תשעה מכל עשרה חולים בסרטן הריאות מזותליומה נחשפו במהלך חייהם לאסבסט. לכן, כשהתברר ב-2008 שדני ברונר מקיבוץ כברי חולה בסרטן הנדיר, לא היה ספק מאיפה זה נחת.

ברונר לא היה היחיד בכברי שנחשף לרבבות הטונות ממפעל האסבסט איתנית (שנקרא אז ישאסבסט) אשר פוזרו בנדיבות בשבילים שבין מטעי הבננות של הקיבוץ בשנות השישים, השבעים והשמונים, על אף שלאורך השנים התברר הקשר הקטלני בין סיבי האסבסט לתחלואה הקשה.

"חילקו את החומר במחירי הובלה", אומרת איילת, אלמנתו של דני, שנפטר בדצמבר 2008. "אז זאת הייתה תשתית מצוינת לדרכים. כולנו נחשפנו לחומר: הילדים שלי, אני, השכנים. לדני היה פחות מזל".

ברונר, אגדה בחייו, לשעבר סגן מפקד סיירת מטכ"ל שפיקד על הצוות שפרץ למטוס סבנה, נפטר אחרי ניתוח להסרת אחת הריאות, התדרדרות מהירה וסבל רב. כמוהו, עוד שישה לפחות מתו מהמחלה בכברי, ועוד מאות במקומות אחרים, בעיקר בנהריה.

ההערכות מדברות על 40 נפטרים ממזותליומה רק באזור נהריה בכל שנה, פי חמישה מאשר במקומות אחרים בארץ, מקום שני בעולם בכולו. "בפועל, אין כמעט משפחות בנהריה שאין בהן נפגע מאסבסט", אומרת פעילת הסביבה אורית קרן-רייך, שמנהלת מאבק עיקש להכרה בסכנות האסבסט ודרישה לניקוי קרקעות נהריה בגליל המערבי. וזה עוד לפני שורה של מחלות אחרות שעלולות להיגרם מחשיפה לאסבסט.

שלוש שנים אחרי מותו של ברונר, הביא המאבק המתמשך לחקיקת חוק מתקדם למניעת מפגעי אסבסט, האוסר יבוא ושימוש באסבסט, והחל מבצע ענק לניקוי הגליל המערבי ולהטמנת האסבסט, מבצע שהמדינה השקיעה בו מאות מיליוני שקלים, ולווה במאבקם ההרואי של פעילי הסביבה מנהריה.

מאז, מדי כמה שנים, נחשפים עשרות אתרי אסבסט חדשים המאיימים על תושבים. זה קורה בגלל פגעי מזג אויר (למשל, ההצפות הגדולות של שנה שעברה אשר חשפו אסבסט שהיה טמון באדמה), חפירות לצורכי בנייה או סתם פירוק מחסן ישן בחצר של מישהו.

"כל נהריה מלאה אסבסט", אומרת קרן-רייך. "אם לא מטפלים בו כמו שצריך – אנשים עלולים לשאוף סיבי אסבסט זעירים ומסרטנים, מבלי לדעת כלל. הסיבים ננעצים ברקמות הריאה, ועלולים לגרום להתפרצות סוגים שונים של סרטן, הנורא מכולם הוא המזותליומה".

"כל נהריה מלאה אסבסט. אם לא מטפלים בו כמו שצריך – אנשים עלולים לשאוף סיבי אסבסט מבלי לדעת כלל. הסיבים ננעצים ברקמות הריאה, ועלולים לגרום להתפרצות סרטן, והנורא מכולם הוא המזותליומה"

החוק מגדיר בדיוק איך לטפל במפגעים הללו: אם מדובר בפרויקט בנייה, הקבלן אחראי לפינוי ולהטמנה בטרם יתקבל אישור אכלוס. אם מדובר בשטח עירוני, חולקים באחריות העירייה והמשרד להגנת הסביבה.

יש קבלנים מורשים ומפקחים מורשים, יש כללים ברורים של מיגון ועדכון התושבים, יש משרד להגנת הסביבה שאמור לפקח ולהעניש קבלנים ומפקחים סוררים, ומשטרה ירוקה שאמורה לפקח ולענות לתלונות. הכול כדי שעוד 20 או 40 שנה אף אחד לא יסיים את חייו בסבל כמו ברונר.

"רק דבר אחד חסר", אומרת איילת ברונר, "לקיחת אחריות. אני לא מופתעת לשמוע שהברדק סביב האסבסט ממשיך. יש פה הרבה כסף בעסק הזה וכל מה שצריך זה לעקוב אחריו.  פולו דה מאני".

קרן-רייך, שמאחוריה עשרים שנות פעילות מהפכנית לניקוי הצפון מהאסבסט, נאלצת להסכים. "ייצור האסבסט גרם לתחלואה נוראית ולניצול קשה של תושבי נהריה, ועכשיו תהליך ניקוי לא תקין עלול לגרום את אותו הליך בשידור חוזר. כאילו לא למדנו כלום".

המוטציה הבריטית של האסבסט

כביש 89 שמתפתל מנהריה מזרחה אל גב ההר כבר יכול להתגאות בתואר נתיב האסונות. רק שבמקרה הזה מדובר באסונות מעשה ידי אדם, ולכן כביש הפרטץ' הוא כינוי מתאים יותר.

ראשיתו של הכביש בכיכר התותח ובקניון ארנה הנודע שהקמתם לוותה בטענות על בזבוז ראוותני ושחיתות מקומית חסרת עכבות, המשכו בנחל געתון שהתפרץ במלוא העוצמה בחורף שעבר, כשהוא מעיף לכל הרוחות את המובל (מנהרת המים) שהמתכננים התעקשו לשים בתוכו.

מיד אחר כך, מגיע האסבסט. נטוע אחר כבוד בין מטעי האבוקדו לבית החולים. מקום טוב להטמין סוכן מוות מסוכן שעלול לגמור לך את הריאות גם שלושים שנה אחרי שנחשפת אליו.

פעילי הסביבה יודעים על קיומו של אסבסט פריך הטמון על הרכס מדרום לכביש כבר מ-2005. "אסבסט פריך הוא המוטציה הבריטית של האסבסט", אומר דב משה, אזרח מודאג הרודף אחרי הרשויות בשלוש השנים האחרונות.

אסבסט פריך הוא אותו חומר המתפורר למגע יד אדם (בניגוד לאסבסט-צמנט העשוי לוחות קשיחים) ומשום כך החשיפה אליו מסוכנת יותר. "זה אסבסט שאם נחשפת לחלקיקי האבק שלו, פעולתם אגרסיבית במיוחד", מסביר משה.

