יושב ראש ישראל ביתנו אביגדור ליברמן הבהיר כי לא יצטרף לממשלה בראשות בנימין נתניהו, ולא יתמוך בממשלת מיעוט, גם לא לתקופת מעבר.

"עמדתנו חדה וברורה: אנחנו נקים קואליציה המורכבת ממפלגות ציוניות בלבד. בלי רע"ם, בלי המשותפת, בלי ש"ס ובלי יהדות התורה", כתב ליברמן. "הליכוד בלי נתניהו יכול להיות שותף משמעותי. עם נתניהו – שיתהפך העולם לא נשב בשום מצב".

ליברמן הוסיף כי הוא מאמין שגוש המפלגות המתנגדות לנתניהו ישיג רוב בבחירות הקרובות, למרות הסקרים. לדבריו, הוא מכיר כמה חברי כנסת מהליכוד שמבינים כי "ביבי הפך אותם לקבלני משנה של גולדקנופף ודרעי", ולכן יהיו מוכנים להצטרף לקואליציה בלעדיו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך סיור בגבול עם ירדן כי לישראל יש תוכניות להתמודדות עם איום הרחפנים. "אנחנו מקיפים את מדינת ישראל במכשול ענק, אבל זה לא לבד", אמר. "יש כאן כוחות, יש כאן תוכנית עבודה, תוכניות נגד רחפנים, אני לא אפרט".

לדברי נתניהו, המטרה היא לספק "הגנה מירבית כדי שנוכל להגן על אזרחי ישראל ולא לתת לאף אחד אפילו לחשוב לפלוש למדינת ישראל".

"יש כאן עבודה ענקית – יש כאן עבודה הנדסית ענקית, עבודה לוגיסטית ענקית, יש פה התגייסות של צבא ההגנה לישראל, יש פה התגייסות של המילואים. כל הכוח הזה בא כדי לומר לאויבי ישראל: אל תנסו אותנו", הוסיף.

נתניהו סייר במרחב המכשול החדש המוקם בגבול המזרחי, סמוך לקיבוץ מסדה בעמק הירדן, בליווי שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש מנהלת גבולות ותפר, אלוף ערן אופיר, ומפקד אוגדה 96, תת־אלוף אורן שמחה. לדבריו, המכשול מוקם מהירמוך ועד אילת, כתוספת לאזורי הביטחון של ישראל בלבנון, בסוריה וברצועת עזה.

כ"ץ אמר כי הקמת המכשול ופריסת הכוחות הן חלק מתוכנית ההגנה, אך הדגיש כי מדובר בתוספת למדיניות ההתקפית. "זו מדיניות התקפית יוזמת שבה ראש הממשלה מוביל, מדינת ישראל, צה"ל, מול איראן הרחוקה, מול איומים קרובים", אמר.

"קודם כל התקפה, השמדת האויב, הסרת איומים, והגנה חזקה על אזרחי ישראל ביחד עם זאת", הוסיף כ"ץ.

על פי דיווח ב-ynet, משרד ראש הממשלה שילם בין 2023 עד 2026, שנות כהונתו הנוכחית של בנימין נתניהו, 127,432,277 שקלים על פרויקטים ביטחוניים במעונות ראש הממשלה – הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, הפרטי שהוכר כחלופי ורשמי ברחוב עזה בירושלים, והבית הפרטי בקיסריה.

הנתונים נחשפו אתמול במענה של היחידה לחופש המידע במשרד, בעקבות עתירה של העמותה הקהילתית גבעת מרדכי לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לדברי המשרד, עיקר הגידול, מ-2024 נובע מהשינוי ברמת האיום שחייב השקעה משמעותית במיגון המעון הרשמי. הכוונה כנראה לאיום רחפני נפץ, אחרי פגיעת הכטב"ם בווילה בקיסריה.

בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה לפני ואחרי פגיעת הכטב"ם (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

עם תחילת נאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בפסגת הוועידה לאינטראקציה ולצעדים בוני אמון באסיה (CICA) באזרבייג'ן, עזבו את האולם נציגי איראן, טורקיה, פקיסטן, הרשות הפלסטינית וכוויית.

אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, נותר באולם במהלך הנאום.

בית המשפט העליון בחר בשופטת יעל וילנר לכהן בוועדה לבחירת שופטים, במקומה של השופטת דפנה ברק־ארז, שסיימה כהונה של שלוש שנים בוועדה האחראית למינוי השופטים בכל בתי המשפט בישראל.

שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המונה תשעה חברים, נבחרים בדרך כלל לפי הוותק שלהם בבית המשפט. השופט דוד מינץ מונה לעליון שלושה חודשים לפני וילנר, בשנת 2017, אך החוק מחייב שלפחות אחת משלושת נציגי העליון בוועדה תהיה אישה. מכיוון ששני הנציגים האחרים הם גברים – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג – נבחרה וילנר לתפקיד.

לפי ההערכות, הוועדה לא תתכנס עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות. לאחר מכן ייכנס לתוקף החוק שאישרה הממשלה היוצאת, המשנה את הרכב הוועדה ואת הליך מינוי השופטים.

לפי החוק החדש, שלושה שופטי עליון ימשיכו לכהן בוועדה, אך יהיה אפשר למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון גם ללא תמיכתם. בכך תצומצם משמעותית השפעת השופטים בוועדה, ותגבר השפעתם של הפוליטיקאים החברים בה.

מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוק אם יקימו את הממשלה הבאה.

השופטת יעל וילנר בדיון בבג"ץ על העברת הכספים למוסדות החינוך החרדיים בניגוד לחוק. 8 בינואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)