קבלת פנים לכבוד יום העצמאות של ארצות הברית בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו, בבית השגריר האמריקאי ריצ'ארד ג'ונס בהרצליה פיתוח, 2009 (צילום: משה מילנר/לע"מ)
משה מילנר/לע"מ

"ראש ממשלה עם שורשים אמריקאים לא מבטיח יחסים טובים עם ארה"ב"

שמונה מתוך 13 ראשי הממשלה חיו תקופה משמעותית בארה"ב, ושהותם שם השפיעה על הברית בין שתי המדינות - לא תמיד לטובה ● פרופ' אלי לדרהנדלר: "גולדה ונתניהו חשבו שהם מבינים את האמריקאים, וזה פגע ביחסים" ● ד"ר גייל טלשיר: "נתניהו סיפר לעצמו שהוא מייבא גישה אמריקאית, אבל הביא עיוות שלה" ● וכיצד השורשים של בנט עשויים להשפיע על מערכת היחסים עם ממשל ביידן?

ראש הממשלה החדש של ישראל, נפתלי בנט, מכנה את עצמו בגאווה "יהודי ישראלי", ורואה ערך עליון בחיים בישראל "לעומת הגלות העלובה". אבל בנט הוא באופן מסוים גם אמריקאי. הוריו נולדו וגדלו בארה"ב והוא חי בתקופות מרכזיות בחייו בסן פרנסיסקו, ניו ג'רזי וניו יורק.

הוריו של ראש הממשלה, ג'ים ומירנה בנט, עלו מארה"ב ב-1967, חמש שנים לפני הולדתו של נפתלי. הם התקשו להשתלב בישראל וחזרו לארה"ב עם ילדיהם פעמיים, כשנפתלי היה תינוק וכשהיה ילד, לפני שהשתקעו סופית בחיפה.

נפתלי בנט היגר לארה"ב שוב ב-1999 עם בת זוגו, גילת. הם חיו שש שנים במנהטן, כשנפתלי הקים וניהל את חברת הסטארט-אפ המצליחה סאיוטה עד לאקזיט הענק שבו נמכרה.

בנט הוא ראש הממשלה הראשון של ישראל שהוריו אמריקאים מלידה (סביו וסבותיו היו ניצולי שואה מאירופה). אבל הוא ממש לא רה"מ הראשון שחי תקופה משמעותית בחייו בארצות הברית. מתוך 13 ראשי ממשלת ישראל, שמונה חיו בארה"ב במשך תקופה של חצי שנה עד 18 שנים.

דוד בן גוריון היגר לארה"ב בצעירותו לשלוש שנים. לוי אשכול הצעיר נסע לארה"ב בשליחות התנועה הציונית לחצי שנה. גולדה מאיר גדלה בארה"ב, חזרה אליה אחר כך, וחיה בה, במצטבר, 18 שנה.

באדיבות משפחת גולדברג
ראש הממשלה נפתלי בנט, משמאל, בצעירותו במפגש עם משפחתו האמריקאית, גולדברג בעת ביקורם בירושלים

יצחק רבין שימש חמש שנים כשגריר ישראל בארה"ב. שמעון פרס היה שליח של משרד הביטחון בארה"ב אחרי מלחמת העצמאות במשך שלוש שנים. אהוד ברק למד בצעירותו באוניברסיטת סטנפורד, ואחרי כהונתו כרה"מ חזר לאמריקה לעשות עסקים, ובסך הכל חי בה 11 שנה.

בנימין נתניהו, שאביו ניהל באמריקה קריירה אקדמית, גדל לסירוגין בירושלים ובבוסטון, ואחר כך למד באוניברסיטת ייל, שימש כשגריר ישראל באו"ם, ובמצטבר חי באמריקה 16 שנה. רק חמישה ראשי ממשלה לא חיו מעולם בארה"ב: משה שרת (שחי ארבע שנים בבריטניה), מנחם בגין, יצחק שמיר, אריאל שרון ואהוד אולמרט.

