מי שלא מאמין לא מצביע ולא מתחסן

הנתונים מצביעים בבירור על קשר בין שיעור ההתחסנות לשיעור ההצבעה ● בישובים מבוססים מצביעים יותר ומתחסנים יותר, ולהיפך ● מומחים מצביעים על דמיון בין שתי ההחלטות: שתיהן קשורות לידע, לאמון ברשויות ובשיטה ● מנכ"ל הברית הישראלית: "התחסנות והצבעה קשורות לתחושה שאני יכול להשפיע על הגורל שלי" ● ויש מי שמעוניינים להחליש את התחושה הזאת

הצבעה וחיסונים. אילוסטרציה (צילום: פלאש90, עיבוד מחשב)
פלאש90, עיבוד מחשב
הצבעה וחיסונים. אילוסטרציה

הבחירות לכנסת ה-24, המתקיימות מחרתיים (יום שלישי) יוכרעו, במידה רבה, על ידי שיעורי ההצבעה. הפוליטיקאים משקיעים מאמצים אדירים בדחיפת מצביעים פוטנציאליים לצאת לקלפי, לא פחות מאשר בשכנוע להצביע דווקא למפלגה שלהם, והמדיה והזירה הפוליטית יעסקו הרבה בזמן הקרוב בשאלה, היכן ומי מצביעים יותר.

העיסוק הזה מזכיר את השאלה שהציבור הישראלי עסוק בה לאחרונה באובססיביות: מי התחסן, ובעיקר מי לא התחסן, נגד מגפת הקורונה. וכמו בעניין ההצבעה, המדינה משקיעה משאבים גדולים בשכנוע של הציבור לצאת להתחסן, לעתים באותם טיעונים ממש.

האם יש קשר בין שתי ההחלטות הללו? מבדיקה שערכנו, בסיוע יזם הסייבר אריק גומנובסקי, עולה כי יש קשר חיובי וברור בין הנכונות של ישראלים להצביע בבחירות לנכונות להתחסן נגד קורונה.

גומנובסקי, מייסד חברת הסייבר Ermetic, שפיתח מודל לניתוח תוצאות בחירות, אומר כי: "ניכר כי קיימת קורלציה משמעותית בין אחוזי ההתחסנות מפני קורונה בערים השונות לאחוזי ההצבעה במערכות הבחירות האחרונות.

"אין ספק שקורלציה זו נראית בבירור בסבב הבחירות באפריל 2019, למעט מספר ישובים חריגים. הקורלציה נותרה יציבה בישובים יהודיים גם במערכות הבחירות הבאות, אף כי בישובים ערביים היא ירדה בסבבים הבאים".

"אין ספק שקורלציה זו נראית בבירור בסבב הבחירות באפריל 2019, למעט מספר ישובים חריגים. הקורלציה נותרה יציבה בישובים יהודיים גם במערכות הבחירות הבאות, אף כי בישובים ערביים היא ירדה בסבבים הבאים"

"התחושה שאני יכול להשפיע על הגורל שלי"

שי כהן, מנכ"ל הארגון "הברית הישראלית", המקדם שינוי חברתי דרך עבודת שטח, ובין השאר קמפיינים אינטרנטיים לעידוד הצבעה בבחירות, אומר כי: "הצבעה בבחירות קשורה לתחושת שייכות והזדהות, ובעיקר לתחושת 'חוללות'".

חוללות, מסביר כהן, היא התחושה של האדם שהוא יכול לחולל שינויים במציאות שבה הוא חי. "אנשים מצביעים כי הם מרגישים 'כשאני מצביע אני משפיע על הגורל שלי'. להבדיל מתחושה של 'הכול דפוק, כולם אותו דבר ואי אפשר לשנות כלום'".

שי כהן, מנכ"ל הברית הישראלית (צילום: שי דשבסקי, ויקיפדיה)
שי כהן, מנכ"ל הברית הישראלית (צילום: שי דשבסקי, ויקיפדיה)

"'חוללות' קשורה גם בחיסונים", אומר כהן, "האמונה שהממסד הרפואי משרת אותי, ושזה שאני הולך ומתחסן משפיע לטובה על גורלי, עליי ועל הסביבה שלי, היא זאת שגורמת לאנשים להתחסן, ממש כמו אותה מחשבה לגבי התהליך הדמוקרטי בבחירות".

אז בעצם שני הדברים קשורים באמון במערכת?
"לאו דווקא. חלק מהאנשים מצביעים דווקא מתוך חוסר אמון במי שנמצא בשלטון. זה אמון בשיטה, אבל לאו דווקא באנשים שעומדים בראשה. וזה גם אמון בחברה שבה אתה חי.

