עד שעבר בית המשפט העליון למשכנו היוקרתי ב-1992, הוא פעל בהוספיס פרימיטיבי למדי מהמאה ה-19, שנועד במקור לעולי רגל מהכנסייה הרוסית האורתדוכסית. אבי המנוח, עורך דין שהשתתף ברבות מהפגישות בבית המשפט, אמר לי ש"המאפיינים" המרכזיים של המבנה היו שלא היו בו חימום בחורף או קירור בקיץ.

שופטי בית המשפט העליון עדיין נקראים כל הזמן לקבל החלטות כבדות משקל שישפיעו על כולנו. המבנה הנוכחי משקף את חשיבות בית המשפט: הוא כולל בתוכו את השילוב בין קווים ישרים לעגולים, בניסיון לבטא בצורה ויזואלית את המושגים של חוק וצדק. אבל מה מייצג מה?

קיר מאבן ירושלמית בבית המשפט העליון בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

בביקור שלנו בבית המשפט, בשכונת גבעת רם בירושלים, לפני מגפת הקורונה, מדריכת הטיולים ניקי שטרסמן סיפרה לנו שהאדריכלים האחים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד מצאו את התשובה שלהם בתהילים: "צדיק אתה ה' וישר משפטך" (תהילים פרק קי"ט, פסוק קל"ז) אבל גם "ינחני במעגלי צדק" (תהלים פרק כ"ד, פסוק ג').

הכסף לבניית בית המשפט העליון נתרם בדיסקרטיות רבה על ידי קרן רוטשילד. במיטב מסורת הנתינה היהודית, הרוטשילדים לא מוזכרים בשמם על השלט שממוקם בכניסה לבית המשפט.

המבנה, שתכננו האדריכלים רם כרמי ועדה כרמי-מלמד, משקף את חשיבות בית המשפט: הוא כולל בתוכו את השילוב בין קווים ישרים לעגולים, בניסיון לבטא בצורה ויזואלית את המושגים של חוק וצדק

בתוך המבנה, גרם מדרגות גדול מלווה בצדו האחד על ידי חומת אבן ירושלמית.

בתוספת פנסים ישנים למראה, הקיר מזכיר את סמטאות העיר העתיקה כמו גם את הכותל המערבי. מראות בתחתית החומה מעניקות אשליה של התבוננות ביסודות – לא של הבניין, מציעה שטרסמן, אלא אולי של החוקים שמנחים אותנו בחיי היום יום שלנו.

חלון פנורמי עצום מציע מבט לשכונת נחלאות מבניין בית המשפט העליון בירושלים (צילום: שמואל בר-עם)

חלון פנורמי אדיר ממדים מציע נוף מדהים לשכונת נחלאות, שנבנתה במאה ה-19 ונמצאת ממש מעבר לכביש המהיר. בסמוך, פירמידה שנבנתה על הקיר מזכירה את קברו דמוי הפירמידה של הנביא זכריה בעמק קדרון. שטרסמן מרגישה שהנוכחות של סמלים חדשים ועתיקים מייצגים את ההיסטוריה של ירושלים, כמו גם את החוקים הישראלים שמבוססים על תקדימים משפטיים, אבל מותאמים גם לעידן המודרני.

מוזיאון קטן של ההיסטוריה של מערכת המשפט בישראל, מהתקופה העותמאנית ועד ימינו אנו, כולל צילומים מוגדלים על הקירות. התצוגה כוללת גם את הגלימה האדומה שעטה גד פרומקין, היהודי היחיד שישב בבית המשפט העליון בתקופת המנדט הבריטי, כשמשפטים שהגיעו לבית המשפט יכלו להסתיים בגזר דין מוות.

הכסף לבנייתו של מבנה בית המשפט העליון החדש נתרם בדיסקרטיות רבה על ידי קרן רוטשילד. במיטב מסורת הנתינה היהודית, הרוטשילדים לא מוזכרים בשמם על השלט שממוקם בכניסה לבית המשפט

הנקודה האהובה עלינו להתבונן ממנה על מבנה בית המשפט העליון היא בגן וואהל הנפלא לוורדים, שמוכר בעיקר בתור "גן הוורדים". הגן נקרא בתחילה "גן הנשיא" ושימש לטקסים ממלכתיים בלבד.

נוף לבית המשפט העליון מגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

הפארק היה חלק מקריית הממשלה שתוכננה זמן קצר אחרי הקמת המדינה ב-1948 ונועדה להכיל את המוסדות הממשלתיים המרכזיים של ישראל, ביניהם הכנסת, בנק ישראל ובית המשפט העליון. בעקבות מאבק ציבורי בשנות ה-60, נפתח הגן לציבור.

אך עוד לפני שנולדה מדינת ישראל, אנשים ברחבי הארץ גידלו ופיתחו ורדים, אומרת אוצרת הוורדים של הפארק, דלית קסלסי. בסיור שערכנו בגן לאחרונה, סיפרה לנו קסלסי שישראלים העריצו את הפריחה הריחנית עד כדי כך שהקימו ועד לאומי לוורדים וחלמו על היום שבו יראו אותם מוצגים באתר ייעודי אחד.

