המקום בו מתים הצבים

תחקיר בשנים האחרונות, מאז החלה בניית נמל חיפה החדש, פג הקסם שנותר ברצועת החוף של קריית חיים ● המשרד להגנת הסביבה הודיע שסיים את הטלת החול החדש בחוף, אבל בפועל הפעולה נמשכת - ומקור החול בפתחת נחל הקישון הבעייתי ● התושבים ופעילי סביבה טוענים שהחול מזוהם, במשרד להגנת הסביבה מתעקשים: "ערכנו את הבדיקות הדרושות"

בצהרי יום שני, ה-10 במאי, היו בחוף קריית חיים פנסיונרים ששיחקו קלפים, כמה רוחצות לא צעירות וקצת צעירים חסרי דאגות. נותנת השירות במסעדת החוף, צעירה בלבוש מינימלי, דיברה רוסית עם אמא שלה. כולם השקיפו באדישות גמורה על בסיס האם חיפה, שבו ובכל הארץ החלו להתרגש באותו יום מהומות עולם.

בכניסה לחוף מתנוסס שלט שמכריז עליו כ"חוף דגל כחול". בהסבר נאמר שזהו "תו איכות סביבתי, שניתן לקהילות העושות מאמץ מיוחד לנהל את החופים שלהן, את סביבת החוף ומי הים תוך מתן כבוד לסביבה המקומית ולטבע". נשמע נהדר, על הנייר. אבל לא בטוח שדווקא רצועת החוף הזו תופיע בחלון הראווה של משרד התיירות.

"עד לפני 7-8 שנים היה פה חול מצוין", אומר בחור בן 22 שמשתזף על החוף. הוא מצביע על החול הכהה-כהה, ואומר שעד לא מאוד מזמן זה נראה אחרת.  "היית יכול לשבת כאן ולראות צדפים כמו בהוואי, אבל הרסו את החוף.

סוכל מציל בחוף קרית חיים. הבטון מתפורר מהקורוזיה, מאי 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)
סוכל מציל בחוף קרית חיים. הבטון מתפורר מהקורוזיה, מאי 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

"הסוכה לא הייתה בתוך הים אלא 50-60 מטר מהים. גם לים אני כבר לא נכנס. אם אני רוצה בכל זאת להרגיש מים אני נוסע לחופים הדרומיים של חיפה. תראה כאן את הבטון עם הברזלים החשופים, כל זה קרס כשהים עלה עליו, לפני כמה שנים היינו יושבים שם ומשתזפים", הוא אומר בעודו מצביע על מבנה בטון שהתמוטט על קו המים.

אם זה לא מספיק, הוא ממליץ לבדוק את סוליית הנעליים. ואכן, אפשר לראות שהן ספחו שאריות זפת מאסון הזיהום בחופי ישראל שכבר כמעט נשכח. כמו בחופים אחרים, גם החוף הזה נוקה, אבל השאריות עדיין כאן.

רק שהבעיה העיקרית כאן היא שהים בלע את החוף. סוכות המציל נכנסו עמוק לתוך המים בגלל תהליך של גריעת החול שהלך והחריף בשש השנים האחרונות, אז החל להיבנות הנמל החדש שממוקם דרומה משם, מול היציאה של נחל הקישון.

החוף ב-2014. לפני בניית הנמל, היה מרחק של כ-50 מטר מהסוכה לקו המים (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)
החוף ב-2014. מרחק של כ-50 מטר מסוכת המציל לקו המים (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

חופרים הולכים

כל זה היה צפוי מראש ב-2014, כאשר אנשי החוף הזה ופעילים סביבתיים התחילו להתארגן נגד בניית הנמל. בתמונות מאותה שנה אפשר לראות שהסוכה רחוקה מהים והחול בגוון זהוב יותר.

חברת נמלי ישראל שאחראית על הנמל החדש, אותו בנתה ותפעיל SIPG הסינית, התחייבה לפצות על גריעת החול באמצעות הזנתו מחדש אל החוף. וכך, במהלך אפריל החלה להגיע לחוף אונייה ששפכה בו חול שאמור היה להיות נקי. מדובר באוניית מחפר, שמצוידת בכלים לחפירת חול מהים ומעין מנוף-צינור שיכול להטיל אותו בחזרה אל החוף.