"יש כאן דילמה שקשורה לטובין ציבוריים שבהם הציבור צריך להשתמש באופן פעיל כדי שהם יהיו שלו. שבן אדם לא אומר לעצמו 'מה זה יעזור אם אני אצביע, או אתחסן, אם מסביבי אחרים לא יעשו כלום?', אלא 'אני אעשה, ואני סומך על אחרים שגם יעשו'".

למרות שבהצבעה, אתה לגמרי תלוי בכך שגם אחרים יצביעו, ושהרוב יצביע בכיוון דומה לשלך. בחיסון יש גם עניין פשוט של תועלת אישית: אני לא רוצה לחלות, אז אני מתחסן.
"נכון. אבל קודם כל, גם זה דורש אמון במערכת הבריאות שמעניקה את החיסון. שנית, בחיסון יש גם אלמנט של ערבות הדדית. לפחות לפי המחקרים החדשים, שמראים שהחיסון לא מונע רק סימפטומים של המחלה אלא גם הדבקה".

מה כדאי לעשות, לדעתך, כדי לשפר את ה"חוללות" וההשתתפות, בבחירות וגם בהתחסנות?
"יש מחקרים שמצביעים על דרכים לעידוד השתתפות בבחירות, שארגונים שונים, כולל אותנו, נעזרים בהם בקמפיינים לעידוד הצבעה, ואפשר להשליך מהם גם על התחסנות. קודם כל חשוב להגיד מה לא עובד ולא מעודד לא התחסנות ולא הצבעה: לחץ וכפייה.

"כל המחקרים, גם על הצבעה וגם על התחסנות, מראים שלחץ גורם לחוסר אמון. אם מאיימים עליי בענישה, בפיטורים, בהתנכלות, אם אני לא אתחסן או אצביע – סימן שזה לא בשבילי, שזה בשבילם, וכנראה לא כדאי לי.

הפגנה נגד כפיית חיסונים בכיכר הבימה בתל אביב, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
הפגנה נגד כפיית חיסונים בכיכר הבימה בתל אביב, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

"הגישה צריכה להיות הפוכה: לגרום לאנשים להרגיש 'אני עושה את זה בשבילי'. פרסומים חיוביים על הישגי החברה והמדינה מגדילים את תחושת ה'חוללות', גורמים לאנשים להרגיש שהם חלק ממשהו חיובי, ומניעים בוחרים להצביע.

"במגזרים ספציפיים כמו המגזר הערבי, מיעוטים מוחלשים שיש בהם בעיה של הצבעה, וגם של התחסנות, וגם בעיה כללית של השתייכות וחוללות, פרסומים חיוביים על ההשתלבות וההצלחה של אנשים מתוך המגזר בחברה הכללית יוצרים חוללות.

"אין ספק שחלק מהעלייה בהשתתפות הערבים בבחירות מועד ג' בשנה שעברה הושפעה ישירות ממסרים כאלה, וממסרים על כך שהערבים יכולים להיות חלק מהמשחק ולהשפיע.

"אני חושב שבמגזר החרדי קורה עכשיו תהליך הפוך. ברחוב החרדי יש עכשיו תחושות קשות על כך שהרבנים וההנהגה הפוליטית במגזר הפקירו את הציבור. ולפחות בסקרים זה מסתמן בתחזיות על ירידה באחוזי ההצבעה. התחושות האלה נותנות תנופה לקמפיינים, שתמיד קיימים, של רבנים וזרמים שמתנגדים להצבעה".

חרדי מתעמת עם שוטר במאה שערים בירושלים, 26 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
חרדי מתעמת עם שוטר במאה שערים בירושלים, 26 בינואר 2021 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

בחברה החרדית יש זרמים קיצוניים, בדלניים, שמתנגדים לכל השתלבות במדינה, כולל הצבעה בבחירות, והם התנגדו גם להוראות הקורונה, וחלקם גם להתחסנות. אבל אנשים ברחוב החרדי שכועסים על הרבנים והעסקנים שהפקירו אותם דווקא מתנגדים להתבדלות, לחוסר הנכונות לנהוג כמו כולם ולקיים את ההוראות. זה מוזר אם הזעם הזה מנוצל דווקא על ידי חסידויות קיצוניות כמו סאטמר והעדה החרדית והקמפיינים שלהם נגד הצבעה.
"זה אכן מוזר, אבל ככה עובדת פוליטיקה. אנשים נעשים ממורמרים וכועסים, זה מפחית מהתחושה שלהם שהם חלק מהחברה, מהאמון שלהם ומהרצון שלהם להשתלב לפעול, ויש מי שמנצל את זה".

