הרב אלי סדן התיישב מותש לראיון עם דנה וייס מחדשות ערוץ 2. עבורו, מייסד-שותף של המכינה הקדם צבאית "בני דוד", השנתיים האחרונות היו זרועות בסערות חדשותיות סביב מוסד זה, ה"בייבי" של הציבור הדתי לאומי, שסיפק לצה"ל אלפי קצינים חובשי כיפות.

ביוני 2016, תועד השותף של סדן בייסוד המכינה, יגאל לוינשטיין, כשהוא מכנה את אנשי הקהילה הלהט"בית "סוטים".

פחות מ-8 חודשים אחר כך, לוינשטיין שוב הגיע לכותרות לאחר שתועד כשהוא מסביר לקבוצה של טירונים שהשירות הצבאי "משגע" חיילות ושהן "לא יהיו יהודיות בתום השירות".

בפברואר האחרון, נחשף תיעוד של רב אחר מהמכינה, יוסף קלנר, נותן הרצאה לתלמידים על "קלות דעתן" של נשים ועל יכולתן הפחותה לרוחניות.

אבל מה שכנראה גרם לסדן להסכים להיכנס לעין הסערה ולהתראיין לטלוויזיה, היה שיעור שהוא עצמו העביר לתלמידי מכינת "בני דוד" ביישוב עלי שבגדה המערבית.

במהלך ההרצאה, הוא חזר ואמר שמי שמלמד נשים כבר מגיל צעיר להיות עצמאיות, "מסרס את הכוח הכי חשוב שיש להן – הכישרון והתבונה לבנות את הבית".

ייתכן שהדברים אינם בוטים כמו אלו שיצאו מפיהם של עמיתיו במכינה, אבל הכעס הציבורי שהם עוררו היה לא פחות לוהט, והשרה לשוויון חברתי גילה גמליאל (ליכוד) דרשה שסדן יזומן ל"שימוע משמעתי".

הראיון סיפק לסדן הזדמנות להבהיר מה עמדתה של המכינה בנושאים הבוערים שעמדו במרכז השיעורים של המכינה, שהפכו לוויראלים. אבל הראיון שכה רבים חיכו לו התפתח, במידה רבה, בדיוק כפי שניתן היה לצפות: הכתבת דרשה הסברים על הערות שהרב לא באמת חשב שהן בעייתיות.

"מי שמלמד נשים כבר מגיל צעיר להיות עצמאיות, מסרס את הכוח הכי חשוב שיש להן – הכישרון והתבונה לבנות את הבית"

מי שעדיין מחפש נקודת עניין בסערה התקשורתית האחרונה סביב "בני דוד" יכול לפנות למקורות אחרים. התגובות בתוך המחנה הדתי-לאומי כלפי האמירות הבעייתיות, שהיו רחוקות מאוד מאחידות מונוליטית, סיפקו חלון הצצה למגזר שהשפעתו על הציבור הישראלי גברה, לא מעט בגלל סדן ומכינתו. 

מהתבוננות פנימית לבחינה חיצונית

תומר פרסיקו, חוקר דת ורוחניות עכשווית במכון הרטמן בירושלים, סבור שניתוח התגובות מחייב הפרדה בין התגובות שבאו אחרי השיעורים של לוינשטיין וקלנר לבין אלו שהגיעו כתגובה לסדן.

לדברי פרסיקו, לוינשטיין וקלנר הציתו הרבה מאוד זעם בקרב המחנה הדתי-לאומי ואפילו אצל החרד"לים, הסקטור האולטרא-אורתודוכסי של המגזר הדתי-לאומי.

המכינה הקדם צבאית, הידועה יותר בכינוי "מכינת עלי", שנמצאת ביישוב עלי שבגדה המערבית, התנצלה פומבית כמה פעמים בעקבות ההערות של לוינשטיין וקלנר. בין השאר בטור שכתב סדן במרץ במקור ראשון, ושבו הדגיש לקוראים שההערות של הקולגות שלו אינן מייצגות את המוסד שלו, לא בתוכנן וגם לא בצורה שבה נאמרו.

