נו, אז מה אתה אומר? יאיר לפיד הכריז "עלה בידי". מרגש לא?

תסלח לי, אבל אני לא מצטרף לחוגגים. מה בדיוק "עלה בידו"? אנחנו הרי למודי אירועים פוליטיים שהתחילו כהיסטוריה ונגמרו כנפיחה ריחנית. ובסוף כל דרמה פוליטית שאתם עושים בעברית, יושב ח"כ אלמוני שלא שמענו עליו קודם שהורס את המסיבה ואז נעלם אל השכחה.

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

חשבתי שתגיד "ערבי עם נרגילה".

הפעם באמת יושב שם גם ערבי עם נרגילה.

אז אני מבין שלא נראה אותך רוקד בלי חולצה במזרקה בכיכר רבין כשתושבע הממשלה החדשה.

תזכיר לכל מי שמתכוון לקפוץ למזרקה בכיכר: אין בה מים. ואם היו בה מים, הם היו נגועים בבילהרציה ובטפילי מעיים אחרים. מה שאנחנו רואים השבוע זה לא שחר של יום חדש. מקסימום ערב של בלגאן ישן.

גם אם אני יוצא מגדרי, אני לא רואה איך הממשלה השברירית הזו – שהורכבה בקושי רב ממקלות של ארטיקים של ד"ר לק שהודבקו בחתיכות של בקלאווה מאום אל פחם ונקשרו בחוטים שנפרמו מכיפה סרוגה ישנה מגוש עציון – תצליח להחזיק מעמד יותר מכמה חודשים. פוווו אחד – והיא נפוצה לכל רוח כמו זרעים של סביון באביב. זו ממשלה שתתקשה לעמוד במשברון הכי קטן, והמשברים יגיעו.

למה אתה תמיד חייב לבאס? תן לשמוח, לפחות השבוע. זו אולי ממשלה שברירית כמו שאמרת, אבל היא לפחות תעשה דבר אחד עצום: היא תוציא מחיינו את נתניהו וחבורת השפוטים העילגים שלו.

לאט לך, ידידי, כמו שאומרים היום. אתה אולי יכול להוציא את ביבי מבלפור – ולשמח לרגע את כל האמיר השכלים התמימים ותומכיהם בתקשורת, כולל זאתי, איך קוראים לה, החברה שלך עם המגפיים האדומים, שיש לה מקף במקום לא הגיוני בשם – אבל הביביזם לא יתפוגג כל כך מהר. ראית את כל הבדיחות שרצות ברשת, על שרה נתניהו שמכריזה "אלה בידי" ומנסור עבאס שהכריז "אללה בידי"?

כן. מצחיק.

ממש לא מצחיק. כי האלה באמת כאן, והזיק בעיניים של מי שמחזיק אותה עדיין מפחיד. וגם אללה לא הולך לשום מקום. והוא קשור רגשית לאל אקצא. זה לא שהלכנו לישון ברביעי בלילה בישראל והתעוררנו בבוקר חמישי בסקנדינביה. אנחנו עדיין במזרח התיכון.

מה שיכול להשתבש ישתבש, וישתבשו גם דברים שנראים בלתי ניתנים לשיבוש. מי שהכריז "עלה בידי" עוד יפגוש גם את האלה וגם את אללה במורד הדרך, ואני לא מציע לאף אחד להמר מראש על תוצאות המפגש הזה.

אחרי 12 שנים של טפטוף רעל וזריעת חרדה אני מרשה לעצמי לשמוח לפחות על זה שמכונת הספינים והתעמולה הבלפוריסטית תשתתק קצת.

עכשיו כבר ממש הצחקת אותי. לא רק שהיא לא תשתתק, היא תעלה הילוך. אתה זוכר מה דורון רוזנבלום כתב ב"הארץ" אחרי שנתניהו הובס על ידי ברק בבחירות של 99'?

תזכיר לי.

הוא כתב: "מה היה הדבר הזה שנמשך שלוש שנים? מי היה הטיפוס הזר והמוזר הזה, שצץ והרס את חיינו הישראליים, הגיר לתוכם את רעליו, הרס ככל שיכול היה, ונעלם פתאום כלעומת שבא? נתניהו, שהשווה עצמו לצ'רצ'יל, סיים את דרכו כאפיזודה משונה וכהחמצה משוועת, כהערת שוליים בספרי ההיסטוריה שלנו: באתי, הרסתי, הלכתי".

נו, אתה מבין למה הישראלים לא מאמינים לתקשורת השמאלנית? כי לעיתונאים השמאלנים אין באמת מושג. בוחן המציאות שלהם פגום.

תיאור האישיות של נתניהו דווקא נשמע לי מדויק למדי. חוץ מהפרט הקטן שהוא לא נעלם כלעומת שבא. אבל למה אתה נטפל למאמר מלפני 22 שנה? ומה הקשר ל"תקשורת שמאלנית"? בוא נבדוק את התחזיות של יקיר הימין עמית סגל מהחודשים והשבועות האחרונים.

קדימה. רק תדייק בעובדות, שלא תחטוף תביעת השתקה שתאלץ אותך למכור את הבית ההיפסטרי שלך בתל אביב ולעבור לגור בקרוון בשומרון.

ב-23 במרץ עמית סגל כתב "אניח את זה כאן: לא תקום ממשלת מרצ-עבודה-לפיד-ליברמן וגנץ בראשות נפתלי בנט". והוא הפיץ תחזיות כאלה שוב ושוב ושוב, מהבוקר ועד הלילה, בכל עיתון, אתר, רשת חברתית, ערוץ טלגרם ואולפן מרכזי. אני מתפלא שהוא לא התחיל לגדל יוני דואר.