"אסבסט פריך הוא המוטציה הבריטית של האסבסט", אומר דב משה, אזרח מודאג הרודף אחרי הרשויות בשלוש השנים האחרונות. "זה אסבסט שאם נחשפת לחלקיקי האבק שלו, פעולתם אגרסיבית במיוחד"

האסבסט בכביש 89 נטמן עמוק באדמה, מכוסה ביריעות. אבל לפני ארבעה חודשים נודע למשה על עבודות של משרד השיכון להרחבת הכביש, אשר גרמו לחשיפת האסבסט, ומאז הוא מתעד באובססיביות כיצד מצפצפות הרשויות על ההוראות הברורות בחוק.

"זה האתר הכי מסוכן שאני מכיר באזור. מתוך 1 עד 10 הייתי נותן לו 12. סקר אסבסט שבוצע פה הראה על קיומם של בין 800 ל-1000 קוב אסבסט באדמה. ברגע שהעבודות כאן חושפות אותו, הן מסכנות חיי אדם ויש שורה של פעולות שצריך לבצע. הבעיה היא שכלום מזה לא בוצע".

משה התלונן במשרד השיכון, האחראי על ביצוע העבודות בכביש; במשרד להגנת הסביבה, האחראי על פיקוח האסבסט; ובעיריית נהריה, אשר בשטחה נמצא המפגע. הוא אף התכתב עם הגורם הממונה בעירייה ועם ראש העיר רונן מרלי. "תשע קריאות פתחתי במשרד להגנת הסביבה. זה לא נורמלי. הפכתי להיות סיירת הפיקוח שלהם".

הוא קבל על היעדרו של מפקח אסבסט בשטח, על גידור וכיסוי האדמה שלא בוצעו, על עובדי קבלן של משרד השיכון שתיעד ללא מיגון הולם, והשתתפו בעבודות ככל הנראה מבלי לדעת אפילו שהם חושפים עצמם לחומר מסוכן וקטלני במיוחד.

בעקבות תלונתו של משה כוסתה הטרסה ביריעות ניילון צהובות וגודרה בפלסטיק. שלטי "סכנה אסבסט" הודבקו לגדר. אבל גל גשם אחד ומעט רוח – והיריעה התעופפה וחשפה שורשי עצים נגועים. הגדר נמעכה, והשטחים הנגועים נחשפו לכל עבר.

לא רק העובדים מסתכנים – גם החקלאים במטעי האבוקדו הצמודים, ממש כמו ברונר ז"ל בשנות השבעים. שלא לדבר על חדר המיון של בית החולים השוכן 150 מטר משם או תושבי השכונות הצפוניות הדבוקות לכביש מהצד השני.

על פי החוק, עבודה באתר רווי אסבסט מהסוג שקיים הרבה בנהריה, יש ללוות בקבלן מורשה בעבודות אסבסט – אדם בעל רישיון מטעם המשרד להגנת הסביבה. כשמשה שאל "מי המלווה כאן" בכביש 89 שמע שם מוכר: הקבלן עופר זהבי.

אין גידור, אין הודעה מסודרת

זהבי הוא בעל רישיון קבלן אסבסט. משום מה הוא זוכה לגיבוי של המשרד להגנת הסביבה ועיריית נהריה, וקוטף לידיו חלק נכבד מעבודות הפינוי באתרי האסבסט בנהריה ובסביבתה הקרובה – כשני שליש מהם, על פי ההערכות. עבודות פינוי כאלה מניבות מאות אלפי שקלים, והדבר מעלה תהיות מדוע מסתמן שוב ושוב כי הפכו בעיקר נחלתו של קבלן אחד.

במונחי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, זהבי הוא עבריין. לפחות חמש פעמים ב-12 השנים האחרונות גררו תלונות על פגמים בעבודתו סנקציות של המשרד, חלקן חמורות.

במונחי המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, זהבי הוא עבריין. לפחות חמש פעמים ב-12 השנים האחרונות גררו תלונות על פגמים בעבודתו סנקציות של המשרד, חלקן חמורות

כך היה ב-2011 כאשר רשיונו הותלה (כלומר, נפסל) ל-91 יום בעקבות ביצוע עבודה ללא היתר וללא רישיון; ב-2012 שוב – ענישה של 91 יום בעקבות ביצוע עבודה ללא היתר וללא רישיון. חצי שנה של השעיה בתוך שנתיים.

ב-2015 קיבל התראה (נזיפה) בעקבות אי-מתן הודעה לתושבים על עבודה מתוכננת והגשת מידע חלקי לממונה. ב-2019 ננזף שוב בעקבות התרשלותו בעבודה בפארק יבנה (עליה נפרט בהרחבה בהמשך). באותה שנה גם הוקפא רשיונו ל-62 יום, לאחר שהוועדה מצאה כי עבודת הפירוק של לוחות האסבסט בעבודה לא בוצעה בצורה תקינה ועל פי תנאי ההיתר.

מאז היו תלונות נוספות, אולם אלה ככל הנראה עדיין לא נבדקו. בסך הכול נשלל רשיונו של זהבי למשך שמונה חודשים במשך פחות מעשר שנים. וקיימות תלונות נוספות מהשנה האחרונה שטרם קיבלו מענה.

למרות ההתליות, התלונות, ההתרשלויות הקטנות והמחדלים הגדולים שדורשים תחקיר והעמקה – המשרד להגנת הסביבה ממשיך לאשר את ההיתרים לעבודות עבור זהבי, ובעיריית נהריה לא נפגע מעמדו כקבלן.

בתגובה לכתבה טוען זהבי כי בסך הכול ביצע "ארבע עבודות עבור עיריית נהריה בשנים 2019 – 2020", בהיקף של "פחות מ-110,000 שקל".

ספירת זמן ישראל מצביעה על כ-20 עבודות אשר ביצע זהבי בשטח נהריה בשלוש השנים האחרונות, לרבות עבודות סקר אסבסט, ועבודות פינוי אסבסט אשר שולמו על ידי משרד השיכון, עיריית נהריה, בהזמנה פרטית (לעיתים בהמלצת העירייה) או במימון תב"ר (תקציב בלתי רגיל). בעירייה סירבו להתייחס למספרן או להיקפן של העבודות אשר זהבי מקבל לידיו.

אם האתרים היו מטופלים כראוי, ניחא. אולם תיעוד אופן הטיפול בחלק מהאתרים הוא סקנדל בפני עצמו. באחד הרחובות בעיר, רחוב מסריק המוביל לשכונת שמעון פרס, בוצעו עבודות בנייה ב-2018 שחשפו אסבסט ישן שהוטמן. זה לקח כמה וכמה התרעות למשרד להגנת הסביבה ולעירייה כדי לסמן את השטח ולהזמין עבודות פינוי.

