חיילות בקורס בצה"ל. אילוסטרציה (צילום: אביר סולטן/פלאש90)
אביר סולטן/פלאש90
חיילות בקורס בצה"ל. אילוסטרציה

המסדר תעבור לדום

פרסום ראשון בכמה קורסים בחיל המודיעין החלו לאחרונה להשתמש בשפה רב-מגדרית, תוך הקפדה לפנות אל החיילות והחיילים בשפה שוויונית ואף נעשה שימוש בגופן עברית רב-מגדרית ● בצה"ל מאשרים כי השינוי מתחולל בעיקר בקורסים בהם ישנו רוב של חיילות ● האלופה במיל. אורנה ברביבאי מברכת על התהליך; הסופרת עירית לינור מתנגדת ● אבל את המהפכה שהתחילה מרב מיכאלי, אף אחת כבר לא תעצור

משפחתה של חיילת טרייה הגיעה לאחרונה לטקס סיום קורס בחיל המודיעין באחד מהבסיסים במרכז הארץ.

את הטקס הובילו מפקדת הקורס, קצינה צעירה בדרגת סרן, והמפקד של מערך הקורסים, קצין בדרגת אלוף משנה. הקצינה והקצין נאמו בפני החיילים והחיילות בשפה רב-מגדרית – הקפידו לפנות אל החיילות והחיילים, דיברו אליהן ואליהם, ברכו אותם ואתן.

הקצינה והקצין עשו זאת בטבעיות, כאילו לא מדובר במאמץ של התאמת השפה לנוכחות ולנוכחים במקום. העניין משך את תשומת לב ההורים המופתעים.

אך לא רק השפה בטקס הסיום, כולל מפיו של אלוף המשנה, הייתה רעננה. גם התכנים בקורס עצמו, מצגות וחומרים כתובים, כללו שפה רב-מגדרים – ואף השתמשו במקרים מסוימים בגופן עברית רב-מגדרית שיצרה בשנת 2019 מיכל שומר, כאשר הייתה סטודנטית לתואר ראשון בעיצוב תקשורת חזותית במכון הטכנולוגי בחולון.

מיכל שומר והגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה (צילום: יח"ץ)
מיכל שומר והגופן עברית רב-מגדרית שעיצבה (צילום: יח"ץ)

השינוי הזה, שמתחולל ביותר מקורס אחד בצה"ל, אינו מתרחש בוואקום. מספר החיילות בחלק מהקורסים עולה על מספר החיילים וזה לא נעלם מעיניהם של המפקדים. לא ברור מתי ואיך החלה היוזמה, אבל עובדה היא שבמספר קורסים בחיל המודיעין הונח נושא השיח המגדרי על השולחן.

זמן ישראל פנה לדובר צה"ל כדי לקבל מעט יותר פרטים, אך בשל העובדה שמדובר בקורסי מודיעין, ביחידת הדוברות העדיפו שלא לספק מידע רב והסתפקו באישור שאכן החלו לאחרונה להשתמש בשפה רב-מגדרית בהרצאות, במצגות הכתובות ובשיח הכללי של כ-3-4 קורסים בחיל המודיעין.

השיח הרב-מגדרי צובר תאוצה בשנים האחרונות, לא מעט בזכות יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי, המקפידה מזה שנים ארוכות לכתוב ולדבר בשפה רב-מגדרית, תוך פנייה לשני המינים – ולעתים לבכר פנייה בלשון נקבה ("הציבור יודעת", למשל).

לאחרונה, סגנון הדיבור של מיכאלי חילחל גם לחברות כנסת אחרות – ומדי פעם אף בנאומים של פוליטיקאים גברים, כולל יו"ר יש עתיד יאיר לפיד. גם נשיא המדינה ראובן ריבלין החל משתמש בתכיפות בפנייה רב-מגדרית ומפעם לפעם, אפשר אפילו לשמוע את ראש הממשלה בנימין נתניהו – מנהיג שאינו חשוד באקטיביזם מגדרי כלשהו – פונה ל"אזרחיות ואזרחי ישראל", אבל לא יותר מזה.

חיילות בגדוד ברדלס בקורס, 2016 (צילום:  הדס פרוש/פלאש90)
חיילות בגדוד ברדלס בקורס, 2016 (צילום:  הדס פרוש/פלאש90)

לפני מספר שבועות, נאם הרמטכ"ל אביב כוכבי בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי. את דבריו חתם במילים, "יהי זכר הבנים והבנות ברוך" – ובשורה אחת פשוטה הכיר בתרומתן של נשים לוחמות בצבא.