רק לפני שבועיים, ב-13 במאי, הוא כתב, "ושוב, על אף הגידופים והקללות, הריגת השליח וההכפשות – התברר שאכן אין ממשלת שינוי. זו לא משאלת לב ולא הינדוס תודעה – זו המציאות. או בחירות, או נתניהו".

מה אתה מנסה לטעון?

שכשמזהירים אותי "זו לא משאלת לב ולא הינדוס תודעה" יש סיכוי לא רע שאלה דווקא כן משאלות לב והינדוס תודעה.

וכשמתנגדי הכיבוש משלבים ידיים עם מנהיגי המתנחלים, ופעילים להט"בים פרוגרסיבים ממרצ מתאהבים בהומופובים שמרנים של רע"ם, זה לא הינדוס תודעה?

זו יצירתיות פוליטית. זמנים קשים מצדיקים מהלכים נועזים.

נועזים עד כדי כך שלוחמים בשחיתות יתלהבו מממשלה שליברמן הוא שר האוצר שלה?

מה הבעיה עם ליברמן? הוא לא הורשע בדבר.

ברור. למי מאיתנו לא צצו מיליוני דולרים בחשבונות מסתוריים של הילדה והנהג.

מה אפשר לעשות? פוליטיקה זו אומנות האפשר, גם כשמה שאפשרי לא תמיד אידיאלי.

כולל ראש ממשלה שעומד בראש מפלגה של שישה מנדטים?

כן. זו השיטה הפרלמנטרית שלנו. החוק מאפשר את זה.

אה… אבל החוק גם מאפשר כהונה של ראש ממשלה שהוגשו נגדו כתבי אישום ולזה דווקא התנגדת בתוקף בטענה שאסור להסתמך רק על החוק היבש, וחייבים להפעיל גם שיקול דעת ושיקולים מוסריים.

נכון. ואני רוצה להזכיר לך שראש הממשלה הזה, עם כתבי האישום שלו, הציע בעצמו את ראשות הממשלה ברוטציה לנפתלי בנט וגדעון סער, וזה אחרי שהוא הקים ממשלה עם רוטציה ולא קיים אותה ואז הודיע שיתנגד בכל תוקף לעוד ממשלה עם רוטציה.

הוא הבטיח, אבל אנחנו יודעים שלא הייתה לו שום כוונה לקיים. זה משהו אחר.

תגיד, עם כל המרירות והחשדנות שלך, אתה לפחות שמח על הבחירה בבוז'י הרצוג לנשיאות?

האמת? ממש לא אכפת לי. אין לי ציפיות גדולות ממוסד הנשיאות ואין לי אפילו ציפיות קטנות מבוז'י הרצוג. אני מודה שלא היה נעים לראות איך מרחו את מרים פרץ התמימה ובסוף השפילו אותה והטיסו אותה הביתה.

איך אתה מסביר את מה שקרה?

זה בדיוק מה שביבי רצה מלכתחילה.

לא הבנתי.

נראה לך שאם ביבי לא היה רוצה שאלה יהיו תוצאות הבחירות לנשיאות, בוז'י היה זוכה בתמיכה פנטסטית של 87 חברי כנסת? הרי אפילו חיים ויצמן, שמעון פרס, יצחק נבון ואבא של בוז'י, שרצו לכהונה שנייה בלי שאף אחד התמודד מולם, קיבלו פחות קולות. זה אומר שמרים פרץ איימה על הרצוג פחות מאוויר.

רק הליכוד וש"ס זה 39 קולות, ומרים פרץ קיבלה 26 קולות. לא רק שזה קובר סופית את התיאוריה המופרכת על ישראל השנייה נגד ישראל הראשונה, זה גם מוכיח לכל מי שעוד לא הבין את זה – שביבי עומד מאחורי הבחירה של הרצוג.

למה לביבי לתמוך ככה בבוז'י? בגלל החנינה?

בגלל השושלת.

תסביר.

גם כשהוא חוטף מכל הכיוונים, ביבי ממשיך לתכנן חמישה צעדים קדימה. שלא לומר חמישים צעדים קדימה. הוא בונה עכשיו את התקדים ההיסטורי ומתחיל להרגיל את הציבור למציאות שבה בנים ממשיכים נכנסים לנעליים הענקיות של אבא.

הנה יאיר לפיד מנהיג מפלגת מרכז ומתקן את הטעויות של אבא שלו, ובוז'י הרצוג נהיה נשיא כמו אבא שלו ואפילו כינה את בית הנשיא "נחלת אבותיי". כשתשמע יום אחד את הקריאה "שמי הוא יאיר נתניהו, השפלתם את אבא שלי, תתכוננו למות מבושה", תזכור מי הזהיר אותך ראשון.

אל תלחיץ סתם. אתה באמת מאמין שזה תסריט סביר?

אני באמת מאמין שכל זמן ששיחה כמו זו שניהלנו כאן יכולה בכלל להתקיים בישראל, כל זמן שאין אמת ושקר אלא רק פוזיציות ואין קשר בין מילים למעשים ובין השקפת עולם לביטוי הפוליטי שלה – התסריט הסביר היחיד הוא שימשיכו לקרות לנו עוד ועוד דברים בלתי סבירים בעליל.