בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזרח תיכון ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

בעוד שיורש העצר הסעודי מפיץ רעיונות על מזה"ת ירוק, המציאות המזרח תיכונית בנושא איכות הסביבה היא שחורה. מדוע המצב קשה במיוחד בלבנון הקרובה אלינו? ומדוע זה צריך בסופו של דבר גם להדאיג את ישראל?

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

לבנון שקועה כבר שנים ארוכות בבעיה חריפה של זיהום סביבתי, באוויר בים וביבשה. קשה לטפל בנושא מטעמים רבים. מלבד המצוקה הכלכלית הקשה שרק החמירה עם שנת הקורונה, סובלת לבנון משיתוק פוליטי ולמעשה אין לה ממשלה מאז התפטרותה של ממשלת חסן דיאב בעקבות פיצוץ נמל בירות ב-10 באוגוסט 2020.

קאסם האשם, יו"ר ועדת הסביבה של הפרלמנט הלבנוני, אמר בראיונות בשנים האחרונות כי נושא זיהום הסביבה לא רק שאינו מטופל, אלא שאינו נמצא כלל בראש סדר העדיפויות של הממשלה בלבנון.

באופן כללי, רמת הזיהום במזרח התיכון עלתה מאד בשלושת העשורים האחרונים בשל התיעוש, העלייה בשימוש במקורות האנרגיה, תנופת הבנייה והזינוק בתחבורה.

העלייה בזיהום האוויר בלטה בעיקר מצרים, ירדן, כוויית, סוריה, קטר, האמירויות ולבנון. במצרים בעיית הריבוי הטבעי מחמירה את המצב וחלק נכבד מהזיהום נובע מהתחבורה (פליטת גז).

לעומת זאת, במדינות המפרץ רוב הזיהום נובע ממפעלי נפט ומסופות חול.

בעיראק, אלג'יריה ותימן עדיין משתמשים בבנזין עם עופרת, בעוד שברוב המזרח התיכון עברו בשנים האחרונות לדלק נטול עופרת שמזיק פחות.

במזרח התיכון מדברים חוקרים רבים על זיהום פְנים, כזה הנובע משהות ממושכת במקומות סגורים בשל התלות במזגן מחמת החום הרב. הזיהום נובע גם ממנהגי העישון בתרבות המזרחית, כגון עישון הנרגילות.

אולם נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית.

נדמה כי בלבנון, יותר מבכל מדינה ערבית, נובע הזיהום הסביבתי מהמצב הכמעט אנרכי והיעדר המשילות של השלטון, מהמתח הפוליטי, מהיריבויות העדתיות ומהשחיתות השלטונית הכרונית

ערמות זבל + פיצוץ נמל ביירות

הבעיה הראשונה מסתכמת במילה נִפַאיַאת (אשפות), אי-פינוי אשפה בשל ויכוחים פוליטיים וכלכליים ובגלל המחלוקת איך הדבר אמור להתבצע ועל מי מוטלת האחריות לטיפול באשפה. הממשלה נתונה לחובות ושרים החשופים פעמים רבות לסחיטות ואיומים. כתוצאה מכך, מפסיקים המשרדים הממשלתיים מדי פעם את התשלום לחברות הפרטיות האחראיות על פינוי האשפה. במקרים רבים הם גם סוגרים מתקנים להשמדת פסולת, בלי לספק אלטרנטיבה ראויה.

כך נערם זבל בחופי המדינה ובאזור הר ביירות. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל.

Mountains of garbage are piling high in Lebanon — and it's become a glaring symbol of corruption in the heart of the government https://t.co/EgaqCiSlPc by @Reuters pic.twitter.com/pu1toTsvmT

— Business Insider (@BusinessInsider) February 4, 2018

כשערך המטבע צונח ויש הפגנות בלתי פוסקות נגד הממשלה, נראה כי איכות הסביבה היא נושא משני בחשיבותו. אך למעשה הזיהום הורג את הלבנונים יותר מהמצוקה הכלכלית ואף יותר מהמתח העדתי ארוך השנים.