האם מדובר בצירוף מקרים, או שזוהי תחנה במסלול שבני אליטה ישראלים עוברים בדרך לתפקידים בכירים? פרופ' אלי לדרהנדלר, מומחה לתולדות יהדות ארה"ב מהחוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית, שבעצמו עלה מארה"ב בצעירותו, מסביר: "בכירים ישראלים נמצאו באמריקה הרבה יותר מהישראלי הממוצע, ביניהם גם ראשי ממשלה. זה חלק ממערך שלם של יחסים.

לע"מ
משה שרת, גולדה מאיר ודוד בן-גוריון בארוחת צהריים במלון המלך דוד לכבוד אורחים מארצות הברית, אוגוסט 1950

"העולים בעליות הראשונות היו חלק קטן מזרם ענק של מהגרים יהודים ממזרח אירופה שרובם הגיעו לאמריקה. חלקם עברו באמריקה ואחר כך עלו לארץ, כמו בן גוריון וגולדה.

"הנהגת התנועה הציונית, מבן גוריון והלאה, התיישבה חזק על הקו הזה כדי לטפח את הקשר עם יהדות אמריקה, שהייתה מהתחלה מקור לגיוס כספים ותמיכה דיפלומטית במפעל.

"בין אלה שעסקו בזה היו בן גוריון, שרת וגולדה, לצד מנהיגים נוספים, יצחק בן צבי, אליעזר קפלן, נחום גולדמן. הקשר נשמר עד היום, והתנועה, ואחר כך מדינת ישראל, המשיכה לשלוח לאמריקה את האנשים הכי טובים לטפח אותו. אחדים מהם הפכו אחר כך לראשי ממשלה".

"הנהגת התנועה הציונית, ואחר כך מדינת ישראל, שלחו לאמריקה את האנשים הכי טובים לטפח את הקשר עמה. אחדים מהם הפכו אחר כך לראשי ממשלה"

בן גוריון: האמריקאים צריכים ללמוד אנושיות מהערבים

ישראל לא הייתה תמיד כה קרובה לארצות הברית כפי שהיא כיום. המחזאי נסים אלוני כתב בשנות השמונים: "כשישראל הוקמה, היא התלבטה אם להיות מדינה אמריקאית או רוסית, ולקח זמן עד שהפכה סופית להיות אמריקאית". עד כמה התקופות האמריקאיות בחייהם של ראשי הממשלה השפיעו על ההתקרבות של המדינה כולה לאמריקה?

משלחת ישראל במו"מ עם צ'כוסלובקיה על עסקת הנשק. משמאל ד"ר אוריאל אוטו דורון (פליקס), זלמן און, במרכז ולדימיר קלמנטיס ומימין אהוד אבריאל. 1947 (צילום: באדיבות דוד ברון)
משלחת ישראל במו"מ עם צ'כוסלובקיה על עסקת הנשק. משמאל ד"ר אוריאל אוטו דורון (פליקס), זלמן און, במרכז ולדימיר קלמנטיס ומימין אהוד אבריאל. 1947 (צילום: באדיבות דוד ברון)

הברית בין ישראל לארה"ב נולדה לקראת סוף כהונתו של דוד בן גוריון. עד אז, במשך 30 השנים שבהן בן גוריון הנהיג את התנועה הציונית ואחר כך את המדינה, התנועה והמדינה פעלו תחת חסותן של כמה מעצמות עולמיות שונות.

עד מלחמת העולם השנייה, היישוב היהודי בפלשתינה פעל בשיתוף פעולה עם השלטון הבריטי. אחרי הקרע עם הבריטים היישוב התקרב לברית המועצות. במלחמת העצמאות, הבריטים סייעו לערבים, ארה"ב סירבה לסייע לשני הצדדים הלוחמים, והיהודים השתמשו בנשק סובייטי.

היו מי שצפו שהמדינה הסוציאליסטית החדשה תהפוך לגרורה סובייטית. בשנות ה-50' הרוסים התרחקו מישראל והחלו לסייע לערבים, ובעלת הברית הגדולה של ישראל הייתה צרפת.