לפי המשרד להגנת הסביבה, ההזנה החלה ב-5 באפריל. בהודעה שהוציא המשרד ב-6 במאי, צוין שההזנה הסתיימה ושמקור החול "בסמוך לשובר הגלים המשני של נמל המפרץ". אבל הביקור במקום ארבעה ימים אחרי שההודעה הזו יצאה, העלה שהאונייה ממשיכה לבקר שם בבוקר ובערב. מתגובת המשרד לכתבה זו עולה שלמעשה הטלת החול לא הסתיימה וצפויה להימשך.

בדיקה של מסלול האונייה במהלך אפריל ומאי, מראה שהיא הביאה את החול ממקור אחד בלבד – השטח הכלוא בתוך נמל המפרץ. החול שיש שם מגיע בחלקו הגדול גם משפך הקישון

אוניית מחפר, (dredger), מטילה חול מפתחת הקישון לחוף קריית חיים, מאי 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)
אוניית מחפר מטילה חול מפתחת הקישון לחוף קריית חיים, מאי 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

מעבר לכך, בדיקה של מסלול האונייה במהלך אפריל ומאי, מראה שהיא הביאה את החול ממקור אחד בלבד – השטח הכלוא בתוך נמל המפרץ. החול שיש שם מגיע בחלקו הגדול גם משפך הקישון, שנמצא עמוק יותר לכיוון היבשה.

לבניית הנמל הייתה גם השפעה חיובית מבחינתם של רוחצי החופים של הקריות, שכן שוברי הנמל בעצם שימשו כמשפך שמוציא את הזוהמה של הקישון לתוך הים, במקום שהוא יזרום חופשי לחופים שמצפון. אוניית המחפר עשתה דבר הפוך, ולקחה את החול שיוצא מהקישון כדי להטיל אותו מטרים ספורים מהחוף, מול חוות מכלי הדלקים שגובלת בו ובשיכונים של קריית חיים.

"כשהם מעמיקים את הים בנמל המפרץ וצריכים לשפוך את החול הזה איפשהו, הם פותרים את הבעיה בזה ששופכים אותו כאן, ככה הם חוסכים כסף"

בשעות שבהן זה קרה, המצילים ביקשו מהמתרחצים לא לרחוץ בחלק הזה כדי לא לסכן אותם. גם רצועת החוף של חוות המכלים הייתה פעם פתוחה לרווחה, אבל בשנים האחרונות נבנתה לאורכה חומת בטון שגרעה עוד כמה מאות מטרים של חוף.

מסלול האונייה edt yam, מנמל המפרץ לחוף קריית חיים, 25 באפריל 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)
מסלול האונייה מנמל המפרץ לחוף קריית חיים, 25 באפריל 2021 (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

בשורה התחתונה, חברת נמלי ישראל הרגה שתי ציפורים במכה אחת בתהליך הזנת החול: מצד אחד, הועמק השטח שבנמל המפרץ כדי שהאוניות יוכלו לעגון בו. מצד שני, נזרק החול החפור לעבר החוף של קריית חיים, כדי למלא את ההתחייבות לפצות על החול שנגרע מהם.

לפי תגובת המשרד להגנת הסביבה שנמסרה לכתבה זו, במקביל ללקיחת החול מנמל המפרץ, האונייה לקחה גם חול בסמוך לפולינום, מעגן הצוללות החדש יחסית של חיל הים, שממוקם ליד נמל חיפה.

לפי המשרד, שני המקורות האלה נבדקו מבחינת רכיבי הקרקע וזיהום שיש בהם ואושרו. תושבי קריית חיים וקריית ים הסמוכה אליה צריכים לסמוך על כך שחול שמקורו בפתחת הקישון לא מסכן אותם בריאותית לפחות, אם נשים בצד את הגוון השחור שלו.

