ריקבון פלילי בלב המדינה

הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית הגישה כתב תביעה נגד חברת מפתח בהונאת האופציות הבינאריות העולמית של ישראל ● הפרשה, שנחשפה בסדרת תחקירים בטיימס אוף ישראל, מעידה כי השחיתות נגעה בממשלה, ברשויות אכיפת החוק ובחברה הישראלית בכללותה ● דיוויד הורוויץ, עורך הטיימס אוף ישראל, מסביר איך כסף גנוב קונה גישה, השפעה ושותפים לפשע ● פרשנות

מאות אורחים בטקס הקדשת ספרי התורה בבית הכנסת הגדול בתל אביב, אוגוסט 2015 (צילום: ישראל ברדוגו)
ישראל ברדוגו
מאות אורחים בטקס הקדשת ספרי התורה בבית הכנסת הגדול בתל אביב, אוגוסט 2015

באוקטובר 2016, לאחר חודשים של דיווחים בטיימס אוף ישראל על גניבה של מיליארדי דולרים בתעשייה המכונה "אופציות בינאריות" מקורבנות ברחבי העולם, משרדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו מסר לטיימס אוף ישראל הצהרה שלפיה הוא קורא למדינות העולם להוציא אל מחוץ לחוק את התעשייה האחראית להונאת הענק, שמרכזה בישראל.

משרד ראש הממשלה גינה את שיטות הפעולה של מבצעי ההונאות,  שפיתו אזרחים תמימים לבצע מה שתואר בפניהם כהשקעות קצרות טווח בעלות פוטנציאל רווח, ואז השתמשו בכל תחבולה אפשרית, עדינה או בוטה – בכלל זאת, אבל לא רק, שקרים לגבי זהותם, חבלה בפלטפורמות המסחר וסירוב לאפשר ללקוחות למשוך את כספם – כדי להבטיח שקורבנותיהם יאבדו את רוב או כל כספם.

"אני מקווה שמדינות אחרות ילכו בעקבותינו ויוציאו את המסחר באופציות בינאריות מחוץ לחוק", נאמר בהצהרה מטעם משרד ראש הממשלה.

באותו שלב, ישראל לא אסרה למעשה את התעשייה בכללותה, שהעסיקה אלפי ישראלים במאות חברות שהונו קורבנות מרחבי העולם וגרמו לסבל בל יתואר ואף להתאבדות.

פרד טורבייד ז"ל, שהתאבד אחרי שנעשק על ידי חברת סחר באופציות בינאריות, עם אשתו מאריה שאבז-טורבייד (צילום: באדיבות המשפחה)
פרד טורבייד ז"ל, שהתאבד אחרי שנעשק על ידי חברת סחר באופציות בינאריות, עם אשתו מאריה שאבז-טורבייד (צילום: באדיבות המשפחה)

אולם היא עשתה זאת שנה לאחר מכן, באמצעות חקיקה בכנסת שהייתה תוצאה ישירה של הדיווחים בטיימס אוף ישראל ובהובלת יו"ר הרשות לניירות ערך דאז, שמואל האוזר.

לאחר שהסבנו את תשומת לבו של האוזר להונאה והוא החל בחקירה, הוא אמר לטיימס אוף ישראל ש"כרגולטור, כציוני, כאב", תעשיית האופציות הבינאריות, המעורבת במעשי הונאה, "נראית לי איומה". הוא כינה את החברות היושבות בישראל "מחליאות" ואת ההונאה "בעיה בעלת חשיבות לאומית", והבטיח לגייס את כל זרועות אכיפת החוק כדי לתקוף אותה.

האוזר אמר ש"כרגולטור, כציוני, כאב", תעשיית האופציות הבינאריות, המעורבת במעשי הונאה, "נראית לי איומה". הוא כינה את החברות היושבות בישראל "מחליאות" ואת ההונאה "בעיה בעלת חשיבות לאומית"

מה שמשרד ראש הממשלה קרוב לוודאי לא ידע כאשר מסר את אותה הצהרה ראויה לשבח הוא שנתניהו אירח בעבר את בעלי החברה שעמדה במרכזה של התעשייה, מלחז פנחס פטרקזישווילי (המוכר גם כפיני פטר) מספוט אופשן, במשרד ראש הממשלה והצטלם איתו. פטר תרם סכומי כסף גדולים למטרות צדקה, ובהקשר זה אירח אותו משרד ראש הממשלה בתום לב באירוע שהתקיים ב-2011.