לפני מספר שבועות, נאם הרמטכ"ל אביב כוכבי בטקס יום הזיכרון בכותל המערבי. את דבריו חתם במילים, "יהי זכר הבנים והבנות ברוך" – ובשורה אחת פשוטה הכיר בתרומתן של נשים לוחמות בצבא

זה נשמע מובן מאליו – ברור לכולם שבין חללי צה"ל יש גם חיילות וקצינות שנפלו בקרבות, עוד לפני קום המדינה. אך עד לאחרונה, מפקדים לא נהגו להתייחס בלשון מגדרית הולמת לאותן חיילות, קצינות, נגדיות ונשים שתרמו לביטחון המדינה.

שפה מייצרת מציאות

בשלהי הכנסת ה-23 התקיים בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי בראשות ח"כ עודד פורר (ישראל ביתנו) דיון לציון יום השפה העברית תחת הכותרת "שפה ככלי לשינוי תודעה חברתית".

"דווקא בעת הזו יש לשפה חשיבות עצומה במתן המקום לכלל החברה להיות חלק", אמר פורר בראשית הדיון. "שפה מקדמת אג'נדה".

ד"ר טלי רגב מהמרכז הבינתחומי בהרצליה, כלכלנית מומחית לאי-שוויון ואפליה בשווקים, הציגה בפני הוועדה מחקר ענק שערכה בשיתוף עם ד"ר תמי קריכלי כץ ולפיו פנייה לנשים בלשון נקבה במבחני מתמטיקה העלתה את הציון הממוצע בחמש נקודות.

יו"ר לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדר עודד פורר בדיון על שפה רב-מגדרית, 4 בינואר 2021 (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)
יו"ר לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדר עודד פורר בדיון על שפה רב-מגדרית, 4 בינואר 2021 (צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת)

"הנבחנות צמצמו את הפער בשליש במבחני מתמטיקה וזאת הייתה תוצאה חזקה מבחינתנו. רצינו לבדוק גם למה הפנייה בלשון זכר פוגעת בציוני נשים ואחת מהן העלתה שהפנייה בלשון זכר גורמת להן ניכור מהמשימה וזאת בתת מודע", סיפרה ד"ר רגב בדיון בכנסת.

"יכול להיות שפנייה בלשון זכר מנכיחה סטראוטיפים מגדריים שבהקשר למתמטיקה נשים פחות טובות מגברים ולכן 'אני לא אצליח'. התוצאות של המחקר מלמדות על הכוח הרב של השפה בהבניית המציאות", היא אמרה.

"יכול להיות שפנייה בלשון זכר מנכיחה סטראוטיפים מגדריים שבהקשר למתמטיקה נשים פחות טובות מגברים ולכן 'אני לא אצליח'. התוצאות של המחקר מלמדות על הכוח הרב של השפה בהבניית המציאות"

ובכן, נראה שבקורסי המודיעין הצה"ליים, לפחות באלה שיש בהן רוב נשי, הבינו זאת באופן טבעי, מבלי לעבור דרך חוקרות מגדר.

ההקשר התודעתי – שפה מייצרת מציאות – לא נעלם מעיניה של ח"כ אורנה ברביבאי, היו"ר הטרייה של ועדת חוץ וביטחון – האישה הראשונה אי-פעם בתפקיד, ומי שהייתה גם האלופה היחידה בצה"ל. ברביבאי כיהנה כראש אכ"א בין השנים 2011 ל-2014.

אורנה ברביבאי (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)
אורנה ברביבאי (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

"זה לא מקרי שתופעה של שיח מהחברה בא לידי ביטוי גם בתוך הצבא", היא אומרת בשיחה עם זמן ישראל. "אני משוכנעת שזו יוזמה שהתחילה מלמטה – צורך שעלה ושהצבא מצא את עצמו כשהוא מתבקש להתאים את עצמו למגמות בחברה".

לדבריה, "אם זה עלה מתוך יוזמה של מפקדות צעירות, אז זה מלמד על החשיבות של שילוב נשים בכל התפקידים. ככל שתהיינה יותר נשים, יכולתן לשנות ולהשפיע תגדל. וזה גם מעיד על הפתיחות של המפקדים שלהן, שהם מקבלים את זה כלגיטימי ונותנים לשיח הזה מקום".

