ביום ראשון בערב, נפתלי בנט הודיע כי הוא קיבל סוף סוף החלטה. ממשלת ימין איננה אפשרית, הוא אמר לאזרחי ישראל בשידור חי בפריים טיים מהכנסת, אז הוא יצטרף לממשלה עם יאיר לפיד, שתורכב משמונה סיעות המשתרעות על פני כל הקשת הפוליטית, מהשמאל העמוק ועד הימין העמוק – ממשלת "שינוי".

התגובות היו צפויות, ועזות כצפוי.

ההכרזה גררה שמחה נרגשת מהשמאל, בכלל זאת ציוצים בטוויטר נגד בנימין נתניהו מצד מרצ ושלום עכשיו; וביקורת מרה מהימין, בכלל זאת קריאות "בוגד" נגד בנט ושותפתו איילת שקד מצד אנשי תקשורת ופוליטיקאים ימנים. נתניהו עצמו כינה את ממשלת בנט-לפיד המתהווה "לא דמוקרטית" והשווה אותה לשלטונו הרודני של בשאר אל-אסד בסוריה.

שום פוליטיקאי לא מפיק כל כך הרבה רגשות מאזרחי ישראל כמו נתניהו, לכן רק הגיוני שצעד כה גדול אל עבר סיום שלטונו הארוך לא יעבור בשקט.

ובכל זאת, למרות כל ההתרגשות, או הייאוש, עדיין מוקדם לחגוג, או להחמיץ פנים.

בשעה שבנט ולפיד מנסים לסגור את ההסכמים הקואליציוניים שיעניקו צורה להצהרת הכוונות שלהם, הבעיה הלא פשוטה של בנייתה וייצובה של אותה קואליציה מסורבלת עדיין ניצבת לפניהם.

נפתלי בנט ויאיר לפיד ב-2014 (צילום: יוסי זליגר/פלאש90)

קואליציה שכזו לא הייתה מוקמת בשום הקשר פוליטי אחר. שום דבר אינו מאחד בין ימינה המשתייכת לימין העמוק ובין מרצ הפרוגרסיבית, שום דבר לא היה יכול להביא את הליכודניק הנצי גדעון סער לפעול למען מטרה משותפת עם מנסור עבאס מהתנועה האסלאמית, לבד מרצונם של חלקים נרחבים מציבור הבוחרים הישראלי ומהמערכת הפוליטית לחזות בקץ שלטונו הארוך של בנימין נתניהו.

אולם גם עם שמונה סיעות – המספר הגבוה ביותר שידעה קואליציית שלטון ישראלית – עדיין יהיה לה רק רוב מזערי בכנסת. האם קואליציה בת 61 מנדטים, שחוצה מחלוקות פוליטיות אדירות שכאלה, תוכל לשרוד הצבעת אי אמון, להעביר תקציב, לפתח מדיניות חוץ ברורה או לנהל מלחמה?

האם די ברצון לסלק את נתניהו כדי להחזיק אותה שלמה?

האם קואליציה בת 61 מנדטים, שחוצה מחלוקות פוליטיות אדירות שכאלה, תוכל לשרוד הצבעת אי אמון, להעביר תקציב, לפתח מדיניות חוץ ברורה או לנהל מלחמה?

נטרול שדה המוקשים הרע"מי-ימני

לפיד ובנט, כמובן, שואלים את עצמם את אותה שאלה. בעודם ממשיכים במאמציהם לבנות את הקואליציה החדשה שלהם, הם מסתמכים על שתי הנחות בסיסיות שיעצבו את הממשלה הנכנסת.

הראשונה שבהן: שמפלגת רע"ם האסלאמיסטית תשב בנוחות יחסית בקואליציה שעלולה למצוא את עצמה מתמודדת עם סבב לחימה נוסף בעזה, עם מתחים נוספים בירושלים ובכלל זאת בהר הבית, וכן עם לחץ מהאגף הימני של הקואליציה למדיניות פרו-התנחלותית ביו"ש.

יושב ראש יש עתיד, יאיר לפיד, ויושב ראש רע"ם, מנסור עבאס, בכנסת, 19 באפריל 2021 (צילום: יש עתיד)

אל תניחו לכהונתו של בנט כראש הממשלה הראשון ברוטציה לשטות בכם; לפיד הוא זה שיוביל את הקואליציה החדשה, ומי שהפעיל בשקט את השפעתו וניהל משא ומתן להקמתה בשעה שתשומת הלב של הימין הייתה ממוקדת בבנט. מעשיו של לפיד, ולא הרטוריקה של בנט, הם אלה שעל בסיסם ניתן להתחיל לשרטט את צורתה ואופייה של הממשלה החדשה.

מבט מקרוב על הדרך שבה החל לפיד לחלק את תיקי הממשלה מגלה מאמץ זהיר לנטרל ויכוחים אפשריים בין הקואליציה לרע"ם מבעוד מועד. משרדי הממשלה שעלולים ליצור חיכוך בציר רע"ם-ימין נמסרו למרכז-שמאל – תיק הביטחון נותר בידיו של בני גנץ, ותיק ביטחון הפנים הופקד בידי מפלגת העבודה – ככל הנראה עבור עמר בר-לב.