האמריקאים התייחסו לישראל יפה והעניקו לה סיוע הומניטרי מוגבל, בן גוריון ביקר בארה"ב  ביקור בלתי רשמי וזכה לקבלת פנים חמימה ולתרומות נדיבות בקהילות היהודיות, אבל הממשל האמריקאי נמנע ממכירת נשק ושיתוף פעולה צבאי עם ישראל.

ביקור דוד בן גוריון בארה"ב (צילום: פיקיוויקי, חופשי לשימוש)
ביקור דוד בן גוריון בארה"ב (צילום: פיקיוויקי, חופשי לשימוש)

המנהיגים הציונים היו חלוקים בשאלה על איזו מעצמה כדאי להישען. חיים ויצמן ניסה לשמור על החסות הבריטית; ז'בוטינסקי האמין בברית עם מדינות אירופיות כמו פולין; אנשי לח"י שאפו לשיתוף פעולה דווקא עם איטליה הפשיסטית; במפלגת מפ"ם הסוציאליסטית תמכו במדיניות פרו-סובייטית; ואילו בן גוריון שאף לברית עם ארה"ב הרבה לפני שכרת אותה.

שיתוף הפעולה הצבאי עם ארה"ב החל ב-1958, במבצע סודי (מבצע אומץ לב) שבו צה"ל והמוסד סייעו לכוחות אמריקאיים שפעלו בלבנון. בן גוריון נפגש לראשונה בפגישה רשמית עם נשיא אמריקאי, ג'ון פ' קנדי, ב-1961. ב-1962 הצהיר קנדי: "יש לנו יחסים מיוחדים עם ישראל, כמו עם בריטניה" ב-1963 – שנת שלטונו האחרונה של בן גוריון – קנדי הבטיח שארה"ב תסייע לישראל אם תותקף.

השדרוג הסופי של הברית התרחש אחרי עידן בן גוריון. לוי אשכול הגיע לביקור רשמי ראשון בוושינגטון ב-1964, וב-1965 חתם על "מזכר ההבנות" שיצר את שיתוף הפעולה הביטחוני והכלכלי המלא. אבל אין מחלוקת בין החוקרים שבן גוריון היה זה שסלל את הדרך להישג הזה.

בן גוריון הגיע לארה"ב לראשונה כשהיה סטודנט, חקלאי ועסקן ציוני תפרן בן 29, בזמן מלחמת העולם הראשונה. הטורקים גירשו אותו מארץ ישראל למצרים ב-1915, כמו יהודים רבים אחרים שעלו מרוסיה שנחשבה למדינת אויב, ומאלכסנדריה הפליג לניו יורק.

דוד בן גוריון ופולה מונבז בצעירותם בארה"ב (צילום: ויקיפדיה, חופשי מזכויות יוצרים)
דוד בן גוריון ופולה מונבז בצעירותם בארה"ב (צילום: ויקיפדיה, חופשי מזכויות יוצרים)

באמריקה עסק בפעילות ציונית. הוא ופעילים אחרים קשרו קשרים עם יהודים אמריקאים אמידים והשתמשו בתרומות שלהם להקמת תנועת "החלוץ", הקונגרס היהודי העולמי והגדוד העברי. מלבד זאת, הכיר שם את אשתו, פאולין (פולה) מונבז.

פולה הגיעה לארה"ב עם הוריה בגיל 15, ועד שפגשה את דוד, בהיותה בת 24, לא הייתה ציונית, אלא אנרכיסטית ואחר כך קומוניסטית. היא נשארה בארה"ב שנתיים אחרי שדוד התגייס וחזר לפלשתינה, וילדה שם את בתם הראשונה, גאולה.