ראש הממשלה נתניהו הוא הקמפיינר הגדול ביותר גם של הצבעה בבחירות וגם של התחסנות, והקמפיינים שלו נחשבים להצלחה גדולה. אבל הוא לא משתמש בשיטות שאתה מדבר עליהן.
"נתניהו הוא המחסל הגדול ביותר של החוללות. הניסיון להאדיר כל דבר כאילו יצא מאצבעותיו של נתניהו פוגע באמון ההדדי, באחריות האישית והחברתית יותר מכל דבר אחר. אם אנחנו נתינים חסרי תועלת של מנהיג מחונן וכל יכול, בשביל מה להתאמץ? אני יכול לשבת בבית ולא לעשות כלום.

"נתניהו הוא המחסל הגדול ביותר של החוללות. הניסיון להאדיר כל דבר כאילו יצא מאצבעותיו של נתניהו פוגע באמון ההדדי. אם אנחנו נתינים חסרי תועלת של מנהיג מחונן וכל יכול, בשביל מה להתאמץ?"

"מדי פעם הוא דוחף אנשים לפעולה, להשתתף בדברים שנתפשים כהישג אישי שלו, פעם הוא מוציא את מצביעיו לקלפי ופעם קורא להתחסן. אבל אחוזי ההצבעה הכלליים בתקופה שלו ירדו, ולא במקרה, הוא יוצר ייאוש וחוסר אמון ופוגע בנורמות.

בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים לקראת פורים ב-24 בפברואר (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)
בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים לקראת פורים ב-24 בפברואר (צילום: עמוס בן גרשום/לע"מ)

"הממשלה הזאת פוגעת בנורמות בכל תחום. השרים הפרו בעצמם את הוראות הקורונה, פלא שאנשים לא מקיימים אותן? ראש ממשלה עם שלושה כתבי אישום שנשאר בשלטון 12 שנה ולא היה מוכן לזוז ממנו גם אחרי שהפסיד בבחירות, אלא יצא לבחירות חוזרות, פלא שלאנשים יש תחושה שכלום לא משנה וכולם אותו החרא ואין מה לעשות?

"ובסוף מי שנפגע יותר הם החלשים. אלה שלא רואים תועלת אישית במהלכים כמו התחסנות והצבעה ואזרחות פעילה וציות לנורמות".

העניים מצביעים פחות ומתחסנים פחות

בדיקת הנתונים שביצענו מראה על קורלציה בין הצבעה, התחסנות ומשתנה נוסף: מצב כלכלי. שיעור ההצבעה בישראל, כמו ברוב המדינות, קשור ישירות למצב הכלכלי-חברתי: בישובים מבוססים מצביעים יותר.

ברמת השרון, שנמצאת באשכול הסוציו-אקונומי 9 (אחד מתחת לגבוה ביותר), הצביעו בשלושת מערכות הבחירות האחרונות בין 72% ל-73% מבעלי זכות הבחירה; בבנימינה, תל מונד, גבעתיים, מודיעין ומבשרת ציון שבאשכול 8 (אחד מתחת ל-9) הצביעו במערכות הבחירות האחרונות בין 70% ל-78% מהתושבים; בפתח תקווה ופרדס חנה שבאשכול 7 הצביעו 69% ו-71%, בהתאמה; בנהריה וחדרה שבאשכול 6 הצביעו 61%-63%; בבאר שבע ואשקלון שבאשכול 5 – 60%-63%; בערד שבאשכול 4 הצביעו 59%-61%.

קלפי בבני ברק, 2 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)
קלפי בבני ברק, 2 במרץ 2020 (צילום: AP Photo/Oded Balilty)

לקשר בין שיעור הצבעה למצב כלכלי יש כמה יוצאים מהכלל. בישובים המבוססים ביותר, שיעורי ההצבעה דווקא פחות גבוהים מאשר בישובים המבוססים הרגילים. בסביון שבאשכול 10 הצביעו רק 67% מבעלי זכות הבחירה, פחות מאשר בישובים שבאשכול 8-9.

שנית, בישובים חרדיים שהמצב הכלכלי-חברתי בהם גרוע מאוד, שיעורי ההצבעה גבוהים ביותר. בבני ברק שבאשכול 2 הצביעו 77% מבעלי זכות הבחירה, באלעד שבאשכול 1 הצביעו 85%-86%.