כאן נכנסים החרדים

עכשיו מגיעה ההנחה השנייה, שלפי שעה אין מצהירים עליה בגלוי כדי שלא לטרפד את המגעים הקואליציוניים עם רע"ם, ישראל ביתנו ואחרים. וזו היא: לאחר שתוקם הקואליציה, המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה יתחננו להצטרף אליה.

המפלגות החרדיות התעקשו זה זמן רב כי לא ינטשו את נתניהו, וכי נוכחותם של לפיד ושל ליברמן האנטי-חרדי (שבקמפיין הבחירות שלו הבטיח לסלק את המפלגות החרדיות מהשלטון) תהפוך את הקואליציה החדשה לסביבה רעילה עבורם.

הקמפיין של ישראל ביתנו במהלך הבחירות לכנסת ה-24, המבטיח "ממשלה בלי חרדים", מרץ 2021 (צילום: מרים אלסטר/פלאש90)

אולם הממשלה החדשה זקוקה למפלגות החרדיות, והמפלגות החרדיות זקוקות להישאר בשלטון. 16 המנדטים שלהן יכולים לפתור כמה בעיות גדולות מאוד עבור לפיד, שלא יצטרך עוד לדאוג להגעתו של כל אחד ואחד מחברי הכנסת לכל הצבעה והצבעה כדי לשרוד. ניתן יהיה לוותר על רע"ם, או על ישראל ביתנו, מרצ או כחול לבן, אם חבריהן יתגלו כבלתי מהימנים.

עבור החרדים, הצורך אינו פחות אנוש. המוסדות שלהם נסמכים כמעט לחלוטין על נדיבותה של המדינה כדי לשרוד. הם אינם יכולים להרשות לעצמם להתרחק מהמוסדות שקובעות איך מחולק תקציב המדינה, ולו לזמן קצר.

עבור החרדים, הצורך אינו פחות אנוש. המוסדות שלהם נסמכים על נדיבותה של המדינה כדי לשרוד. הם אינם יכולים להרשות לעצמם להתרחק מהמוסדות שקובעות איך מחולק תקציב המדינה, ולו לזמן קצר

בנט דיבר שוב ושוב על אתוס ה"אחדות" של הממשלה החדשה. "זאת ממשלה שהיא לא תהיה נגד אף מגזר ואף קבוצה. היא לא תתעמר באף אחד", אמר בנאומו ביום ראשון. בחלקו, זהו ניסיון לענות לביקורת מימין שהוא הולך ל"ממשלת שמאל", אך לא רק. זהו בעיקר איתות להנהגה החרדית שהוא רוצה את החרדים כחלק מהממשלה החדשה.

לפיד, מצדו, להוט לא פחות מבנט לצרף לקואליציה החדשה את המפלגות החרדיות. ואם הוא לא להוט עכשיו, סביר להניח שכמה שבועות או חודשים של ניהול קואליציה שכזו עם 61 ח"כים בלבד כבר תביא אותו לאותה מסקנה. אבל הוא מעדיף גישה שונה בתכלית להשגת המטרה.

ח"כ ישראל אייכלר: מינוי אביגדור ליברמן לשר האוצר זו הכרזת מלחמה נגד מיליון אזרחים חרדים #קלמןליברמן

— אסף ליברמן (@asaf_lib) June 1, 2021

בהסכם הקואליציוני הראשון שחתם, לפיד מסר לידי אביגדור ליברמן, שנוא נפשן של הסיעות החרדיות, כל תפקיד ממשלתי החיוני לציבור החרדי. ליברמן יהיה שר האוצר, מפלגתו תשב בראש ועדת הכספים של הכנסת, ואחד המינויים שלו יעמוד בראש המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל – צינור מרכזי להעברת כספי ממשלה למועצות מקומיות, אשר שירת את ש"ס בבניית בסיס התמיכה שלה בשנים האחרונות.

זו תהיה הפעם הראשונה מזה שני עשורים לפחות שאותה מפלגה תחזיק הן במשרד האוצר והן בראשות ועדת הכספים המפקחת על האוצר.

פירוש הדבר שאויבן הגדול של המפלגות החרדיות – האיש שהבטיח לשלוח "על מריצה" את הפוליטיקאים החרדים "למזבלה טובה" – ישלוט בכל הנתיבים האסטרטגיים של תקציב המדינה, שהציבור החרדי כה זקוק לו. ברצותו, ליברמן יוכל לייבש את המימון למוסדות ולארגוני הצדקה החרדיים בקלות ובאופן מקיף.

פירוש הדבר שאויבן הגדול של המפלגות החרדיות – האיש שהבטיח לשלוח "על מריצה" את הפוליטיקאים החרדים "למזבלה טובה" – ישלוט בכל הנתיבים האסטרטגיים של תקציב המדינה, שהציבור החרדי כה זקוק לו

לפיד אינו מתכוון להתחנן לתמיכת החרדים. על מנת שתהיה להם תקווה כלשהי לשמר את המימון הממשלתי של מוסדותיהם ואורח חייהם, המפלגות החרדיות הן אלה שיצטרכו לבוא אל שולחן המשא ומתן כדי להשיג שליטה בתקציבים שהם זקוקים להם.

