ומצרים העתיקה ממשיכה להפתיע את האנושות ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

עוד 1,213 מילים
הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

תראה מה שצבע יכול לעשות

הגלובוס הירוק מוגש השבוע לעיריית כפר סבא שהוכיחה כי אולי אין חגיגה בלי עוגה, אבל בלי זיקוקים אפשר להסתדר לא רע ● ובמישור העולמי לניו זילנד, שהודיעה כי בתוך שנתיים ייאסרו כליל המשלוחים החיים ● הגלובוס השחור מוקדש לקציר הדמים של האופניים והקורקינטים החשמליים ● והטיפ: מה עושים עם שאריות צבע?

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 518 מילים ו-1 תגובות
אוצר מילים
מושגי יסוד להבנת המציאות הישראלית
הָאַנְגְּאוֹבֶר 81

ההופעות הטלוויזיוניות של נתניהו הולמות בחושים כמו צ'ייסרים של עראק. במינון מופרז – כמו ביום העצמאות – האפקט שלו על מערכת העצבים של אלה מבין הישראלים שהוא מעורר אצלם בעיקר עצבים, הוא של אלכוהול זול: פוגע בראייה, מנטרל את החושים, מעורר בחילה וגורם לאובדן אוריינטציה ולירידה מהירה ביכולת הריכוז

עוד 1,013 מילים

בין ישראל לאיראן מתנהל בשנה האחרונה דו-שיח מדורג, מתוכנן ושקול, ושני הצדדים שמרו עד כה על גובה הלהבות כדי לא להתדרדר לעימות כולל ● השאלה היא, האם איראן תחרוג מדפוס הפעולה הזה אחרי הפגיעה במתקן בנתנז - וכיצד ישפיעו עליה שיחות הסכם הגרעין עם המעצמות, כמו גם החלטת ביידן לאשר את עסקת הנשק עם איחוד האמירויות ● פרשנות

עוד 551 מילים

"נתניהו יציע לסער לשמש כמ"מ רה"מ ולאלקין - יו"ר הכנסת"

נתניהו לסער: "חזור אלינו, זה הבית שלך" ● לפי דיווח, סער אמר בתגובה "בשביל לחנוק מישהו, קודם פותחים את הידיים" ● בן גביר: "שנתניהו יגיד תודה שמנענו ממנו ממשלה עם עבאס" ● דיווח: רע"ם העבירה דרישות לליכוד ללא דרישה לביטול חוק הלאום ● ניצן הורוביץ: "אנחנו במגעים עם לפיד, סער ובנט" ● מאות הפגינו נגד ההתיישבות היהודית במזרח י-ם, ביניהם ח"כים מהרשימה המשותפת ומרצ ● ארה"ב לישראל: "די לפטפטת בנושא איראן"

עוד 28 עדכונים

שלמה קרעי הציף את הרעיון להקים ממשלת מיעוט עם נתניהו-בנט-סמוטריץ', ולשכנע את תקווה חדשה להימנע ● אבל בכירי הליכוד, שמכירים את סער היטב, מבינים כי אחרי כל ההשפלות שספג מנתניהו, סער לא יימנע בהצבעה ● זה בכלל לא סיפור אידיאולוגי או פוליטי, אלא מסע נקמה ● ובינתיים המו"מ עם בנט מתנהל על ריק ● פרשנות

עוד 433 מילים ו-1 תגובות
סגירה
בחזרה לכתבה