הטייה דומה, אבל פחות מובהקת, נמצאת גם בישובים שמעבר לקו הירוק. במעלה אדומים, שבאשכול 6, הצביעו בבחירות האחרונות 70%-73% מבעלי זכות הבחירה, שיעור גבוה מאשר בישובים אחרים באשכול שלה ודומה לזה של אשכולות 7-9.

אחוזי ההצבעה ברוב ישובים הערביים התאימו במשך שנים ארוכות למצב הכלכלי-חברתי הקשה שבו הם נמצאים: ערבים הצביעו הרבה פחות מיהודים. בבחירות שהתקיימו במרץ 2019 הצביעו בעיר הערבית טייבה, שנמצאת באשכול הסוציו-אקונומי 3, הצביעו רק 62% מהתושבים בעלי זכות הבחירה; בקלנסווה, שבאשכול 2, הצביעו רק 48%; ברהט שבאשכול 2 הצביעו 50% ובאבו גוש שבאשכול 3 – רק 41%.

קלפי ברהט, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)
קלפי ברהט, אפריל 2019 (צילום: AP Photo/Tsafrir Abayov)

שיעורי ההצבעה בישובים הערביים נשארו נמוכים במשך עשרות שנים, והחלו לעלות במערכת הבחירות של שנת 2015, עם הקמת הרשימה המשותפת בראשות איימן עודה, והמסרים האופטימיים והעוצמתיים ששידרה על שימוש בכוח הפוליטי של המצביעים הערבים והשתלבות בשלטון.

שיעורי ההצבעה ירדו בבחירות אפריל 2019 לאחר שהרשימה המשותפת התפרקה, והחלו לעלות שוב בספטמבר שבאותה שנה, אחרי שהתאחדה מחדש.

בבחירות ספטמבר השתתפו בטייבה 66% מהתושבים, ובקלנסווה 65% – כלומר, יותר מאשר בישובים יהודיים עניים כמו ערד, אבל פחות מאשר בישובים ממוצעים כמו פתח תקווה. ואילו ברהט ובאבו גוש שיעורי ההצבעה נשארו נמוכים, 60% ו-52% בהתאמה.

בבחירות האחרונות, במרץ 2020, זינק שיעור ההצבעה בישובים הערביים לרמה של ישובים יהודיים מבוססים מהם בהרבה. בטייבה וקלנסווה הצביעו 71% ו-72%, בהתאמה, ברהט 66% ובאבו גוש 56%.

שיעור ההצבעה במעלות-תרשיחא – ישוב מעורב ברמה סוציואקונומית 5 – עלה בין שלושת מערכות הבחירות האחרונות מ-59% ל-62% ול-64%, כנראה בגלל עלייה בשיעור ההצבעה בתרשיחא הערבית, שהתקזז עם שיעור ההצבעה הקבוע של היהודים במעלות.

הכניסה למעלות-תרשיחא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
הכניסה למעלות-תרשיחא (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

ואילו שיעורי ההתחסנות תואמים באופן כמעט מוחלט למצב הכלכלי-חברתי: ככל שישוב מבוסס יותר כך מצביעים בו יותר, עם מעט יוצאים מהכלל.

קשה להעריך את שיעור ההתחסנות לפי ישובים, כיוון שהנתונים שמשרד הבריאות מפרסם אינם מציגים אותו בצורה מדויקת. המשרד מפרסם מפה של שיעורי ההתחסנות מקורונה, אך היא מראה את שיעור ההתחסנות הכללי מבלי להתייחס לגיל התושבים.

הנתונים הללו מראים, אפוא, על שיעורי התחסנות נמוכים מאוד בישובים חרדיים, דתיים וערביים, שבהם נולדים יותר ילדים מאשר בישובים חילוניים.

כדי להגיע להערכה של היקף ההתחסנות בישובים השונים שקרובה לתמונת המצב האמיתית, חישבנו את שיעורם של אלה שהתחסנו בחיסון ראשון מקרב האוכלוסייה הבוגרת בישוב. גם החישוב הזה אינו מדויק, כיוון שנערים מתחילים להתחסן בגיל 16, ואילו פרסומי הלמ"ס מתייחסים כ"בוגרים" למי שהגיע לגיל.

לכן, למעשה שיעור ההתחסנות בהערכות שלנו גבוה בכמה אחוזים יותר מאשר במציאות. התעלמנו גם מאוכלוסיית המחלימים מקורונה, כיוון שהם לא ביצעו את הצעד האקטיבי של התחסנות.

שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)
שלט בהפגנה נגד כפיית חיסונים, 15 בפברואר 2021 (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

מאחר שבישובים האדומים, שרובם ערביים וחרדים, נדבקו תושבים רבים יותר, זוהי סיבה נוספת לעובדה שתושביהם מתחסנים פחות, שהתעלמנו ממנה. למרות זאת, הגענו לאומדן שמצביע בצורה אמינה למדי על ההבדלים בין שיעורי ההתחסנות בישובים השונים.

לפי האומדן הזה, בכל הישובים המבוססים שבאשכולות 8-10 נרשמו שיעורי התחסנות גבוהים במיוחד. קרוב ל-100% התחסנו בחיסון הראשון במודיעין, תל מונד וסביון, יותר מ-90% ברמת השרון, בנימינה ומבשרת ציון וקרוב ל-90% בגבעתיים.

בכל הישובים המבוססים שבאשכולות 8-10 נרשמו שיעורי התחסנות גבוהים במיוחד. קרוב ל-100% התחסנו בחיסון הראשון במודיעין, תל מונד וסביון, יותר מ-90% ברמת השרון, בנימינה ומבשרת ציון וקרוב ל-90% בגבעתיים

בישובים שבאשכולות 6-7 נרשמו שיעורי התחסנות גבוהים למדי: כ-90% בנהריה ובמעלה אדומים וכ-85% בפתח תקווה. בפרדס חנה, המדורגת באשכול 7, ישוב שיש בו קהילה גדולה של מתנגדי חיסונים, התחסנו קצת למעלה מ-80%.

בישובי אשכול 4-5 – באר שבע, ערד, אשקלון ומעלות-תרשיחא, ההערכה היא שהתחסנו במנת החיסון הראשונה 80% בקירוב. ואילו בישובי אשכול 1-3, שרובם ערביים וחרדיים, נרשם שיעור התחסנות נמוך במיוחד: בין 60% ל-70% בבני ברק, טייבה, קלנסווה, רהט ואבו-גוש, וכ-55% בקירוב בלבד באלעד.

נפתלי בנט וראש עיריית אלעד ישראל פרוש בעת ביקור של יו"ר ימינה בעיר, 6 בספטמבר 2020 (צילום: פלאש90)
נפתלי בנט וראש עיריית אלעד ישראל פרוש בעת ביקור של יו"ר ימינה בעיר, 6 בספטמבר 2020 (צילום: פלאש90)

הסיבה לשיעור הנמוך של המתחסנים במיוחד באלעד קשורה גם לעובדה שמרבית תושביו הם צעירים שנולדו בבני ברק, ירושלים וצפת ועברו אליו בלא הוריהם המבוגרים.

הנתונים מראים בבירור על יחס ישר בין שיעורי ההתחסנות וההצבעה במרבית הישובים ובמרבית מערכות הבחירות. שיעור ההתחסנות במרבית הישובים עולה לאין ערוך על שיעור ההצבעה בבחירות – אבל יש קורלציה ביניהם.

הנתונים מראים בבירור על יחס ישר בין שיעורי ההתחסנות וההצבעה במרבית הישובים ובמרבית מערכות הבחירות. שיעור ההתחסנות עולה לאין ערוך על שיעור ההצבעה בבחירות – אבל יש קורלציה ביניהם

זאת, למעט ישובים עשירים במיוחד, שבהם יש שיעורי התחסנות גבוהים מאוד ושיעורי הצבעה בינוניים; ישובים עם קהילות "רוחניות" כמו פרדס חנה, שבהם יש שיעורי הצבעה גבוהים ושיעורי התחסנות בינוניים; ישובים חרדיים, שבהם שיעור ההצבעה גבוה מאוד ושיעור ההתחסנות נמוך, והישובים הערביים, עם שיעור התחסנות נמוך, ושיעור הצבעה שהיה נמוך במשך שנים ארוכות אבל זינק במערכת הבחירות האחרונה.

הנתונים מצביעים בבירור גם על קשר בין שתי ההחלטות הגורליות לבין מצב כלכלי-חברתי.

"הכול קשור להשכלה"

פרופ' גד יאיר, מהמחלקה לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית, ומהחוקרים הפורמליים הראשונים של הסוציולוגיה של הקורונה, סבור שיש הסבר פשוט לקורלציה בין הצבעה, התחסנות ומעמד חברתי-כלכלי.

