ב-2021 התיר בית המשפט העליון לחרוג מערך השוויון המגדרי באופן צר, זמני ומידתי: הפרדה בכיתות הלימוד בלבד, לתואר ראשון בלבד, ולציבור החרדי בלבד. באותה נשימה פסל בית המשפט מפורשות את הדרת המרצות ואת ההפרדה במרחבים הציבוריים בקמפוס, וקבע שההפרדה פוגעת בזכות לשוויון.

חוק זכויות הסטודנט שאושר בכנסת ביולי 2026 פועל בכיוון ההפוך: החוק מרחיב את ההפרדה לתואר שני ושלישי, מכיר במוסדות נפרדים, ופותח אותה גם למי שאינו חרדי.

בעברה מהנדסת מחשבים באינטל, כיום מתרגמת ספרות מאיטלקית ומרצה אודותיה

לפי סקירת המכון הישראלי לדמוקרטיה לרגל יום האישה 2026, ממשלת נתניהו ה-37 מונה 5 נשים מתוך 24 חברים – שיעור של פחות מ-21%. ממשלת בנט-לפיד שכיהנה לפניה כללה 9 נשים – שליש מהממשלה. ממשלת נתניהו-גנץ שקדמה לה כללה 8 נשים בפתיחת כהונתה. תוך שתי ממשלות, ייצוג הנשים כמעט צומצם בחצי.

כמה נשים יש בממשלה ובכנסת?

הכנסת הנוכחית מונה 31 חברות כנסת – כ-25.8% – שיעור שלא השתנה מהותית ב-10 שנים. בהשוואה בינלאומית: ישראל מדורגת במקום ה-31 מתוך 38 מדינות ה-OECD, ובמקום 95 מתוך 180 מדינות בעולם. רק ב-7 מדינות OECD ייצוג הנשים בפרלמנט נמוך יותר.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

נציב שירות המדינה אינו תפקיד מוכר לציבור הרחב, אך הוא אחד המשפיעים ביותר בשירות הציבורי: הוא קובע תנאי עבודה של עובדי מדינה, אחראי לגיוס, לקידום ולפיטורים, ובעיקר – הוא עומד בראש ועדת המינויים הבוחנת את מרבית המינויים הבכירים בשירות המדינה.

באוקטובר 2024 קיבלה הממשלה החלטה על מינוי הנציב, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. לפי ההחלטה, ראש הממשלה ינקוב בשמו של מועמד יחיד, ויגיש אותו לוועדת מינויים מיוחדת שחבריה הם נציגי הציבור שהממשלה מינתה, בראשות שופט שהממשלה תמנה.

אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.

הממשלה הנוכחית, וממשלות קודמות של בנימין נתניהו, פגעו בדמוקרטיה הישראלית. לא מדובר באירוע בודד, אלא בתהליך מתמשך של החלשת המנגנונים שאמורים לרסן את הרשות המבצעת – בית המשפט, הייעוץ המשפטי, המשטרה, השירות הציבורי, התקשורת ומערכת החינוך. כל צעד בפני עצמו ניתן להצגה כרפורמה טכנית או כתגובה לגיטימית ל"אליטות". יחד, הם מצטיירים כדפוס.

כשהרשות המבצעת מצליחה לצמצם את הביקורת השיפוטית עליה, לשלוט במינוי שומרי הסף המקצועיים ולהגביל את זרימת המידע דרך התקשורת, היא מסירה בהדרגה את כל המנגנונים שהיו אמורים לבלום אותה אם תטעה או תפעל בניגוד לאינטרס הציבורי.

יורם כץ הוא מהנדס מחשבים, יוצא תעשיית ההיי-טק הישראלית וכן בוגר החוגים לפסיכולוגיה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית

המערכת הפוליטית והרשתות גועשות: יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט נעם סולברג, אסר על העברת מידע מהקלפיות על זהותם של המצביעים בזמן אמת; שר התקשורת שלמה קרעי, דוברי הליכוד וערוץ 14 מאשימים את סולברג ב"גניבת בחירות", לא פחות. כן טוענים דוברי הממשלה כי סולברג "נותן גיבוי לנרטיב של השמאל", כביכול.

טענות מתלהמות אלה אינן עומדות במבחן הנתונים. ההחלטה שהתקבלה בשבוע שעבר חלה על כל המפלגות ונשענת על עקרונות הגנת הפרטיות וסודיות הבחירות, לא על שיקול פוליטי; ועדת הבחירות כוללת נציגי ליכוד וש"ס.

אידה קידר-מליץ היא סופרת. בעבר כיהנה כסגנית נשיא לכספים אלביט בע"מ. בעלת תואר M.Sc בניהול תעשייתי מהטכניון, ותואר M.A בפילוסופיה מאוניברסיטת חיפה.