לפני שההערות של סדן עצמו נחשפו, התקיים דיון מהותי במחנה הדתי-לאומי אותו הובילה תהילה פרידמן, יו"ר התנועה הדתית-לאומית, "נאמני תורה ועבודה". "אנשים היום הרבה יותר מוכנים לבקר את הרבנים המעורבים", היא מסבירה. אותה ביקורת באה לידי ביטוי לא רק במילים, אלא גם במעשים.

"מעל שליש ממשתתפי מצעד הגאווה בירושלים, שהתקיים רק שבוע אחרי ההערות של הרב לוינשטיין היו חובשי כיפה", אומר פרסיקו, שרואה בכך ביטוי לצורך של הציבור הדתי-לאומי לנער מעליו את ההתבטאויות של הרב.

החוקר מהרטמן מתייחס גם לירידה במספר התלמידים הפונים ללימודים במכינה וגם לצמצום בהיקף התרומות שקיבלה המכינה לאחר שהשיעורים של הרבנים לוינשטיין וקלנר הפכו ויראליים.

אבל השינוי לא איחר לבוא: "מיד לאחר ההקלטה של סדן, עלתה בקרב הציבור תחושה של רדיפה", אומר פרסיקו. גם פרידמן סבורה כך ומסבירה כי "אנשים פנו פנימה, והתחושה בקרב מובילי המכינה והמגזר הרחב הפכה לתחושת קרבנות".

במכינת עלי סירבו להגיב לפניית The Times of Israel ואפילו הנחו חלק מהמורים, התלמידים והבוגרים שלה שלא לשתף פעולה עם הכתבה. רב אחד, נתנאל אלישיב (42), מהצעירים במכינה, דווקא הסכים. "לא היה מקום להערותיהם של הרב קלנר והרב לוינשטיין אבל דבריו של הרב סדן הוצאו מהקשרם".

"ראש המכינה הגיב להרצאה שניתנה על ידי פרופסור מאוניברסיטת תל-אביב שבה הודגשה החשיבות של חינוך בנות מגיל צעיר להיות עצמאיות. זאת, כדי שהן בסופו של דבר ירגישו חופשיות להתחתן ולהתגרש כרצונן, בלי החשש להיות תלויות כלכלית בבני הזוג שלהן", אומר אלישיב.

בניסיון להבהיר את דבריו של סדן הוא ממשיך, "הוא הסביר בראיון לדנה וייס כי הוא מתנגד לאידאולוגיה כזו, שמאפשרת לבנות צעירות לחשוב שחיי משפחה הם שוליים". 

"לא חייבים להסכים עם ההנחה שלו, אבל זה בהחלט מייצג את האמונה של רבים מהמגזר שאותו הוא מוביל".

בהתייחס לתחושת הרדיפה שהתפתחה בציבור הדתי-לאומי בעקבות חשיפת דברים שאמר סדן ב-2014, אלישיב מציין כי "אנשים מנתחים שני משפטים שהוא אמר לפני ארבע שנים, אחרי שהם סיננו אלפי שעות של תוכן".

מכינת עלי מפרסמת כמעט את כל השיעורים של הרבנים שלה באתר המכינה ובכך מאפשרת לכלל הציבור לשמוע את השיעורים המועברים בכיתותיה במהלך השנים.

סדן ואלישיב קוננו על "מערכת שלמה" העוסקת ב"חשיפה" של ההקלטות האלו, אולם למעשה מדובר בעיקר באדם אחד: יאיר נהוראי. בשיחה עמו הוא אומר כי למרות היותו יועץ משפטי של ה"פורום החילוני", עמותה ששמה לה למטרה להיאבק בקיצוניות דתית, הוא פועל לבדו.

לדבריו, הוא חוקר אינספור הקלטות של שיעורים שמועברים במכינה ומדליף את התכנים הבעייתיים שהוא מוצא לגופי תקשורת שונים.