פרופ' גד יאיר (צילום: מרכז המרצים לישראל)
פרופ' גד יאיר (צילום: מרכז המרצים לישראל)

"זה די פשוט: השכלה", אומר יאיר. "ככל שאדם משכיל יותר ומבין את התהליכים של מחלה והתפשטותה, הוא מבין טוב יותר את הצורך להתחסן. ככל שהוא מבין טוב יותר את אופן פעולתן של רשתות חברתיות ואת הדרך שבה תיאוריות קונספירציה הזויות מתפשטות ברשת, הוא פחות פגיע לתיאוריות קונספירציה, או, אולי עדיף לומר, יותר מחוסן מהן.

"באותה מידה, ככל שאדם משכיל יותר, הוא מבין את אופי התהליך הדמוקרטי ואת חשיבותו, את חשיבותם של איזונים ובלמים, של רשויות נפרדות, עצמאות הרשות השופטת והמחוקקת וחשיבות עבודתו של הדרג המקצועי. וזה מגדיל את המוטיבציה להצביע וגם משפיע על דפוסי ההצבעה.

"אנשים לא משכילים נתפסים בתיאוריות קונספירציה גם בתחום הפוליטי, כמו האמונה שיש איזשהו גוף ערטילאי, ה'דיפ סטייט' שכביכול שולט מאחורי הקלעים בכבלים בלתי נראים בנבחרי הציבור ולא נותנים להם למשול.

"אנשים לא משכילים נתפסים בתיאוריות קונספירציה גם בתחום הפוליטי, כמו האמונה שיש איזשהו גוף ערטילאי, ה'דיפ סטייט' שכביכול שולט מאחורי הקלעים בכבלים בלתי נראים בנבחרי הציבור ולא נותנים להם למשול"

"העובדה שמצביעיו של דונלד טראמפ נתפשו יותר בתיאוריות קונספירציה על הקורונה היא לא מקרית, ממש כמו העובדה שתיאוריות כאלה, שגורמות לאנשים לא להתחסן תופשות חזק יותר אנשים שלא מצביעים בכלל, היא לא מקרית. זה לא סתם שג'ורג' וושינגטון אמר שרפובליקה זקוקה לאנשים משכילים ולכן צריכה לספק השכלה. זה משפיע על הכול".

בין האנשים שלא מתחסנים ושלא מצביעים יש הרבה אנשים משכילים ואינטליגנטים. גם אם הם לא מייצגים את האוכלוסייה הזאת, האם הקיום שלהם לא מפריך את ההנחה שלך, שמייחסת את ההחלטות שלהם לחוסר השכלה והבנה? אולי יש להם פשוט תפישת עולם שונה, שלא מבוססת על בורות, אלא על חוסר אמון ברשויות ובמוסדות? אולי אנשים פחות עשירים ומקושרים מרגישים מנוכרים מהרשויות ולכן גם לא סומכים עליהן, בין השאר בשל היחס המזלזל מצד "הממסד", שעולה גם מהניתוח שלך?
"זה גם נכון, וזה לא סותר. אנשים פחות מצליחים נוטים לא לסמוך על הממסד, בהחלט. הם מסתכלים עליו מרחוק, בעוינות, ונתפשים לרעיונות שמסדרים להם את הראש ומסבירים להם למה מישהו אחר הצליח והם נדחקו לשוליים.

אנשים מתחסנים נגד קורונה במרכז החיסונים של קופת חולים כללית בירושלים, 28 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
אנשים מתחסנים נגד קורונה במרכז החיסונים של קופת חולים כללית בירושלים, 28 בדצמבר 2020 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

"כל אלה הכללות סטטיסטיות, יש בין האנשים שנתפשים לתיאוריות הקונספירציה גם אנשים משכילים וגם עשירים ומצליחים. חוסר ההשכלה והרקע החברתי הם 'מחלות רקע' שמגדילות את הסיכוי שאנשים יפלו לבורות האלה, לא הגורם הישיר ברמה של אחד-לאחד.

"כמובן שיש גורמים פוליטיים ודתיים שמנצלים את התסכול ואת תיאוריות הקונספירציה ומשתמשים בהם. יש רבנים ומנהיגים מסוימים שכל האידיאולוגיה שלהם מבוססת על חוסר אמון בשיטה הדמוקרטית ובעקרונות המדע. ואז אתה רואה אוכלוסיות עניות וחלשות וחסרות כל השכלה עם אחוזי הצבעה גבוהים.