אריה דרעי, אביגדור ליברמן ויאיר לפיד בהשבעת הכנסת ה-24, 6 באפריל 2021 (צילום: Marc Israel Sellem/POOL)

מה אם זה לא יעבוד?

אולם מה אם ההנחות האלה יתבררו כשגויות? מה אם רע"ם, ימינה ותקווה חדשה לא יוכלו לשמר את הדטאנט שהקואליציה החדשה תזדקק לו כדי לעמוד על רגליה? מה אם, במקום לרוץ להסכם שיעניק יציבות למפלגת לפיד-בנט, המפלגות החרדיות יגיעו למסקנה שכל המבנה המפואר הזה צפוי לקרוס תחת משקלן של הסתירות הפנימיות שבו ויעדיפו להמשיך לדבוק בגוש שבהנהגת נתניהו?

למעשה, מה אם הפוליטיקאים החרדים דווקא רוצים לשבת כמה חודשים באופוזיציה?

בבחירות האחרונות, המפלגות החרדיות צפו בייאוש כשכמה ממצביעיהן המסורתיים נטשו אותן לטובת רשימת הציונות הדתית או הליכוד. אולי זה לא דבר נורא כל כך, הן עשויות לחשוב, להניח לציבור הבוחרים שלהן לבלות קצת זמן בשממה הפוליטית והתקציבית כתזכורת כואבת, אך בסופו של דבר בריאה, לכך שהפוליטיקאים שלו אינם ניתנים להחלפה.

לא מדובר בהשערה. אתר החדשות "בחדרי חרדים" ציטט ביום ראשון חברי כנסת עלומי שם שאמרו את הדברים האלה ממש.

"אולי נשב באופוזיציה בלי תקציבים ובלי אפשרות לסייע [לציבור הבוחרים שלנו], אבל סוף סוף הציבור החרדי הממורמר יבינו כמה הח"כים החרדים עובדים למענם", צוטט אחד מחברי הכנסת החרדים.

"אולי נשב באופוזיציה בלי תקציבים ובלי אפשרות לסייע [לציבור הבוחרים שלנו], אבל סוף סוף הציבור החרדי הממורמר יבינו כמה הח"כים החרדים עובדים למענם", צוטט אחד מחברי הכנסת החרדים

"בחצי שנה של ממשלה ללא חרדים, הציבור הממורמר יבין את המשמעות להצביע דווקא לציבור החרדי, ולא לחפש מפלגת אחרת כדוגמת ימינה או סמוטריץ', שלא באמת דואגים לחרדים – וכולם יחזרו הביתה", אמר אחר.

ח"כ ינון אזולאי מש"ס חושש אצל @razibarcay ו-@RinoZror מהממשלה המתגבשת: "כולם נמצאים בפנים, גם דתיים לאומיים, השמאל והמגזר הערבי – אבל החרדים לא. יש להם זכות פוליטית להקים ממשלה, אבל אין להם זכות לקחת את הילד החרדי ולהשאיר אותו רעב"
(צילום: פלאש90) pic.twitter.com/t7DbPneHFA

— גלצ (@GLZRadio) June 1, 2021

אם וכאשר תושבע לבסוף ממשלת בנט-לפיד, היא תהיה אולי הממשלה השברירית ביותר בתולדות המדינה. מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, ניגודי אינטרסים דמוגרפיים ופוליטיים עוברים כמו סדקים גיאולוגיים בקואליציה המתנגדת לנתניהו. לפחות בהתחלה, היא תהיה צרה מכדי לשרוד אפילו מרד של חבר כנסת בודד.

מחלוקות אידיאולוגיות עמוקות, ניגודי אינטרסים דמוגרפיים ופוליטיים עוברים כמו סדקים גיאולוגיים בקואליציה המתנגדת לנתניהו. לפחות בהתחלה, היא תהיה צרה מכדי לשרוד אפילו מרד של ח"כ בודד

כדי שתהיה לה תקווה כלשהי לשרוד, הממשלה החדשה תצטרך תחילה להוכיח את חוסנה. היא תצטרך לשכנע את המפלגות החרדיות שהיא עומדת להישאר כאן לזמן מה – ובאופן פרדוקסלי, היא תצטרך לעשות זאת מהר.

לפיד ובנט לוקחים הימור עם הקואליציה החדשה שלהם, אבל לא בהכרח בלתי מחושב. יש להם סיבה טובה להאמין כי ניהול זהיר של הקואליציה, וניווט זהיר במיוחד דרך המתחים בין ימין לשמאל בשבועות הראשונים אשר ישכנע את החרדים שהם לא הולכים לשום מקום, יסלול את הדרך לקואליציה יציבה וארוכת טווח.

הצעדים הראשונים שלהם בדרך למטרה הזאת מרמזים כי הם מבינים את האתגר.