רק לפני שנתיים, כשלבנה כבר מלאו 6, הצליחה להבין יוליה אהרון מה עובר עליו. בדיוק אז התפוצצה פרשת התעללות בפעוטון של כרמל מעודה בראש העין, ופתאום התברר לה מה באמת עומד מאחורי הבעיות הרגשיות וההתפתחותיות הקשות שמהן סובל הילד.
"הוא היה במסגרות של כרמל מעודה מגיל חצי שנה ועד גיל חמש וחצי. סבל בעיכוב שפתי, היו לו פרצי זעם, הוא היה אלים ומבודד", מספרת אהרון, "לקחתי אותו לקלינאית תקשורת ולטיפול רגשי באופן פרטי, כי התורים במכון להתפתחות הילד היו ארוכים מדי, אבל אף אחד לא הצליח לשים את האצבע על מה זה יושב.
"אחרי שהתפוצצה הפרשה פשוט לא ידעתי מה לעשות עם עצמי. הבנתי שזה המקור לכל הבעיות, והתחלתי לרוץ איתו לכל הגורמים כדי להשיג לו טיפול".
היא פנתה למכון להתפתחות הילד, אבל שם אמרו שהוא לא מתאים לפרופיל הילדים שהם מטפלים בהם והתורים ארוכים מאוד. "פניתי לעירייה ולא קיבלתי מענה, פניתי אפילו לגן של מרכז לבריאות הנפש והוא לא עמד בקריטריונים של הילדים המטופלים שם".
גם הפסיכולוגים הפרטיים שאליהם פנתה לא מיהרו לטפל בבנה. "הם אמרו לי שהם לא מוסמכים לטפל בילד כל כך קטן שסובל מפוסט טראומה. בינתיים המצב החמיר. התקפי הזעם נמשכו שעות ארוכות ולא ידעתי מה לעשות עם זה. הוא נהיה אלים גם כלפיי".
רק שנה וחצי אחרי, כשעלה לכיתה א', זכה הילד לטיפול והכרה ממערכת החינוך והעירייה. "בבית הספר התחילה רגרסיה קשה, חרדות, הוא פחד שהגננת תחזור, שתיכנס לכיתה ותרביץ לו. הייתה תקופה שההוא פשוט לא היה מוכן לצאת מהבית. אז היועצת של בית הספר התערבה, הפנתה אותנו לשירותי הפסיכולוגיה החינוכית בעירייה והוא קיבל טיפול פסיכולוגי של פעם בשבוע וגם פסיכיאטר".
"בבית הספר התחילה רגרסיה קשה, חרדות, הוא פחד שהגננת תחזור, שתיכנס לכיתה ותרביץ לו. הייתה תקופה שההוא פשוט לא היה מוכן לצאת מהבית"
כעת הילד מטופל בתרופות, אובחן כמתאים לחינוך מיוחד ולומד בכיתה ייעודית. "המצב שלו השתפר מאוד, אבל אנחנו עדיין רואים את ההשפעות ההרסניות של ההתעללות והיעדר טיפול מותאם. הוא עדיין לא משתמש בסכו"ם ואוכל עם ידיים מאחורי הגב כמו שהיו מכריחים אותו בגן.
"כל כך חבל שהמערכת לא נרתמת לסייע להורי ילדים נפגעי התעללות. הם זקוקים לטיפול, והמשפחה זקוקה להכרה מיוחדת במצב שלה. אנחנו לא רצים לפסיכולוגים בשביל הכיף שלנו, אנחנו באמת זקוקים לעזרה עבור הילדים שלנו".
הולכים לאיבוד בתורים
הסיפור הזה משקף את מצבן של מאות ואולי אלפי הורים בישראל, אשר התעוררו בוקר אחד לסיוט כששמעו, חלקן מהתקשורת, על פרשת התעללות בפעוטון שבו מתחנכים ילדיהם. בשיחות עם המשפחות ועם מומחים ומעיון בפרוטוקולים של ועדות הכנסת עולה כי ילדים נפגעי התעללות בגנים אינם זוכים לתמיכה מקצועית שיקומית טיפולית מיידית אשר הם כה זקוקים לה.