יורם ורגה, מפקח אסבסט בכיר ואחד המומחים הגדולים בארץ בתחום, ומי שמונה לפקח על כל עבודות הפינוי של הגליל, פיקח גם על פינוי האסבסט מהשכונה הנבנית, תנאי הכרחי לקבלת אישור אכלוס. בסקר האסבסט שביצע ורגה במקום, הוא זיהה מפגעי אסבסט נוספים מחוץ לתחום ההיתר שקיבל ועדכן על המפגעים הללו ברשומות.

באחד הרחובות בעיר, רחוב מסריק המוביל לשכונת שמעון פרס, בוצעו עבודות בנייה ב-2018 שחשפו אסבסט ישן שהוטמן. לקח כמה וכמה התרעות למשרד להגנת הסביבה ולעירייה כדי לסמן את השטח ולהזמין פינוי

זהבי הוזמן לבצע את עבודות הפינוי. "במשך שנה חלפו פה תלמידים בדרך לבית הספר כשהם נחשפים לאסבסט. אין גידור, אין הודעה מסודרת לתושבים, ואין חסימה של הכביש", טוען משה שהמשיך לתעד.

בפברואר אשתקד זוהה אסבסט פריך על הגדר החיה בשולי השביל. במקום לגדר את המתחם, נמתחו סרטי סימון צהובים מהסוג המוכר מזירות פשע. אלה נקרעו כמובן כל פעם מחדש בידי סקרנים או עוברי אורח.

הפעם פעילי הסביבה סירבו להחריש ופנו לבית המשפט. בתשובתה ניסתה עיריית נהריה להתחמק ולהפיל את האחריות על המשרד להגנת הסביבה, כפי שעשתה בפעמים אחרות בעבר. בדומה לתגובתה לכתבה זו כינתה את דברי העותרים "טענות סרק" ואת הטיעון כי העירייה לא עשתה די כדי לשמור על בריאות הציבור "מופרך, חסר תום לב ומשולל כל יסוד".

בית המשפט חשב אחרת:

"העובדה שרוב הסמכויות על פי החוק מוקנות למשרד להגנת הסביבה, איננה מוציאה את סמכותה וחובתה של הרשות המקומית – לאתר מפגעי אסבסט, להתריע עליהם ולטפל בהם. על פי סעיף 12 לחוק, העירייה מחוייבת להודיע לממונה כאשר נודע לה על קיומו של מפגע אסבסט בתחומה. העירייה לא תמיד פעלה בזריזות הראוייה והמתחייבת מהעובדה שמדובר באסבסט ומהסיכון הבריאותי הנשקף ממנו לציבור".

(ההדגשים במקור)

בסיום, פסק הדין מורה לעירייה לבצע את עבודות הפינוי של הקרקע המזוהמת. בדצמבר התחילו עבודות הפינוי של האדמה רווית האסבסט. וכאן התרחש דבר מוזר.

"הממצאים שאני תיעדתי בשטח הצביעו על הצורך לפנות כעשרים קוב של אדמה לאורך הגדר, במקום שבו צמחה גדר חיה על גבי האסבסט שהוטמן בעבר", מסביר דב משה. "בפועל, ההיתר שביקשה עיריית נהריה איפשר להוציא כמות מטורפת של אדמה, על פי הערכות פי שישה מהנדרש.

"14 משאיות ענק יצאו לדרך עם יותר מ-100 קוב של אדמה, חלקה הגדול מתוך שטחים נקיים מאסבסט. העלות המשוערת היא של 40 אלף שקל לכל משאית. אז מישהו דופק פה קופה".

גורם נוסף המעורה היטב בפרטים אישר לזמן ישראל: "חלק נכבד מהאדמה שפונתה כבר טופל בעבר, ולא היה כל צורך לפנותו".

כאשר פנו חברות המועצה אורנה שטרקמן ושרית נס פררו לעירייה בשאילתה הנוגעת לעבודות פינוי אלה, זכו לתשובות מתחמקות.

על השאלה "מהו הסכום ששולם עבור עבודות פינוי אסבסט פריך בכביש מסריק?" זכו חברות המועצה לתשובה: "מזמין העבודה הוא משרד השיכון" – למרות שעל ההיתר של המשרד להגנת הסביבה נכתב בבירור כי מזמינת העבודה הינה עיריית נהריה.

לשאלה מי שילם על העבודות, השיבה העירייה: משרד השיכון. לבקשה לקבל את תוצאות הסקר שהוביל לפינוי השיבה העירייה כי מסמכים אלה כלל אינם נמצאים בידיה – תשובה מוזרה בהתחשב בכך שהעירייה הזמינה את הפינוי שאמור להיות מבוסס על סקר זה.

תתקלח איך שאתה מגיע הביתה

את הנזיפה מ-2019 קיבל זהבי בעקבות אזרחות טובה של פעילים שפשוט החליטו לבדוק בעצמם כיצד המערכת פועלת, ואילצו את המשרד להגנת הסביבה לבצע את תפקידו ולפקח על עבודה רשלנית.

זה היה באתר פארק יבנה שבשכונת עמידר, בו נותר מבנה ישן עשוי אסבסט, שהיה הכרח לפנותו. העלות, כפי שהוצהרה על ידי גורמים בעירייה: 78,000 שקל לשלושה ימי עבודה.

גם הפעם הקבלן זהבי קיבל את עבודת הפינוי הרגישה, שההיתר מהמשרד להגנת הסביבה הגדיר במדויק, על פי הוראות החוק: "עבודת האסבסט תבוצע באופן שימנע יצירת אבק, ובכלל זה לא תבוצע שבירת לוחות האסבסט. פסולת האסבסט תיאסף ותיארז".

חוק לחוד ומציאות לחוד. התושב גיל צפריר, שהתנדב לסייע לפעילי הסביבה, ביצע סיור באתר פארק יבנה לאחר שהקבלן זהבי ביצע את עבודת פינוי האסבסט שם, ונדהם מהתוצאות.

"זה פארק ותיק ששיחקתי בו כילד בנהריה. סיירתי באתר ביום שישי ומצאתי פלטות של אסבסט בגודל של עשרים סנטימטר. גם הריצוף היה פתוח ונגיש, עם המון פסולת על הרצפה. בתוך רצפת הבטון היו מקטעים של אסבסט שנעוצים בקיר.

"בהיתר העבודה נכתב מפורשות שאין לשבור בשום שלב את הקורות כי כך משתחררים סיבים מסוכנים שחודרים אחר כך לריאות. אבל הפלטות באתר נשברו. וזה מקום שילדים חזרו לשחק בו, לאחר שהגדרות שהוקמו לצורך עבודות האסבסט הוסרו".