"כשמצאתי את השיעור של קלנר, הדברים לא נחשבו לרציניים כי אף אחד לא שמע עליו. החשיבות של קלנר נובעת רק מכך שהוא עובד בעלי", אומר נהוראי. "ואז מצאתי את לוינשטיין, והתגובה (מהמחנה הדתי-לאומי. י"מ) היתה: 'אה, כולם יודעים שהוא משוגע'. כשנחשפו הדברים של סדן, אנשים הבינו שהבעיה במכינה עמוקה הרבה יותר. הם נכנסו למגננה והגיבו בהתקפה על 'המערכת', שזה בעצם אני".

ייתכן שאם היה מדובר במוסד אחר שנתפס לעין הסערה התקשורתית, התגובות מצד הציבור הדתי-לאומי היו שונות. אבל אף מוסד אחר לא מסמל את ההשפעה הגוברת של מגזר זה כמו מכינת עלי. 

כאשר נוסדה ב-1988, על ראש הר שהיה מאוכלס אז בדלילות, הגיע שיעור הקצינים הקרביים הדתיים בצה"ל לכ-2% בלבד. היום מגיע מספרם ליותר מ-30% על פי נתונים של משרד הביטחון, זאת על אף שהציבור הדתי-לאומי מהווה רק 10% מהאוכלוסייה בישראל.

המכינה של סדן הייתה המכינה הקדם צבאית הראשונה לדתיים. לפני הקמתה, היו יכולים בוגרי תיכון נלהבים להתגייס ישירות לצבא או לדחות את הגיוס על ידי רישום לישיבות הסדר. אלה אפשרו למגויסים לשלב לימודי קודש אינטנסיביים עם שנה וחצי של שירות צבאי ביחידות משלהם.

אבל עבור רבים, האופציה הראשונה הובילה לעזיבת הדת בתוך כלל צה"ל ואילו האופציה השנייה לא התאימה לבוגרי תיכון שלא היו מעוניינים לקבור עצמם בלימודי גמרא במשך 12 שעות ביום.

מכינת עלי הציעה תשובה לבוגרי תיכון שחיפשו דרך שתאפשר להם להישאר דתיים מחוץ לבועה הדתית ובמקביל לשרת בצבא באופן מלא. תלמידים שהתקבלו למכינה דחו את הגיוס בשנה או שנתיים כדי ללמוד לימודי קודש בשילוב עם אימונים פיזיים אינטנסיביים.

לא פחות מ-24 מסגרות דתיות נוספות העתיקו את הדגם שסדן ולוינשטיין בנו לפני כ-30 שנה, אבל אף אחת מהן לא הגיעה לשיעור הגבוה של קציני צבא מבין בוגרי מכינת בני-דוד. דובר משרד הביטחון מציין שעלי מובילה בהפרש ניכר על פני כל שאר המכינות הקדם צבאיות-דתיות, החילוניות והמעורבות בשיעור הבוגרים שסיימו קורסי קצינים קרביים.

באתר המכינה נכתב שיותר מ-3,500 בוגרים של המכינה, כלומר לפחות 40%, הפכו לקצינים. רובם הגדול ביחידות קרביות ויחידות עילית. 

בוגרים אלה כוללים חיילים שנפלו בקרב כמו רועי קליין ז"ל, שנהרג במלחמת לבנון השנייה כאשר קפץ על רימון כדי להציל את חבריו, עמנואל מורנו ז"ל, שצה"ל מעולם לא פירסם את תמונתו בגלל הרגישות הגבוהה של המבצעים בהם הוא השתתף באותה המלחמה ב-2006, והדר גולדין ז"ל, שגופתו מוחזקת על ידי החמאס מאז מבצע צוק איתן. 

מכינת עלי הפכה לחביבת כוחות הביטחון הישראליים שזוכה לביקורים תכופים של מפקדים בדרגה גבוהה שמגיעים אליה כדי להעביר שיעורים לתלמידים. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, אפילו טרח לבקר במכינת בני-דוד במסע הבחירות של 2015.

מלכה פיוטרקובסקי, לשעבר ראש מדרשת לינדנבאום לנשים בירושלים וקול בולט בתנועה האורתודוכסית-פרוגרסיבית, אומרת כי מכינת עלי הצליחה למשוך לא רק את החתך החרד"לי של הציבור הדתי-לאומי אלא גם סטודנטים מרקע יותר ליברלי ש"מזהים את היוקרה של המכינה".

