אין הפרדה בלי פגיעה. הפרדה היא פגיעה

האם תהיה הפרדה מגדרית בשעות וימי רחצה באתרי רשות הטבע והגנים? צילום מסך מסרטון של  tsiporam1
האם תהיה הפרדה מגדרית בשעות וימי רחצה באתרי רשות הטבע והגנים? צילום מסך מסרטון של tsiporam1

"נפרד לעולם אינו שווה […] הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית כשלעצמה" (שופטת בית הדין העליון ענת ברון, בג"ץ 3865/20).

"הפרדה מגדרית מונעת למשל מבני זוג וילדיהם לבלות בבריכה יחדיו כמשפחה; היא שוללת מאם את האפשרות ללמד את בנה לשחות, ומבת את האפשרות לשחות לצד אביה; היא עלולה להדיר כליל מהבריכה בן לאם חד הורית או בת לאב חד הורי. באופן כללי יותר: היא מאלצת את העותרים בעל כורחם להשתמש בבריכה בתנאים של הפרדה מגדרית, וזאת למרות שהמרחב הציבורי צריך להיות שוויוני, ונטול הפרדות מגדריות. לכך אין כל הצדקה" (שופט בית הדין העליון ע. גרוסקופף בג"ץ 3865/20)

בספטמבר 2020 פורסם כי רשות הטבע והגנים (רט"ג) עומדת להתחיל בפיילוט תקדימי של רחצה נפרדת לנשים וגברים במקורות מים שבשמורות הטבע. הפיילוט עתיד היה להיערך בשמורת הטבע עינות צוקים (עין פשחה) בצפון ים המלח – ושתיים משלוש בריכות המעיינות שבשטחה אמורות להסגר בשני מועדים שונים לרחצה נפרדת לגברים בלבד, ובשני מועדים אחרים לרחצה נפרדת לנשים בלבד.

פיילוט זה הוקפא בעקבות חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר, לפיה ההחלטה התקבלה ללא סמכות.

בדיון שהתקיים ב-9 לנובמבר 2020 בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא: "ביטול פיילוט הרחצה הנפרדת בעינות צוקים", אמרה זילבר כי לא ניתן לקיים הפרדה ללא אישור מפורש בחוק, וכי הפרדה היא דבר חריג שעלול להוביל לפגיעה בנשים.

"בחוק גנים לאומיים, בחוק הרלוונטי אין מקור הסמכה מפורש, והדרישה היא שבמקום שבאים לפגוע בזכויות, ויצירת הפרדה במרחב ציבורי שנקודת המוצא לגביו היא שהוא אמור להיות פתוח לכל, שעל כל שעל באדמתה של ארץ ישראל יכולים לפסוע גברים ונשים, מזרחים ואשכנזים, דתיים וחילוניים, בלי חומות, בלי גדרות, בלי הפרדות, ולכן ברגע שמבצעים הפרדה אם בכלל מאפשרים אותה, ההפרדה הזו דורשת מקור של הסמכה מפורשת בחקיקה כפי שנעשה בדברי חקיקה מקבילים".

מסתבר שברשות הטבע והגנים עומדים על כך שיש לאפשר רחצה נפרדת לגברים ולנשים באתרי הרשות.

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה בנושא: "ביטול פיילוט הרחצה הנפרדת בעינות צוקים", אמרה זילבר כי לא ניתן לקיים הפרדה ללא אישור מפורש בחוק, וכי הפרדה היא דבר חריג שעלול להוביל לפגיעה בנשים

בתגובה לחוות הדעת של משרד המשפטים ולהשהיית הפיילוט התקדימי שהיה אמור להתקיים בספטמבר האחרון בחלק מהבריכות של שמורת עינות צוקים שבצפון ים המלח, שלח ב-29 לאפריל 2021 היועץ המשפטי של רט"ג עו"ד אופיר בר-טל, חוות דעת לעו"ד קרן דהרי במשרד המשפטים. לפי חוות הדעת:

"קביעת שעות לרחצה נפרדת בצורה מידתית וסבירה תוך מזעור הפגיעה בציבור שאינו מעוניין בה למינימום, אינה מהווה פגיעה בעיקרון השוויון ומשכך אינו מצריך הסמכה חוקית מפורשת להפרדה זו בחקיקה ראשית".

בכך טוען למעשה בר-טל כי בידי רט"ג הסמכות ליישם שעות רחצה נפרדות לגברים ונשים בכל המקומות שהיא מנהלת. (נראה שמנכ"ל רשות הטבע והגנים עומד על כך שיש לאשר רחצה נפרדת לגברים ולנשים באתרי הרשות)

כעת יצטרך היועץ המשפטי לממשלה להכריע האם הנושא מצריך חקיקה או חוזר לידי הרשות, שכבר הצהירה כי בכוונתה לאפשר רחצה בהפרדה מגדרית.

בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת ב-9 לנובמבר 2020 בנושא: "ביטול פיילוט הרחצה הנפרדת בעינות צוקים", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ עודד פורר:

"אין פה שום רצון לקדם את מעמד האישה אלא רצון לייצר מציאות של כיבוש זוחל של הדרת נשים במרחב הציבורי, כדי שנקום יום אחד כולנו ונחיה בתל אביב כמו בבני ברק ובמאה שערים….מדינת ישראל התקיימה 72 שנה ללא הפרדה וכל שינוי או פיילוט גורר ויכוחים ודיונים וזה המקום לדבר על הנושא הזה…. יש בהליך מקום מדרדר ומסוכן משום שמחר זה יהיה בסופרים ויש חשש. הנושא גדול מהרחצה בעיינות צוקים משום שיש מחלוקת על תפיסות עולם. אפשר לראות מה היה בכותל לפני מאה שנה מבחינת הפרדה ומה יש עכשיו. כל שנה החומה נהיית יותר גבוהה".

ח"כ עודד פורר: "אין פה שום רצון לקדם את מעמד האישה אלא רצון לייצר מציאות של כיבוש זוחל של הדרת נשים במרחב הציבורי, כדי שנקום יום אחד כולנו ונחיה בתל אביב כמו בבני ברק ובמאה שערים"

השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, האחראית על רשות הטבע והגנים, הצהירה ב-20 ליוני כי תתנגד לחקיקה שהרשות מנסה לקדם כדי לאפשר רחצה בהפרדה מגדרית במעיינות ונחלים בשמורות טבע. "אין מקום להרחיב עוד את ההפרדה במרחב הציבורי", אמרה השרה בשיחה עם ynet.

בפוסט זה אתמקד בשתי תגובות.
אורי זכי, יו'ר הנהלת מרצ. צייץ ב- 21 ליוני: "אני חושב שיש מקום, במשורה ובצורה מוגבלת, לאפשר זמנים לרחצה נפרדת במעיינות ומקווי מים בשמורות טבע בהם מתקיימת רחצה מסודרת, בדומה לבריכות עירוניות.
צריך לאפשר לכל הקבוצות באוכלוסייה להנות משכיות החמדה של הטבע בארצנו. הדרת נשים היא פסולה ויש להלחם בה. לעיתים דווקא הפרדה מונעת הדרה".

ההצעה של זכי מורה שהוא אינו מכיר את הנושא. המשפט האחרון שלו "לעיתים דווקא הפרדה מונעת הדרה" מעיד כל כותבו. הפרדה אינה מונעת הדרה, הפרדה היא הדרה.

ההצעה של זכי לאפשר זמנים לרחצה נפרדת במעיינות ומקווי מים בשמורות טבע בהם מתקיימת רחצה מסודרת, בדומה לבריכות עירוניות היא זריית חול בעיניים.

לכאורה מדובר על זמנים שונים לרחצה נפרדת באותם המעיינות ומקווי המים, כלומר, איסור על רוב המבקרים להתרחץ בשעות אלו. גם זו הצעה שיש לדחות על הסף.

רחצה נפרדת משמעותה למנוע מרוב העם להגיע למקומות בהם תונהג הפרדה באותם זמנים.

ההצעה של זכי מורה שהוא אינו מכיר את הנושא. המשפט האחרון שלו "לעיתים דווקא הפרדה מונעת הדרה" מעיד כל כותבו. הפרדה אינה מונעת הדרה, הפרדה היא הדרה

אבל לא מדובר בזמנים לרחצה נפרדת במעיינות ומקווי מים בשמורות טבע. מדובר בהקצאה שלהם לגברים בלבד ולנשים בלבד. ואולי בעתיד באותם מעיינות ומקווי מים לא תורשה כלל רחצה משותפת בכל זמן שהוא, מאחר ששחייה מעורבת מטמאת את הבריכה.

ולראייה, לדברי בא כוח התושבים בקרית ארבע המתנגדים להקצאת זמן לשחייה מעורבת בבריכת קרית ארבע (בג"ץ 3865/20): "שחייה מעורבת כמוה כגילוי עריות, בריכה מעורבת זה יהרג ובל יעבור, יותר גרוע מחילול שבת […] זה כמו לגור בדיר חזירים […] טיפת נבלה שנופלת בסיר".

ולראייה. אור קשתי פרסם בהארץ מאמר ובו הוא מביא דברים שעלו בדיון בבית המשפט העליון בעתירה להקצאת זמן לשחייה מעורבת בבריכת קרית ארבע.

"נציג תושבים בקרית ארבע המתנגדים לכך שנשים וגברים ישחו יחד בבריכה הציבורית בהתנחלות, אמר השבוע כי שחייה מעורבת מטמאת את הבריכה וגרועה כגילוי עריות".