אם הנוהג הזה יימשך בשנים הבאות, הרוחצים בחופי קריית חיים וקריית ים יצטרכו לקחת בחשבון שיגיע אליהם חול שנחפר ליד מזח הדלקים שיתחיל לפעול בנמל המפרץ ורציף הכימיקלים של נמל חיפה. כך אפשר ללמוד מתגובת המשרד.

מתרחצים בחוף. "לפני 7 שנים היה פה חול מצויין", מאי 2021
מתרחצים בחוף. "לפני 7 שנים היה פה חול מצויין"

איך להכשיר מפגעים סביבתיים

הזנת החול שנגרע מחופי הקריות הייתה תנאי להפעלת נמל המפרץ, שאמור להתחיל לעבוד בספטמבר השנה. התנאי הזה צוין בהחלטת המועצה הארצית לתכנון ובניה מאפריל 2019, שדנה בערעורים שהגישו גורמים רבים נגד תכנית נמל המפרץ:

"לתוכנית יתווסף תת-סעיף הקובע, בין התנאים לפעילות נמלית, תנאי של ביצוע הוראות הפעולות המתקנות לצמצום הפגיעה בחופי המפרץ באמצעות הטלת חול".

בהודעות של המשרד להגנת הסביבה נאמר שהחול שיוזרם לחופים האלה יהיה נקי. כאמור, מדובר בחול שמגיע עם כל הדברים הטובים שהתעשייה הפטרוכימית הזרימה לקישון במשך שנים. זהבהב הוא בטח שלא. ייתכן שהוא לא מזיק בריאותית, אבל מה שעוד יותר בטוח, זה שמוטב היה לקחת את החול ממקום אחר, נקי משאריות של מפעלי תעשייה שהממשלה דוחה שוב ושוב את תאריך הפינוי שלהם.

חוף קריית חיים לפני הזנת החול (צילום: פרופ' דב צביאלי, המשרד להגנת הסביבה)
חוף קריית חיים לפני הזנת החול (צילום: פרופ' דב צביאלי, המשרד להגנת הסביבה)

"אסור להם לשאוב חול מתוך הנמל ולשפוך פה. הופכים את הפעולה של ניקוי הנמל לפעולה ירוקה, אנחנו מכירים את הטריק הזה. הרי אף אחד לא היה מממן הבאה של חול נקי באמת"

בסופו של דבר, כל הנוגעים בדבר מסכימים שגם אם החול הזה נקי ובטוח, ההטלה שלו לקריית חיים היא טיפה בים שימשיך לעלות על סוכות המציל של החוף.

התמונות שיצולמו בחוף הזה בשנים הבאות יוכלו להשתנות רק אם ייבנו בו שוברי גלים. כך לפחות חשבו בעיריית חיפה, כשבאוגוסט 2019 הסירו את ההתנגדות שלהם נגד נמל המפרץ החדש, רק אחרי שחברת נמלי ישראל התחייבה להקים שוברי גלים כדי לעצור את גריעת החול.

בתשובה לשאלה מתי זה יקרה, בעיריית חיפה השיבו כי "חברת נמלי ישראל נמצאת בשלב הכנת תסקיר לתכנית שובר הגלים". ביחס למקורות החול להזנת חופי קריית חיים, הוסיפו בעירייה ש"הם מאושרים על ידי המשרד להגנת הסביבה, בתנאים המאושרים על ידו".

גיל הורביץ, מנהל המרכז לספורט ימי בקריית ים, מאי 2021
גיל הורביץ, מנהל המרכז לספורט ימי בקריית ים. "נסתם להם הנמל אז הם פותחים את הסתימה". מאי 2021

במקביל לעבודות של הטלת החול, בתחילת מאי נשטפו לחוף קריית חיים חמישה צבים מתים, יחד עם מספר דומה של צבים שנצפו מתים בחוף דור. יום אחרי שפורסמו תמונות הצבים המתים, אוניית המחפר האמורה נתנה גיחה מוזרה של דוך מערבה, אל מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל, וחזרה על אותו נתיב בקו ישר הלוך חזור.