פרופ' נג'את סליבא, מומחית מביירות בנושא כימיה ואיכות האוויר, טענה בראיון שנערך בינואר, כי בשלוש השנים האחרונות עלה זיהום האוויר בלבנון ב-50%. לטענתה גם פחתו משמעותית עבודות טאטוא הרחובות, והלכלוך הולך ונערם בכל הערים.

בנוסף עלה מספר הגנרטורים המפיקים חשמל מדלק נוזלי מזהם. באזור של הפיצוץ בנמל ביירות עלה זיהום האוויר ב-150% בעקבות העשן מהפיצוץ, האבק וההריסות.

Ammonium nitrate blast in #Bairut .
2750 tons pic.twitter.com/glhc60AlmE

— SUNNY TAMAK ,????️‍????️KURUKSHETRA (@SUNNYTAMAK) August 5, 2020

ג'וליאן ג'רייסאתי הלבנוני, העובד בארגון גרינפיס, מסביר כי ארצו נמצאת במקום הראשון והמפוקפק בזיהום הסביבה במזרח התיכון, בעיקר בשל השימוש בחומרים מזהמים והיעדר מקורות אנרגיה ידידותיים לסביבה.

בחופי לבנון ובאזור הר ביירות נערם הזבל. ב-2015 הביא משבר הפסולת שהגיע לשיאו להפגנות המוניות בבירה. על שלטי המפגינים נכתב שהסירחון מגיע מהממשלה המושחתת יותר מאשר מערמות הזבל

לטענתו מתים בלבנון בכל שנה הרבה יותר ממספר הנפטרים מווירוס הקורונה. לפי דוחות לבנוניים מתים בכל שנה בממוצע 2700 איש מזיהום, המספר הגבוה ביותר באחוזים באזור.

זיהום הליטני

הבעיה המרכזית השנייה לזיהום בלבנון היא זיהום בלתי מבוקר של הליטני, הנהר הארוך במדינה (170 ק"מ). נהר הליטני הוא מקור המים החשוב בלבנון והוא גם חשוב לייצור החשמל. לדברי סאמי עלוייה מזכ"ל מנהלת נהר הליטני השיתוק הפוליטי מביא לשיתוק מוחלט בנושא הפיקוח הבריאותי על זיהום הנהר. לדבריו, אין פיקוח על השפכים והפסולת של אזרחים ומפעלים.

מכיוון שהאזור הגובל לליטני מהווה כ-20% משטח המדינה, התוצאה קשה ביותר. כתוצאה מזיהום הליטני אלפי לבנונים החיים ליד הנהר חולים בסרטן. לדוגמה, ידוע כי מפעלים מהעיר זחלה התעשייתית מזרימים את אשפתם ללא כל מגבלה או פיקוח לנהר.

באזור בקעת הלבנון משתמשת האוכלוסייה במי הליטני להשקיה ולכן חלק ניכר מהירקות והפירות מאזור זה אינם ראויים למאכל אדם, לדברי עלוייה. פן נוסף של הזיהום הוא מותם של דגים רבים, מה שפוגע קשות בהכנסות הדייגים. לאחרונה נמצאו כמה טונות של דגים מתים באגם המלאכותי קרעון במערב בקעת הלבנון, אליו זורמים מי הליטני.

Mystery of why thousands of fish have died in Lebanese lake https://t.co/xnpK4rQwNZ

— BBC News (World) (@BBCWorld) May 9, 2021

מזהמים נוספים: שריפות ומחאות

בלבנון קרוב ל-941 אתרי פינוי אשפה מרוקנים אחת לשבוע לפחות באמצעות שריפה, המזהמת את האוויר באופן משמעותי. בנוסף, בשנה האחרונה אירעו שריפות רבות ברחבי לבנון, שהביאו לפגיעה משמעותית בשטחים ירוקים ואדמות חקלאיות, שהינן ריאותיה הירוקות של לבנון.

