• פלסטיני עומד מחוץ לבית עם תושבים יהודים בשכונת שייח' ג'ראח ב-2009 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
    AP Photo/Dan Balilty
  • פעילים יהודים וערבים מפגינים בשייח' ג'ראח ב-2009 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
    AP Photo/Dan Balilty
  • בית בשכונת שייח' ג'ראח שהתיישבו בו יהודים (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
    AP Photo/Maya Alleruzzo
  • תושבת שכונת שייח' ג'ראח, 11 במאי 2021 (צילום: AP Photo/Maya Alleruzzo)
    AP Photo/Maya Alleruzzo

פרסום ראשון עמותות השתלטו על נכס בשייח' ג'ראח השייך ליועמ"ש לשעבר. עכשיו הוא תובע אותן

לסבתו של מיכאל בן יאיר, מי שהיה היועץ המשפטי לממשלה, היה נכס בשכונת שייח' ג'ראח, אותו הורישה למשפחתה ● בן יאיר גילה לאחרונה כי פעילים למען ההתיישבות היהודית במזרח ירושלים הפכו לנאמני הנכס, וגבו שכר דירה מהתושבים הערבים במשך 20 שנה, לטענתו מבלי שידע על כך ● עכשיו הוא תובע את העמותות שהשתלטו על הבית ומצהיר: "אני רוצה לקבל את הכסף ולהחזירו לדיירים"

היועץ המשפטי לממשלה לשעבר מיכאל בן יאיר, יליד שכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים ומתנגד ידוע לניסיונות לייהוד השכונה, טוען שגילה, לתדהמתו, כי פעילים בעמותות שונות מחזיקים כבר כשני עשורים בנכס בבעלות משפחתו בשכונה וגובים שכר דירה מדייריו הערבים, וזאת מבלי ידיעתו ובניגוד גמור לרצונו ולרצון משפחתו.

בן יאיר ואחותו, נעמה ברטל, היורשים של הנכס, הגישו תביעה בבית הדין הרבני בירושלים כדי להעביר לידיהם את הנאמנות, ולהחזיר לעצמם את השליטה בנכס.

משפחת סבתו של בן יאיר, שרה ג'אנה שווילי, בנתה בתחילת המאה ה-20 נכס בשייח' ג'ראח, שאז הייתה שכונה יהודית בשם נחלת שמעון. הנכס הפרטי, שהיה רשום על שמה בטאבו, כלל שתי חנויות ובית מגורים גדול צמוד אליהן.

מיכאל בן יאיר בשייח' ג'ראח, השבוע (צילום: חגית עופרן)
מיכאל בן יאיר בשייח' ג'ראח, השבוע (צילום: חגית עופרן)

ב-1927 כתבה שווילי הקדש לנכס (מעין צוואה, הנחתמת מול בית הדין הרבני והוא האחראי על יישומה).

"בהקדש של סבתא שלי נכתב שהצאצאים שלה יירשו את הנכס", אומר בן יאיר, "לפי ההקדש אסור לנו למכור אותו. רק במקרה שלא יהיו יורשים, 'אם אין זרע אחרון', הנכס ייתרם לבית הכנסת שהיה אמור לקום בשכונה. בזמן שהיא כתבה את ההקדש בית הכנסת היה רק בתכנון, ובסופו של דבר הוא לא הוקם, כך שלמעשה השאלה מה קורה אם לא היו יורשים נותרה פתוחה, וממילא – יש יורשים, אני ואחותי".

הירדנים גירשו את משפחתו של מיכאל בן יאיר, יחד עם כל היהודים שחיו במזרח ירושלים, בזמן מלחמת העצמאות, והם עברו להתגורר בבית ערבי נטוש בירושלים המערבית שממשלת ישראל העניקה להם כפיצוי.

בן יאיר מסביר: "אנחנו קיבלנו פיצוי ראוי על הנכס שהפסדנו, שני בתים גדולים כמו שהיו לנו שם שכמובן שווים הרבה יותר כי הם נמצאים במערב ירושלים ולא בשייח ג'ראח. ככה שמבחינתי הפרשה הייתה מאחוריי וכלל לא ידעתי מה עלה בגורל הנכסים שהיו שלנו".