"נסתם להם הנמל אז הם פותחים אותו. מאיפה החול הזה מגיע? מהקישון שסוחף איתו בוצה. זה כמו צינור שנסתם בג'יפה אז הם פותחים את הסתימה"

הים התיכון גדול ומלא מפגעים סביבתיים, כך שבהחלט ייתכן שהצבים מתו דווקא בלבנון או בכרתים ונסחפו בזרמי הים דווקא למשפך של מפרץ חיפה ולחוף הכרמל. אבל מה שברור הוא שהאביב נחשב לעונת הרבייה של הצבים, ובאותו זמן אסור לבצע עבודות תשתית בסמוך לחוף, מחשש לפגיעה בתהליך ההטלה והבקיעה שלהם.

כך למשל, נאמר בתסקיר סביבתי שהוכן לצורך הקמת אסדת לווייתן שמול חוף דור: "יתבצע מיטוב של לוח זמני הביצוע, על מנת להימנע מביצוע עבודות באזור החוף בעונת הצבים".

מבט מהחוף דרומה. גדר בטון של חוות המכלים חסמה קטע נוסף מהחוף, מאי 2021
מבט מהחוף דרומה. גדר בטון של חוות מכלי הדלק חסמה קטע נוסף מהחוף, מאי 2021

מדוע התאפשרה הטלת החול דווקא באותו זמן בקריית חיים? המשרד להגנת הסביבה השיב שחופי קריית חיים אינם חופי הטלת צבות ים ולא נחשבים לחוף מוגן בהקשר הזה.

האמנם? "חבר'ה שלנו ראו פה עשרות ביצים בתקופת האחרונה", אומר גיל הורביץ, שמנהל בעשור האחרון מרכז לספורט ימי בחוף קריית ים, שממוקמת צפונה לקריית חיים.

בעודו משקיף על נמל המפרץ, שנגד הקמתו הוא נאבק, הורביץ שופך אור על התהליכים שקרו מאז שבנייתו הלכה והושלמה לנגד עיניו. ראשית, הוא מציין שלדעתו לנמל החדש דווקא יש השפעה חיובית אחת. "הקישון הפסיק להישפך פה, והבנייה של שוברי הנמל חסמה מעבר טבעי של החול צפונה. הנמל משמש מעין ארובה ודוחף את הלכלוך לעומק אז הוא לא נכלא בתוך המפרץ".

נמל המפרץ וחוף קרית חיים אחרי חוות המכלים, מבט מחיפה (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)
נמל המפרץ וחוף קרית חיים אחרי חוות המכלים, מבט מחיפה (צילום: הפורום הישראלי לשמירה על החופים)

אלא שבאותה נשימה יש גם את העניין הזה של הבאת החול משם, שלדעתו משנה באופן דרמטי את משטר הזרמים בים, באופן שמסכן את המתרחצים.

"כשהם מפזרים חול נוצרות מערבולות שחבל על הזמן. יוצרים הר באמצע המים, וסביבו נוצר זרם חזק יותר שחופר תעלות ואלה הבורות המסוכנים בים. כשהם מעמיקים את הים בנמל המפרץ וצריכים לשפוך את החול הזה איפשהו, הם פותרים את הבעיה בזה ששופכים אותו כאן, ככה הם חוסכים כסף.

"הזנת חול הייתה עוד לפני הנמל. אתה רואה את שובר הגלים שלו? היו צריכים להביא את החול מהחלק החיצוני שלו. נסתם להם הנמל אז הם פותחים אותו. מאיפה החול הזה מגיע? מהקישון שסוחף איתו בוצה. זה כמו צינור שנסתם בג'יפה אז הם פותחים את הסתימה".

משהו רע קורה לצבים בוגרים בחופי חיפה – 9 צבי ים מתים דווחו למחמל'י ב-48 שעות!גילה גמליאל – Gila Gamliel זה הזמן להכריז…

Posted by Maya Jacobs on Sunday, May 2, 2021

הורביץ מתקשה לסמוך על הרגולטור שיוודא שהחול הזה נקי. "המשרד להגנת הסביבה מכשיר מפגעים סביבתיים. הייתי בישיבות של המועצה הארצית ונפגשתי גם עם האנשים של משרד התחבורה. כולם אמרו 'אנחנו, נפקח, נשגיח וננטר'. זו מכבסת מלים, לא יבדקו.

