הזמן הירוק
הזמן הירוק
סיכום השבוע בסביבה

השבוע הירוק של הרצליה

הגלובוס הירוק של השבוע מוענק לעיריית הרצליה, אשר יחד עם "אדם טבע ודין" וקבוצת תושבים נחושים הצילו את פארק אפולוניה מתוכניות הבנייה לעת עתה ● הגלובוס השחור הולך צפונה משם, לחיפה, שם שוב פתחו התושבים את החלון למראה המטריד של להבות מתלקחות במתחם בז"ן ● והטיפ: לא צריך מזגן, ברוב הזמן מאוורר תקרה יעשה את העבודה ב-4% האנרגיה

  • צבאים במתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)
    רמי זאבי
  • מתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)
    רמי זאבי
  • מתחם אפולוניה (צילום: אביב לביא)
    אביב לביא
  • צבאים במתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)
    רמי זאבי
  • מתחם אפולוניה (צילום: אביב לביא)
    אביב לביא

*הגלובוס הירוק: אביר הסביבה של השבוע

זה היה השבוע הירוק של עיריית הרצליה. נתחיל מהסוף: אתמול התפרסם פסק דין דרמטי של בית המשפט העליון, שבהרכב מורחב של 7 שופטים הורה (ברוב של 6 מול 1) לבטל את תוכנית הבנייה של אלפי יחידות דיור במתחם אפולוניה ולהחזיר אותה לדיון מחודש במוסדות התכנון.

מדובר בניצחון גדול לעיריית הרצליה, ל"אדם טבע ודין" ולקבוצה של תושבים נחושים שמתגוררים בשכונת נוף ים הסמוכה. בשבוע שעבר, בסיור שנערך במקום, שאלתי את אחת ממובילות המאבק, תמי מילר-טריואקס, מה יקרה אם בית המשפט יפסוק נגדם. "זה לא יקרה", היא השיבה בפסקנות, "לא תהיה פה בנייה". באותו רגע ייחסתי את הנחרצות שלה לעיוורון שמאפיין לעיתים פעילי סביבה חדורי מטרה. מתברר שהיא דווקא ראתה את הדברים נכוחה.

התוכנית לבנות אלפי יחידות דיור בשוליים הצפוניים של הרצליה עומדת במרכז מחלוקת סוערת כבר יותר מחמש שנים. מדובר בשטח שבליבו היה ממוקם בעבר מפעל תע"ש, שהרווה את הקרקע בכמויות דמיוניות של כימיקלים רעילים. ב-1992 התרחש במקום פיצוץ אדיר שגבה את חייהם של שניים מהעובדים. ב-1997 המפעל נסגר ומאז המקום עומד נטוש.

מתחם אפולוניה (צילום: אביב לביא)
מתחם אפולוניה (צילום: אביב לביא)

אלא שהחומרים המסוכנים, שבזמנו ייצרו מהם חומרי נפץ, לא ממהרים להסתלק: בארות המים באזור עדיין מושבתות בגלל הזיהום, וגם היום ניתן להבחין בחוף סידני עלי בכתם צהבהב-ירקרק במים בהשראת החומרים המפוקפקים שממשיכים לנבוע שם יחד עם מי התהום.

בלב המחלוקת סביב תוכנית הבנייה עמדה סוגיית רעילות הקרקע, שממנה נגזרת שורה של שאלות הנוגעות לתהליכי טיהור האדמה והבטחת בריאותם של תושבי השכונה העתידית. על הבסיס הזה בית המשפט העליון החליט אתמול שנפלו פגמים לא סבירים בהליך קבלת ההחלטות והחזיר את הדיון למוסדות התכנון לבחינה מחודשת. רק שהשאלה החשובה אולי אפילו יותר היא – האם בכלל יש הצדקה לבנות במקום הזה?

העליון החליט אתמול שנפלו פגמים לא סבירים בהליך קבלת ההחלטות והחזיר את הדיון למוסדות התכנון לבחינה מחודשת. רק שהשאלה החשובה אולי אפילו יותר היא – האם בכלל יש הצדקה לבנות במקום הזה?

מדובר בחלקת טבע פתוחה, כמעט אחרונה מסוגה, שכלואה בין הקצה הצפוני של הרצליה, הגן הלאומי אפולוניה ממערב וכביש החוף ממזרח. ונניח שהקרקע הייתה טהורה למשעי: האם עוד שכונה פרברית, מנותקת ממרכז העיר, עם רבבות מכוניות שיצטרפו לפקק הענק של כביש החוף, האם זו הבשורה התכנונית והשימוש המושכל ביותר לפיסת טבע במרכז הארץ?

צבאים במתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)
צבאים במתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)

בוותמ"ל (הוועדה הארצית של מתחמים מועדפים לדיור), שבה מחפשים כל דרך לנפח את הסטטיסטיקה של יחידות הדיור המתוכננות, סברו שכן; עיריית הרצליה והעומד בראשה, משה פדלון, הגיעו למסקנה חד-משמעית שהתשובה שלילית.