מאבק לא פשוט

בן יאיר שימש כיועמ"ש של ראשי הממשלה יצחק רבין ושמעון פרס. מאז שהתפטר מתפקידו ב-1997, הוא פעיל בארגוני שמאל.

ב-2013 יצא לאור ספרו "שייח' ג'ראח", שבו סיפר את סיפורה של השכונה ותקף בחריפות את החוקים והמדיניות המאפשרים ליהודים לחזור לשכונה ולתפוס רכוש שכבר פוצו עליו, כאשר בפועל הם מוכרים אותו לעמותות שמיישבות בבתים יהודים אחרים, בעוד התושבים הפלסטינים מגורשים מבתיהם ללא פיצוי.

מיכאל בן יאיר בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, ב-1993 (צילום: צביקה ישראלי/לע"מ)
מיכאל בן יאיר בעת שכיהן כיועץ המשפטי לממשלה, ב-1993 (צילום: צביקה ישראלי/לע"מ)

כאשר פרסם את הספר, בן יאיר לא ידע על כך שאחת מאותן עמותות השתלטה על הנכס של משפחתו. "רק לפני שנתיים גיליתי פתאום שאיזו עמותה איתרה את הנכס ואיכשהו גילתה את ההקדש שסבתא שלי כתבה, פנתה לבית הדין הרבני והציגה את עצמה כנציגת בית הכנסת שלא הוקם", הוא מספר.

לפי כתב התביעה שהגישו בן יאיר ואחותו, נעמה ברטל, לפני כ-20 שנה פנתה לבית הדין הרבני עמותה בשם מתיישבי ציון, הציגה את כתב ההקדש וביקשה לקבל לידיה את הנאמנות על הנכס.

העמותה, שכיום נמצאת בפירוק, פעילה בהשתלטות על בתים בבעלות יהודים במזרח ירושלים ובגירוש דייריהם הפלסטינים והחלפתם בדיירים יהודים.

בית הדין נענה לבקשה, וב-2003 מינה שני פעילים של העמותה כנאמנים בנכס, ביניהם צחי מאמו, פעיל מרכזי בפעילות למען ייהוד מזרח ירושלים. מאז הנאמנים גובים שכר דירה מהדיירים הערבים שגרים בנכס.

הנכס בשייח' ג'ראח השייך למשפחת בן יאיר, כיום (צילום: מיכאל בן יאיר)
הנכס בשייח' ג'ראח השייך למשפחת בן יאיר, כיום (צילום: מיכאל בן יאיר)

ב-2011 העביר בית הדין את הנאמנות לארגון בשם ועד העדה הג'ורג'ית – עמותה של יהודים-ישראלים ממוצא גיאורגי שמנהלת נכסים ציבוריים של העדה, נכסים נטושים של יוצאי גיאורגיה ותביעות על נכסים כאלה. נאמני הנכס כיום הם שלושה פעילים של ועד העדה: דוד בנדר, אליהו בן זרן ואייל לביא.

גורמים בהנהגת העדה הגיאורגית טוענים כי למאמו ולמתיישבי ציון אין קשר לעדה ולוועד שלה, וכי מתיישבי ציון לקחו לעצמם את הנאמנות על הנכס בניגוד לרצון ועד העדה. מתברר כי ועד העדה הגיש תביעה כספית של חצי מיליון שקלים נגד צחי מאמו, וכי בין שני הגופים קיימים חילוקי דעות על השימוש בנכס, שלא לומר סכסוך.

"יש כאן שתי עמותות שמסוכסכות ביניהן", אומרת חגית עופרן, ראש צוות מעקב התנחלויות בתנועת שלום עכשיו המסייעת למאבקו של בן יאיר, "יש עמותת מתנחלים שמנסה לבצע גזל מתוך אידיאולוגיה ולנשל את התושבים, ואת ועד הג'ורג'ים, שמנסה לעשות גזל, ולקחת שכר דירה מאנשים שלא אמורים לשלם בשמם של אנשים שאין להם זכות לייצג ושלא רוצים לגבות אותו. אנחנו בעצם נמצאים במאבק עם שתיהן. לא פשוט בכלל".