"מה שזורקים עכשיו זה כסף קטן, הבעיה היא שאין מקור חול זמין שיפצה על מה שקרה. בעומק הים החול בוצי ולא מתאים לחוף. אפשר להביא חול מהנגב שהוא בליגה אחרת ,אבל זה עולה הרבה כסף"

"אסור להם לשאוב את החול מתוך הנמל ולשפוך פה. הופכים את הפעולה של ניקוי הנמל לפעולה ירוקה, אנחנו מכירים את הטריק הזה. הרי אף אחד לא היה מממן הבאה של חול נקי באמת. זה פותר להם את הבעיה של איפה לזרוק את הג'יפה. אחרת הם יקבלו קנס, אז זורקים אותה פה בחוף".

אם כל זה לא מספיק, הוא מצביע גם על משטחי בטון שנבנו קרוב מדי לקו המים בקריית חיים, בין היתר כדי להכשיר אתר לספורט ימי שיתחרה בזה שלו. כמו אנשים אחרים שאיתם שוחחנו, הוא מעריך שהפעולה הזו כשלעצמה תגרע הרבה מאוד חול מהחוף ההולך ומצטמק. "יש כאן משטח בטון ענק על החול. פחות ממאה מטר מקו המים. בסערה הראשונה זה ייהרס".

העבודות בחוף קריית חיים (צילום: עיריית חיפה)
העבודות בחוף קריית חיים (צילום: עיריית חיפה)

חול שחור או דגל שחור

חנה קופרמן מעורבת במאבק נגד השלכות תכנית הנמל החדש מראשיתה. היא יו"ר הפורום הישראלי לשמירה על החופים, שהגיש ערר נגד ביצוע התוכנית. ביחס למקור החול שהוטל בחוף קריית חיים, היא אומרת: "בערר הוכחנו שהקמת הנמל גרמה לגריעת חול בחופי הקריות עד כדי סכנה להכחדתם.

"חברת נמלי ישראל חויבה לשקם את ההרס באמצעות הזנת חול כתנאי להפעלת הנמל, אבל במקום להשקיע כסף ולהביא חול נקי החברה מצאה פתרון חסכוני – היא מוציאה את החול מתוך הנמל, במפגש בין נחל הקישון, מסוף הכימיקלים ונמל הדלק החדש להעמיק את הנמל, שזו פעולה שצריך לעשות בשגרה, ולזרוק את החול המזוהם לתופי התושבים.

"כל זה נעשה באישור המשרד להגנת הסביבה, אישור שהוא בבחינת הכרזה רשמית על מדינת ישראל כמדינת עולם שלישי".

חוף קרית חיים ב-2012 (צילום: שירלי מנדלוביץ, מרכז להב"ה קרית מוצקין)
חוף קרית חיים ב-2012 (צילום: שירלי מנדלוביץ, מרכז להב"ה קרית מוצקין)

לעומת זאת, פרופ' דב צביאלי פחות מתרגש מהמקור העיקרי של החול שהוטל אל החוף. מבחינתו, השאלה האסתטית היא בעיניי המתבונן והעניין הבטיחותי הוא באחריות משרד הבריאות.

"יש חול שנחפר בתוך נמל המפרץ ומוטל בקשת מול מסוף המכלים ובשבועיים האחרונים לוקחים גם חול מחוץ לנמל הצבאי של חיל הים. החול שמגיע משם הוא מדהים", אומר צביאלי, שמכהן כראש הפקולטה למדעי הים אך גם משמש יועץ בשכר של המשרד להגנת הסביבה.

עם זאת, צביאלי מדגיש שאינו מייצג את המשרד ומדבר על הנושא רק בכובעו האקדמי. "אני התנגדתי לשים את החול מנמל המפרץ ישירות בחוף הרחצה. החול מהקישון מכיל יותר חרסית. חול מחפירה יוצא שחור ואורגני, זה נורא מטעה, אתה רואה את השחור ונהיה לך רע. ברגע שזורקים אותו מול חוות המכלים הוא עובר סינון טבעי לפני ההגעה לחוף.