במאי 2016, חודשיים לפני ההתבטאויות של לוינשטיין על הקהילה הלהט"בית, היוקרה הזו באה לידי ביטוי באופן רשמי כאשר סדן זכה בפרס ישראל על מפעל חיים. בהכרזה על ההחלטה, קרא שר החינוך, נפתלי בנט לסדן "מהפכן ציוני", שתכניתו אפשרה ל"אלפי צעירים לשרת שירות משמעותי בצה"ל".

מעצב את האליטה או מושך אותה?
אבל הביקורות שנשמעות טוענות שמכינת עלי מתחבאת מאחורי התרומה שלה לצה"ל, בעודה מציעה לתלמידיה ולציבור תדמית שאינה נאמנה לאמת. לדברי פרסיקו, ההערות של סדן על נשים הוכיחו שהטור שכתב ב"מקור ראשון" , ובו כתב כי מכינת בני- דוד מאמינה בזכויות נשים, לא היו יותר מתרגיל יחסי ציבור.

"הם לא מסוגלים לבצע חשבון נפש כי הם חושבים שהם ברכה עבור כל עם ישראל", אומר פרסיקו. גם פיוטרקובסקי אומרת דברים דומים לגבי ההתנצלויות הרשמיות של המכינה אחרי פרסום ההערות של לוינשטיין וקלנר. "הם התנצלו רק כאשר ראו שאחוזי ההרשמה שלהם לשנה הבאה ירדו. הכל היה מזויף והם ממשיכים להעיר את אותן ההערות כל יום".

כמו כן טוענת ראש לינדנבאום לשעבר כי "מקום שכל העולם מתנגד לו הוא מאיים עבור בוגרי תיכון טריים".

"מכינת עלי מתחבאת מאחורי מסרים של אהבה למדינה, אבל במציאות מדובר בכת קטנה שפועלת נגד הדמוקרטיה הישראלית"

נהוראי אף הרחיק לכת ואמר שהסטטיסטיקות על הבוגרים הקצינים הן מטעות, משום ש"הם מקבלים רק את הדובדבן שבקצפת – אנשים שמתכננים להמשיך לקצונה גם ככה". לדבריו, הנהגת עלי "מתחבאת מאחורי מסרים של אהבה למדינה ולארץ, אבל במציאות מדובר בכת קטנה שפועלת נגד הדמוקרטיה הישראלית", הוא אומר.

בנוסף, טוען נהוראי, כי רבני המכינה מעודדים תלמידים לסרב פקודה הקשורה לשירות מעורב. "אני מכבד את זכותם לחשוב כמו שהם חושבים, אבל הם מנסים להפוך את המדינה הזו, לאט לאט, לתיאוקרטיה ומקבלים מימון ממשלתי לאורך כל הדרך", הוא מוסיף.

אחת הדוגמאות לניסיונות אלה היא הלחץ שהפעילו סדן ורבנים אחרים של המחנה הדתי-לאומי ועל הקצונה הבכירה בצה"ל כדי לשנות את מדיניות הצבא בנוגע לשירות מעורב. דוגמה אחרת היא דיווח בגלי צה"ל על כך שרבנים איימו להדריך את התלמידים שלהם להחרים את קורס הקצינים אם המדיניות לא תותאם לצורכיהם.

טקטיקת האיומים התבררה כמוצלחת. הכללים החדשים בצה"ל מאפשרים כיום לקצין לסרב לשרת ביחידה מעורבת בהתאם להשקפותיו הדתיות, בעוד שבעבר רק מתגייסים חדשים היו יכולים לנהוג כך.

מנגד, בוגר טרי מהמכינה, שביקש להישאר בעילום שם, דחה את הטענות על מניעים נסתרים של מכינת עלי. "הרב סדן אמר לנו לעתים קרובות שהוא מעדיף שקודם יהיה ראש ממשלה דתי מאשר רמטכ"ל דתי, כי האחרון נבחר בצורה לא דמוקרטית וזה עלול לגרום לאנשים להרגיש כפיה דתית". 