בניגוד לילדים נפגעי תקיפה מינית או ילדים נפגעי אלימות במשפחה שמופנים לאבחון וטיפול במרכזים הייעודיים לכך בסמוך למקום מגוריהם, לילדים נפגעי התעללות בגנים – עניין שכבר הפך לתופעה בשנים האחרונות – אין מסלול ייעודי. וכך, והם הולכים לאיבוד בתורים הארוכים של מערכת בריאות הנפש הסובלת מבעיות קשות של משאבים וכוח אדם.
במסקנות הוועדה לזכויות הילד בכנסת שהוגשו בדצמבר 2020 נקבע "אין יד מכוונת שתסייע להורים ותדריך אותם כיצד לטפל בילד, האם וכיצד לשוחח עמו על המקרה והאם להחזירו לגן.
כמו כן, אין גורם ייעודי שיטפל בילדים, כך שהורים נאלצים לשלם אלפי שקלים מכיסם הפרטי לטיפולים פסיכולוגיים-רגשיים ולאבחונים, על מנת לשקם את הילדים ולמזער את הטראומה.
אין גורם ייעודי שיטפל בילדים, כך שהורים נאלצים לשלם אלפי שקלים מכיסם הפרטי לטיפולים פסיכולוגיים-רגשיים ולאבחונים, על מנת לשקם את הילדים ולמזער את הטראומה
ניסיון לקבל טיפול פסיכולוגי בקופות החולים מצריך תקופת המתנה שעומדת על 10 חודשים ויותר, ללא קדימות בתור לילד נפגע התעללות, בידיעה שעיכוב בקבלת טיפול מחמיר את הפגיעה ומעמיק את הטראומה ממנה סובל הילד".
ורדה מלכה, מנהלת תחום מעונות יום במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, שהשתתפה בדיון בוועדה ב-8 בדצמבר 2020, אמרה כי המשרד מעולם לא קיים דיון בצורך בהקמת מעטפת ייעודית לתמיכה בילדים נפגעי התעללות ומשפחותיהם, ומכאן שמעולם לא נעשתה בדיקה של היקף המענה הנדרש ואומדן העלות הכרוכה בכך.
בסיום הדיון המליצה הוועדה לקיים בדחיפות שולחן עגול בראשות גורמי הרווחה והבריאות, שמטרתו הפעלת תכנית טיפולית-שיקומית לפעוטות וילדים שעברו התעללות.
לפני שלוש שנים, כשהתפוצצה פרשת התעללות בפעוטון הקטנטנים של יעל ברמת גן, הבינה נטע מה הסיבה להפרעות האכילה הקשות של בנה בן ה-3. כשהיה בן תשעה חודשים רשמו אותו הוריו לגן של הגננת המתעללת, סיגל אלקיים וייס, שלפני שבועיים נגזרו עליה 22 חודשי מאסר בגין התעללות בפעוטות.
הילד סבל מבעיות אכילה קשות. "הוא לא אכל כמו שצריך. היה מבקש לאכול ואז היה יושב ומסתכל בצלחת ולא נוגע בה. לקחתי אותו למחלקת הפרעות אכילה בבית חולים שניידר והתחלנו לעשות בירורים", משחזרת נטע. "לא הצלחנו לזהות את מקור הבעיה. היה רופא מנוסה במחלקה ששאל אותי אם יש סיכוי שמישהו מאכיל אותו בכוח, אבל שללנו את זה כמובן, לא יכולנו להעלות על הדעת".
בגלל הבעיה ההתפתחותית, זכה בנה של נטע לסיוע מקצועי במסגרת הטיפול בהפרעת האכילה הקשה שפיתח, אבל אחרי שיוצב מצבו והוא שוחרר מהמחלקה הוא נותר ללא מסגרת של טיפול פסיכולוגי. השנה, אחרי שנכנס לגן עירייה, החלו הבעיות לצוף על פני השטח.
"הגננת מספרת שיש לו חרדות וזה משפיע על הקשרים החברתיים שלו. הוא לוקח מאוד קשה תגובות של חברים, יכול לפוצץ משחקים, נורא נעלב וקשה לו להירגע. היא המליצה לי לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי.
"הגננת מספרת שיש לו חרדות וזה משפיע על הקשרים החברתיים שלו. הוא לוקח מאוד קשה תגובות של חברים, יכול לפוצץ משחקים, נורא נעלב וקשה לו להירגע. היא המליצה לי לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי"
"במרכז לגיל הרך שקרוב לבית יש תורים ארוכים ונותנים עדיפות לילדים עם קשיים שפתיים ועיכובים התפתחותיים, ופחות מטפלים בחרדות. פניתי לקופת חולים, אני אמורה לקבל רשימה של פסיכולוגים ולהתחיל לבדוק מי יכול לקבל אותו, אבל יש שם תורים ארוכים".
