בישראל אולי יש חוק. אולי אפשר עדיין לחקור ולהעמיד לדין את מי שעבר על החוק. בישראל החוק כתוב ואפשר להתווכח, להוכיח ולהגן מפניו בבית המשפט. עדיין. בישראל עוד יש בית משפט השופט על פי החוק ומפרש את החוק. אבל בישראל אין הגדרה לעבירות על הדמוקרטיה. בעצם אין חוק כתוב המגן נגד עבירות על הדמוקרטיה.

בישראל אולי יש חוק. אולי אפשר עדיין לחקור ולהעמיד לדין את מי שעבר על החוק. בישראל עוד יש ביהמ"ש השופט על פי החוק ומפרש את החוק. אבל בישראל אין הגדרה לעבירות על הדמוקרטיה. בעצם אין חוק כתוב המגן נגד עבירות על הדמוקרטיה

הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי

יכול למשל ח"כ לא להיבחר לראשות ממשלה, לא לקבל את אמון הכנסת והעם, אך להמשיך להיות ראש ממשלה מכוח חוק מוזר של ממשלת מעבר, אין סופית. החוק הזה לא מגביל את מספר הפעמים שבהם אותו אדם ממשיך לכהן כראש ממשלה, אמנם ראש ממשלת מעבר, אבל עם כל הסמכויות.

כלומר החוק לא מגן כלל על הדמוקרטיה. אדם שלא נבחר מקבל החלטות של חיים ומוות, בלי שום מגבלה על סמכויותיו או מספר הפעמים או התקופה שבה הוא יכול לעשות זאת. למעשה הוא יכול להיות קדנציה שלמה ראש ממשלה בלי להיבחר. לא אחת. אין סוף קדנציות. זו כמובן עבירה חמורה נגד הדמוקרטיה, אבל החוק הפלילי או המנהלי לא אוסר זאת.

יכול ראש ממשלה נאשם בפלילים לא לאשר הגשת תקציב מדינה ולגרום בכך לנזקים במאות מיליארדי שקלים לכל אזרחי המדינה, אבל אין שום סנקציה חוקית שתימנע זאת ממנו, אלא רק משחק פוליטי בדמוקרטיה.

כלומר הדמוקרטיה נאנסת, עוברת התעללות גלויה, כריתת איברים, חנק, כפיתות כואבות, מאבדת ממשקלה, מתייבשת, מדממת ושום גורם במדינה לא מגן עליה. לא המשטרה, לא השב"כ, לא היועמ"ש, לא בג"צ, לא הכנסת הנבחרת ולא הנשיא.

בישראל אתה יכול להיות עבריין על החוק ועבריין על עקרונות הדמוקרטיה.
על עבירות על החוק, אתה נשפט בבית משפט. על עבירות נגד הדמוקרטיה, נשפטים בעצם הסובבים אותך. ואם אתה ראש ממשלה שהוא עבריין על עקרונות הדמוקרטיה, אזרחי המדינה הם שמשלמים את הקנס, או כליאה בבתיהם, או הרס עסקיהם, או פגיעה בבריאותם.

החוק לא מגן על הדמוקרטיה. אדם שלא נבחר מקבל החלטות של חיים ומוות, בלי מגבלה על סמכויותיו. למעשה, הוא יכול להיות רה"מ קדנציה שלמה בלי להיבחר. אין סוף קדנציות

בישראל, מי שמוגדרים שומרי הסף מהססים אלף פעם כשהם צריכים לזהות, לחקור ולהעמיד לדין את ראש הממשלה על שוחד מרמה והפרת אמונים.

כשמדובר בעבירות של אותו אדם נגד הדמוקרטיה, הם כולם משותקים. שותקים. מבוהלים. מחפשים תירוצים כדי לברוח ממה שכל אזרח מזהה כפגיעה בחופש שלו, בשוויון, בפרנסתו, בביטחונו, בחייו הדמוקרטיים במדינה דמוקרטית.

המצב הבלתי אפשרי הזה מוביל למסקנה אחת: העבריינות על עקרונות הדמוקרטיה אינה מתבצעת רק מצידו של העבריין – במקרה זה ראש ממשלה הנאשם בפלילים – אלא מצד כל מוסדות המדינה האמורים לפקח על הדמוקרטיה. על שלמותה. על ביטחונה, על המבנה השברירי שלה.
חברי הכנסת, שרי הממשלה, היועצים המשפטיים למיניהם באותם מוסדות, ביהמ"ש העליון ונשיא המדינה.

אזרחי המדינה השמים את מבטחם בכל האורגנים הללו, נשארים למעשה מול שוקת שבורה. מול חיים שלמים שהתרסקו. מבנה מדינתי שקרי. פייק מדינה.

אם אכן יגיע היום בו ילך נתניהו לדרכו או לביתו או לכלאו, ישראל תהיה חייבת לכתוב את חוקת הדמוקרטיה שלה. למנוע את המצב האבסורדי שבו ניתן להתעלל לאורך שנים בחייהם וגורלם של כל אזרחי המדינה בלי שום מחסום או מגבלה.

כשמדובר בעבירות של רה"מ נגד הדמוקרטיה, כולם משותקים. מבוהלים. מחפשים תירוצים כדי לברוח ממה שכל אזרח מזהה כפגיעה בחופש שלו, בשוויון, בפרנסתו, בביטחונו, בחייו הדמוקרטיים במדינה דמוקרטית

חוקת הדמוקרטיה צריכה להגדיר באופן מפורש את העבירות הפוגעות בדמוקרטיה ולשלוח את העבריינים שאינם ממלאים את תפקידם לכל הרוחות. או לפחות למרתף של משפחת נתניהו, היכן שהקירות מתפוררים, המים מהבריכה נוזלים והארוחות מוגשות בחמגשיות.

איתי לנדסברג נבו הוא אזרח המודאג מעומק השחיתות השלטונית, חושש לגורל הדמוקרטיה ומזועזע מהגזענות והאלימות בחברה הישראלית. לשעבר עורך "מבט שני" ומנהל מחלקת תעודה בערוץ הראשון (2002-2017). בן קיבוץ תל יוסף וממקימי הפורום למען אנשי המילואים ( 1995-2017) . כיום במאי, עורך תוכן ומפיק עצמאי.