• האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini
  • האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini
  • האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini
  • האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini
  • האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini
  • האפיפיור מבקר בעיר מוסול בעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: AP Photo/Andrew Medichini)
    AP Photo/Andrew Medichini

האפיפיור ביקר במוסול - וריגש את הנוצרים בעיראק ובעולם

מצרים מוציאה תכנים קיצוניים מספרי הלימוד ומכניסה - לראשונה בתולדותיה - מידע על היהדות ● משבר ביחסי ישראל-ירדן: אחרי שבירושלים הערימו קשיים על ביקור הנסיך באל-אקצא, רבת עמון לא אפשרה לנתניהו לטוס מעל שטחם ● בעולם הערבי ציינו את יום האישה, אך נמנעו מלדבר על הפיל שבחדר - רצח נשים בידי בני משפחותיהן ● קסניה סבטלובה מסכמת שבוע במזרח התיכון

1

טוב חבר קרוב משכן קרוב?

בשנה האחרונה הייתה ישראל כל כך עסוקה בחימום היחסים עם אבו-דאבי, מנאמה, חרטום ורבאט, עד שכמעט שכחה מהשכן הקרוב שנמצא כאן, מתחת לאפה ברבת-עמון.

סיסמאות גדולות ונפוחות הופרחו לאוויר על העתיד המזהיר של המזרח התיכון בכלל, וישראל בפרט, לאור השלום החדש והמנצנץ עם מדינות שמעולם לא נלחמנו איתן, ועם חלקן אף ניהלנו יחסים קרובים, ביטחוניים ומסחריים במשך מספר עשורים. ומה עם השלום הישן, ההוא עם הממלכה ההאשמית, המדינה ההיא שישראל חולקת איתה גבול משותף באורך 336 קילומטרים?

שר החוץ של ירדן, איימן ספדי, ברבת עמון, 24 בספטמבר 2020 (צילום: Khalil Mazraawi/Pool via AP)
שר החוץ של ירדן, איימן ספדי, ברבת עמון בספטמבר האחרון (צילום: Khalil Mazraawi/Pool via AP)

היחסים עם ירדן הידרדרו באופן משמעותי מאוד בשנים האחרונות והתאפיינו בשורה של משברים, שאת כולם – ללא יוצא מהכלל – ניתן היה למנוע, אילו מישהו באמת היה מקשיב להמלצות של המומחים ושל הדרג המקצועי במשרד החוץ.

מילה טובה מגיעה לשר החוץ גבי אשכנזי שנפגש לאחרונה מספר פעמים עם עמיתו הירדני איימן ספדי ועמל על מספר פרויקטים, שאמורים להפיח חיים ביחסים הבילטרליים בין המדינות.

ואז הגיע המשבר התורן – הביקור של הנסיך הירדני חוסיין בהר הבית בוטל בגלל ויכוח מטופש על מספר המאבטחים ועל האופן שבו כלי הרכב יעברו בגשר אלנבי. הירדנים השתמשו בנשק יום הדין והכריזו שלא יאפשרו למטוסו של ראש הממשלה לעבור בשמי ירדן בדרכו לאבו-דאבי – כי הכבוד של הנסיך הוא הכבוד של כל הממלכה, כידוע.

מסגד אל אקצא בהר הבית (צילום: Sliman Khader/Flash90)
מסגד אל אקצא בהר הבית (צילום: Sliman Khader/Flash90)

ישראל לא השכילה להשתמש בשעת הכושר הנוכחית – יחסים משופרים עם מספר מדינות ערביות באזור – על מנת לקדם את הקשר האסטרטגי שלה עם עמאן. ראש ממשלת ישראל, שבדמיונו כבר התארח בארמונות המפוארים באבו-דאבי וריאד, התעלם מהירדנים, ורוח המפקד ככל הנראה הגיעה גם לדרגים הנמוכים היותר.

הגיע הזמן שנבין עד כמה ירדן – החזית המזרחית – חשובה לביטחון ונשקיע את מירב המאמצים בשיפור הקשר החשוב הזה מבחינה מדינית וכלכלית.

2

באיזו מדינה ערבית לנשים יש יותר זכויות?

כיצד ציינו בעולם הערבי את יום האישה הבינלאומי? מסתבר שעבור הממשלות השונות זו הייתה הזדמנות נוחה לשבח את עצמם – ציון 90 ומעלה – ולהדגיש את ההישגים המשמעותיים שלהם בכל הנוגע לשוויון ולקידום מעמד האישה.