"זה מלמד על החשיבות של שילוב נשים בכל התפקידים. ככל שתהיינה יותר נשים, יכולתן לשנות ולהשפיע תגדל. וזה גם מעיד על הפתיחות של המפקדים שלהן, שהם מקבלים את זה כלגיטימי ונותנים לשיח הזה מקום"

זה יגיע גם לקורס טיס? או קורס חובלים? ואולי צריך להגיד קורס חובלות?
"זה יכול להגיע לכל מקום. אין סיבה שלא. הצבא צריך לפתוח את כל המקצועות הצבאיים לנשים, וככל שהן ישרתו בכל מקום, גם שימוש בשפה שמעודדת שוויון יתרחב.

"צריך לזכור שהצבא הוא גוף מיוחד מהבחינה של השילוב הבין-דורי. מגיעים חיילים צעירים בני 18 ומביאים איתם את העדכניות בכל היבט והם מתחברים לאנשי צבא ותיקים ואנשי מערך המילואים.

"לפעמים הצעירים מביאים איתם חוצפה ולהיטות – וכשהמפקדים נותנים למגמות הללו מקום, נוצרת אפקטיביות לשילוב הבין-דורי. צה"ל הוא צבא העם ומבחינת הנשים, יש לכך חשיבות שזה לא גוף של גברים בלבד".

חיילות בגדוד קרקל בעת אימון מסע אלונקות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
חיילות בגדוד קרקל בעת אימון מסע אלונקות (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

המקטרגים יטענו מנגד שהשפה הרב-מגדרית לא מתאימה לצבא. בעת הקרב, מישהו יגיד בקשר הצה"לי "עכשיו אתם יורים ואתן יורות" ועד שיסיים את הפקודה, הקרב יוכרע…
"טוב, נו, כשמישהו מבקש לשלול תופעה מסוימת, הוא ייקח אותה עד לקצה. לא צריך להגזים. אנחנו מדברות פה על רוח וגישה יותר מאשר על טקסטים של קרב. והמרחק מהמצב הנוכחי ועד לרגע שבו ישתמשו בזה בכל צה"ל הוא מאוד גדול. אין צורך בשינוי פקודות ולא צריך שכולם ישתמשו בכך, אבל זה שצה"ל פתוח לרוח שונה, זה דבר חיובי".

"אנשים רוצים להיות אופנתיים"

הסופר עירית לינור, יועצת באקדמיה ללשון עברית ומגישת תוכנית יומית בגלי צה"ל, חושבת מנגד כי השינוי הזה, בתוך צה"ל, אינו מבורך.

"להבנתי, הסרבול הלשוני יש לו מחיר", לינור אומרת לזמן ישראל. "קבוצה של אנשים, לא גדולה, מוצאת שדבר-מה מפריע לה ואז מתחיל מאמץ לסלק את הדבר המפריע מהמרחב הציבורי. יש חשיבות לתרבות ולשפה ולתקשורת כך שאנשים יבינו זה את זה ולא ילכו על ביצים כשהם בוחרים מילים. בעיניי, יש ערך להסכמות משותפות ושפה שהתפתחה בדרכים מקובלות".

"להבנתי, הסרבול הלשוני יש לו מחיר. קבוצה של אנשים, לא גדולה, מוצאת שדבר-מה מפריע לה ואז מתחיל מאמץ לסלק את הדבר המפריע מהמרחב הציבורי"

שפה היא דבר חי, היא מתפתחת ומשתנה לאורך הדורות. במה שונה שינוי שנעשה כרגע על ידי צעירים משינויים היסטוריים אחרים בעברית?
"אנחנו יודעים שיש כל מיני תופעות לשוניות שהצטרפו או נעלמו, בתהליכים ארוכים ותוך כדי הסכמה חברתית. למשל שפת רש"י: התפתחו אותיות שונות, ולא בגלל שאיזה גרפיקאית ישבה ותכננה אותן בכתב יתדות משובש. וזה לא תפס. מעט מאוד אנשים מסוגלים לכתוב בכתב רש"י.

עירית לינור (צילום: ינאי יחיאל/יח"צ)
עירית לינור (צילום: ינאי יחיאל/יח"צ)

"דוגמה נוספת לתהליך שאני לא מעריכה, זה שהפסיקו ללמד בתי הספר ניקוד עברי. פניתי לנפתלי בנט (כשהיה שר החינוך, ט"ש) עם הבעיה הזו. בעברית, הניקוד הוא חלק מהשפה, בדומה לצרפתית. ובהעדר ניקוד קשה לקרוא יותר את התנ"ך, למשל, כי השפה שם קשה. אז ברגע שוויתרו על הניקוד, ויתרו על נכס תרבותי, דתי וחברתי. זה היה רצון להקל עם הצעירים אך זה פגע בתרבות".

