הפגנת תושבי זיאדנה בדרישה להחזיר את הפנייה שמאלה לרהט (צילום: פורום דו-קיום בנגב)
פורום דו-קיום בנגב

לפני חצי שנה הוחלט לבטל פנייה שמאלה שחיברה בין פזורת זיאדנה לרהט ● כתוצאה מכך, הנסיעה התארכה מחמש דקות ל-40 ● כ-470 ילדים פספסו כארבעה חודשי לימודים כי לא הורשו להיכנס לכיתה באיחור ● עו"ד המייצג את התושבים: "תכננו כביש כאילו אין אנשים" ● נתיבי ישראל: "בעתיד תהיה גישה ישירה מהכפר לבית הספר"

שדרוג כביש בדרום ממרר את החיים של אלפי תושבים בכפר הלא מוכר זיאדנה שמצפון לרהט. עד לפני חצי שנה ילדי היישוב הגיעו לבתי הספר ברהט במהלך של כ-5 דקות נסיעה. אלא שבאותו זמן החלו עבודות לשדרוג הכביש הראשי, 264, שמחבר בין רהט לצומת בית קמה.

יחד עם שדרוג הכביש לדו מסלולי עם הפרדה קשיחה, הוחלט לבטל את הפנייה שמאלה מזיאדנה לכיוון רהט. התוצאה היא שילדי הכפר הזה נאלצים לפנות ימינה לצומת בית קמה, לבצע פניית פרסה ולחזור לכיוון רהט. בשעות הבוקר העמוסות הנסיעה הזו יכולה לקחת כ-40 דקות.

כך קרה שתלמידים מהכפר איחרו לבית הספר, ובשלב מסוים הפסיקו להגיע כי צוותי החינוך אסרו עליהם להיכנס בחצי שעה איחור. 471 ילדים פספסו כ-4 חודשי לימודים. גם המבוגרים מהכפר נאלצים לנסוע זמן ממושך כדי להגיע לעבודה או לשירותים חיוניים כמו קופת חולים ברהט.

"ב-2021 מנסים להכריח אותנו לחזור לימים קדומים של הליכה רגלית בוואדיות לבית הספר", אומר תושב הכפר אדהאם זיאדנה, (32). "הם משפרים את כביש 264 ותוך כדי זה מנסים להיות טובים יותר על חשבון אחרים? למה שלא יסדירו לנו פנייה חוקית שמאלה עם רמזור כמו שצריך? עשרות שנים השתמשנו בכביש הזה אז למה מונעים מאיתנו את הפנייה החוקית הזו עכשיו?" הוא תוהה.

"ב-2021 מנסים להכריח אותנו לחזור לימים קדומים של הליכה רגלית בוואדיות לבית הספר. הם משפרים את כביש 264 ותוך כדי זה מנסים להיות טובים יותר על חשבון אחרים?"

בסיום עבודות השדרוג, צומת בית קמה יהפוך מככר לרמזור. זיאדנה חושב שאז הבעיה תהיה חמורה יותר. "איך רוצים שאוטובוס של 12 מטר יפנה ימינה לבית קמה ויעשה פרסה ברמזור? ברוב הצמתים אין פרסה, אז איך אוטובוס יעשה את זה? המתכננים נפלו בפרטים הקטנים ולא מודעים אליהם. הם זרקו את ההצעות האלה בלי לחשוב".

בתשובה לשאלה מדוע בעצם הילדים פספסו את הלימודים, הוא אומר כך: "האוטובוס יצא ונתקע בפקק שבבוקר מגיע מהיישוב שלנו עד בית קמה. אז במקום להגיע ברבע לשמונה הם הגיעו בשמונה וחצי. מנהלי בתי הספר התלוננו על האיחורים ובאופן חוקי תלמיד שמאחר באופן כרוני לא נכנס. במקום שהנסיעה תיקח כמה דקות זרקו אותם למסלול של חצי שעה עד ארבעים דקות בפקק".

זיאדנה טוען שנציג מהיישוב שוחח לפני אחד מסבבי הבחירות האחרונים עם שרת התחבורה מירי רגב, ובנוכחות מנכ"ל נתיבי ישראל קיבל ממנה הבטחה להחזיר את הפנייה שמאלה.

"אבל לפני בחירות הם הם היו מבטיחים גם בריכה ליד הבית אם תבקש". דוברי משרד התחבורה והשרה רגב לא הגיבו. נתיבי ישראל ציינו בתגובתם שבעתיד ייתכן שתהיה דרך גישה ישירה מהפזורה לצומת שובל-רהט, אך זיאדנה חושש שגם אם זה יקרה, הכוונה היא להתיר את הנסיעה בדרך עפר במקביל לכביש הראשי.

בימים האחרונים תושבים זיאדנה הפגינו בצומת המדוברת בדרישה להחזיר את הפנייה. ביום חמישי הקרוב אמורה להתקיים פגישה בנוכחות נציגי המשטרה, עיריית רהט ומוסדות התכנון, כדי לנסות למצוא פתרון לבעיה.