"כמובן שיש גורמים פוליטיים ודתיים שמנצלים את התסכול ואת תיאוריות הקונספירציה ומשתמשים בהם. יש רבנים ומנהיגים שכל האידיאולוגיה שלהם מבוססת על חוסר אמון בשיטה הדמוקרטית ובעקרונות המדע"

"אבל הם תמיד מצביעים לאותה מפלגה קבועה שהצבעה בשבילה נחשבת לציווי אלוהי. וכמובן שלמפלגות הללו יש אינטרס למנוע השכלה ולימודי ליבה. הרי כך הן משמרות את כוחן".

מאמינים שהכול 'מכתוב'

הימנעות מהצבעה בבחירות היא "אישיו" מרכזי בחברה הערבית בישראל יותר מאשר בחברה היהודית. אלפי אזרחים ערבים מסרבים להצביע בבחירות באופן אידיאולוגי, כיוון שהם רואים בכך "הכרה בישראל", ולא רק ביטוי אישי של חוסר אמון בפוליטיקאים ובשיטה.

איימן עודה מצביע בחיפה, כשילדיו לצידו, 2 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)
איימן עודה מצביע בחיפה, כשילדיו לצידו, 2 במרץ 2020 (צילום: פלאש90)

כעת, ההתנגדות לחיסונים צוברת תאוצה בחברה הערבית יותר מאשר בחברה היהודית ושיעורי ההתחסנות באוכלוסייה הערבית נמוכים בהרבה. האם גם ההתנגדות לחיסוני הקורונה, שמזוהים כסיפור הצלחה ישראלי וכספינת הדגל של נתניהו, נושאת במגזר הערבי אופי אידיאולוגי מיוחד?

ד"ר תאבת אבו-ראס, מנכ"ל משותף בארגון "יוזמות קרן אברהם", שבין השאר פעיל בעידוד הצבעה של אזרחים ערבים ונאבק נגד החרמת ההצבעה, אינו מזהה את הדפוסים של החרמת ההצבעה האידיאולוגית ביחס לחיסונים, וחושב שהמניעים שגורמים לערבים שלא להתחסן דומים לאלה של היהודים, ורק חזקים יותר.

לדברי אבו-ראס: "אין ספק שקיימת קורלציה בקהילות מסויימות בין מצב סוציו-אקונומי, הצבעה והתחסנות. זה בולט במיוחד בנגב. הקשר למדינה, המעורבות של המדינה נמוכה יותר. בנגב זה גם עניין של נגישות, בישובים הבדואיים צריך לנסוע מרחקים כדי להצביע וכדי להתחסן, וכשמדובר באנשים ונשים קשי יום זה משמעותי".

"אין ספק שקיימת קורלציה בקהילות מסויימות בין מצב סוציו-אקונומי, הצבעה והתחסנות. בישובים הבדואיים, צריך לנסוע מרחקים כדי להצביע או להתחסן, וכשמדובר באנשים קשי יום זה משמעותי"

יש תושבים בישובים ערביים שלא התחסנו במרפאות שנמצאות סמוך לבתיהם, ובזמן חיסון המבוגרים המרפאות היו כל כך ריקות שיהודים צעירים הגיעו להתחסן במקומם.
"נכון. הנגישות היא לא העניין העיקרי, היא עניין נוסף. העניין העיקרי הוא חוסר השייכות והמעורבות. המדינה כמעט לא קיימת בישובים ערביים רבים. רואים אותה רק דרך השב"כ והמשטרה, וגם זה, לא כשאנחנו צריכים אותם, כדי לטפל בעבריינות ובפשיעה שפוגעים בערבים, אלא כשהם מחפשים אותנו.

ד"ר תאבת אבו-ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)
ד"ר תאבת אבו-ראס (צילום: יוזמות קרן אברהם)

"אז יש ניכור וחוסר אמון, שמחזקים את הקונספירציות. לצערי, זה מתחבר למסורת ערבית חזקה של קונספירציות ואנשים רבים מדי בחברה קונים אמירות שגויות שגורמות להם לא להתחסן.

"אנשים שחיים בתחושה שהממשלה לא רוצה בטובתנו, תחושה שהיא לא תמיד חסרת בסיס, שואלים את עצמם 'מה הם מנסים להשיג כאן'? 'במה הם רוצים לרמות אותנו'?

"אז מתחילים להגיד, שהם משתילים צ'יפים במוח שלנו דרך החיסון כדי לעקוב אחרינו. ושאולי החיסון פוגע בפוריות ומחסנים אותנו כדי שנוליד פחות ילדים. בנוסף, יש אמונה בסיסית, מושרשת, שאין צורך ברפואה, בטח לא ברפואה מונעת, כי ממילא הכול בידי אלוהים, הכול 'מכתוב' כמו שאומרים, אז בשביל מה להתאמץ".