ומצד שני, סלנג צבאי מחלחל לאורך השנים לתוך השפה ונשאר.
"סלנג צבאי בא והולך. אני הקפדתי בספרים שלי לא להיות יותר מדי 'בת-זמננו' מבחינת השימוש בסלנג, מתוך תחושה שמי שיקראו את הספר בעתיד, לא יבינו על מה אני מדברת. סלנג צבאי מביא לידי ביטוי תופעות תרבותיות שהן חולפות".

ומה תאמרי על כך שהדרישה לשינוי השפה מגיעה מלמטה, מהחיילות והמפקדות הזוטרות, כאשר יש רוב של חיילות בקורס?
"זה לא מספיק שיש רוב של חיילות, אלא צריך קבוצה שבאה ומתלוננת שהשפה פוגעת בקסטה מסוימת, וצריך מרב מיכאלי אחת ומפקדים שגדלים בדור הזה ודובר צה"ל שמטפח חיילים טרנסג'נדרים ודוחף נשים להיות לוחמות, ואז אנשים באזורים האלה רוצים להיות אופנתיים.

"צריך קבוצה שבאה ומתלוננת שהשפה פוגעת בקסטה מסוימת, וצריך מרב מיכאלי אחת ומפקדים שגדלים בדור הזה ודובר צה"ל שמטפח חיילים טרנסג'נדרים, ואז אנשים באזורים האלה רוצים להיות אופנתיים"

"מה שאת מתארת לגבי השימוש בשפה הרב-מגדרית, זה לא עברית, כי עברית היא שפה שיש בה הפרדה בין זכר לנקבה.

חיילת בגדוד ברדלס בעת אימון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)
חיילת בגדוד ברדלס בעת אימון (צילום: הדס פרוש/פלאש90)

"הקבוצה שרוצה שינוי היא קבוצת שוליים והיא עושה זאת מתוך חוסר כבוד לשפה במסווה של כבוד לנשים ולשוויון. אפשר לקדם שוויון חברתי בלי להמציא פטנטים. הם רוצים לבטל את כללי השפה העברית עבור ציבור מזערי".

החיים של השפה וההתפתחות שלה זה לא אירוע דמוקרטי, של רוב או מיעוט. זה קורה מעצמו, בשטח, מלמטה.
"הצבא הוא ארגון היררכי ומפקדים קובעים את הנורמות. לא מדובר כאן בשינוי טבעי, אלא בכפייה מלמעלה. אם מיכאלי רוצה לדבר בשפתה, שיבושם לה. אך כאשר זה נעשה מפיו של המפקד, זה כבר סיפור אחר. האקדמיה ללשון עברית דנה בנושא השיח אל מול קהלים מעורבים והציגה פתרונות".

"הצבא הוא ארגון היררכי ומפקדים קובעים את הנורמות. לא מדובר כאן בשינוי טבעי, אלא בכפייה מלמעלה. אם מיכאלי רוצה לדבר בשפתה, שיבושם לה. אך כאשר זה נעשה מפיו של המפקד, זה כבר סיפור אחר"

בעצת לינור, הלכנו לבדוק את הרעיונות שהציפה האקדמיה ללשון עברית. והמלצותיה? לעשות בדיוק מה שעשו המפקדים בקורס המודיעין.

"לכל המתעניינים, הנה רשימה של דרכים המשמשות בשנים האחרונות את מי שמבקשים להתנסח בשוויון מגדרי", נכתב בעמוד הפייסבוק של האקדמיה. "יש המשתדלים והמשתדלות להביא לצד כל צורת זכר גם צורת נקבה, כגון 'מוזמנים ומוזמנות לטקס הסיום של תלמידי ותלמידות בית הספר"'.

האם לקבוצה שרובה נשים יש לפנות בלשון זכר או בלשון נקבה? ????‍♀️????‍♂️ ‍אנחנו מקבלים פניות רבות בעניין זה בפרט ובשאלת מעמד…

Posted by ‎האקדמיה ללשון העברית‎ on Sunday, March 8, 2020

עוד 1,475 מילים
סגירה