בסעודיה התהדרו בליגת נשים בכדורגל שהוקמה ב-2019, לראשונה בתולדות הממלכה, באיחוד נסיכויות המפרץ משרדים שונים התחרו זה בזה והציגו את מספר העובדות והבכירות שמועסקות אצלם. כך, פורסם שכ-40% מכלל השגרירים האמירתיים ברחבי העולם הן בעצם שגרירות ושבממשלה האמירתית יש כמעט 30% נשים.

אינתיסאר עאמר יחד עם הגברת הראשונה של ארצות הברית מלניה טראמפ בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר, 6 באוקטובר 2018 (צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)
אינתיסאר עאמר יחד עם הגברת הראשונה של ארצות הברית מלניה טראמפ בנמל התעופה הבינלאומי של קהיר, 6 באוקטובר 2018 (צילום: Doug Mills/The New York Times via AP, Pool)

במצרים אינתיסאר עאמר, אשתו של הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי, דיברה רבות על ההישגים הגדולים של הנשים במדינה. מרכז התרבות הרוסי הפתיע את המצריות כאשר אנשיו יצאו לרחובות הבירה המצרית וחילקו לנשים ורדים. ואפילו בעזה התגאו השבוע באישה נהגת מונית הראשונה ברצועה.

לא רבים רצו לדבר על הפיל שבחדר – אלימות נגד נשים ורצח של נשים על ידי בני משפחותיהן – המגמה שהלכה והתרחבה ברחבי מזרח התיכון בשנת 2020 וככל הנראה גלשה גם אל תוך 2021. ב-2020 נרצחו בירדן, אלג'יריה ולבנון יותר נשים על ידי בני המשפחה מאשר בשנים הקודמות.

גם מספר התלונות שהוגשו למשטרה על אלימות גדל, אף שמרבית מקרי האלימות כלל לא מדווחים מחשש לסטיגמה ולנידוי חברתי. מצבן של נשות עיראק, סוריה, לבנון ותימן המשיך להיות קשה ביותר בגלל המשך הלחימה בשטחי המדינות הללו והתנאים הכלכליים הירודים.

מפגינות בביירות מוחות ביום האישה הבינלאומי, 8 במרץ 2021 (צילום: Hassan Ammar, AP)
מפגינות בביירות מוחות ביום האישה הבינלאומי, השבוע (צילום: Hassan Ammar, AP)

אין ספק שבשנת 2021 יש יותר מודעות לזכויות הנשים ברחבי מזרח התיכון, וחשוב לציין גם את העבודה המדהימה של הארגונים הפמיניסטיים, שפועלים נגד נישואי ילדות ונערות, מילת נשים והטרדות מיניות. אך השילוב הקטלני של חוסר יציבות ביטחוני וכלכלי ומערכות פטריארכליות עדיין גורם לאי-שוויון מובנה בין גברים לנשים במזרח התיכון.

3

האפיפיור והאייתוללה

הביקור המתוקשר של האפיפיור פרנציסקוס בעיראק גרם להרבה תגובות נלהבות במדינה ובעולם. מי היה מאמין לפני 8-7 שנים, כשאנשי דאע"ש הוציאו להורג במוסול את החשודים בעבירה על החוקים המטורפים שלהם – שיבוא ויום ומנהיג הנוצרים יבוא לעיר ויתפלל בכנסייה, שאותה הקיצונים ניסו להשמיד.

במהלך ביקורו בעיראק נפגש האפיפיור עם פוליטיקאים ואנשי דת רבים, אך הפגישה המסקרנת ביותר התקיימה בינו לבין האייתולה עלי א-סיסתאני, המנהיג הרוחני של השיעים בעיראק. כל מי שאי פעם האמין בכך שדווקא אנשי דת יוכלו להוביל את עמיהם אל השלום ולהצליח במקום שבו נכשלו הפוליטיקאים – האט את נשימתו כאשר התקיימה הפגישה הנדירה הזאת.

עשן לבן לא יצא בעקבות המפגש בין האפיפיור והאייתולה. מה שכן עשוי היה להיות שם – זה חמלה, התרגשות או סולידריות, והוקעה של הקיצונים ככאלה שאינם מייצגים את הדת.