התחושה ש'המדינה ממילא לא רוצה בטובתנו' היא לא בצורה כזאת או אחרת גם מה שגורם לאזרחים ערבים רבים לא להגיע לקלפי?
"יש דמיון מסויים, כן. אבל יש גם שוני. חיסון זה עניין מדעי, וזה עניין של התרגלות. במשך הזמן, יותר ויותר אנשים יבינו שהחיסון עובד ויתחסנו. לגבי הבחירות, זה שונה. זה יותר יצרי, יותר דרמטי, והמהלכים הפוליטיים מטלטלים את אחוזי ההצבעה למעלה ולמטה.

"חיסון זה עניין מדעי, וזה עניין של התרגלות. במשך הזמן, יותר ויותר אנשים יבינו שהחיסון עובד ויתחסנו. לגבי הבחירות, זה שונה. זה יותר יצרי, יותר דרמטי, והמהלכים הפוליטיים מטלטלים את אחוזי ההצבעה למעלה ולמטה"

"יש תהליך חשוב שקורה בשנים האחרונות, שמשנה את כל היחס של החברה הערבית להצבעה, וזה הלגיטימציה. הקמפיין האגרסיבי שנתניהו עושה, ושיאיר לפיד הזכור מנאום הזועביז פתאום מגיע לטייבה. משהו קורה בחברה הישראלית, וגורם לערבים להרגיש לגיטימיים, חזקים, מעורבים, משפיעים, ומעלה את אחוזי ההצבעה".

"ספציפית, בבחירות הקרובות השבוע, אני מעריך שאחוזי ההצבעה יפלו בחזרה, לרמה הישנה של 55%. קודם כל יש אכזבה מהרשימה המשותפת, מהפילוג המחודש שלה. ושנית, יש אכזבה אדירה מבני גנץ. גם את היהודים הוא אכזב, כמובן, אבל לערבים זה יותר צורב.

בני גנץ במהלך פגישתו עם איימן עודה ואחמד טיבי, 31 באוקטובר 2019 (צילום: אופק אבשלום)
בני גנץ במהלך פגישתו עם איימן עודה ואחמד טיבי, 31 באוקטובר 2019 (צילום: אופק אבשלום)

"התחושה היא, סמכנו עליך, המלצנו עליך, נתת לנו להרגיש שאנחנו בפנים – ובסוף שוב אתה מדיר אותנו והולך עם היריב הגדול שלך לממשלה של ציונים רק כדי לא ללכת איתנו. ושלישית, ארבע מערכות בחירות זה מתיש.

"מצד שני, תהיה נהירה מסויימת של ערבים להצביע לנתניהו ולליכוד, וייתכן שאלה אנשים שעד עכשיו לא הצביעו בכלל. הזיכרון של אנשים קצר גם במגזר שלנו, וכשהוא מגיע אלינו ומתחנף, קורא לעצמו אבו-יאיר כדי להראות שהוא משלנו, וזה מחמיא, שוכחים את כל מה שהוא עשה וכל מה שהוא אמר עלינו וזה יסחוף קולות.

"ויש איזו תחושה שנתניהו יודע לתת, שהוא מנהיג. הוא יודע לסחוף רגשית, ולהצטייר כמנהיג אוטוריטרי, חזק, וזה דבר שפורט על מיתרים עמוקים ומדבר לאנשים מסויימים בחברה הערבית. להגיד לך שאני מרוצה מזה? אני לא, אני רחוק מאוד מאוהדיו, בלשון המעטה, ויכול עכשיו לעמוד ולדבר חודש שלם נגדו.

"יש איזו תחושה שנתניהו יודע לתת, שהוא מנהיג. הוא יודע לסחוף רגשית, ולהצטייר כמנהיג אוטוריטרי, חזק, וזה דבר שפורט על מיתרים עמוקים ומדבר לאנשים מסויימים בחברה הערבית"

"אבל עצם זה שמצביעים פתאום דווקא לנתניהו, ושדווקא הוא נותן לנו לגיטימציה, זה חלק מתהליך עמוק, ארוך טווח, של לגיטימציה, של להפוך לשותפים.

"בסופו של דבר, אני מאמין שהתהליך הזה יגרום לערבים להיות אזרחים מעורבים ולהצביע יותר. הניצחון שלנו, תומכי ההצבעה וההשתלבות, הולך ומתקרב. ואני מקווה שזה יבוא לידי ביטוי גם בהתחסנות. זה גם חשוב".

עוד 2,994 מילים
סגירה