פולה הגיעה לארה"ב בגיל 15, ועד שפגשה את דוד לא הייתה ציונית. היא נשארה בארה"ב שנתיים אחרי שדוד התגייס וחזר לפלשתינה, וילדה שם את בתם הראשונה, גאולה

קשה לדעת עד כמה השפיעה שהותו של בן גוריון בארה"ב על תפיסת עולמו ומדיניותו. הוא השאיר ביומניו ומכתביו רק מעט תיאורים ורשמים מאמריקה. באחד מהם הביע זעזוע מהגזענות האמריקאית: "נכנסתי פה לסינימה כזה, וישבתי אצל השחורים. ניגש אלי תיכף המשגיח וציווני לשבת לחוד. נזכרתי בערבים בארצנו והרהרתי: כלום לא יוכלו בני אמריקה החופשית, הקולטורית, הפרוגרסיבית והדמוקרטית ללמוד קצת אנושיות אצל אותם הפראים?"

ניו יורק בתחילת המאה ה-20 (צילום: ספריית הקונגרס האמריקאי, חופשי לשימוש)
ניו יורק בתחילת המאה ה-20 (צילום: ספריית הקונגרס האמריקאי, חופשי לשימוש)

לדברי לדרהנדלר: "בן גוריון פיתח כבר בשנות ה-30 אסטרטגיה שאמרה, שארצות הברית הולכת להיות המעצמה העולמית, ושכדאי להיערך לכך. הוא הבין שהזדמנות להקמת המדינה תבוא אחרי מלחמת העולם השנייה, ותהיה תלויה בשיתוף פעולה אמריקאי. הוא ראה רחוק, לפני כל המנהיגים האחרים שהבינו אחר כך שהוא צודק".

עד כמה חייו באמריקה השפיעו על ההבנה הזאת שלו?
"בהחלט הגיוני שזה השפיע. כשהוא חזר לארץ בן גוריון עדיין האמין בברית עם הבריטים, עברו 15-20 שנה עד שהתחיל לשאוף לברית עם אמריקה. אבל ייתכן שהביקור שלו כבנאדם צעיר במעצמה עולמית בהתהוות, המפגש עם העוצמה שלה, השאיר עליו רושם שעזר לגבש את האסטרטגיה".

"בן גוריון פיתח כבר בשנות ה-30 אסטרטגיה שאמרה, שארצות הברית הולכת להיות המעצמה העולמית, ושכדאי להיערך לכך"

למה לקח הרבה שנים עד שהוא יצר את הברית עם האמריקאים בפועל?
"בגלל האינטרסים של האמריקאים עצמם. במחלקת המדינה ומחלקת המלחמה בממשל חשבו שהאינטרס האמריקאי הוא להיות בצד של הערבים, בגלל הנפט, תעלת סואץ, המיקום האסטרטגי של המזרח התיכון. ובינתיים, כדי לשרוד, היהודים נעזרו במי שהיה להם, הבריטים, ואחר כך הסובייטים והצרפתים"

מה שינה את היחס של האמריקאים לישראל?
"גם כשאמריקה הרשמית לא תמכה בישראל, היו כוחות חזקים בארה"ב שתמכו בה. דעת הקהל האמריקאית הנוצרית גילתה אמפתיה ליהודים, ובעקבותיה גם הקונגרס והסנאט.

הפרופסור אלי לדרהנדלר, החוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית (צילום: דוד סוקופ)
הפרופסור אלי לדרהנדלר, החוג לתולדות עם ישראל באוניברסיטה העברית (צילום: דוד סוקופ)

"הייתה עבודת שטח מאומצת של הרבה פעילים ציונים ושליחים של ישראל, שקשרו שם קשרים, בעזרת הקהילות היהודיות. בסוף זה הניב פירות, כשהאמריקאים ראו שהמשטרים הערביים נופלים אחד אחרי השני תחת השפעה סובייטית והתחילו לראות בישראל את הכוח היציב היחיד שיעמוד לצידם".

איך הברית של בן גוריון ואנשי מפא"י עם ארה"ב הקפיטליסטית התיישבה עם האידיאולוגיה הסוציאליסטית שלהם?
"הברית התבססה על אינטרסים וקשרים, לא על זהות אידיאולוגית. למרות שבן גוריון וההנהגה ידעו מה קורה בברית המועצות והעדיפו את המערב הדמוקרטי על סטאלין. בשמאל הקיצוני היו כאלה שרצו כאן מדינה פרו-סובייטית, אבל לא במפא"י".