תרומות כספיות כאלה אפשרו לפטר להתחכך ולהתרועע לעתים קרובות עם טווח רחב של ישראלים בולטים במהלך השנים.

פיני פטר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בארוע גיוס תרומות במשרד ראש הממשלה, אוקטובר 2011 (צילום: Berele Sheiner)
פיני פטר עם ראש הממשלה בנימין נתניהו בארוע גיוס תרומות במשרד ראש הממשלה, אוקטובר 2011 (צילום: Berele Sheiner)

ב-2015, לדוגמה, בטקס לציון 90 שנה לבית הכנסת הגדול בתל אביב, שספוט אופשן הייתה בין נותני החסות שלו, פטר ישב בשורה הראשונה, בין הרב הראשי לישראל לשעבר ישראל לאו לבין יושב ראש הכנסת דאז יולי אדלשטיין; ראש עיריית תל אביב רון חולדאי ישב גם הוא לצדו במשך זמן מה, וסביבו פוליטיקאים בכירים אחרים.

כאשר חבר הכנסת מהליכוד דוד ביטן השלים בטקסיות את כתיבת האותיות האחרונות באחד מארבעת ספרי התורה החדשים שהוכנסו לבית הכנסת על במה חיצונית, פטר הביט מהצד, והלוגו של ספוט אופשן הוצג בצורה בולטת ברקע.

לפני עשרה ימים, הוועדה לניירות ערך ולבורסות של ארצות הברית הגישה כתב תביעה נגד ספוט אופשן, פטר ובעל מניות עיקרי נוסף בחברה, רן עמירן, בגין הונאה של משקיעים אמריקאים בהיקף של יותר מ-100 מיליון דולר – קצה הקרחון של המיליארדים הרבים שגלגלה תעשיית האופציות הבינאריות.

התביעה שהגישה הוועדה לניירות ערך ולבורסות (SEC) ממקמת את ספוט אופשן במרכזה של הונאת אופציות בינאריות עולמית ומציינת כי החברה פיתחה את "פלטפורמת המסחר" ששימשה אינספור חברות למסחר באופציות בינאריות כדי לעשוק קורבנות מרחבי העולם "באמצעות מכירות מרמה מקוונות ולא רשומות".

טקס ליד בית הכנסת הגדול בתל אביב, שסופט אופשן הייתה הספונסורית שלו, ב-24 באוגוסט 2015 (צילום: פייסבוק)
טקס ליד בית הכנסת הגדול בתל אביב, שסופט אופשן הייתה הספונסורית שלו, ב-24 באוגוסט 2015 (צילום: פייסבוק)

"כדי להבטיח שהמשקיעים יפסידו מספיק כסף ולהפוך את התרמית לרווחית, ספוט אופשן הנחתה לכאורה את שותפיה, בין שאר הטקטיקות, לאפשר למשקיעים למשוך רק חלק מהכספים שהפקידו, יצרה מבנה תשלומים מניפולטיבי לעסקאות באופציות בינאריות ועיצבה את פלטפורמת המסחר שלה כך שתגדיל את הסבירות שעסקאות המשקיעים יפקעו ללא ערך", נכתב בהודעה לתקשורת שפרסמה ה-SECC, ואשר מהדהדת את הגילויים שנחשפו בטיימס אוף ישראל בשנים האחרונות.

מבוכה, חוסר כשירות או שותפות לדבר עבירה?

במהלך עבודתנו הבלתי מתפשרת על חשיפת ההונאה, בהובלתה של כתבת התחקירים שלנו סימונה ויינגלס, טיימס אוף ישראל קיבל איומים מצד רבים ממשרדי עורכי הדין המוכרים ביותר בארץ, שעליהם להתבייש בעצמם, בפתיחה בהליכים משפטיים יקרים בניסיון להרתיע אותנו מלהאיר את פעילותם הבלתי חוקית של לקוחותיהם העשירים.

היינו נתונים גם לאיומים ישירים יותר והרבה פחות נעימים.

למרות החקיקה מ-2017, שאסרה על כל פעילות של מסחר באופציות בינאריות במדינה וממנה, עד כה איש מבין אלפי הישראלים שהונו משקיעים במהלך יותר מעשר שנים, שבהן תעשיית האופציות הבינאריות שגשגה בגלוי, לא הועמד לדין על ידי מדינת ישראל.

ערוצי תקשורת אחרים בארץ, שחלקם הרוויחו מפרסומות הקשורות לתעשיית האופציות הבינאריות, לרוב התעלמו מהתרמית. כאשר לי אלבז, המנכ"לית הישראלית-אמריקאית של חברה למסחר באופציות בינאריות, עשתה את הטעות וטסה לארצות הברית, נעצרה בנמל התעופה ובסופו של דבר נשלחה ב-2019 ל-22 שנות מאסר בגין הונאת אופציות בינאריות בהיקף של 140 מיליון דולר – אשר כוונה בעיקר כלפי קשישים ואנשים פגיעים אחרים, כפי שהדגיש השופט – אפילו עונש המאסר הממושך גרר רק מעט סיקור ראוי.

במהדורת החדשות של ערוץ 12 באותו הערב, התראיינה דודתה של אלבז, שטענה כי האחיינית שלה היא אדם מקסים שלא מסוגל לפגוע באף אחד: "מלאך. בחורה הכי אמינה שיש, הכי טובה וחרוצה ונשמה טהורה".

ארצות הברית היא בין המדינות העיקריות שעושות עבור ישראל את עבודת אכיפת החוק שלה. היא העמידה לדין כמה נוכלי אופציות בינאריות כמו אלבז. כמה חשודים במיקום גבוה יותר בפירמידה עדיין נמצאים במנוסה. התיק החדש של ה-SEC נגד ספוט אופשן סוף סוף מסמן כמטרה את לב לבה של התעשייה.

ארצות הברית היא בין המדינות העיקריות שעושות עבור ישראל את עבודת אכיפת החוק שלה. היא העמידה לדין כמה נוכלי אופציות בינאריות כמו אלבז. כמה חשודים במיקום גבוה יותר בפירמידה עדיין נמצאים במנוסה

אולם במקום לקבל עזרה מישראל, גורמי אכיפת חוק זרים אמרו שוב ושוב לטיימס אוף ישראל בשנים האחרונות כי מקביליהם כאן מראים חוסר מוכנות עיקש לעזור. אותם גורמים ביטאו בלבול לנוכח ההתנהלות הזאת; הם אינם בטוחים אם גרירת הרגליים מצד ישראל נובעת ממבוכה לנוכח כישלונה להתמודד עם התופעה, מחוסר יכולת להתעמת איתה או משותפות לדבר עבירה.

לי אלבז, שהורשעה באוגוסט 2019 בהונאת אופציות בינאריות, נכנסת לבית המשפט בגרינבלט, מרילנד, ב-25 ביולי 2019 (צילום: The Times of Israel)
לי אלבז, שהורשעה באוגוסט 2019 בהונאת אופציות בינאריות, נכנסת לבית המשפט בגרינבלט, מרילנד, ב-25 ביולי 2019 (צילום: The Times of Israel)

חברה מושחתת

סאגת האופציות הבינאריות הנמשכת – והיא אכן נמשכת, היות שרבים ממבצעי ההונאות הישראלים פשוט העבירו את העסקים שלהם אל מעבר לים, בעוד אחרים ערכו התאמות בדרכי ההונאה שלהם כדי לעקוף את ההגדרות הצרות של החוק מ-2017 – מדגישה את הסכנות הרחבות יותר הטמונות בפעילות פלילית רווחית שמתאפשר לה לשגשג:

אנשים רעים עושים הרבה כסף, ואז מושכים פנימה אנשים אחרים ומשחיתים גם אותם (בין אלפי האנשים שמכרו אופציות בינאריות במרמה נמנה מספר גדול של סטודנטים וצעירים ישראלים, רבים מהם עולים חדשים בעלי כישורים באנגלית כשפת אם ובשפות זרות אחרות, החיוניים כדי לגרום ללקוחות להאמין שהם מדברים עם מומחי השקעות אמיתיים).

וכל אותו כסף שנגנב, מקנה השפעה וגישה למי שמחזיקים בעמדות כוח, בהם פוליטיקאים ורגולטורים. לפיכך, הממשל, כוחות אכיפת החוק והחברה בכללה הושחתו.