"בהיתר העבודה נכתב מפורשות שאין לשבור בשום שלב את הקורות כי כך משתחררים סיבים מסוכנים שחודרים אחר כך לריאות. אבל הפלטות באתר נשברו. וזה מקום שילדים חזרו לשחק בו, לאחר שהגדרות הוסרו"

צפריר מיהר להתקשר למוקד החירום במשרד להגנת הסביבה. "הם הזהירו אותי: 'תתקלח מיד, איך שאתה מגיע הביתה, למקרה שנדבק בך משהו מהסיבים'". בעצה אחת עם חבריו הפעילים במאבק המתמשך באסבסט הכין צפריר דוח מסודר של מחדל האסבסט, דקה אחר דקה.

הדוח שהגיש, ואשר לווה בצילומים רבים, מציג תמונה מקוממת במיוחד, שאלמלא עסקה במפגע המסכן חיי אדם, ניתן היה להמחיזה כפיליטון של אפרים קישון. מתברר שיומיים אחרי שחמשת שערי הפארק נפתחו לרווחה ומשפחות חזרו לבלות בו, התגלו בו גושים, סיבים וקורות של אסבסט בגדלים מגוונים, חלקם מפוזרים על הרצפה, ממתינים לילד הסקרן שירים אותם ויביא עימו תשורה למשפחה.

סוף השבוע בפתח ופעילי הסביבה מיידעים את הקבלן זהבי על הסכנה. זהבי מבטיח לשוב כבר למחרת, בשבת בבוקר, ולאסוף את השברים שנותרו. גם נציגי העירייה מגיעים לסיור בשטח. אולם למחרת זהבי מעדכן כי כאשר שב אל הפארק בשעה מוקדמת בבוקר, "לא מצא" את השברים המדוברים.

מאוחר יותר, בבוקר של אותה שבת, חוזר צפריר אל הגינה. בסרט וידיאו הוא מתעד שברים קטנים ובינוניים "חלקם כפי שניתן לראות בסרטונים ממש מונחים בין השיחים מסביב לשלד המבנה, חלקם קבורים די היטב ומבצבצים מהאדמה ונדרשה חפירה עם היד באדמה הלחה להוצאתם, וחלקם מקובעים לרצפת הכניסה של השלד. בסרטון רואים גם שברי פלטות שנשארו מחוברות היטב לרצפת הבטון".

הוא שב ומתקשר לזהבי אשר חוזר לביקור בפארק והפעם מודה שבמהלך העבודות "פספסו הסרה של אסבסט צמנט". עוד מבחין זהבי, על פי הדוח, ב"שברי אסבסט מקובעים לרצפה ולא ניתן להזיזם ויבקש מחמודי העובד שלו מהפרויקט שימשיך ויסיר את השברים המקובעים שנשכחו".

עוד מבחין זהבי, על פי הדוח, ב"שברי אסבסט מקובעים לרצפה ולא ניתן להזיזם ויבקש מחמודי העובד שלו מהפרויקט שימשיך ויסיר את השברים המקובעים שנשכחו"

למחרת, יום ראשון, נראה זהבי כשהוא יוצא מלשכת ראש העיר ושולח לצפריר צילום של מקטע רצפת הבטון עם הכיתוב "טופל". גם צפריר ודב משה נפגשים לשיחה עם ראש העיר, ומציגים בפניו את העובדות המטרידות, אך לטענתם הוא עונה להם: "אם אתם רוצים – תנהלו אתם את העיר".

ביום שאחרי מגיעים לשטח מיה מונשיין-לוי, ממונת אסבסט מטעם המשרד להגנת הסביבה וחיים אלבז, מפקח צפון מטעם משטרה ירוקה, אשר נפגשים עם הפעילים ועם הקבלן.

בשיחה המתועדת מצביעה ממונת האסבסט בפני זהבי, קבלן מנוסה שביצע כבר מאות עבודות, על "אסבסט ברצפה שהייתה צריכה לרדת, מסמרים עם אסבסט דבוק אליהם ומקטעים על קונסטרוקציית העץ שנותרה מהמבנה. זהבי יוצא מהפגישה עם שברי אסבסט שהממונה מסרה לידיו".

בסך הכול, זה לא נעים

בפגישה ההיא זהבי  לא מתרגש במיוחד מהמעמד. מהקלטה שהגיעה לידי זמן ישראל נשמע שהוא בכלל לא מבין מה רוצים ממנו: " קודם כל, הכתובת היא לא אני בנושא הזה", אומר הקבלן שקיבל רבבות שקלים עבור פינוי פסולת רוויית אסבסט מסוכן מפארק שבו משחקים ילדים.

"אפשר לעשות פה עוד סריקה של עובד עירייה שיאסוף את השברים האלה כי בסך הכול זה לא נעים, אבל אני לא רואה סיבה שילדים יסתובבו פה".

גם כאשר מבהירים לזהבי שמה לעשות, ילדים נוהגים להסתובב בפארקים ציבוריים, ואפילו להתחבא בין קירות מבנים נטושים, הוא לא מתרגש: "אם אתה תלך על הדברים האלה אתה לא תנוח. בכל מקום תמצא מפגע בטיחות, מה שנקרא".

גם כאשר מבהירים לזהבי שמה לעשות, ילדים נוהגים להסתובב בפארקים ציבוריים, הוא לא מתרגש: "אם אתה תלך על הדברים האלה אתה לא תנוח. בכל מקום תמצא מפגע בטיחות, מה שנקרא"

בהמשך מתאונן זהבי, קבלן פרטי שמקבל מהציבור תשלום מכובד עבור פינוי חומר מסוכן, שבכלל לא רצה את העבודה הזאת, כפוית הטובה. "כשיצא המכרז הזה אני לא רציתי לגשת אליו כי ידעתי את הרגישות. ואני אגיד לך את האמת, הוספתי עוד 20 אחוז על המחיר שנתתי, ובכל זאת זכיתי. עשיתי פה הצגה בעבודה. ואני ידעתי מה יהיה פה".

אחריות? מה פתאום: "אני לא הייתי מחויב לעבוד אחרי השעה ארבע. לבקשתו של ראש העיר רונן מרלי עבדתי אחרי ארבע. אז באתי וגיליתי רגישות והבנה והכול. ואחרי זה המשטרה הירוקה באה ועשו סיורים". בהמשך שולף זהבי טיעון חדש: יד נעלמה שותלת לו בכוונה חתיכות אסבסט בשטח, אחרי שהוא מנקה.