עבור תלמידי המכינה בהווה ובעבר, נושאים אלה שוליים לעומת החוויה הכללית שלהם במכינה. ג'ייקוב כץ, שסיים את התכנית בפברואר האחרון והתחיל את השירות שלו ביחידת הצנחנים, אומר שמגדר ומיניות הם נושאים שעלו במכינה לעתים רחוקות.

"הנושא המרכזי היה החשיבות לשרת את המדינה וזה מה שמושך מספר עצום כל כך של תלמידים לתכנית", אומר כץ. לדבריו, אפילו במקרים הבודדים שבהם דיברו רבני בני-דוד על נושאים אלה הם טופלו באופן מכבד.

בן ה-19 נזכר בשיעור שהעביר לוינשטיין שבו הזהיר את התלמידים מפני יציאה לדייטים עם נשים שהם לא מעוניינים להינשא להן. "הוא העלה 10 נקודות לגבי נישואין שהיו מאוד יפות. בניגוד לדרך שבה התקשורת הציגה אותו, אף אחת מהנקודות האלה לא עסקה בהגבלת האישה למטבח", נזכר כץ.

הבוגר הטרי אמר שהעובדה שההערות של הרב סדן על פמיניזם שנחשפו בחודש מרץ נלקחו משיעור שהתקיים לפני ארבע שנים אומרת הרבה. "זה מוכיח שההערות האלה הן יוצאות דופן, לא הנורמה, ולא מייצגות את הערכים של מכינת עלי".

בכל הנוגע להתבטאויות נגד קהילת הלהט"ב, אומר כץ, כי הרב לוינשטיין היה עקבי. הוא מתאר כיצד אמר הרב לכיתה שלמה שמי שמתלבט לגבי המיניות שלו צריך ללכת לרופא כדי לבחון "האם הם הומוסקסואלים באמת או פשוט מבולבלים".

"מצד אחד יש לי פינה חמה בלב למכינה, אבל מצד שני אני שומע חלק מהציטוטים ואני בהחלט מזהה אותם משיעורים שהייתי בהם"

ועדיין, כץ דבק בעמדתו שהמוסד בו למד מקבל ביקורת לא הוגנת. "אני לא צריך שתהיה לי אחות בצבא כדי לדעת שחלק ממה שהם אומרים הוא נורא", הוא מסביר. "הם לא באמת מתחרטים על ההערות שלהם וזה מאכזב אותי.

עם זאת, כשחושבים על מה זה עלי, מגלים שלא מדובר בדיוק בקבוצת פעילים חברתיים, כך שנושאים אלה אינם מרכזיים בשיח. המשימה העיקרית שלהם היא לשלוח אנשים לצבא כדי שישרתו את המדינה".

בוגר טרי נוסף, אבי (שם בדוי), ביטא תסכול דומה לגבי תשומת הלב השלילית שהמכינה זוכה לה מהתקשורת. "זה קשה כי מצד אחד, יש לי פינה חמה בלב למכינה, אבל מצד שני, אני שומע חלק מהציטוטים שהתקשורת חושפת ואני בהחלט מזהה אותם משיעורים שהשתתפתי בהם".

במקביל, הוא טוען שהחשיפה לא הראתה "עד כמה הרבנים במכינת עלי אכפתיים כלפי המדינה ורוצים לשפר אותה".

אין ממה לפחד

מנקודת המבט של פיוטרקובסקי, השאלה היא איזה מין מדינה הועלתה על נס על ידי הרבנים בבני-דוד. "הם מוטרדים מהמדינה, בהחלט, אבל לא זאת שיש לנו כיום", היא טוענת. למעשה, לדעתה התרחבות מקומן של הנשים במרחב הציבורי, ובצה"ל בפרט, היא זו שגרמה לרבנים להתבטא בצורה חריפה כל כך לגבי נושאים הקשורים לנשים. 