הפגנת תושבי זיאדנה בדרישה להחזיר את הפנייה שמאלה לרהט (צילום: פורום דו-קיום בנגב)
הפגנת תושבי זיאדנה בדרישה להחזיר את הפנייה שמאלה לרהט (צילום: פורום דו-קיום בנגב)

תושבי החלק הזה של פזורת זיאדנה מיוצגים על ידי עורך דין אלי בן זקן שטוען כי ביטול הפנייה מהווה פגיעה באורח חייהם. "האבסורד הוא שיש שם 5,000 תושבים ובתכנון הם לא קיימים. תכננו את הכביש כאילו אין אנשים במקום לתכנן בהתאם למה שיש בשטח, מבודדים ומרחיקים אותם מהכביש כך שהם יסעו לרהט בדרכים לא דרכים".

"האבסורד הוא שיש שם 5,000 תושבים ובתכנון הם לא קיימים. תכננו את הכביש כאילו אין אנשים במקום לתכנן בהתאם למה שיש בשטח, מבודדים ומרחיקים אותם"

לטענתו היעדר הפנייה הזו מפלה את אנשי זיאדנה ביחס לשכניהם. "ליד בית קמה יש בית ספר עדנים, שבו כמאה ילדים ומעט מאוד רכבים שמגיעים כדי להוריד ולאסוף אותם. להם יש פנייה ימינה ושמאלה בלי בעיה. למה? כי הם יהודים. אין הסבר אחר.

"שם יש בקושי עשרה רכבים שחונים במהלך היום ופה 5,000 תושבים שהרבה מהם מתפרנסים מחקלאות. אז כדי להניע כלים חקלאיים לצד השני של הכביש צריכים לנסוע לבית קמה ולעשות שם סיבוב פרסה. אנחנו דורשים ממשרד התחבורה להסדיר מעבר תת קרקעי, ככר או צומת שיאפשרו פנייה שמאלה".

בפורום דו קיום בנגב אומרים שהסיפור הזה מהווה "דוגמא נוספת לחוסר השוויון והתחשבות באזרחים שאינם יהודים בנגב המתבטא באמצעות מירמור חסר תועלת של מאות תושבי הכפר זיאדנה. הפיתרון אינו מרחיק לכת, בסך הכל לאפשר לתושבי זיאדנה לפנות שמאלה, אך במקום זאת, מתעלמים מקריאות רציונאליות לחלוטין כאילו אין כאן יישוב כלל וכלל".

מנהל רשות הבדואים, יאיר מעיין, מציין שלפזורה הזו יש שכונה בהליכי הסדרה והיא תפותח בשנה הבאה, לרבות הקמת בית ספר חדש. לטענתו, "בצד שקרוב לכביש יש רק 100 משפחות ולכן אין הצדקה לצומת מרומזר ולפנייה שמאלה. לעוד 300 משפחות שנמצא מזרחה משם, יש חיבור קרוב יותר למחלף דבירה. בתכנית של השכונה החדשה יש גם חיבור לרהט וזה יבוצע בעתיד".

מנתיבי ישראל נמסרה התגובה הבאה:

בימים אלה משרד התחבורה באמצעות חברת נתיבי ישראל מבצע בשטח פרויקט ענק בעלות של כ-380 מיליון שקלים לטובת למהפך בטיחותי ותנועתי של כביש 264, שבסופו יהפוך מכביש אדום ומסוכן לכביש מתקדם בסטנדרטים הבטיחותיים הגבוהים בעולם – לרבות הכפלתו לדו נתיבי והקמת מפרדה קשיחה בין הנתיבים.

הפרויקט שאורכו-15 קילומטרים, בין צומת בית קמה ועד צומת אשל הנשיא, יסדיר את אחד צירי התחבורה העיקריים וסואנים בדרום הארץ, בו נוסעים מידי יום וליל עשרות אלפי רכבים במהירויות גבוהות, לרבות משאיות ומובילי טנקים המגיעים אל ומבסיס 'משמר הנגב', בסיס התובלה הראשי של צה"ל בדרום.

במסגרת פרויקט זה, שתכליתו העיקרית הצלה ושמירה על חיי אדם, מוסדרים החיבורים הבלתי חוקיים לכביש זה. במקרה דנן, החברה מאפשרת יציאה משטח הפזורה אל-זיאדנה  אל הכביש הראשי בפניה ימינה חופשית, כאשר המבקשים לנסוע לכיוון ההפוך יוכלו לבצע פניית פרסה בצומת סמוך שמרחקו פחות מ-3 ק"מ.

הדרישה להותיר את הפניה שמאלה, לא רק שאינה חוקית ומהווה עבירה פלילית, אלא חמור מכך סכנה ממשית על חייהם של מאות תלמידות, תלמידי ואנשי הצוות שחיייהם יקרים מכל.

במקביל מקודם בימים אלה ע"י עיריית רהט פתרון נוסף, ע"י הסדרת חיבור באמצעות דרכים פנימיות מבית הספר והפזורה אל צומת 'שובל-רהט' אשר במסגרת הפרויקט חברת נתיבי ישראל תשדרג באמצעות הקמת רמזור ואמצעי בטיחות נוספים.

עוד 897 מילים
סגירה