אבל עכשיו, כשהליקויים תועדו, כבר קשה יותר להתחמק מאחריות. עוד באותו היום מוציאה הממונה מונשיין-לוי דרישה לתיקון הליקויים: "העובד האחראי שקיבל את ההיתר הונחה לשוב לאתר והשלים את העבודה. עד להשלמת הביצוע – העובד האחראי הונחה לתחום ולשלט את האתר למניעת כניסה של הציבור".

אבל זה לא נגמר כאן. בימים הבאים תנסה עיריית נהריה להתחמק מאחריות למפגע המסכן את תושבי העיר. באחד המקרים מאשים בעקיפין מנהל מחלקת התברואה בעירייה דווקא את פעילי הסביבה באחריות למחדל. לדבריו, "גורמים עלומים טענו" כי בפארק נותרו חלקיקי אסבסט. בפועל לא היו טענות אלא הוכחות, ובין "הגורמים העלומים" נמנית גם ממונת האסבסט מטעם המשרד להגנת הסביבה.

והסאגה נמשכת. כעבור כמה ימים מבצעים צפריר ומשה סיור נוסף בפארק, הפעם בתוך המבנה הנטוש עצמו. בפינות נסתרות ומתחת לשכבת הריצוף הדקה הם מוצאים שוב שברי אסבסט. שוב שולחים את הסרטון למונשיין-לוי, ושוב היא מאשרת: העבודה שנעשתה אינה תקינה. "על פי הסרטון נראה שהעבודה במבנה לא בוצעה באופן מלא. נשיב את הקבלן לשטח להשלמת פעולות הניקיון".

עם תום פעולות הניקיון מזומן זהבי לשימוע במשרד להגנת הסביבה. זהו לפחות שימוע רביעי שהוא עובר בעשור האחרון, חלקם, כאמור, הסתיימו בסנקציות לא קלות. גם הפעם, מסכם המשרד להגנת הסביבה את האירוע כולו בממצאים קשים: "העבודה בהיתר בוצעה במועד המאושר אך בוצעה באופן מרושל ובניגוד לתנאי ההיתר במועד המקורי", כותבת מונשיין-לוי, וזהבי סופג עוד נזיפה לתיק.

גם הפעם, מסכם המשרד להגנת הסביבה את האירוע כולו בממצאים קשים: "העבודה בהיתר בוצעה במועד המאושר אך בוצעה באופן מרושל ובניגוד לתנאי ההיתר במועד המקורי", וזהבי סופג עוד נזיפה לתיק

בתום שבועות של לך ושוב, סגירה ופתיחה חליפית של הפארק בגלל סכנה לבריאות, ועדויות בוטות להתרשלות מצד קבלן הבית, העירייה מתגאה בפוסט בפייסבוק: "על פי מפקח האסבסט הארצי ניתן לקבוע בוודאות שלא נשקפת סכנה לילדים ולצוות הגן. לאור זאת אין מניעה לאפשר לציבור להשתמש וליהנות מהפארק".

אף מילה על דרך החתחתים ועל הממצאים הבעייתיים של המשרד להגנת הסביבה. אף מילת תודה לפעילי הסביבה שסיכנו עצמם ובזבזו עשרות שעות בהתנדבות כדי לתקן את התרשלות הקבלן והרשויות.

נהפוך הוא: באחת מישיבות המועצה, כאשר דב משה מחה בקול על הזנחת הטיפול באסבסט, הורה ראש העיר מרלי להוציאו מהדיון ואף כינה אותו "עבריין". בישיבה שלאחר מכן התנצל ראש העיר על הכינוי.

למרות הנזיפה, לא הועם זוהרו של זהבי בעיניי הגורמים האחראים בעיר. לאורך 2019 ו-2020 המשיך לקבל עבודות אסבסט בעיר. מי ששוחח עם יעקב כהן בעניין מפגעי אסבסט קיבל תשובה אגבית: "אשלח את עופר שיסתכל על זה". לחלק מהעוסקים בתחום עבר מסר ברור – זהבי הוא הקבלן המומלץ של העירייה.

גם פניות לעבודות פרטיות לעירייה – כאלה שבצידם כסף בלי רעש של פעילי סביבה נודניקים – הועברו לזהבי באופן ישיר. לידי זמן ישראל הגיע תיעוד המוכיח כי בעבר מי שהתקשר למוקד העירייה וביקש "המלצה לקבלן אסבסט" אשר יוכל לפנות מפגע אסבסט בחצר – קיבל ישר את הטלפון של זהבי. לעתים, התבקשו הפונים להשאיר מספר טלפון כדי שיחזרו אליהם ישירות מקבלן, וכעבור כמה שעות זהבי היה כבר מתקשר בעצמו.

בינתיים מישהו נבהל בעירייה, אולי בעקבות עתירה שהוגשה בחודשים האחרונים לבית המשפט נגד האופן שבו עיריית נהריה מטפלת במפגעים, וכיום כבר נמנעים ממתן המלצות כאלה. מי שמתקשר היום למוקד העירוני מקבל את התשובה הבאה: "אנחנו לא ממליצים על קבלנים כי אסור לנו. מדובר בניגוד עניינים המנוגד לחוק".

תזרוק את זה באיזשהו פח

הטענות להתרשלות מקצועית מצידו של קבלן האסבסט הראשי של נהריה מסתובבות כבר שנים. משום מה את העירייה או את המשרד להגנת הסביבה זה לא מקפיץ.

לידי זמן ישראל הגיעה עדות מצולמת משנת 2019 של עובד אשר הועסק על ידי זהבי כנהג טרקטור במשך שנתיים במגוון אתרים רוויי אסבסט ברחבי הארץ. העובד אף הגיש הצהרה בתלונה למשטרה ולמשרד להגנת הסביבה.

לדבריו, ובניגוד לחוק, מעולם לא הוסבר לו שהוא מטפל באסבסט. "אמרו לי עושים כמה בורות בדיקה. בכל התקופה שעבדתי אצלו לא ידעתי מה זה מיגון לאסבסט, לא אמר לי שצריך מסכה, סרט סימון, גידור או מחסומים. עזרתי לפנות פלטות של אסבסט ולא ידעתי אפילו.

"אמרו לי עושים כמה בורות בדיקה. בכל התקופה שעבדתי אצלו לא ידעתי מה זה מיגון לאסבסט, לא אמר לי שצריך מסכה, סרט סימון, גידור או מחסומים. עזרתי לפנות פלטות של אסבסט ולא ידעתי אפילו"

"לא ידעתי שאסור לשבור פלטות אסבסט. התקשרנו אליו, הפועל השני ואני, ואמרנו לו שהפלטות לא נכנסות בעגלה וצריך משאית עם מנוף. אז הוא בא לשם, התעצבן ועשה הצגה. אמר 'תסתדרו' והלך. שברנו את הפלטות בדשא והכנסנו. הייתה לנו ברירה?"