מספר הנשים הדתיות המתגייסות לצה"ל הכפיל את עצמו מ-2010 ועד 2015, על פי מחקר של הכנסת. המספרים מצביעים על כך שלמרות מאמציהם של מנהיגים דתיים, הגישה של בני הדור הבא כלפי העצמה נשית היא בכיוון ההפוך, וזה מה שיצר "פניקה", לטענת פיוטרקובסקי.

עבור חוקר הדת ממכון הרטמן, שרגא בר-און, הפחד הוא המניע המרכזי של רבים מהמגיבים למהומה סביב מכינת עלי. "שני המחנות – רבני המכינה והציבור –  מפחדים להיות מושפעים זה מזה. אבל כשאנחנו חותרים למען מטרה משותפת שהיא העתיד של ישראל, אין צורך לחשוש מהשפעה הדדית".

לדבריו, הרחבת ההשתתפות של נשים ושל חיילים דתיים, עזרה להגביר את עוצמתם של כוחות הביטחון הישראליים, ותרמה רבות ליכולת להשיג מטרות ברמה הלאומית ולהעצים את המוסריות בצבא.

כשנשאל כיצד מכינת עלי מתקדמת לאחר חודשים של בחינה תקשורתית מדוקדקת, אלישיב מציג מסר דומה של אחדות. הרב מבני-דוד קרא לדיאלוג בין כל חלקי העם, דתיים-לאומיים וחילונים, "שקולם לא נשמע בגלל הקיצוניים משני הצדדים". 

"אנשים חיים בבועה הקטנה שלהם, כולל אנחנו" אומר אלישיב. "כשחיים יחד רואים שהאחר לא כל כך נורא – ששמרנות היא לא פרימיטיביות ושליברליות היא לא שיגעון". לדבריו מכינת בני-דוד אינה מתחמקת מהביקורת, ומציין כי היא מקיימת בחינה עצמית, שבה נבדק "האם אנחנו נמצאים לעתים קרובות מדי בשיח של קצוות במקום לבנות גשרים בחברה".

פער הדורות

באשר לסדן, המתקרב לגיל 70, נראה שהראיון הותיר בו צלקת. כשוייס דחקה בו להסביר מדוע הוא לא פיטר את לוינשטיין, סדן הגן על השותף שלו בחירוף נפש. "הם לקחו אדם שלימד במשך 30 שנה, מצאו התבטאות בעייתית אחת והשתמשו בה כדי לצבוע את כל האישיות שלו", אמר סדן בכעס בתגובה שהייתה יכולה בהחלט לשקף את התחושות שלו לגבי המצב שלו עצמו.

השיחה לא הצליחה להתרומם מאותה נקודה. בין השאר התייחס סדן להומוסקסואלים כאנשים עם "נטייה הפוכה", כשוייס שאלה אותו למה הוא נמנע משימוש במילה הומוסקסואליות, סדן גיחך ואמר שהוא נמנע משימוש במילה כי "אמרו לי שזאת מילה לא יפה".

"הם לקחו אדם שלימד במשך 30 שנה, מצאו התבטאות בעייתית אחת והשתמשו בה כדי לצבוע את כל האישיות שלו"

בהתייחס לקריאות לבטל את המימון הממשלתי של המכינה בגלל ההערות שאמרו רבניה, סדן נשען על תרומתה הצבאית של עלי. "עלי נוסדה לא בגלל שהאג'נדה החברתית שלה מתיישבת עם משהו כזה או אחר. בחודש האחרון, 41 בוגרים סיימו קורס קצינים, חמישה מהם קורס מ"כים, עשרה טייסים. בגלל זה זכינו בפרס ישראל".

בסוף הראיון, הרוחות נרגעו מעט וסדן ניסה לפרוט על מיתר דומה לזה של אלישיב הצעיר, כשהוא מודה ש"אולי אנחנו צריכים ללמוד להקשיב מעט יותר… ללמוד להיות קצת יותר צנועים".

"אולי" הוא צדק, אבל כשמחברים את הפחדים הכל כך מושרשים של סדן ועמיתיו, לאלו של מתנגדיו, המשימה הזו עלולה להפוך למשימתם של בני הדור הבא.