גולדה מאיר: הזהות שהקשתה

ראש הממשלה הישראלית עם התקופה האמריקאית הארוכה ביותר בחייה הייתה גולדה מאיר. היא הגיעה לארה"ב עם הוריה מבלארוס ב-1906 בהיותה בת שמונה. בילדותה חיה במילווקי שבמדינת ויסקונסין, ובנעוריה אצל אחותה בדנוור, קולורדו.

בזכרונותיה כתבה "ברוסיה ידענו רק דלות וכפור, רעב ופחד. היינו שרויים במלחמת הישרדות. באמריקה היה לי פנאי להתפתח ולחשוב, ושם נולדה בי ההכרה לאן אני שייכת: אל המולדת שאותה עזבנו לפני 2,000 שנה".

גולדה מאיר הפכה לפעילה ציונית, נבחרה לקונגרס היהודי האמריקאי וגייסה תרומות לארגונים הציוניים. בגיל 23 עלתה לפלשתינה באוניה בשם פוקהונטס. בשנות ה-30 וה-40 חזרה לארה"ב פעמיים כשליחה של היישוב. בזכרונותיה כתבה ש"עזבתי את הארץ בלב כבד, אבל ידעתי שרק מעטים מאתנו יצלחו למשימה".

גולדה מאיר במילווקי, ארה"ב, 1915 (צילום: ויקיפדיה, חופשי לשימוש)
גולדה מאיר במילווקי, ארה"ב, 1915 (צילום: ויקיפדיה, חופשי לשימוש)

מאיר כיהנה כשרת החוץ של ישראל בשנים 1956-1966 – השנים שבהן נבנתה הברית בין ישראל לארה"ב, ןהשתתפה בפגישות עם הנשיאים ומזכירי ההגנה שבהן כוננו היחסים. האמריקאים מודעים לעובדה שגדלה שם  ובית הספר שבו למדה קרוי כיום על שמה. הדעה המקובלת היא שלרקע האמריקאי שלה הייתה תרומה מכרעת לכינון הברית.

בן גוריון אמר: "לא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת אמריקה מגולדה". נתניהו אמר בטקס לזכרה: "היא בנתה את הקשר האמיץ עם ארה"ב ונעזרה בו להציל את ישראל במלחמת יום הכיפורים".

בן גוריון: "לא יכולתם למצוא איש ראוי יותר להוקרת אמריקה מגולדה". נתניהו: "היא בנתה את הקשר האמיץ עם ארה"ב"

לא כל החוקרים מסכימים עם הגישה הזאת. "לא בטוח שמאיר והעובדה שהייתה אזרחית ארה"ב תרמה כהוא זה לבניית היחסים. עם כל הכבוד לגולדה, הקשר בין המדינות לא נשען על הרקע של בת אדם אחת", אומר לדרהנדלר. "ואם בכלל זה השפיע, ייתכן בהחלט שבכיוון ההפוך, שהיא דווקא גרמה לקשיים ביחסים.

"העובדה שגולדה באה מאמריקה גרמה לה לביטחון עצמי מופרז ביחסיה עמם. היא חשבה שהיא מבינה אותם מצוין, מה שלא תמיד היה נכון. היא ראתה בקירבה איתם חיבוק דוב, שהם בעצם מכתיבים לנו מה לעשות. זה גרם לה להתעמת איתם.

ראש הממשלה גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר, לצדם של יצחק רבין ורעייתו לאה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית/משה מילנר)
ראש הממשלה גולדה מאיר והנרי קיסינג'ר, לצדם של יצחק רבין ורעייתו לאה (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית/משה מילנר)

"במשא ומתן בין ישראל למצרים בתיווך אמריקאי לפני מלחמת יום כיפור, האמריקאים היו בטוחים שעוד מעט גולדה וסאדאת יחתמו על הסכם קבע. ואז גולדה אמרה 'לא' והכול התפוצץ, וזה מה שהוביל למלחמה. גולדה לא הבינה כמה האמריקאים רציניים, וייתכן שזה בגלל שחשבה שהיא מבינה אותם כל כך טוב. ייתכן גם שהם לא הבינו את גולדה, מאותה סיבה".