התוכניות לגן ורדים לאומי התחילו לקרום עור וגידים באמצע שנות ה-70. באותו הזמן, התחזוקה של גן הנשיא – שהיה די מוזנח בשלב הזה – עברה מהממשלה לעיריית ירושלים.

ורד פלירטינג בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

באוקטובר 1981 הפדרציה העולמית של אגודות הוורדים קיימה את הכנס החמישי שלה בגן הנשיא בירושלים. כהכנה לאירוע, תוכנן הפארק מחדש והוספו לו ורדים, מדשאות ומפלים. הנדבנים הבריטים ויויאן ומוריס וואהל מימנו את הפיתוח מחדש של הגן, בשיתוף פעולה עם קרן ירושלים ועיריית ירושלים. במהלך הכנס התקיים טקס שבו נחנך גן הנשיא בשמו החדש, גן וואהל לוורדים.

עוד לפני קום המדינה אנשים ברחבי הארץ גידלו ופיתחו ורדים, אומרת אוצרת הוורדים של הפארק, דלית קסלסי, שסיפרה שישראלים העריצו את הפריחה הריחנית עד כדי כך שהקימו ועד לאומי לוורדים וחלמו על היום שבו יראו אותם מוצגים באתר ייעודי אחד

גן וואהל, גינת הוורדים הגדולה בישראל, כמעט יפה מדי. הוא משתרע על 81 דונם ומלא בניחוחות ובצבעים שמקורם ב-15 אלף הוורדים שמוצגים על פני פלטפורמות שונות. מה שהופך את הפארק הזה לישראלי במיוחד הוא מערות הקבורה מתקופת בית שני שנמצאו פה.

מדינות רבות תרמו להקמת גן האומות, שהוקם על ידי קרן ירושלים ב-1984. צרפת הייתה הראשונה, והיא הקימה חלקה שמתנאה בפרגולות לבנות, ספסלים וורדים מרהיבים.

הגינה הצרפתית בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

בסמוך, חלקת שוויץ היא העתק נאמן למקור של גן הוורדים לטובת לקויי ראייה בעיר ראפרסוויל, שנתרמה על ידי תושביה. בדיוק כמו בראפרסוויל, מבקרים הולכים בעקבות הניחוחות לשילוט שנכתב בכתב ברייל. ההבדל היחיד: בראפרסוויל יש מזרקה בגינה, וכאן יש עץ אגס קלרי, שמקורו במזרח אסיה. פרחיו הלבנים פורחים בתחילת האביב.

צוות עובדים נשלח מעיריית וינה כדי להקים את גינת אוסטריה בעזרת ציוד שהביאו איתם. הם השתכנו בהוסטל סמוך ועבדו על הגינה למעלה משבוע. בסיום הקדישו אותה לראש עיריית ירושלים לשעבר, יליד וינה, טדי קולק. פסל השיש במרכז הגן מעוצב כוורד.

יש הטוענים שמשחק השחמט המודרני – ששורשיו החלו לפני כ-1,500 שנים – התגבש בספרד של המאה ה-15. לכן הגינה הספרדית מתנאה בשלושה שולחנות שחמט יציבים מאבן, עם כיסאות עץ

עץ סקויה קליפורניה אדיר מתנשא מעל הפארק. זהו עץ ירוק עד שיכול להגיע לגובה של מאה מטרים, עם תוחלת חיים צפויים של 2000 שנה.

כיכר ציריך בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

כשמתקרבים לגן ארגנטינה, המבט נמשך לאובליסק לבן וגבוה מבואנוס איירס – מודל נמוך יותר של האובליסק בפלאזה דה לה רפובליקה. הגרסה הארגנטינאית נחנכה ב-1936 כדי לחגוג את יום ההולדת ה-400 של העיר. מכאן יש נוף נפלא לבית המשפט העליון ולחלון הכחול יוצא הדופן במבנה.

ורדים גדלים בצורה טבעית רק בחצי הכדור הצפוני, אז בגינה הארגנטינאית מקור הוורדים בירושלים. אדריכל הנוף של הגן, ישראל דרורי, עיצב אותם כדי שצבעיהם יתאימו לשלושת הצבעים בדגל ארגנטינה, שעשוי מפסים כחולים, פס לבן ומרכז עם ציור של השמש.

יש הטוענים שמשחק השחמט המודרני (שורשי המשחק מתחילים לפני כ-1,500 שנה) התגבש בספרד של המאה ה-15. לכן הגינה הספרדית מתנאה בשלושה שולחנות שחמט יציבים מאבן, עם כיסאות עץ. בשבתות, אומרת קסלסי, מתחרה ידוע משכיר חלקים לשחקנים אורחים.