"יש עמותת מתנחלים שמנסה לבצע גזל מתוך אידיאולוגיה, ויש את ועד הג'ורג'ים, שמנסה לעשות גזל, ולקחת שכר דירה מאנשים שלא אמורים לשלם בשמם של אנשים שאין להם זכות לייצג ושלא רוצים לגבות אותו"

בן יאיר וברטל טוענים שלשתי העמותות – מתיישבי ציון וועד העדה הג'ורג'ית – אין שום קשר לנכס ואין זכות לנהל אותו. "העמותות טענו שלנכס אין יורשים – כלומר, שאני ואחותי לא קיימים – והציגו את עצמן כבעלות הזכות, לפי ההקדש, להיות הנאמנים של הנכס", אומר בן יאיר.

חגית עופרן (צילום: באדיבות המצולמת)
חגית עופרן (צילום: באדיבות המצולמת)

"מאז הם גובים מהדיירים הערבים שכר דירה, שכנראה הולך לרכישת בתים נוספים כדי לנשל תושבים ולהחליפם במתיישבים יהודים במזרח ירושלים. וכל זה בלי שנעמה ואני, היורשים, יודעים על כך. בעמותות טוענים שכל הזמן הזה, גם אחרי שפרסמתי ספר על השכונה, הם לא ידעו שאני קיים. אני לא מאמין להם".

"אחותי ואני מתנגדים לפעילות לנישול התושבים בשייח' ג'ראח ובמזרח ירושלים בכלל, ובמה שנעשה בנכס שלנו בפרט. אני ואחותי וילדינו ונכדינו חושבים שמאחר שאנחנו קיבלנו בית משלנו במערב העיר במקום זה שממשלת ירדן לקחה מאיתנו ונתנה לפליטים פלסטינים שגורשו מישראל, אין סיבה שנקבל את הנכס שלנו ואין סיבה שעמותה כלשהי תקבל אותו בשמנו".

"מאחר שאנחנו קיבלנו בית משלנו במערב העיר במקום זה שממשלת ירדן לקחה מאיתנו ונתנה לפליטים פלסטינים שגורשו מישראל, אין סיבה שנקבל את הנכס שלנו ואין סיבה שעמותה כלשהי תקבל אותו בשמנו"

הנאמנים הנוכחיים לא רוצים לגרש את הדיירים הפלסטינים אלא רק גובים מהם שכר דירה.
"שלא בצדק. האם תושבים יהודים שהתיישבו בבתים בישראל שננטשו על ידי פלסטינים לפני מלחמת העצמאות צריכים לשלם שכר דירה לפליטים הפלסטינים, או לעמותה כלשהי שפועלת בשמם? כשאנחנו נחזיר לעצמנו את הנאמנות על הנכס, אנחנו נחכיר אותו לתושבים, ולא רק שנפסיק לגבות מהם את שכר הדירה אלא אנחנו רוצים לחייב את העמותות להחזיר להם את מה שגבו".

בעמותות אומרים שהם בסך הכול מיישבים יהודים בירושלים, דבר שהוא גם זכות אזרח וגם מטרה בסיסית של הציונות.
"הם מערבבים בין הזכות של אנשים לגור במקום כלשהו ובין אפליה וגזלה. מאחר  שלפלסטינים אין אפשרות לקבל בתים שהפסידו באותה מלחמה עצמה, מדובר באפליה קיצונית גם במקרים שבהם זה נעשה בהתאם לחוק. וזאת גם פגיעה בציונות. זה תקדים שנותן לפלסטינים לגיטימציה לדרוש את הבתים שגורשו מהם. אז בנוסף לעוול, זה בדיוק ההיפך מהאינטרס הציוני והלאומי".

היה שייך לאיזה יאיר משהו

בעתירה שהגישו לבית הדין הרבני בירושלים מבקשים בן יאיר ואחותו לבטל את מינויים של הנאמנים הנוכחיים ולמנות את עצמם במקומם. את העתירה הגיש בשמם עורך הדין מיכאל ספרד באוגוסט 2020, המייצג את ארגון שלום עכשיו, במימון הארגון, כחלק מפעילות שלום עכשיו נגד נישול התושבים בשייח' ג'ראח.

עו"ד מיכאל ספרד (צילום: ינאי יחיאל)
עו"ד מיכאל ספרד (צילום: ינאי יחיאל)

בעתירה נכתב: "אנו נכדיה של המקדישה, ולפיכך אנחנו הנהנים החוקיים של ההקדש. כך מצוין במפורש בשטר ההקדש, וכך היה רצונה של המקדישה. הנאמנים הקיימים לא ביצעו את הפעולה האלמנטרית המוטלת על נאמן – לאתר את היורשים".