זה מזכיר את היחסים של נתניהו עם נשיאים אמריקאיים, לא?
"מאוד מזכיר! נתניהו סובל מאותה תופעה בדיוק: הוא בטוח שהוא מבין את האמריקאים הכי טוב בגלל הרקע האמריקאי שלו. אבל בגלל שמערכות ציבוריות מורכבות מהרבה אנשים שונים מרקע שונה, זה לא עובד ככה. התוצאה היא שלנתניהו, ממש כמו לגולדה, הייתה דווקא נטייה להתעמת איתם".

נתניהו מעורב בפוליטיקה האמריקאית וסיבך את ישראל במעורבות הזאת. זה קרה גם לגולדה?
"גולדה הייתה מעורבת בפוליטיקה הפנימית האמריקאית, כן. ראש עיריית ניו יורק בשעתו, ג'ון לינזי, אמר שהוא נבחר בזכות התמיכה של גולדה מאיר שגייסה את היהודים לתמוך בו. אבל גולדה לא חיברה וסיבכה יחד את הפוליטיקה הפנימית של ארה"ב וישראל ברמה הלאומית כמו נתניהו".

הדפוס הזה מבשר צרות דומות לגבי נפתלי בנט?
"אני לא רוצה להמר על קביעות כאלה. מוקדם לדעת. כהיסטוריון, כשאני מזהה דפוס שפעל בעבר, אני לא מסיק ממנו אוטומטית על העתיד. הדברים יכולים להתגלגל לכל מיני כיוונים".

נשיא ארצות הברית ביל קלינטון מביט במלך חוסיין ובראש הממשלה יצחק רבין חותמים על הצהרה ששמה קץ ל-46 שנים של פעולות איבה בין המדינות, במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 25 ביולי 1994 (צילום: AP/מרסי נייטסוונדר)
נשיא ארצות הברית ביל קלינטון מביט במלך חוסיין ובראש הממשלה יצחק רבין חותמים על הצהרה ששמה קץ ל-46 שנים של פעולות איבה בין המדינות, במדשאה הדרומית בבית הלבן בוושינגטון, 25 ביולי 1994 (צילום: AP/מרסי נייטסוונדר)

שמעון פרס ויצחק רבין שימשו כשליחי ישראל בארה"ב. עד כמה זה תרם לחיזוק היחסים בתקופות שבהן שימשו כראשי ממשלה ושרים?
"במקרה שלהם זה בוודאי תרם הרבה. הם הביאו את היחסים לשיא. עד מלחמת ששת הימים, היחסים עם הממשל האמריקאי התנהלו בתיווך הקהילות היהודיות. מאז, האמריקאים התחילו להתייחס לישראל כאל יישות עצמאית ועוצמתית ונוצר הקשר הישיר, ההדוק, בין ירושלים לוושינגטון, בלי התיווך של ניו יורק.

"רבין היה הרמטכ"ל בששת הימים, ואז הפך מיד לשגריר בוושינגטון, ואז לראש הממשלה. המסלול הזה סייע ישירות לביצור הקשר עם האמריקאים. כמובן שההשפעה הפרסונלית שלו הייתה רק חלק ממהלך גדול יותר של מערכת שלמה".

רבין היה הרמטכ"ל בששת הימים, ואז הפך לשגריר בוושינגטון, ואז לרה"מ. המסלול הזה סייע ישירות לביצור הקשר עם האמריקאים"

נתניהו: הפך את הברית לפרסונלית

מבחינה תדמיתית, נתניהו היה ראש הממשלה האמריקאי ביותר. ראשי ממשלה קודמים טיפחו לעצמם תדמית וזהות עברית-שורשית, ונופפו בשייכותם המוחלטת לישראל, גם אם לא נולדו וגדלו בה בעצמם. ואילו נתניהו מנופף באנגלית רהוטה שמשתרבבת גם לנאומיו בעברית, גאה בהשכלה שרכש בארה"ב, בקשריו המפוקפקים עם טייקונים אמריקאים, ובנה לו תדמית נוצצת של איש העולם הגדול, אחד שהיה שם, ליגה אחרת.

לדברי ד"ר גייל טלשיר, חוקרת פוליטיקה ישראלית בחוג למדעי המדינה באוניברסיטה העברית ומחברת הספר "משילות או דמוקרטיה" על נתניהו: "נתניהו הביא את האמריקניזציה של הפוליטיקה הישראלית לרמה חדשה. בן גוריון וממשיכיו שללו את הגולה.

ברק אובמה ושבנימין נתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)
ברק אובמה ושבנימין נתניהו בבית הלבן, 2013 (צילום: AP Photo/Charles Dharapak)

"לפי בן גוריון, היהודים, כולם, צריכים לחזור למולדת ורק כאן נוכל לחזור להיות עם. רבין, ברק, שרון, הציגו את עצמם כצברים, שורשיים, החקלאים היחפים עם השורט והחאקי.

"בגין הפך את עצמו ממנהיג הישראלים למנהיג העם היהודי, וכך הכניס לתוך המשפחה והזהות הקולקטיבית את עדות המזרח והחרדים, 'כולנו יהודים'. מהבחינה הזאת נתניהו הוא ממשיך דרכו של בגין. אבל בגין היה קצת תקוע בעבר, בפולין.

"נתניהו רואה בעצמו מנהיג של העם היהודי כפי שהוא היום, שכולל בעיקר את יהדות ארצות הברית. בעיני עצמו, הוא לא רק מנהיג ישראל הקטנה, אלא מנהיג יהודי בינלאומי שהגיע מאמריקה, ומביא לישראל את הדרך הנכונה, האמריקאית, מול דרכן של האליטות המפא"יניקיות המסואבות.

"הדברים שנתניהו שינה, או ניסה לשנות, הם ייבוא אמריקאי. ההפרטה, הכלכלה הנאו-ליברלית. המרכזיות של המדיה והפרזנטציה הטלוויזיונית. וגם השינויים שעשה בממשל.

בני הזוג טראמפ מקבלים את פני הזוג נתניהו בכניסה לבית הלבן, לרגל חתימה על שלום בין ישראל, בחריין והאמירויות, 15 בספטמבר 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד / טיימס אוף ישראל)
בני הזוג טראמפ מקבלים את פני הזוג נתניהו בכניסה לבית הלבן, לרגל חתימה על שלום בין ישראל, בחריין והאמירויות, 15 בספטמבר 2020 (צילום: ג'ייקוב מגיד / טיימס אוף ישראל)

"הממשל בישראל מבוסס על המודל הבריטי, של דרג מקצועי חזק, עצמאי, civil servants, פקידים, מנהלים, ושופטים שלא נאמנים למנהיג או ממשלה מסויימת, אלא לציבור. באמריקה הנשיא, שנתפס כהתגלמות רצון הציבור, ממנה את כל הדרג הבכיר של הפקידים על בסיס נאמנות אישית ופוליטית, וכן מעורב במינוי השופטים.

"לכן נתניהו, שהיה ראש הממשלה הראשון שנבחר בבחירות אישיות, הפך את מינוי הסמנכ"לים במשרדי הממשלה ממינויים מקצועיים למשרות אמון, כמו באמריקה, וגם את מינוי העובדים במעון בבלפור, כמו בבית הלבן.

"התפיסה שלו, שפקידים ואפילו שופטים צריכים להיות כפופים לשליט הנבחר, למי שמייצג בעיניו את העם, כמו נשיא אמריקאי, התנגשה עם התפיסה השלטונית הישראלית, וזה הוביל לעימות שלו עם רשויות שלטון החוק".

"התפיסה של נתניהו, שפקידים ואפילו שופטים צריכים להיות כפופים לשליט הנבחר, כמו נשיא אמריקאי, הובילה לעימות שלו עם רשויות שלטון החוק"

אבל נשיא אמריקאי הוא לא שליט יחיד. יש בארה"ב המון איזונים ובלמים שמגבילים את כוחו של הנשיא, כמו בחירות נפרדות לקונגרס שיכולה להיבחר בהן מפלגה אחרת שתתעמת אתו.
"ברור, הוא לקח מהשיטה האמריקאית את מה שנוח לו, ושלטון היחיד שהוא ניסה ליצור כאן זאת לא אמריקה, אלא עיוות של אמריקה. הפרויקט האמיתי של נתניהו זה העצמת כוחו של נתניהו. אבל הוא ספוג בהשפעה אמריקאית ומספר לעצמו שהביא לכאן את השיטה האמריקאית.

באדיבות המרואיינת
ד"ר גייל טלשיר, החוג למדע המדינה, האוניברסיטה העברית

"למעשה, הוא לא מושפע מהמיינסטרים של אמריקה אלא מחוגים מאוד מסוימים בציבוריות האמריקאית. תפיסת השלטון שלו דומה לזו של דונלד טראמפ: אני מייצג את העם, ונלחם בשמו עם האליטות שאף אחד לא בחר בהן. זאת לא הגישה הרווחת בכל המפלגה הרפובליקאית, אלא רק בחלק מסויים שלה, האלט רייט, שהביא את טראמפ לנשיאות לתקופה קצרה. אבל זאת תפיסה שנתניהו הביא אמריקה.

"הגישה הזאת שלו לא רק שלא חיזקה את הברית בין המדינות, אלא פגעה בה. היחסים התבססו על רמת הסטייט, ברית בין העמים וקשר בין אנשי המקצוע בכל הדרגים, פקידים מול פקידים, צה"ל מול הפנטגון, האוצר ובנק ישראל מול מחלקת האוצר והפד. אצל נתניהו זה הפך להיות אישי ואידיאולוגי, קשר בין מנהיגים ומפלגות.

"כך הוא ביסס את היחסים על ברית עם הרפובליקנים בלבד, ואחר כך על הסימביוזה האישית המיוחדת בינו לטראמפ, והסתכסך עם הדמוקרטים, עם אובמה, עם ביידן, ועם חלקים גדולים מארה"ב. כך שבשורה התחתונה, ראש ממשלה עם שורשים אמריקאים לא מבטיח יחסים טובים עם ארצות הברית, ולפעמים זה דווקא עשוי לפגוע בהם".

איך ישפיע הרקע האמריקאי של בנט על כהונתו?
"עדיין קשה לדעת. בנט מקורב באמריקה לחוגים דומים לאלה שנתניהו מקורב אליהם ומושפע מהם. גם בנט יצא נגד בג"צ ונגד הפקידות המקצועית, וגם בנט נאו-ליברל מבחינה כלכלית. הוא רפובליקאי כמו נתניהו, ויש לו מחלוקות חריפות ואמוציונליות עם הדמוקרטים, כך שהוא עשוי להיות ממשיך דרכו של נתניהו מהבחינה הזאת.

נפתלי בנט, שני משמאל, עם משפחת גולדברג מארה"ב ב-1987 (צילום: באדיבות משפחת גולדברג)
נפתלי בנט, שני משמאל, עם משפחת גולדברג מארה"ב ב-1987 (צילום: באדיבות משפחת גולדברג)

"אצל נתניהו זה היה אישי, חלק מפולחן אישיות שיצר לעצמו. אצל בנט זה אידיאולוגי, עקרוני, ולכן זה אף עשוי להיות חזק עוד יותר. אבל כרגע בנט נמצא בקואליציה שלא מאפשרת לו לממש את הרעיונות שלו, ובינתיים זה נראה שהוא מסתגל היטב למציאות".

עוד 2,494 מילים
סגירה