גם המחאה החברתית היא גורם שאין לזלזל בו בזיהום הסביבה. נהגי מוניות דיווחו לכתבים שהם נוהגים בערים בלילות בין ערמות אשפה. המפגינים משאירים אחריהם צמיגים שרופים, אשפה וחפצים שהם משליכים לעבר כוחות הביטחון. לעיריות אין תקציב מספיק לפנות את הזבל אחרי כל הפגנה והרוחות מפזרות אותו מהכיכרות אל סמטאות הערים.

הנזק של הזיהום לא רק לבריאות אלא גם לתיירות הנמצאת כעת בשפל. ערימות הזבל בבירה והסכנה ברחצה בנהרות לא מוסיפים חשק לבקר בארץ הארזים. לפי הערכות מומחים, הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור" בין בעיותיה הרבות של ארץ הארזים: אבטלה, שחיתות, השתלטות איראנית (חזבאללה), בעיות באספקת חשמל ומים, פליטים מסוריה, ועוד.

הטיפול בזיהום הסביבה בלבנון עשוי לעלות 2.4 מיליארד דולר ועוד כ-20 מיליון לניקוי אשפת הפיצוץ בנמל ביירות. אלה סכומים שלבנון לא יכולה לעמוד בהם בשפל הכלכלי הנוכחי. בעיית הזיהום תצטרך "לעמוד בתור"

זיהום לבנוני, איום על ישראל

בעיית הזיהום של לבנון אינה סוגיה מקומית והיא משפיעה על שכנותיה, ובכלל זה גם על ישראל. זיהום חופי לבנון מגיע בזרמי המים לחופינו. חלק מנחלי לבנון זורמים אל מקורות המים שלנו, בעיקר לירדן, למשל החצבני (שניר) ונחל עיון הזורם לירדן מאזור מרג' עיון.

הזיהום מגיע לא רק בזרמי מים אלא גם מהרוחות המביאות אוויר מזוהם מלבנון לישראל, בעיקר לאזור הצפון. מהבחינה הזו, חיפה אולי "משיבה מלחמה" בזיהום סביבתי משלה, אם נשתמש במושגים ציניים.

ההפקרות בנושא הזיהום אינה רק מנת חלקה של ממשלת לבנון. המצב בישראל אינו טוב הרבה יותר. לדוגמה, ממשלות ישראל מתעלמות מהזיהום במפרץ חיפה שגובה כל שנה קרבנות רבים ממחלות נשימה וסרטן.

לא ניתן לנתק את הקשר בין פליטת חומרים מסרטנים לתחלואת סרטן. במקום לקחת אחריות ולדאוג לבריאותנו, משרד הבריאות זורה חול בעיני הציבור באמירה אומללה והמשרד להגנת הסביבה חסר כל יכולת אכיפה. הדו"ח ממחיש את הצורך בהבראת מפרץ חיפה, בהעתקת מפעלים מזהמים מריכוזי אוכלוסייה לטובת הציבור https://t.co/1Lm2VXBrS3

— יעל כהן פארן (@YaelCohenParan) October 8, 2018

למרבה האירוניה, איומי נסראללה לשלוח טילים על מפרץ חיפה היו הקטליזטור המרכזי לפינויו של מכל האמוניה הקטלני ב-2017. אך עדיין נותרה סכנת התעשייה פטרוכימית (הבריאותית והביטחונית) הנמצאת בלב אוכלוסייה עירונית בין חיפה והקריות, קרוב מאד ללבנון.

ד"ר ירון פרידמן הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, חוקר מרצה ומורה לערבית בחוג ללימודי המזרח התיכון והאיסלאם באוניברסיטת חיפה. היה פרשן לענייני ערבים בויינט, ספריו "העלווים – היסטוריה, דת וזהות" (2010) ו"השיעים בארץ ישראל" (2019) יצאו לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן. מנהל את הניוזלטר "השבוע במזרח התיכון", שאליו אפשר להצטרף כאן: https://did.li/CWtlC. לפודקאסט של ירון "השבוע במזרח התיכון": https://did.li/mAz5q