פרופ' דב צביאלי (צילום: מכללת רופין)
פרופ' דב צביאלי (צילום: מכללת רופין)

"אני לא יודע לומר אם זה בריא או לא לשבת שם בחוף, אבל אני יודע שהחול הזה הוא חלק מהסביבה הימית. אפשר לאהוב אותו יותר או פחות, ברור שזה לא החול שיש לך בפלמחים, זה חול יותר בוצי וכהה כי ככה זה מוצא הקישון מאז ומעולם. מבחינה פיזית, אני לא רואה בעיה לגבי השאלה הנופית, זה כמו שיש כאלה שאוהב קפה עם יותר או פחות קצף".

ויש כאלה ששותים קפה שחור בוץ, אבל לא אוהבים סתם בוץ.
"אני לא הייתי רוצה ללכת לחוף עם חול שחור, ולכן המלצתי שאם רוצים להשתמש בו אל תשימו אותו ישר על החוף אלא מול חוות המכלים ככה שהזרמים והגלים ינקו אותו את החומרים הבוציים שיעופו למים עמוקים והתכונה הטובה של החול תגיע לחוף הרעב הזה, שכל החול הלך שם.

"גריעת החול התחילה כבר בסערת גלים קיצונית שהייתה ב-2010 ופירקה את הכול ועוד אחת ב-2015. מאז החוף לא משתקם ולנמל יש חלק גדול בזה. יש גם שטויות של עיריית חיפה. הם בנו קירות וסוכות מציל עם בטון, כל מיני דברים קרוב לקו המים והגלים פוגעים בזה, לוקחים את החול אחורה".

ואחרי הכול, הוא לא רואה הרבה טעם בהטלת החול, בלי קשר לטיבו. "מה שזורקים עכשיו זה כסף קטן, הבעיה היא שאין מקור חול זמין שיפצה על מה שקרה. בעומק הים החול בוצי ולא מתאים לחוף. אפשר להביא חול מהנגב שהוא בליגה אחרת ,אבל זה עולה הרבה כסף. בטווח הרחוק לא יעזור לזרוק חול, כדי לסדר את חופי הקריות צריך מערכת הגנה של שוברים כמו בתל אביב".

חוף קריית חיים אחרי סיום העבודות (צילום: עיריית חיפה)
חוף קריית חיים אחרי סיום העבודות (צילום: עיריית חיפה)

מהמשרד להגנת הסביבה נמסר בתגובה: "הזנת החול עדיין לא הסתיימה. סוכם עם חברת נמלי ישראל שניתן יהיה להזין חול שמקורו בשטח המיועד להקמת מזח דלק בנמל המפרץ ורציף הכימיקלים בנמל חיפה. החול הוטל לאחר שערכנו בדיקות זיהום.  חברת נמלי ישראל פועלת על פי הסיכום, והמשרד מפקח על כך".

מרשות הטבע והגנים נמסר בתגובה: "בתקופת הקיץ רואים עלייה בכמות הדיווחים על צבי ים מתים. אנחנו מעריכים שהכמות הגדולה של צבים מתים קשורה בכך שאנו נמצאים בעונת הרבייה, שבה הצבים מתקרבים לחוף בכדי להזדווג ולהטיל והם יותר חשופים למפגעים מהרגיל. צב שנראה שלם, אך הוא מת, עשוי היה להיפגע מטביעה, פיצוצי הדף, דלקת ריאות ועוד (פגיעות פנימיות). ברוב הנתיחות לאחר המוות שבוצעו בעבר לא ניתן היה לדעת בבירור מהי סיבת המוות.

לרוב אין ממצאים חד משמעיים לסיבת המוות. שינוע הצב, נתיחה, פינוי גופות והבדיקות הנדרשות יכולות לעלות הרבה כסף. לבדיקה מקיפה לאיתור גורם המוות, נדרש סכום של כ~10,000 שח לצב. אנו מעדיפים להשקיע את התקציב בהצלת חיים ושימור האוכלוסייה".

עוד 2,165 מילים
סגירה