הפועל, ששמו ופרטיו שמורים במערכת, נשאל אם המשאיות העמוסות בחומרים רוויי אסבסט פריך – אסבסט בתצורתו המסוכנת ביותר – הגיעו מיד להטמנה, כמצווה על פי חוק. הפועל ענה בשלילה.

"הרבה מקרים נשאר בעגלה והוטמן רק יום אחרי זה. כשהייתי פצוע ברגל, שני שקים נשארו שלושה שבועות על הטנדר, ועופר לא שלח מישהו לקחת אותם. וכשראה אותי אחרי שלושה שבועות, כשהתחלתי ללכת יותר טוב, פגשתי אותו בבנק ושאלתי מה עם שני השקים שיושבים עדיין על הטנדר. אז הוא ענה, 'תזרוק אותם באיזשהו פח'. הלכתי ושמתי בפח.

"בתל חי הייתי אמור לנקות. אמר לי 'בצד ימין יש שטח פתוח עם ערימה של אסבסט שמכוסה באדמה. אל תיגע בה כי יצא כל האסבסט. תשאיר אותה ככה שיישאר בעשביה'".

שנתיים עבד הפועל באתרים לא מסומנים כיאות, ללא מיגון וללא הסכמה מראש. לטענתו, לא עבר הדרכה, לא קיבל תוספת סיכון ולא עבר בדיקות תקופתיות. כשגילה לבסוף עד כמה מסוכנים החומרים אליהם הוא נחשף, נבהל מאד. זה קרה כמעט במקרה.

"רק בחודשים האחרונים הבנתי. כי ביום שישי אחד הוא שלח אותי להעמיס מחסומים, קנה מיכל מים חשמלי (הרטבת שטח חשוף מפחיתה את ניידות האבק של האסבסט, א"ה) הלווה משאית מחבר שלו והעמסתי מחסומים (כדי לגדר את השטח).

"שאלתי 'מה השתנה?' אז הוא אמר 'רואים אותנו ויש מישהי שהתלוננה והגיע לתקשורת ומצלמים'. אמרתי לו 'למה כל השנתיים לא היה ככה מסודר?' ואני מפחד, לא ישן בלילה. שנתיים הייתי מוציא אבקה של אסבסט – בז'בוטינסקי, ברחוב סולד, בכברי – ומקרב לפנים. עכשיו אני כל הזמן לוקח כדורי הרגעה, מפחד לעשות בדיקות. מפחד".

תודה, חבר

ניסיון להתחקות אחר הקשר של זהבי עם העירייה מעלה תהיות. אחרי שרונן מרלי נבחר לראש העיר באוקטובר 2018, ושם קץ לשלטון השחיתות והסיאוב בן 27 השנים של ז'קי סבג, טיפחו פעילי הסביבה תקוות לעידן חדש של שקיפות, יעילות ומחשבה ארוכת טווח שתחליף את הפילים הלבנים והשגיונות התמוהים של ראש העיר הקודם, אשר הטיל חיתתו על העיר ופרנסיה.

אבל חודש אחרי הבחירות קרה משהו שמחיה מחדש את ספינת האסבסט של העיר: נחשפות עבודות מחודשות לניקוי המפעל הישן באיתנית (מצפון לעיר, סמוך לשפת הים) והפעילים מתעוררים לחיים.

ההערכה היא שבזמן החלפת ההנהגה בעיר ששאבה את תשומת הלב של כולם, כולל גורמי הסביבה, ביקשו באיתנית היתר לחיסול מפעל האסבסט ומוצריו ולניקוי קרקעותיו. הבעיה היא שבתהליך זה המפעל גורס גם את המבנים המזוהמים לייצור האסבסט, ועלה החשש שייפלטו סיבים רעילים לאוויר, מהסוג שמתנחל בריאות ומחרב אותן באכזריות עשרות שנים אחר כך.

פעילי הסביבה התעוררו, יצרו קשר עם ראש העיר וביקשו שוב ושוב לשנות את הגישה של העירייה, לעצור את העבודות בשטח המפעל, ולמנות מומחה חיצוני שיפקח על מחדל האסבסט בראייה ארוכת טווח.

לאחר שלושה חודשים הוקמה ועדת איכות סביבה בעירייה בראשותו של סגן ראש העיר איל וייזר, ממפלגת הירוקים, והוזמנו לישיבה פעילים עם ניסיון דוגמת קרן-רייך ויורם ורגה.

הוועדה התריעה על הסכנה בהמשך המחויבות לקבלנים ספציפיים באזור נהריה וחבריה הציגו ראיות לעבודות רשלניות לכאורה של עופר זהבי. לבסוף, אחרי תקופת ייעוץ של כמה חודשים, המומחים נטשו את הוועדה.

למרות פעילות הוועדה, לא השתנתה משוואת ההתנהלות של מערך הקשרים הבעייתי בין העירייה לבין קבלנים בעיר.

"במהלך שנות כהונתו של סבג היה מנהל התברואה, יעקב כהן, אחראי על הפיקוח באסבסט", מספר פעיל סביבה שביקש להישאר בעילום שם. "שוב ושוב התרענו בתכתובות בפני מרלי על מערך קשרים בעייתי בין גורמים במשרד להגנת הסביבה לבין כהן וקבלנים מסוימים בעיר, אך לא קיבלנו מענה".

אצל ורגה המאבק לטיפול תקין באסבסט מונע משליחות אישית ומקצועית. אביו, שעבד במפעל איתנית, נפטר ממזותליומה. בשנים האחרונות הוא מתריע על אי-סדרים במשרד להגנת הסביבה. לכתבה זו נבצר ממנו להתראיין, אבל מעדות שנתן בשיחה עם חברת הכנסת יעל כהן פארן ופעילי סביבה נוספים, אפשר להבין היטב את גודל הבור אליו נחשף לאורך השנים.

בין היתר עולה מדבריו שהשיטה שנחשפה מאוחר יותר במקומות כמו מסריק, פארק יבנה או כביש 89 – אינה חדשה. וכל זה נעשה בחסות המשרד להגנת הסביבה.

הקשר בין זהבי למרלי אינו נסתר. הפרסומאי נוי זהבי, בנו של עופר, הוביל את קמפיין הבחירות המוצלח של מרלי, הפיק עבורו את הסרטונים, היה אחראי על הגרפיקה והרשתות החברתיות וניצח על מלאכת התעמולה בגאון.