בלי שום כתובת
בהעדר מסגרת שיקומית ותמיכה בנפגעי התעללות מטעם המדינה, נכנסו לתמונה עמותות והתארגנויות פרטיות המספקות תמיכה, הכוונה וטיפול בהתנדבות על מנת לסייע להורים וילדים שהחיים שלהם עוברים טלטלה.
לפני שנתיים, כששמעה על פרשת ציפי דוד המטפלת המתעללת, פנתה אלונה דניאל, בעלת מרכז הידרותרפיה אורניתא במושב מישר, לאם התינוק שעבר התעללות, בת אל רוגוב, והציעה לה להביא את הילד לבריכה הטיפולית שלה.
"בפעם הראשונה נחשפתי למעמד של נפגעי העבירה בישראל. יותר נכון, היעדר המעמד. התחלתי ללוות את בת אל בדיונים בבית המשפט, ולאט לאט החלו להגיע אלי עוד ועוד הורים מפרשות שונות. אין להם שום כתובת לאן לפנות ומה לעשות עם הילדים.
"זה מתחיל בדברים הכי קטנים. מה עושים בבוקר למחרת? שמים את הילד בגן אחר? משאירים בבית? הילד אומר משהו על הגננת – איך מגיבים לזה? וזה מגיע עד הטיפול בפוסט טראומה שהילדים זקוקים לו. מאז אני מטפלת בהתנדבות בילדים שעברו התעללות בגן".
"זה מתחיל בדברים הכי קטנים. מה עושים בבוקר למחרת? שמים את הילד בגן אחר? משאירים בבית? הילד אומר משהו על הגננת – איך מגיבים לזה? וזה מגיע עד הטיפול בפוסט טראומה שהילדים זקוקים לו"
גם בתו של יוסי חברה, כיום בת 5, אשר נפגעה בפעוטון של כרמל מעודה בראש העין, מטופלת במרכז של דניאל. בין ההפגנות לדיונים המשפטיים וועדות הכנסת, הקים חברה את מטה המאבק נגד התעללות בגיל הרך.
המטה קם לייצג את כל נפגעי עבירות התעללות בקטינים על ידי בגירים אחראיים, ולפעול למען מוגנות וחינוך איכותי לכל ילדי הגיל הרך בישראל, בליווי אנשי מקצוע, ביניהם עו"ד אורי סקוזה.
"אנחנו קיבלנו את הבשורה המזעזעת על ההתעללות בפעוטון דרך התקשורת, שהבת שלי הייתה בו מגיל שנה וחצי עד גיל 3", מספר חברה. "קיבלנו מהעירייה סדרה של שמונה מפגשי טיפול לילדה ועוד כמה מפגשים להורים שתרמו לנו ממכון מוכר, אבל הילדה שלי צריכה מסגרת טיפולית לשנים קדימה. אלה טיפולים יקרים שאני לא הייתי יכול להרשות לעצמי לקחת באופן פרטי.
"מאז שהילדה נכנסה לבריכה הטיפולית אני רואה שיפור במצב שלה. היא קיבלה ביטחון והחלה לדבר יותר. היא כבר לא מתעוררת בצרחות באמצע הלילה, אבל עדיין לא ישנה לילה שלם ברציפות ומתעוררת הרבה.
"מאז שהילדה נכנסה לבריכה הטיפולית אני רואה שיפור במצב שלה. היא קיבלה ביטחון והחלה לדבר יותר. היא כבר לא מתעוררת בצרחות באמצע הלילה, אבל עדיין לא ישנה לילה שלם ברציפות ומתעוררת הרבה"
"מאוד קשה לראות התנהגויות שהוטמעו בה ועדיין נותרו. אם נופל לה צעצוע היא מורידה את הראש ושמה ידיים מאחורי הגב. כשהיא מסיימת לאכול היא מזיזה את הצלחת ושמה ידיים מאחורי הגב ויושבת ככה, מחכה שמישהו ייתן לה אישור לקום מהשולחן.
"אני חי את זה יום יום והמון הורים פונים אלי לעזרה כי אף אחד לא סופר אותם. אף אחד לא פונה אליהם ולא מלווה אותם. מתפוצצת פרשה, כותבים על זה, הליך משפטי מתנהל, אבל כולם שוכחים שיש בסיפור הזה ילדים אמיתיים שזקוקים לעזרה".