ואם שחייה מעורבת מטמאת את הבריכה, הרי שאסור להתרחץ בה. ולכן אסור שתהייה רחצה משותפת, בכל זמן שהוא, במעיינות ומקווי מים שהוקצו לרחצה נפרדת, לזכרים בלבד ולנשים בלבד.

לאור העמדה הזו של זכי, אני מציע לשקול את החלפתו כיו"ר מרצ ביאיר גולן.

יופי תירוש פרסמה בהמקום הכי חם בגהינום מאמר מעולה, התוקף את הכוונה של רט"ג להנהיג רחצה בהפרדה מגדרית במעיינות ונחלים בשמורות הטבע באתרי הרשות. עם זאת יש לי בעיה עם הטיעון הבסיסי שלה.

הטיעון העיקרי של תירוש בדבר הסכנה של מדרון חלקלק, בו אנו מחליקים מזמן, הוא בעייתי בעיני ומשחק לידי אלו הדורשים הפרדה מגדרית. שכן המשמעות של טיעון זה היא שמסכימים להפרדה מגדרית ונשאר רק לקבוע את מידת ההפרדה, את היקפה, את השעות בהן תונהג וכו'.

אלא שגם אז הגבולות שיקבעו יפרצו במהירות, ונאלץ להילחם במלחמת התשה מול גדרות היוטה הגבוהות בין המעיינות או הבריכות, כנגד ההפרדה בספריות ובקפיטריות, כנגד עונשים לסטודנטיות הבאות בלבוש "לא צנוע". נאלץ להתמודד מול המצב בו המרצים באקדמיה והעובדים יופרדו לפי מינם, מול דרישה להפרדה בחוגים במתנ"סים או בהצגות בתיאטראות. שכן כפי שכותבת תירוש:

"הדרישה להפרדה מתרחבת כל הזמן".

אלא שגם אז הגבולות שיקבעו יפרצו במהירות, ונאלץ להילחם במלחמת התשה מול גדרות היוטה הגבוהות בין המעיינות או הבריכות, כנגד ההפרדה בספריות ובקפיטריות, כנגד עונשים לסטודנטיות הבאות בלבוש "לא צנוע"

זו לא המצאה או הגזמה, כותבת תירוש:

"זכרו איך נראה הכותל המערבי כיום, עם מחיצה שמחייבת נשים לטפס ולעמוד על הגבהה, להימתח על קצות האצבעות כדי לראות בקושי את הבן או הנכד עולה לתורה".

לפני יותר מעשרים שנה יצאתי בכעס רב מטקס בר-מצווה של בן של חברים קרובים בבית כנסת בו היתה מחיצה כזו. קרובות משפחה מבוגרות שבאו לטקס מחו"ל נאלצו להתמודד, בלי הצלחה, עם מחיצה שחייבה אותן לטפס ולעמוד על הגבהה, להימתח על קצות האצבעות כדי לראות בקושי את בן המשפחה עולה לתורה.

לסיכום, המרחב הציבורי צריך להיות שוויוני ונטול הפרדות מגדריות.

המאבק נגד הפרדה מגדרית בכלל ונגד המטרה של רט"ג להנהיג רחצה נפרדת לנשים וגברים באתרי הרשות בפרט, הוא מאבק על עקרונות. איש באמונתו יחיה, והאמונה שלי, הערכים שלי, הם שוויון, והתנגדות להפרדה מגדרית. וערכים אלו כתובים במגילת העצמאות של ישראל:

"מדינת ישראל ……תקיים שויון זכויו​ת חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

אין להסכים לכל הפרדה מגדרית, גם אם היא באה בכסות של רחצה נפרדת לנשים ולגברים, ואסור לאפשר זמנים לרחצה נפרדת בגנים הלאומיים, בשמורות טבע, ובכל מקום ציבורי, כפי שאסור לאפשר הפרדה מגדרית באוטובוסים, וכפי שאסור לחייב הליכה על מדרכות נפרדות.

אין להסכים לכל הפרדה מגדרית, גם בכסות של רחצה נפרדת לנשים ולגברים, ואסור לאפשר זמנים לרחצה נפרדת בגנים הלאומיים, בשמורות טבע ובכל מקום ציבורי, כפי שאין לאפשר הפרדה מגדרית באוטובוסים

כל הפרדה היא פגיעה, ואין הפרדה בלי פגיעה.

"הפרדה בין גברים לנשים במרחב הציבורי היא פוגענית כשלעצמה" (שופטת בית הדין העליון ענת ברון, בג"ץ 3865/20). 

לקריאה נוספת.

אמנון פורטוגלי הוא חוקר תאגידים, ניאוליברליזם ואנרגיה.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 1,381 מילים
סגירה