הקשר בין זהבי למרלי אינו נסתר. הפרסומאי נוי זהבי, בנו של עופר, הוביל את קמפיין הבחירות המוצלח של מרלי, הפיק עבורו את הסרטונים, היה אחראי על הגרפיקה והרשתות החברתיות וניצח על מלאכת התעמולה בגאון

פעיל הסביבה דב משה הצטרף באותם הימים לקמפיין בהתלהבות, כחלק מהתקווה לשינוי אווירה בעיר רוויית השחיתות. "את התמונות והצבעים בחרנו יחד במשרד – רונן, נוי ואני. את הלוגו, את הטקסטים",  מספר משה. "נוי היה אז בתחילת דרכו ומי שמינף אותו ונתן לו את הפריצה קדימה היה רונן. את העבודה עשה נוי לפחות חלק מהזמן מהמשרד של אביו, הקבלן עופר, בשכונת רסקו".

אגב, צילומי רחפנים מעל זהבי האב, קבלן העוסק בהטמנת אסבסט מהסוג המסוכן ביותר, מגלים על הגג לוחות אסבסט שמשום מה לא הוטמנו מעולם.

הערבוב לא הסתיים כאן. נוי בעצמו רשום בחברה של אביו כמפקח אסבסט. מי שביקר במשרד של נוי במהלך הבחירות התרשם שקשה לדעת איפה נגמרות מפעלות האסבסט ומתחילות עבודות הקמפיין.

"במשרד של נוי הייתה מונחת על השולחן ניירת של העירייה ביחד עם ניירת של אביו הקבלן. הערבוב הזה הרגיש מאד בוטה. ולא הרגשת שמישהו מנסה לעשות אפילו מראית עין של הפרדה", אומר אחד הפעילים בסביבת הקמפיין.

נוי עצמו נשאר בקשר חם עם ראש העיר, שהעירייה בראשותו מספקת לאביו עבודות בשווי מאות אלפי שקלים. משרד הפרסום החדש שלו, זיפר-זהבי, ממשיך ליהנות מעבודות של העירייה גם כיום.

"רונן פנה אלי וביקש שנוביל את קמפיין הבחירות שלו במדיה", כתב זהבי הצעיר בהתרגשות בפייסבוק בנובמבר 2018, אחרי הניצחון. "שיתפתי את רונן במחשבותיי והוא ביכולותיו המופלאות העלים את החששות כאילו לא היו. התעקש שוב ושוב שדווקא אנחנו, משרד קטן מנהריה, צריך לעשות את הקמפיין. נתן לי את הצ'אפחה המפורסמת על הגב, חיבק אותי ואמר: 'יהיה בסדר, האהבה לנהריה תנצח'".

בהמשך הפוסט השתפך: "תודה לך רונן! שהאמנת בנו, סמכת עלינו והיית שותף מדהים לדרך. מאושרים לדעת שעמדנו ביעד וגרמנו ל- 19 אלף (!!!) נהריינים להכיר אותך, לאהוב אותך ולהצביע לך – אנחנו האמנו בך לאורך כל המסע". על הפוסטים המפרגנים השיב מרלי: "תודה, חבר".

"הטיפול בבעיית האסבסט לוקח יותר מדי זמן, ונמרח על פני שנים", מסכמת בייאוש קרן-רייך. "בסוף, הצעירים שנחשפו פעם נפטרים לנו וצעירים חדשים נחשפים. זה מעגל נוראי שאין לו סוף".

תגובות

עיריית נהריה

עיריית נהריה לא אישרה לנציגיה להתראיין לכתבה – ראש העיר רונן מרלי, סגן ראש העיר אייל וייזר, והאחראי על האסבסט בעירייה יעקב כהן. דוברות העירייה העבירה את התגובה הבאה: "חלק גדול מהשאלות הן גיבוב של חצאי מידעים שאינם מבוססים ואינם מדויקים, שלא לומר שקריים".

על שאלה הנוגעת לטיפול רשלני או לא תקין בעבודות בשטחי העיר בידי הקבלן זהבי: "העבודות שצוינו בפנייה – כביש 89, שכונת שמעון פרס, פארק נחל סער – מבוצעות על ידי משרד ממשלתי, שהוא זה שמתקשר עם קבלן לפינוי אסבסט בהתאם, בתיאום ואישור המשרד להגנת הסביבה".

על שאלה הנוגעת לריבוי העבודות הנמסרות או עוברות לידי זהבי, ועל העדפתו על פני קבלנים אחרים: "לא היו דברים מעולם. כל עבודה שמזמינה הרשות בתחומה, עוברת הליך מכרזי תקין ומוסדר, המלווה בייעוץ משפטי צמוד. כל התקשורת שהיא בעיריית נהריה, מתבצעת על פי דיני ההתקשרויות המפורטים בפקודת העיריות והתקנות השונות ומתועדת ברשומות העירייה".

בנוגע להתליות ולסנקציות שננקטו נגד זהבי, סנקציות המוצהרות בגלוי לציבור באתר המשרד להגנת הסביבה: "לא היו דברים מעולם. אין לנו אלא לטעון, כי נעשה פה ניסיון להטיל דופי בהחלטה המקצועית שמקבל המשרד להגנת הסביבה". על שאלת המשך התוהה האם עונשי משמעת אלה נגד זהבי לא הובאו לידיעתה של עיריית נהריה – סירבה העירייה לענות.

על הפניית הפונים לעיריית נהריה לצורך ביצוע עבודות פרטיות היישר לקבלן זהבי: "עמדתה הרשמית של העירייה הינה לא להפנות לקבלנים פרטיים – לא בנושא פינוי אסבסט ולא בתחומים נוספים. העירייה מקפידה על העניין הזה ללא פשרות".

על השאלה הנוגעת להעסקתו של זהבי הבן בקמפיין של מרלי בבחירות, והקשרים הקרובים בינו לבין ראש העיר, והאם קשרים אלה אינם יכולים להתפרש כטעם לפגם: "הרמיזות העולות מהשאלה הן בגדר הכפשה חסרת שחר. מדובר בלשון הרע במובן הבסיסי של המונח".

על שאלה שהופנתה לאיל וייזר, סגן ראש העיר וראש הוועדה לאיכות הסביבה בעירייה, באשר למידת שביעות רצונו מהאופן בו מטפל זהבי במפגעי אסבסט בעיר: "הטיפול במפגעי האסבסט מתבצע בצורה מקצועית בהתאם להנחיות המשרד להגנת הסביבה כפי שלא היה שנים רבות".

עופר זהבי

זהבי מסר בתגובה: "שאלותיך יוצאות מתוך נקודות הנחה שגויות, מגמתיות ושקריות, הגובלות בלשון הרע של ממש, ולצערי נראה כי הוטעית על ידי גורמים המחפשים לפגוע בי ולא בפעם הראשונה".