פסל "ראש" מברונזה שפיסל ז'ואן מירו בגינה הספרדית בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

יש גם פסל ברונזה של האמן הספרדי הנודע ג'ואן מירו, ותבליט אריחים צבעוני מטולדו, ספרד, שניתן במתנה לירושלים. מלך ספרד חואן קרלוס והמלכה סופיה גזרו את הסרט על התבליט ב-1993.

גן לונדון, שנועד להזכיר למבקרים פארק אנגלי, סלול בחלקו ומציע מספר ספסלים. השלווה שולטת פה, ובמהלך הישיבה פה רק ציוצי הציפורים מפירים את השקט. בין פרחי הגן גם ורד המלכה אליזבת, אחד האיתנים מסוגו בעולם. ובקצה השני מוצג שלט האצולה של הבירה הבריטית.

בגינה הגרמנית יש פסל ושמו "דלת נפתחת", שניתנת לפרשנויות שונות. אם מביטים בה מאחור, קירותיה הופכים למראות.

"דלת נפתחת" בגן הגרמני שבגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

המתמטיקאי הישראלי הנודע בנימין אמירה בילה זמן רב עם הוורדים שלו. אחד מהם, שאותו פיתח בשנות ה-30 של המאה שעברה, נקרא על שם בתו התינוקת ישראלה. הוורד מוצג בחלק העליון של גן ישראל, ביחד עם ורד ירושלים – לבן, בלי קוצים – שפיתח הפסיכיאטר ארנולד הולצמן, שהרכיב גם את ורד רמת גן הצהוב.

בקומה התחתונה של גן ישראל נמצאות מערות קבורה מתקופת בית שני, בין 516 לפני הספירה ל-70 לספירה. בסמוך, שתי חלקות מציגות ורדים זעירים, עם עלים ופרחים זעירים על גבעולים בגודל רגיל.

גן לונדון, שנועד להזכיר למבקרים במקום פארק אנגלי, סלול בחלקו ומציע מספר ספסלים. בין פרחי הגן גם ורד המלכה אליזבת, אחד האיתנים מסוגו בעולם. ובקצה השני מוצג שלט האצולה של הבירה הבריטית

באביב נדמה שהעציץ העגול במרכז מתכסה בשלג. אך מה שהמבקרים באמת רואים הם ורדים לבנים זעירים שנקראים "שטיח שלג". ורדים מסוג פורטוניאנה (Fortuniana), הידועים ביכולת הטיפוס שלהם, נצמדו אל עץ ברוש. הפריחה הזאת זוהתה לראשונה בגינה בשנגחאי על ידי הגנן הסקוטי רוברט פורטון ב-1850.

הוורד שפיתח המתמטיקאי הישראלי בנימין אמירה בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

המבקרים מוצפים כל כך על ידי הוורדים שהם עלולים לשכוח להתבונן בעצים. אבל המגוון האדיר של העצים בגן הוורדים הוא אכן משהו להתפעל ממנו. בנוסף לסקויה ולעצי האגס יש פה גם מילה סורי, דולב לונדון, ברושים, זית, כליל החורש, צינית ואלון, ארזי הלבנון, פגודה יפנית, דולב מזרחי, אורנים ועצי לילך.

כשהגן תוכנן לראשונה ב-1981, אגם קטן, שהיה במקור חלק מגן הנשיא, הוגדל וחוזק. מעל הבריכה המקסימה, יש גוף מים נוסף, שנבנה בתוך מחצבה ומשקף את העלווה העשירה. הוא ורוד בשל זרמים מתכתיים אקראיים. אבני המחצבה הישרות שבמקום שימשו לבניית השכונות החדשות בירושלים בשנות ה-50.

ורדים גדלים בצורה טבעית רק בחצי הכדור הצפוני, אז בגינה הארגנטינאית מקור הוורדים בירושלים. אדריכל הנוף של הגן, ישראל דרורי, עיצב אותם כדי שצבעיהם יתאימו לשלושת הצבעים בדגל ארגנטינה – תכלת, לבן וזהב

על פי האגדות, יופי הסלעים האלה משך את עינו של איש העסקים האמיד ריקירו מדראם כשביקר בגינה עם נציג העירייה. מדראם הנרגש החליט לתרום כסף לגינה יפנית שתמוקם במחצבה הישנה.

מערות קבורה מתקופת בית המקדש השני בגן וואהל לוורדים בירושלים, אפריל 2021 (צילום: שמואל בר-עם)

כאן תמצאו שני פנסים יפנים עם פתחים לנרות, פסל קטן ופסל גדול יותר עשוי סלע כחול-אפור. מאחוריו כתוב: "בהשוואת מהות הטבע למהות האדם, מים חיוניים לפרח כשם שאהבה ושלום חיוניים לרוח האדם".

באביב מוצעים בפארק סיורים בעברית, שניתנים לתיאום בטלפון 02-5637233. חדרי השירותים הציבוריים לא נגישים לכיסאות גלגלים.