לפני פחות משנה, בנובמבר 2020, הודיעה הרשות הפלסטינית כי היא מחזירה את התיאום הביטחוני עם ישראל. זה קרה אחרי כמעט חצי שנה של הורדת הילוך מצד הפלסטיניים בשל הצהרות ראש הממשלה בדבר סיפוח אפשרי של שטחים. ההצהרות הללו, כזכור, נעלמו מהשיח עם חתימת הסכמי אברהם.

לא אהבת מרדכי הייתה הסיבה להחלטת הרשות לחזור לתיאום, אלא שנאת המן, ובמקרה הזה האויב המשותף של שני הצדדים, חמאס.

התקרית היום לפנות בוקר בג'נין שהסתיימה במותם של שני קציני ביטחון פלסטינים, היא תקרית חריגה בכל קנה מידה. בישראל העבירו מסר מיידי לצד הפלסטיני כי מדובר באירוע שנבע מצירוף נסיבות, מבלי ששני הצדדים התכוונו אליו.

יעידו על כך דבריו של גורם ביטחוני בכיר הבוקר: "זו לא התוצאה שרצינו, אבל הפלסטינים פתחו באש על לוחמי הימ"מ והלוחמים היו בסכנת חיים ולכן הגיבו באש על פי הוראות הפתיחה באש".

גורם ביטחוני בכיר: "זו לא התוצאה שרצינו, אבל הפלסטינים פתחו באש על לוחמי הימ"מ והלוחמים היו בסכנת חיים ולכן הגיבו באש על פי הוראות הפתיחה באש"

סביר להניח שבשעת כתיבת שורות אלה, נמצאים שני הצדדים בחדר אחד, כדי להבין מה קרה הלילה בג'נין, ובעיקר כדי לוודא שמה שהיה הוא שיהיה, והתיאום ימשיך להיות הדוק ואפקטיבי.

אקס טריטוריה פלסטינית

כאן אולי המקום להבין את סביבת התקרית הלילה, העיר ג'נין.

מאז תחילתה של האינתיפאדה השנייה, ג'נין נחשבת לקיצונית מאד, כר פעולה פורה לחמאס, לג'יהאד האסלאמי וגם לגורמים קיצוניים בתנועת הפתח. הרשות הפלסטינית מתקשה מאד לפעול בעיר, ובמיוחד במחנה הפליטים שנמצא על הגבעות בצידה המערבי.

בית מפגע שנהרס על ידי צה"ל בג'נין, 6 בפברואר 2020 (צילום: Majdi Mohammed, AP)

האזור הזה, שהכניסה אליו נשלטת בתצפית רחבה, מתנהל כבר שני עשורים כאקס טריטוריה שכוחות הביטחון הפלסטיניים מודרים ממנו.

כמעט בכל פעם שהכוחות הפלסטיניים נכנסים למחנה הפליטים, זה מסתיים בחילופי אש ונסיגה של מנגנוני הביטחון. גורמי תנזים שולטים בחלקים גדולים של המחנה, ולא פעם משתפים פעולה עם פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי.

כמעט בכל פעם שהכוחות הפלסטיניים נכנסים למחנה הפליטים, זה מסתיים בחילופי אש ונסיגה. גורמי תנזים שולטים בחלקים גדולים של המחנה, ולא פעם משתפים פעולה עם פעילי חמאס וג'יהאד אסלאמי

נוסף על כך, פועלים בעיר גורמים פליליים שמחזיקים בלא מעט נשק ואף סוחרים בו. לא בכדי נבחרה הימ"מ לבצע את המעצר הזה: הנחת העבודה של צה"ל היא שבכל כניסה לעיר, האירוע יסתיים בחילופי אש.

לפחות על פי התחקיר הראשוני הלילה, מדובר בצירוף מקרים טראגי. המרדף והירי אחרי מכונית המבוקשים הסתיים ליד מתקן של המודיעין הפלסטיני בכניסה הצפונית של העיר.

השוטרים הפלסטינים שיצאו לאירוע, לא הבינו ככל הנראה שמדובר בכוח מסתערב ישראלי, ופתחו באש מתוך חשש כי מדובר בגורמים מקומיים שיורים לא פעם לעבר מתקנים של הרשות (אירוע שנחשב שכיח בג'נין).

כוח צה"ל בג'נין בינואר 2018 (צילום: AP Photo/Majdi Mohammed)

בדרך כלל פעילות מעצרים של ישראל לא מדווחת בזמן אמת לפלסטיניים, אלא רק דקות אחרי שהמעצר מתבצע. הלילה, סמיכות האירועים כנראה לא אפשרה זאת – וכשזה קרה, זה היה כבר מאוחר מדי.

בדרך כלל פעילות מעצרים של ישראל לא מדווחת בזמן אמת לפלסטיניים, אלא רק דקות אחרי שהמעצר מתבצע. הלילה, סמיכות האירועים כנראה לא אפשרה זאת – וכשזה קרה, זה היה כבר מאוחר מדי

ללא ספק, הימים הבאים יהיו מתוחים מעט בין גורמי הביטחון הישראליים לאלה של הפלסטיניים, ולו רק בשל המצב העדין שבו נמצאת בימים אלה הרשות הפלסטינית.

ראש הרשות מחמוד עבאס (אבו מאזן) ספג מכה קשה מחמאס בהקשר מסגד אל אקצא והמערכה ברצועת עזה, ועדיין לא נתן לרחוב הפלסטיני לצאת משליטה.

את השקט היחסי הזה אפשרה רק פעילות מנגנוני הביטחון הפלסטיניים. לכן, למרות התוצאות הקשות הלילה, רידוד פעילותם של החמאס והג'יהאד האסלאמי בגדה המערבית זה עדיין אינטרס משותף, ואפילו חיוני, של שני הצדדים