באשר לכמות העבודות שהוא מבצע בנהריה: "לאחר בדיקה עולה כי בשנים 2019-2020 ביצעתי בסך הכול 4 עבודות שהוזמנו על ידי עיריית נהריה ושלמו על ידה בהיקף כולל של מתחת ל- 110,000 שקל בלבד".

עוד הוסיף זהבי: "העובדה שאני מבצע עבודות רבות בנהריה וברחבי הצפון אצל יזמים ואנשים פרטיים (ולא עבור עיריית נהריה) קשורה לניסיוני הרב והמוניטין שלי בתחום. כן העובדה שבכל הארץ קיימים בסך הכול 11 קבלני אסבסט פריך ומעטים מהם בצפון (אני היחיד בנהריה), מביאה אנשים לשכור את שירותיי גם בשל הצעת מחיר נמוכה יותר מקבלנים האמורים להגיע מחוץ לעיר ושמי הולך לפניי בזכות ולא בחסדי אף אחד – כל רמיזה אחרת נגועה באינטרסים ורכילות זולה".

יצוין שאמנם יש רק 12 קבלני אסבסט פריך בעלי רישיון ברחבי הארץ, אך לא פחות מ-110 קבלני אסבסט צמנט, עשרות מתוכם באזור הצפון.

באשר לתלונות, להתראות ולהתליות העומדות כנגדו: "אני מחזיק ברישיון קבלן אסבסט צמנט משנת 2004 וברישיון קבלן אסבסט פריך מ- 2014, ולדעתי אני הקבלן המבצע כיום הכי הרבה עבודות בארץ, עשרות בשנה ומעל למאות עבודות בשנים האחרונות. בכל השנים בהן אני מחזיק ברישיון זומנתי לבירור 4 פעמים בלבד בהם קיבלתי נזיפה או התליית רישיון זמנית, ובמקרים רבים, תלונות סרק שהגיעו למשרד נבדקו והסתיימו בלא כלום לאחר שגילו כי פעלתי כשורה.

"אין כל ספק שיחסית למאות העבודות שביצעתי, כמות הבירורים שנערכו היא מזערית וגם במקרים אלו, מדובר בליקויים טכניים ולא ברשלנות כלשהי בעבודה. כן אציין כי גם המשרד מכיר בניסיון ובמקצועיות שלי ופעמים רבות ביקשו ממני להשתתף בפיילוטים שהפעיל המשרד וביקשו שאסייע להם מניסיוני".

בנוגע לתלונות של עובדים אשר עבדו במחיצתו: "יש לחדד. ידוע על עובד אחד, שלאחר שפוטר בשל בעיות משמעת, הלך ופרסם ראיון. הסרטון הוסר לאחר חצי שעה בשל דברי השקר שנאמרו בו, מחשש לתביעת לשון הרע שכבר הייתה בהכנה. על כל פנים, גם טענות כזב אלו נבדקו על ידי המשטרה הירוקה וגם תלונות אלו התבררו כעורבא פרח".

בניגוד לטענתו של זהבי הסרטון לא הוסר מאתר יוטיוב, והוא קיים שם גם כיום.

באשר להובלת הקמפיין של ראש העיר בידי בנו, נוי זהבי: "אין כל מקום להתייחס ליתר טענות הכזב. ככל הידוע לי, בני כלל לא ניהל את קמפיין ראש העיר, וכל עבודה שהוא ושותפו מבצעים עבור עיריית נהריה נעשית לאחר מכרז או הצעות מחיר. ככל ויפורסם פרסום כלשהו היוצר מצג שווא כלשהו ולו ברמז נגד ניקיון כפיי ושמי הטוב, אפעל בכל הכלים המשפטיים העומדים לרשותי להגנה על שמי הטוב".

מהמשרד להגנת הסביבה

ממשרד להגנת הסביבה נמסר בתשובה לשאלה הנוגעת לנפח ואיכות העבודות של הקבלן זהבי: "על פי החוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, החובה לטפל במפגע אסבסט היא של בעל הנכס, והוא זה שמתקשר לפי שיקוליו עם קבלן מורשה לפינוי האסבסט כחוק.

"המשרד להגנת הסביבה מקיים פיקוח אינטנסיבי ושוטף בנושא האסבסט בגליל המערבי בכלל ובנהריה בפרט. במקרים שבהם מתגלות הפרות, המשרד נוקט באמצעי הפיקוח והאכיפה שבידיו, לפי נסיבות העניין וחומרתו. במספר מקרים התקבלו החלטות על נקיטת אמצעים של נזיפה והתלייה, לאחר מיצוי הבירור, ובאופן ההולם את נסיבות כל מקרה".

בתשובה לשאלה על הסנקציות שננקטו נגד זהבי לאורך העשור האחרון – במשרד להגנת הסביבה סיפקו את רשימת ההתליות וההתראות, כפי שהיא מופיעה בגוף הכתבה.

השאלה על ההתרשלות בטיפול במפגעים בפארק יבנה, אשר הוצגו בכתבה, נענתה כך: "העוסק הוזמן לטעון את טענותיו בפני ועדת המשנה לעוסקים במשרד בהתאם לממצאי הפיקוח. לאחר שהעוסק טען את טענותיו, הוועדה מצאה כי אכן נמצאו כשלים בעבודתו, אך התרשמה כי לא נגרם מפגע משמעותי וכי העוסק לקח אחריות לליקויים ופעל לתיקונם. בנסיבות אלה סברה הוועדה כי רישום נזיפה – שבא לידי ביטוי גם במרשם העוסקים באסבסט ומפורסם לכל – הוא ההחלטה ההולמת".

בתשובה לשאלה הנוגעת לעלויות הפינוי במסריק והשינוי בכמויות הפינוי: "מידע לגבי מימון עבודות הפינוי באתר אינו קיים בידי המשרד ואינו מעניינו. חשוב לציין, כי סקר אסבסט בקרקע מעיד על הימצאות אסבסט פריך בקרקע, ויכול לכלול הערכה כמותית. מכיוון שמדובר בהערכות בלבד, בעת ביצוע עבודת הפינוי ייתכן שיתגלו כמויות גדולות או קטנות יותר של אסבסט".

באשר לתלונה שעובד של זהבי הגיש למשטרה הירוקה: "איש המשטרה הירוקה נפגש עם המתלונן, ביצע עימו סיור משותף במספר אתרים בגליל המערבי, ולא מצא ממצא שעורר חשד לביצוע עבירה, ואשר יכול לשמש כבסיס לפתיחה בחקירה פלילית".