העתירה ביקשה: "לתת סעד זמני שיורה על הקפאת כל פעילות בנכסי ההקדש למעט קבלת כספים לחשבון ההקדש, להימנע מהוצאת כספים מחשבון ההקדש ולבצע עסקאות כלשהן בקשר לנכס". עוד ביקשה העתירה לחייב את הנאמנים לתת לבן יאיר ולברטל את כל המידע "הרשמי והלא רשמי" על פעולותיהם בנכס, שעד כה, לטענתם, סירבו להעביר להם.

לפי העתירה: "בעקבות מידע שהגיע לידינו על תביעה לפינוי שהגיש האפוטרופוס הכללי נגד שוכר פלסטיני ששכר חנות שחשבנו שהיא חלק מהנכס, פנינו לאפוטרופוס לקבל מידע על מה שעלה בגורל הבית שבו נולדנו. במגעים עם האפוטרופוס גילינו לראשונה כי הנכס הוקדש בהקדש משפחתי שבו נאמר שרק אנחנו, היורשים, נהיה הנהנים והיורשים שלו.

"כן גילינו שבית הדין הרבני מינה בעלי תפקידים מעמותת מתיישבי ציון כנאמנים על ההקדש. לא ברור מה עשו, אם בכלל, הנאמנים כדי לאתר אותנו, היורשים, אף שחיינו כל השנים בישראל. מה שברור הוא שלא קיבלנו כל הודעה על הפרשת ההחזר וחזרתו לפעילות והנאמנים לא יצרו איתנו כל קשר".

עוד מציינת העתירה "כעניין של חומרה מיוחדת", כי "בדיון שהתקיים ב-2016 הנאמן, דוד בנדר, אמר 'אמרו לנו שזה היה שייך לפרופסור יאיר משהו, אנו מחפשים לאתר אותו. בן יאיר לא הסתתר ולא נחטף, לא שינה את שמו ולא הסתגר.

פעילים יהודים וערבים מפגינים בשייח' ג'ראח ב-2009 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)
פעילים יהודים וערבים מפגינים בשייח' ג'ראח ב-2009 (צילום: AP Photo/Dan Balilty)

"מדובר לא רק באדם שקל להשיגו אלא באיש ציבור שמתבטא ברבים, ואף פרסם ספר על שייח' ג'ראח, שלוש שנים קודם לכן. רצונה של המקדישה היה כי נכסי ההקדש ישמשו את יורשיה וצאצאיהם עד סוף הדורות. לא ניתן לחלץ ממנו מילה אחת שממנה משתמע שמטרת ההקדש היא חיזוק ההתיישבות היהודית בשכונה. יתרה מכך, בית הכנסת הפסיק להתקיים עם פינוי היהודים מהשכונה, עוד לפני פטירתה של המקדישה".

בתגובה לעתירה של בן יאיר וברטל, הגישו גם ועד העדה הג'ורג'ית וגם צחי מאמו ופעילים אחרים בארגונים לייהוד מזרח ירושלים, שתי עתירות משלהם לבית הדין, שבהן דחו את טענותיהם ודרישותיהם של היורשים. שתי העתירות הוגשו בשמה של סבתו של בן יאיר.

בית הדין קיבל בדצמבר החלטה שבה הורה לנאמנים: "לא לעשות פעולות כלשהן שיש בהן בכדי לשנות את מצבו של ההקדש מבחינה משפטית או כלכלית עד להכרעה אחרת של בית הדין, לא להתקשר בהסכמים כלשהם המחייבים את ההקדש ללא אישור מפורש של בית הדין, ולהקפיא את כספי ההקדשות ולא לעשות בהם כל שימוש עד להכרעת בית הדין".

עורכי הדין יוסף ושלמה תוסייה-כהן, המייצגים את ועד העדה הג'ורג'ית, סירבו להגיב לכתבה. גם פעיל הוועד והנאמנים, דוד בנדר, לא השיב לפניות זמן ישראל. את תגובת מתיישבי ציון וצחי מאמו לא ניתן היה להשיג.

עוד 1,418 מילים
סגירה