דניאל מספרת על הורים אובדי עצות, שאינם יכולים להרשות לעצמם טיפולים פרטיים ואחרים שכלל אינם מודעים לצורך בטיפולים. "אין יום שאנחנו לא מקבלים בין 5 ל-10 פניות. אני לא יכולה להישאר אדישה, עוד פרשה ועוד פרשה, ועוד הורים מגיעים.
"אצל הילדים בגיל הרך הפוסט טראומה משפיעה על עיכובים התפתחותיים משמעותיים. אני רואה ילדים עם עיכובים שפתיים, עיכובים מוטוריים, בעיות התנהגות קשות, אלימות. ילדים שמתנהגים כמו רובוטים, ילדים עם ניתוקים מהמציאות. ילדים שאובחנו בטעות באוטיזם אפילו והם פשוט פוסט טראומתיים.
"הילדים האלה לא נכנסים לתהליך מסודר של אבחון במערכת, וההורים לא יודעים מה עליהם לעשות ולאן לפנות. הם נכנסים לתורים הרגילים של קופות החולים ומכונים להתפתחות הילד שיכולים לקחת חודשים ארוכים. אלה שיכולים להרשות לעצמם עוברים אבחון פרטי ומקבלים אחוזי נכות, אבל הרוב שאני רואה לא עושים כלום. פשוט מסתובבים הלומי קרב.
"אז אנחנו מנסים לסייע ככל הניתן. כשמתפוצצות פרשות גדולות אני מגייסת אנשי מקצוע בהתנדבות. בפרשת כרמל מעודה גייסנו עשרות סטודנטים שלומדים להיות קלינאי תקשורת, שיגיעו לביתם של הילדים ויעשו להם אבחונים בהנחיית ראש החוג. הבאנו פסיכולוגית קלינית שעשתה קבוצת תמיכה להורים".
"כשמתפוצצות פרשות גדולות אני מגייסת אנשי מקצוע בהתנדבות. בפרשת כרמל מעודה גייסנו עשרות סטודנטים שלומדים להיות קלינאי תקשורת, שיגיעו לביתם של הילדים ויעשו להם אבחונים בהנחיית ראש החוג"
קורע את הנשמה
התארגנות נוספת שקמה היא נלחמים ונאבקים למען הילדים, קבוצת פייסבוק גדולה עם 56,000 חברים, והיא פועלת להסדרת זכויות הילדים לגיל הרך. ענבר, שם בדוי, הפעילה בקבוצה ואם לילדה בת 10 שחוותה התעללות בפעוטון לפני 8 שנים, מספרת עד כמה קשות ההשלכות של ההתעללות גם לטווח הארוך.
"בגיל 9, ממש לפני הקורונה, הילדה שלי כתבה מכתב התאבדות. היא עדיין סובלת מבעיות רגשיות ויש לה סייעת רגשית בבית הספר. תוך כדי השיעור היא כתבה משפטים כמו 'הלוואי ולא הייתי חיה', 'חבל שאני לא מתה'. באותו הרגע הסייעת תפסה אותה ביד, ורצה איתה ליועצת. הזעיקו אותי לבית ספר ורצנו למומחה.
"לשמוע דברים כאלה מהילדה שלי זה קורע את הנשמה. את מתמודדת עם זה לבד. אין מי שיחבק אותך ויכוון אותך ויגיד שיהיה בסדר. את לא יודעת איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אין שום מענה לא לילדה כנפגעת התעללות בגן ולא לי כאמא.
"לשמוע דברים כאלה מהילדה שלי זה קורע את הנשמה. את מתמודדת עם זה לבד. ואת לא יודעת איפה זה מתחיל ואיפה זה נגמר. אין שום מענה לא לילדה כנפגעת התעללות בגן ולא לי כאמא"
"הילדה התחילה לדבר רק בגיל 4, היא הייתה בגן שפתי. היה לה קשה ליצור חברויות. ראיתי שאני בלופ של ילדה שלא מתפקדת, לקחתי את כל הטיפולים בפרטי. ואחרי כל הטיפולים והמודעות – היום כשהיא בת 10 יש עדיין המון בעיות.
