שר המשפטים החדש, גדעון סער, נכנס לתפקידו לאחר תקופה שבה טולטלה מערכת היחסים בין בית המשפט העליון לבין הכנסת, הממשלה והציבור פעם אחר פעם. לפיכך, אחת ההכרעות המעניינות והמכריעות שתידרש אליהן הוועדה למינוי שופטים בראשותו של סער במהלך הקדנציה הקרובה, תהיה מינויים של שופטים חדשים לבית המשפט העליון.

לכאורה, תידרש הועדה להכריע בין הכוחות המנוגדים הפועלים בה – בין אלה המעוניינים למנות שופטים שמרנים, לבין אלה המעוניינים למנות שופטים ליברלים.

אחת ההכרעות המעניינות והמכריעות שתידרש אליהן הוועדה למינוי שופטים בראשותו של סער במהלך הקדנציה הקרובה, תהיה מינויים של שופטים חדשים לבית המשפט העליון

ואולם, לא פחות מהצורך באיזון בין שמרנים לליברלים, נדרשת הוועדה למינוי שופטים לראות לנגד עיניה את הצורך בחיזוק העליון בשופט המתמחה בתחום משפטי הסובל מנחיתות מובהקת במינויים לערכאה העליונה מזה עשרות שנים – תחום דיני המשפחה.

מזה עשרות שנים אין בעליון שופטת או שופט שתחום דיני משפחה הוא עיקר מומחיותם, בניגוד לתחומי המשפט הכלכלי, הנזיקי והמנהלי. הסערות האחרונות סביב נושא המזונות, וסביב זכותם של להט"בים לאמץ ילדים, הם רק קצה הקרחון של תחום משפטי אשר מבעבע באופן תמידי וצפוי להעסיק את בית המשפט העליון עד מעל לראשו בשנים הקרובות.

חבר ועדת גרוס במשרד המשפטים אומר ל-@efitriger כי יש לאפשר אימוץ גם על ידי זוגות חד מיניים: "המשפחה ההומו-לסבית אינה חריגה בנוף הישראלי"

— גלצ (@GLZRadio) July 17, 2017

העליון קבע: גרושות ישלמו דמי מזונות במשמורת משותפת. @aviadglickman עם הפרטים המלאים >> https://t.co/fruh1nd4KW pic.twitter.com/gTaxZgW6Yt

— חדשות 13 (@newsisrael13) July 19, 2017

לאחרונה נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינויות במשפחה, השואף להקטין את גובה הלהבות במאבקי גירושין ומציב על סדר היום שאלות משפטיות כבדות ערך שצפויות להגיע בשנים הקרובות לדיון בעליון.

מזה עשרות שנים אין בעליון שופט/ת שתחום דיני משפחה הוא עיקר מומחיותם, בניגוד לתחומי המשפט הכלכלי, הנזיקי והמנהלי. הסערות סביב נושא המזונות וזכות להט"בים לאמץ ילדים, הן רק קצה הקרחון

בנוסף, העליון עשוי להידרש בתקופה הקרובה להכרעות משמעותיות בנושאים העומדים על סדר היום של דיני המשפחה: מזונות ילדים במצב של הורות משותפת, חזקת הגיל הרך, המשפחות החדשות לסוגיהן, פונדקאות, אימוץ ועוד.

המצב שבו האפשרות של מינוי שופט המתמחה בדיני משפחה כלל איננה נשקלת, הוא מצער, שכן מינויו של שופט המתמחה בדיני משפחה לעליון הוא מחויב המציאות. אין שבוע שבו לא מתעוררות בישראל סוגיות הקשורות לנושא המשפחה והמעמד האישי.

רק לאחרונה עלתה בכנסת ההצעה להרחיב את סמכות בתי הדין הרבניים באופן משמעותי, כך שיוכלו להכריע גם בעניינים הקשורים לדיני עבודה, דיני חיובים ועוד.

הרב הראשי, קורא לבתי הדין הרבניים לא לחשוש מעתירות לבג"ץ, ולמעשה קורא לדיינים שלא להיות מחויבים לערכי היסוד של מדינת ישראל ולחוקיה, ולפסוק כאילו מדינת ישראל היא מדינת הלכה. יש לבלום את הניסיון להרחיב את סמכויות בתי הדין הרבניים והרבנותhttps://t.co/vUL2hzxHta

— גלעד קריב (@KarivGilad) January 28, 2019

האם תחום המשפחה איננו חשוב מספיק כדי לקבל נראות מספקת בבית המשפט העליון? תחום המשפחה והמעמד האישי נמצא בליבת הקונפליקט בחברה הישראלית, משום השליטה הייחודית שיש לדין האישי-דתי, והשפעתו על חיי הפרט והמשפחה במדינת ישראל.

בית המשפט העליון הפך את החלטת בית הדין הרבני הגדול: אישה שנטען שבגדה בבעלה זכאית למחצית מדירתם@almog_tamar

— כאן חדשות (@kann_news) June 24, 2021

לכן, חשוב ביותר כי בית המשפט העליון הישראלי, שבעל כורחו הפך להיות סמן ערכי – ולא רק מכריע בסכסוכים המגיעים בפניו – יוכל להתוות דרך בתחום המורכב, הרגיש והעדין הזה.

האם תחום המשפחה איננו חשוב מספיק כדי לקבל נראות מספקת בביהמ"ש העליון? תחום המשפחה והמעמד האישי נמצא בליבת הקונפליקט בחברה הישראלית, משום השליטה הייחודית שיש לדין האישי-דתי

אם נרצה בכך ואם לא, העליון הפך להיות סמן ערכי – וככזה, כדאי וראוי שיהיה בו גיוון בין שמרנים לליברלים. אולם לצד האמור, יש לדאוג גם לכך שיישבו בו שופטים המתמחים במגוון ענפים בעולם המשפט – הרי שלא סביר שתחום כה יסודי ומדובר, רגיש וחשוב כמו דיני משפחה וירושה – יישאר ללא מענה.

עו"ד שני הוא שותף במשרד א. זיסמן שני, המתמחה בדיני משפחה וירושה