דוד ביטן, חבר הכנסת מהליכוד שהשלים את האותיות האחרונות בספר תורה חדש בטקס שהתקיים בבית הכנסת הגדול של תל אביב ב-2015 במימונה של ספוט אופשן, ניסה שנתיים מאוחר יותר לסכל את החוק האוסר על מסחר באופציות בינאריות (בחקירה שאינה קשורה לנושא, היועץ המשפטי לממשלה הודיע בשנה שעברה כי ביטן, לשעבר יושב ראש הקואליציה של נתניהו, יועמד לדין בגין שוחד ואישומים אחרים, בכפוף לשימוע).

דוד ביטן, משמאל, עם משה אברהמי מסופט אופשן בדיון בכנסת על החקיקה נגד תעשיית האופציות הבינאריות, 7 באוגוסט 2017 (צילום: The Times of Israel)
דוד ביטן, משמאל, עם משה אברהמי מסופט אופשן בדיון בכנסת על החקיקה נגד תעשיית האופציות הבינאריות, 7 באוגוסט 2017 (צילום: The Times of Israel)

החוק עצמו רוכך בתהליך חשאי, שהתרחש מאחורי הקלעים, לפני ישיבתה הראשונה מתוך שלוש של ועדת הרפורמות של הכנסת לדיון בחקיקה בקיץ 2017. אולם אפילו החוק המרוכך לא נאכף, דבר שהעניק למבצעי ההונאות תחושה מוצדקת למדי של חסינות והותיר אותם חופשיים לאיים על מי שפרסמו את פשעיהם במקום לתת עליהם דין וחשבון בבית המשפט.

בתקופה שבה התקיים אותו טקס בבית הכנסת הגדול של תל אביב, החברה של פטר קיבלה, לא יאומן כי יסופר, מענקים ממשלתיים כדי להרחיב את פעילותה לסין. בין השנים 2014 ו-2016, ספוט אופשן, החברה שעמדה במרכזה של "הונאת אופציות בינאריות עולמית", אם לצטט את ההודעה לתקשורת של ה-SEC, קיבלה 270 אלף דולר מכספי משלמי המסים הישראלים.

המימון הממשלתי הזה אושר על ידי משרד הכלכלה, אף על פי שמסמכים שהגיעו לידי טיימס אוף ישראל מעידים כי גורמים במשרד הוזהרו בזמנו שלפחות חלק מתעשיית האופציות הבינאריות מעורבת במעשי הונאה. המימון ניתן בסתר, תוך כדי הפרת חובותיו המשפטיות של המשרד. תשלומי המענקים, שנמשכו, נחשפו לציבור רק כאשר הטיימס אוף ישראל התעמת עם המשרד בעניינם.

Economy-Ministry-Lists
Economy-Ministry-Lists

וכך הושלם מעגל השחיתות: פושעים ישראלים לכאורה, שהתרגלו ליחסי גומלין עם פוליטיקאים ישראלים מובילים, קיבלו כספים של משלמי המסים הישראלים, שהוקצו להם בסתר על ידי ממשלת ישראל, כדי לבצע את פשעיהם העולמיים לכאורה. והם ואחרים כמותם עדיין אינם ניצבים כמעט או בכלל בפני כל איום או ענישה מצד רשויות אכיפת החוק הישראליות.

פושעים ישראלים לכאורה, שהתרגלו ליחסי גומלין עם פוליטיקאים ישראלים מובילים, קיבלו כספים של משלמי המסים הישראלים, שהוקצו להם בסתר על ידי ממשלת ישראל, כדי לבצע את פשעיהם העולמיים לכאורה

ה-SEC עובדת עכשיו על התיק הזה. אבל כמה עמוק מגיע הריקבון בישראל?

ספוט אופשן, מוצפת בכסף גנוב לכאורה ובמענקים ממשלתיים שקיבלה בסתר, מימנה טקס חגיגי שנערך בספינת הדגל של בתי הכנסת בעיר הציונית הראשונה, בהשתתפותם של השמנה וסולתה של החברה הישראלית, טקס שכלל הכנסת ספרי תורה קדושים – כתבי היסוד של היהדות, המכילים את חוקי המוסר שלה, את הדיבר "לא תגנוב".

לאן עוד הפשיעה הכלכלית – מגובה באיומים משפטיים ואחרים, מועצמת על ידי פוליטיקאים אדישים או שותפים לדבר עבירה, ומוגנת בשל נרפותן של מערכות אכיפת החוק – שלחה את זרועותיה?

עוד 1,389 מילים ו-1 תגובות
סגירה