"המדינה חייבת להיכנס לתמונה ולהגיד להורים שנכנסים למערבולת איומה ונראה – בואו נעזור לכם. נטפל לכם בילד עם פסיכולוגים ופסיכיאטרים, וקחו כלים להתמודד עם זה. במיוחד היום שהתופעה המזעזעת הזו הפכה כל כך שכיחה".
ליאור בוגנים, דוברת הקבוצה אומרת "המדינה מסבסדת ומכירה מצבים שונים כגון סל שיקום לנפגעות תקיפה מינית או נפגעי נפש כך שיש תקדים לסיוע לקבוצה מסוימת של נפגעי עבירה.
"מיום מיסוד הקבוצה על ידי נטלי בוזגלו , אנחנו צועקים שילדי הגיל הרך שקופים, וההורים מרגישים שילדיהם מופקרים. מדינת ישראל צריכה לתת סעד לילדי הגיל הרך שהם אזרחים לכל דבר ועניין".
פעם בכמה חודשים מתפוצצת פרשה חדשה, ועשרות משפחות חדשות מצטרפות למעגל הכל כך מורכב הזה. חוק הפיקוח על מעונות היום חוקק כבר בשנת 2018, אך משרדי הממשלה כשלו ביישומו ואין צפי למועד תחילת האכיפה, כפי שנחשף בזמן ישראל.
ובינתיים אף אחד לא יודע כמה ילדים עדיין סובלים מהתעללות מבלי שאף אחד שם לב. לפני כשבועיים, התפוצצה פרשה חדשה בפעוטון באשקלון וכתב אישום בגין התעללות בפעוטות הוגש נגד המטפלת בשבוע שעבר. את ההורים חסרי האונים פגשה לפני ימים אחדים מור דקל, יו"ר העמותה לגיל הרך, המקדמת שינוי מדיניות לגיל הרך ומסייעת להורים נפגעי עבירה.
"את ההורים מאשקלון פגשתי לראשונה כשהם באו להפגין מול ביתה של הגננת בפתח תקווה בשבוע שעבר. שוחחתי איתם וכיוונתי אותם כי הם לא ידעו מה לעשות. הלכו למשטרה, הגן נסגר, הגננת נעצרה ומה עכשיו? רופא? פסיכולוג? מה לעשות? אין מי שמכוון נפגעי עבירה איך לפעול.
"כעמותה התפקיד שלנו הוא לכוון אותם מתוך ניסיון ולהבין מה הצרכים המיוחדים שלהם. כאן מדובר בגן שכמעט כל ההורים בו הם דוברי רוסית. אז דאגנו לפסיכולוגית קלינית שמתמחה בגיל הרך שתיתן שירותים בהתנדבות לילדים".
![הורים מאשקלון בפגישה עם אנשי העמותה לגיל הרך וח"כ רון כץ בכנסת (צילום: באדיבות ח"כ רון כץ)](https://static.zman.co.il/www/uploads/2021/05/katz-640x400.jpeg "הורים מאשקלון בפגישה עם אנשי העמותה לגיל הרך וח"כ רון כץ בכנסת (צילום: באדיבות ח"כ רון כץ)")
במסגרת הפעילות, אנשי העמותה עומדים על הצרכים הייחודיים של ההורים ומגייסים מתנדבים מתחומי הטיפול והרפואה, ובנוסף פועלים מול הרשויות.
"פניתי במכתב לראש עיריית אשקלון כי גיליתי שגם שבועיים אחרי התפוצצות הפרשה אף אחד לא פנה אל ההורים מטעם העירייה. רק אז הם קיבלו טלפון מהרווחה והציעו להם להגיע ולקבל יעוץ פסיכולוגי מהשירות הפסיכולוגי בעירייה.
"לדעתי, זה לא מספיק ולכן עירבנו את חבר הכנסת רון כץ מיש עתיד. הוא פגש את ההורים, והסכמנו שצריך לנסח נוהל תפעולי ברור בסוגיית משפחות נפגעות עבירה. מה אמורה המשטרה לעשות, מה אמורה העירייה לעשות וכו'".
הקריאה לעזרה של ההורים מאשקלון הגיעה גם לנועה פורת חיים, פסיכולוגית חינוכית מומחית, מתמחה התפתחותית וחברת פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית.
"אין להורים נפגעי התעללות בגנים כתובת שהם יכולים לפנות אליה במערכת בריאות הנפש הציבורית, ולקבל מענה מיידי. המכונים להתפתחות הילד עוסקים רק בילדים עם עיכובים התפתחותיים ולא בעיות רגשיות והתורים שם ארוכים מדי. גם בקופות החולים התורים ארוכים ואין מסלול עוקף תור לילדים האלה.