אך לאחר שהפגישה הסתיימה, המציאות בעיראק לא הפכה לטובה או בטוחה יותר, וגם מבחינתם של רבע מיליון נוצרים עיראקים – כל מה שנותר מקהילה שמנתה ב-2003 שלושה מיליון בני אדם – הסכנות והאתגרים נותרו במקומם.

המונים מריעים לאפיפיור פרנציסקוס באירביל שבעיראק, 7 במרץ 2021 (צילום: Andrew Medichini, AP)
המונים מריעים לאפיפיור פרנציסקוס באירביל שבעיראק, השבוע (צילום: Andrew Medichini, AP)

מסתבר שהכוח של המנהיגים הדתיים, אפילו המשפיעים ביותר, עדיין לא מספיק כדי לשנות מציאות. לדיאלוג הבין-דתי יש יתרונות משלו – הוא יכול לרכך עמדות ולהכין את הקרקע לפשרות פוליטיות – אך אין בו די על מנת לשנות מציאות, ליצור ביטחון ולהציל חיי אדם.

4

מצרים נפתחת ליהדות

משהו טוב עובר בחודשים האחרונים על מערכת החינוך של מצרים. משרד החינוך פועל להוצאת תכנים קיצוניים ומסיתים נגד קבוצות אוכלוסייה ודתות שונות מספרי הלימוד מחד, ומאידך מורה על הכנסת תכנים על הדת היהודית, לראשונה בתולדות מצרים.

תלמידי בית ספר יסודי בקהיר, 28 בספטמבר 2015 (צילום: Mohamed Elraai, AP)
תלמידי בית ספר יסודי בקהיר, 28 בספטמבר 2015 (צילום: Mohamed Elraai, AP)

כך מנסים השלטונות המצריים להיאבק נגד קיצוניות ומוכנים ללכת אפילו עד להוצאה של מספר פסוקים מהקוראן מספרי לימוד במקצועות כמו גאוגרפיה, ערבית וספרות – דבר שעורר סערה בקרב החוגים האיסלמיסטיים במדינה ומחוצה לה.

במשרד החינוך המצרי בינתיים מסבירים שמדובר בשמועות בלבד, אך המהלך הזה דווקא מאוד מתאים לנאומיו הרבים של הנשיא א-סיסי, שקרא בעבר לערוך רפורמה באסלאם על מנת למגר את הקיצוניות. א-סיסי גם שם דגש רב על המורשת המצרית היהודית ובמהלך השנים האחרונות השקיע כספים לא מעטים בשיקום של בתי הכנסת ובתי הקברות היהודיים.

נשיא מצרים עבדול פתח א-סיסי (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda, File)
נשיא מצרים א-סיסי (צילום: AP Photo/Vadim Ghirda, File)

מעתה תלמידי מצרים יוכלו ללמוד עובדות בסיסיות בנוגע לדת היהודית והעם היהודי. אם יהיו צעדי המשך נגד הפרסומים האנטישמיים הבוטים בתקשורת ובסדרות הרמדאניות, ייתכן שגם השלום בין ישראל למצרים בסופו של דבר יפשיר ויהפוך לחם יותר.

5

64 שנים לפתיחת תעלת סואץ אחרי המלחמה

זמן קצר לאחר שהכוחות הישראלים נסוגו מחצי האי סיני, ב-8 במרץ 1957, תעלת סואץ – שרק לפני כמה חודשים הולאמה על ידי הממשלה המצרית – שוב נפתחה למעבר ספינות מסחריות. מבחינתו של נשיא מצרים, גמאל עבד אל-נאצר, היה זה שיא חסר תקדים של החתירה לעצמאות מדינית וכלכלית מבריטניה – אותה הוביל מאז שעלה לשלטון.

תעלת סואץ, 1956 (צילום: AP)
תעלת סואץ, 1956 (צילום: AP)

הפתיחה של התעלה אִפשרה למצרים שוב להזרים כספים לקופתה המדלדלת וגם העלתה את קרנה בעולם הערבי ובכלל. בארצו נאצר נתפס כמנצח הגדול במערכה הצבאית שניהלו נגדו בריטניה, צרפת וישראל. כעבור עשור תעלת סואץ שוב תיסגר – הפעם בגלל מלחמת ששת הימים – ותחזור לפעילות רק בשנת 1975.

עוד 975 מילים
סגירה