פדלון אומר שכנגד כל יחידת דיור שתיגרע אם השכונה לא תיבנה, הוא מוכן לבנות אחת בלב העיר – באמצעות ציפוף, פינוי-בינוי וניצול חכם יותר של השטח העירוני הקיים. עבור הטבע הכמעט אחרון שנשאר יש לו ולתושבים שלל תוכניות: הם כבר קוראים לזה 'אקו פארק אפולוניה', יש כבר מסלולי טיול עם עמדות הסברה על בעלי החיים והצמחים באזור וכמה פינות קסומות עם עצים עתיקים וצל משיב נפש.

יש עוד עבודה לעשות כדי להנגיש את השטח הזה לציבור הרחב, צריך לוודא שהוא לא יהפוך למגרש הפעלולים של טרקטורונים ואופנוענים, אבל דבר אחד בטוח: אם יבנו עליו, זו תהיה בכייה לדורות. לפי שעה, זה גם מה שבית המשפט העליון פסק.

מתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)
מתחם אפולוניה (צילום: רמי זאבי)

עוד לפני הניצחון במערכה המשפטית, מועצת עיריית הרצליה קיבלה השבוע החלטה לפיה כל מבנה חדש בעיר – משרדים או בתי מגורים – יחויב להתקין בחנייה עמדות הטענה למכוניות חשמליות. זו הנחייה שהייתה צריכה להינתן ברמה הממשלתית-ארצית, אבל כשאין מושלים בירושלים, טוב שיש עיריות שלוקחות את היוזמה.

*הגלובוס השחור: מזהם השבוע

מהצד השני, קשה לומר שזה היה השבוע של בתי הזיקוק. ימים ספורים אחרי שוועדת המנכ"לים של משרדי הממשלה המליצה רשמית לפנות אותם ממפרץ חיפה בתוך עשר שנים, בליל שבת פתחו תושבי חיפה את החלון וראו שוב את המראה המטריד של להבות מתלקחות במתחם בז"ן.

כיבוי השריפה בבז"ן (צילום: המשרד להגנת הסביבה)
כיבוי השריפה בבז"ן (צילום: המשרד להגנת הסביבה)

באחד המתקנים התרחשה תקלה וכוחות כיבוי אש הוזעקו למקום. לפי בדיקות המשרד להגנת הסביבה לא הייתה לאירוע הזה השפעה על איכות האוויר מחוץ לגדר המפעל, אבל את התחושה של החיפאים – שיש להם שכנים בעייתיים שהגיע הזמן שיתפנו – אי אפשר למדוד במכשירי הניטור.

גורם בתעשייה אמר לי פעם בתסכול, שלפעילי הסביבה נדמה שהתעשיינים מגיעים בבוקר לעבודה במטרה לייצר תאונה כלשהי שתגרום לזיהום אוויר חריג, "כאילו זה בכיף שלנו". מעבר לנזק התדמיתי והסביבתי, הוא אמר, אתם צריכים להבין שכל תקלה כזו גורמת לנו נזק כלכלי גדול, הרי מדובר במתקנים שאנחנו זקוקים להם בשביל תהליכי הייצור.

במקרה הזה, המתקן יושבת למספר שבועות ולבתי הזיקוק נגרם כנראה נזק כספי לא מבוטל. כל זה כמובן בעיתוי רגיש במיוחד, כשהלגיטימיות של עצם נוכחותם במפרץ שברירית מאי פעם.

את תושבי חיפה הצרות של התעשיינים לא צריכות לעניין: מגיע להם לחיות בעיר שבה רואים מהחלון ים כחול והר ירוק, ולא עשן סמיך שמיתמר מטורבינה תקולה של מתקן אתילן.

*טיפ ירוק לשבת

מאי הסתער עלינו עם שבוע ראשון חם במיוחד, ומבניינים רבים בערים כבר אפשר לשמוע את טרטור המזגנים מסביב לשעון. למרבה התסכול ברוב אזורי הארץ מזגן הוא פריט חובה בגלל אוגוסט, כמו שהכרח להחזיק מכונית פרטית בגלל שאין תחבורה ציבורית בשבת.

אבל אוגוסט יש רק אחד, ולעומת זאת עונות המעבר הולכות ומתארכות, וכבר נמתחות בפועל על כמחצית השנה: מאפריל עד יוני, מספטמבר עד נובמבר. בכל החודשים הארוכים והחמים האלה, אין צורך במזגן אפילו במישור החוף: אפשר להסתדר מצוין עם מאוורר תקרה, רצוי בכל חדר.

מאוורר תקרה. אילוסטרציה (צילום: iStock)
מאוורר תקרה. אילוסטרציה (צילום: iStock)

שעת עבודה אחת של מזגן שקולה לכ-25 שעות של מאוורר תקרה ממוצע; לחיות עם חלונות פתוחים ומאוורר זה הרבה יותר בריא (יש תחלופת אוויר, אין "שפעת מזגנים", הגוף לא צריך להתרגל למעברים בין פערי טמפרטורה קיצוניים של פנים וחוץ), הרבה יותר זול (רוב המאווררים מחזיקים מעמד שנים) וכמובן הרבה יותר אחראי סביבתית.

זה עובד מצוין עד שאוגוסט דופק בדלת ואז מקפלים את הזנב ומדליקים מזגן, כי מול אוגוסט האיום גם גדולי הלוחמים הירוקים נשברים כמו ילדים קטנים.

עוד 876 מילים
סגירה