"המדינה לא לוקחת אחריות. חלק מההורים מאשקלון מנסים למצוא פסיכולוגים פרטיים שיוכלו לקבל את הילדים. הם פנו אלינו והפצנו את הפניה בווטסאפ של פסיכולוגים פרטיים, אבל גם הם מוצפים עכשיו, בתקופה של אחרי הקורונה כמעט ולא ניתן להשיג תורים.
"לא כל ההורים יכולים להרשות לעצמם להגיע לפסיכולוגים פרטיים כי מדובר בטיפולים יקרים. לכן, כפורום הפסיכולוגים, אנחנו חוזרים ומתריעים על הצורך בהגדלת תקציבים ותקנים לפסיכולוגיה הציבורית".
ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד, אשר יזמה והובילה את חקיקת חוק הפיקוח ונחשפה פעמים רבות לתוצאות ההרסניות וארוכות הטווח של תופעת ההתעללות במסגרות על הקורבנות, אומרת: "על המדינה ליצור מסלול ירוק עבור ילדים שעברו התעללות דרך שיתוף פעולה של משרד הבריאות והרשות המקומית שיאפשר אבחון בשירות הפסיכולוגי של הרשות, יקצר תורים ויביא לשיקום מהיר יותר ומניעת נזקים בלתי הפיכים אצל הפעוטות".
"על המדינה ליצור מסלול ירוק עבור ילדים שעברו התעללות דרך שיתוף פעולה של משרד הבריאות והרשות המקומית שיאפשר אבחון בשירות הפסיכולוגי של הרשות, יקצר תורים ויביא לשיקום מהיר יותר"
תגובת משרד הבריאות
"מרפאות בריאות הנפש של קופות החולים ושל משרד הבריאות יודעות לתת מענה מקצועי לילדים במגוון מצבים. השירותים לטיפול נפשי בילדים הורחבו בשנים האחרונות, בעיקר ע"י קופות החולים, וזאת במסגרת הרפורמה בבריאות הנפש. עם זאת, עדין ישנו פער משמעותי בין הצורך של הציבור בטיפול ובין המענים הקיימים במרפאות, שמתבטא בתורי המתנה ארוכים לטיפול שמגיעים במקרים רבים לחודשים רבים.
"הפונים לקבלת טיפול נפשי מקבלים מענה בהתאם לחומרת מצבם ולמשאבים הקיימים במרפאה, כך שהנהלת המרפאה מתעדפת בין הפונים השונים. יודגש כי לא הייתה וגם לא תהיה הגדרה לפיה קבוצת אוכלוסייה זו או אחרת זכאית לקדימות בטיפול על פני אוכלוסיית מטופלים אחרת – כל מקרה נדון לגופו.
"מעבר לכך, קופות החולים אחראיות להרחיב את היצע השירותים ולתת לציבור מענה בזמן המתנה סביר. משרד הבריאות כרגולטור מפקח על פעילותן ועתיד לפרסם בקרוב חוזר שיגדיר זמני המתנה ברורים לטיפול נפשי – שמהם תיגזר הרחבה של השירות".
תגובת משרד הרווחה
"המשרד מעניק תמיכה נרחבת לקטינים נפגעי אלימות על כל גווניה, גם כשהפגיעה מתבצעת על ידי גורם מטפל. השירותים ניתנים באמצעות עובדים סוציאליים ברשויות המקומיות וכל קטין נפגע אלימות זכאי לליווי מקצועי.
"בגלל שהשירות אינו ייעודי לקטינים הנפגעים על ידי גורם מטפל, אנו פועלים להנגשת המידע והזכויות לציבור הרחב וקוראים למשפחות לפנות ללשכה לשירותים חברתיים לקבלת טיפול. במקביל, המשרד מקדם שיח עם גורמים מטפלים נוספים במטרה לבחון מענה ייעודי, מהלך מורכב לאור היעדר תקציב המדינה".
שירות חדש הושק השבוע על ידי משרד הרווחה בשיתוף העמותה לגיל הרך – לדיווח והגשת תלונה על התנהלות חריגה במסגרת חינוכית לגיל הרך כולל מסגרות פרטיות. לפרטים לחצו כאן.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם