פיוניר הרוויחה גם מפורנו והונאות לכאורה ברשת

תחקיר לפני שבוע הונפקה פיוניר לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר ● בנט, שהיה בין המשקיעים הראשונים שלה, אמור להרוויח כ-5 מיליון דולר ● החברה היא כיום אחת הפלטפורמות הגדולות בעולם להעברת כספים ● אולם מסמכים חושפים כי פיוניר סיפקה שירותים גם לחברות מפוקפקות בתחום הפורנו, אופציות בינאריות ועוד ● דובר פיוניר: "החברה הפסיקה ב-2016 לעבוד עם עסקים בסיכון גבוה"

ההנפקה של פיוניר בנאסד"ק, 28 ביוני 2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של פיוניר)
עמוד הפייסבוק של פיוניר
ההנפקה של פיוניר בנאסד"ק, 28 ביוני 2021

עבור נפתלי בנט, 2021 היא לא רק השנה שבה הוא הגשים את חלומו להפוך לראש הממשלה של ישראל. זו גם השנה שבה הוא עשה רווח נאה מהחברה לשירותים פיננסיים שהוא השקיע בה לפני יותר מעשור, ואשר בין היתר סייעה לחברות הפועלות במחשכי האינטרנט לעשות כסף.

החברה, פיוניר, הפכה לציבורית לפני שבוע כשהנפיקה את מניותיה בנאסד"ק, באמצעות מיזוג עם חברת SPAC (Special Purpose Acquisition Company), לפי שווי של 3.3 מיליארד דולר.

על פי פורבס ישראל, בנט אמור להרוויח כ-5 מיליון דולר מהמהלך, לאחר שהשקיע כמה מאות אלפי שקלים בפיוניר לפני כ-13 שנים. הדובר של בנט אישר כי הוא אכן השקיע בחברה, אך סירב לנקוב בסכום המדויק שבנט ירוויח כעת ורק אמר כי מדובר ב"כמה מיליוני דולרים".

בנט השקיע כמה מאות אלפי שקלים בפיוניר לפני כ-13 שנים. הדובר של בנט אישר כי הוא אכן השקיע בחברה, אך סירב לנקוב בסכום המדויק שבנט ירוויח כעת ורק אמר כי מדובר ב"כמה מיליוני דולרים"

פיוניר הוקמה ב-2005 בישראל על ידי יובל טל ויניב צ'צ'יק. היום היא מאופיינת כאחת הפלטפורמות הגדולות בעולם להעברת כספים בין מדינות באינטרנט, המאפשרת לעסקים ברשת ולפרילנסרים במדינות שונות לבצע עסקאות ישירות זה עם זה ועם לקוחות. אמזון, אייר בי אנד בי ופיברר הן כמה משותפיה העסקיים, והיא מעבירה תשלומים בין הקונים למוכרים בפלטפורמות אלה.

אפליקציית פיוניר בסמרטפון, אילוסטרציה (צילום: iStock)
אפליקציית פיוניר בסמרטפון, אילוסטרציה (צילום: iStock)

אולם מסמכים שהודלפו ממשרד האוצר האמריקאי חושפים כי נוסף על לקוחותיה הרגילים, פיוניר סיפקה שירותים גם לחברות אוף-שור עמומות שהיו מעורבות לכאורה בהפצת פורנוגרפיה, לאתרי דייטינג שהתנהלו בדרכי מרמה, לחברת מסחר במטבע חוץ שהייתה תחת חקירה של רשויות אכיפת החוק בצרפת, ולחברות שהיו מעורבות בהונאת מסחר באופציות בינאריות.

דובר מטעם פיוניר אישר לזמן ישראל כי החברה אמנם עיבדה בעבר תשלומים של חברות כאלה, אבל הדגיש כי היא אינה עושה זאת יותר. "ב-2016 פיוניר קיבלה החלטה עסקית להפסיק לעבד תשלומים של עסקים בסיכון גבוה", אמר הדובר.

דובר מטעם פיוניר אישר כי החברה אמנם עיבדה בעבר תשלומים של חברות כאלה, אבל הדגיש כי היא אינה עושה זאת יותר. "ב-2016 פיוניר קיבלה החלטה עסקית להפסיק לעבד תשלומים של עסקים בסיכון גבוה"

"איננו מעבדים יותר תשלומים עבור אף אחת מהחברות האלו, ולא עשינו זאת כבר שנים. תוכנית הציות של פיוניר תואמת את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של התעשייה, בכלל זאת בכל הנוגע למילוי דוחות חסויים על פעילות חשודה, והיא עוברת ביקורת חשבונות שגרתית על ידי מבקרי חשבונות ורגולטורים פיננסיים מהמובילים בעולם, באזורי שיפוט שונים.

"פיוניר מעולם לא נמצאה כמי שהפרה איסורי הלבנת הון על ידי הרשות האמריקאית לאכיפת פשעים פיננסיים, או על ידי כל רגולטור או רשות אחרים בעולם. כיום, פיוניר זוכה לאמונם של מותגים דיגיטליים מובילים רבים בעולם, כגון אמזון, אייר בי אנד בי, אפוורק וגוגל, וכן מיליוני עסקים קטנים ובינוניים ברחבי העולם".

שקף מפרזנטציה של פיוניר במאי 2021 (צילום: eToro)
שקף מפרזנטציה של פיוניר במאי 2021 (צילום: eToro)

דליפת המסמכים

ב-20 בספטמבר 2020 פרסם אתר החדשות באזפיד, יחד עם הקונסורציום הבינלאומי של עיתונאים חוקרים ויותר ממאה גופי חדשות ברחבי העולם, סדרה של כתבות תחקיר המבוססות על אוצר של יותר מ-2,500 מסמכים שהודלפו מהרשות לאכיפת פשעים פיננסיים של משרד האוצר האמריקאי.

רוב המסמכים האלה הם "דוחות פעילות חשודה", ש-90 בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים הגישו לרשות לאכיפת פשעים פיננסיים בין השנים 2011 ו-2017. תפקידה של הרשות הוא להילחם בהלבנת הון.

בנקים ומוסדות פיננסיים אחרים בארצות הברית מחויבים על פי חוק להגיש דוח פעילות חשודה כאשר יש להם חשד כי עסקה מסוימת או שורה של עסקאות קשורה בהלבנת הון. 2,500 המסמכים שהודלפו הם רק חלק קטן מתוך 12 מיליון דוחות שהוגשו לרשות לאכיפת פשעים פיננסיים בין השנים 2011 ו-2017, אבל הם מציעים הצצה נדירה לצד האפל של המערכת הפיננסית העולמית.

2,500 המסמכים שהודלפו הם רק חלק קטן מתוך 12 מיליון דוחות שהוגשו לרשות לאכיפת פשעים פיננסיים בין השנים 2011 ו-2017, אבל הם מציעים הצצה נדירה לצד האפל של המערכת הפיננסית העולמית

המסמכים המודלפים, שקונסורציום העיתונאים החוקרים שיתף עם זמן ישראל, חושפים כי מספר רב של לקוחות ושותפים עסקיים של פיוניר, וכן פיוניר עצמה, סומנו על ידי בנקים שהגישו דוחות פעילות חשודה לרשות לאכיפת פשעים פיננסיים בין השנים 2011 ו-2016.

דוכן תצוגה של פיוניר בקייב, אוקראינה, במרץ 2019 (צילום: Sergiy Palamarchuk / Alamy)
דוכן תצוגה של פיוניר בקייב, אוקראינה, במרץ 2019 (צילום: Sergiy Palamarchuk / Alamy)

כעסק אמריקאי לשירותים כספיים, פיוניר מחויבת שתהיה לה תוכנית איתנה למלחמה בהלבנת הון, ואף להגשת דוחות משלה על פעילות חשודה.

"השורה התחתונה היא שלעסקים לשירותים כספיים יש אחריות לנסות למנוע את המעורבות שלהם עצמם בהלבנת הון", אומר לזמן ישראל קיראן ביר, האנליסט הראשי של איגוד המומחים המוסמכים במניעת הלבנת הון (ACAMS), ארגון עולמי למאבק בפשעים פיננסיים.

"יש סטנדרט עולמי שהם אמורים לעמוד בו. זה כולל העסקה של קצין מוסמך ומוכשר למניעת הלבנת הון. זה כולל מנגנונים לתת קול לקצין הזה. זה כולל הכשרה", הוא אומר.

"יש סטנדרט עולמי שהם אמורים לעמוד בו. זה כולל העסקה של קצין מוסמך ומוכשר למניעת הלבנת הון. זה כולל מנגנונים לתת קול לקצין הזה. זה כולל הכשרה"

רמת המעורבות של בנט בפעילותה של פיוניר אינה ידועה. אף על פי שעל פי פרסומים הוא זה שהכיר את מנכ"לית השלוחה הישראלית של פיוניר, קרן לוי, למייסד החברה יובל טל, לא ברור כמה מעורבות הייתה לבעל מניות ברמתו מעבר לכך.

דובר מטעם פיוניר סירב להתייחס לשאלה הזאת לציטוט. הדובר של בנט לא הגיב לשאלות של זמן ישראל באשר למידת מעורבותו בפעילות החברה.

בנט, שהיה יזם הייטק לפני שנכנס לפוליטיקה, הרוויח מיליונים כאשר חברות שהיו בבעלותו או שהוא החזיק במניות שלהן נרכשו על ידי חברות גדולות יותר.

נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
נפתלי בנט (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ב-1999 הוא הקים עם שותפים את חברת אבטחת המידע סאיוטה, שנמכרה ל- RSA Security האמריקאית ב-2005 תמורת 145 מיליון דולר. הוא גם שימש זמן-מה כמנכ"ל של סולוטו, שנמכרה ל-Asurion האמריקאית ב-2013 תמורת 100 מיליון דולר. על פי הפרסומים, בנט הרוויח כמה מיליוני דולרים מכל אקזיט.

הידיעות על מיזוגה של פיוניר פורסמו בפברואר. במרץ החלו לצוץ כתבות על המיליונים שבנט עומד להרוויח מאקזיט של חברת הייטק כלשהי. כשפנינו אליו אז, הוא סירב לנקוב בשם החברה, והקשר בין בנט לפיוניר נשמר בסוד עד לפרסום בפורבס ישראל בתחילת יוני.

במרץ החלו לצוץ כתבות על המיליונים שבנט עומד להרוויח מאקזיט של חברת הייטק כלשהי. כשפנינו אליו אז, הוא סירב לנקוב בשם החברה, והקשר בין בנט לפיוניר נשמר בסוד עד לפרסום בפורבס ישראל בתחילת יוני

בנט לא השיב לפניית זמן ישראל בבקשת תגובה, מעבר לאישור שהוא אכן השקיע בפיוניר.

העובדה שהוגש דוח על פעילות חשודה אין פירושה בהכרח שבוצעה פעילות בלתי חוקית כלשהי, אלא רק שדפוס של עסקאות פיננסיות עורר את חשדו של קצין ציות בבנק. רוב הדוחות הללו אינם מובילים לכתבי אישום פליליים, הן בשל מספרם הרב והן בשל תקצוב-חסר של רשויות אכיפת החוק, אומר ביר.

עם זאת, המסמכים שהודלפו מראים כי פיוניר שלחה וקיבלה תשלומים עבור רשימה ארוכה של עסקים הפועלים בצד הפחות מהוגן של הרשת.

ראשי חברת פיוניר פותחים את המסחר בבורסה בניו יורק ביום הנפקת החברה, 28 ביוני 2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של פיוניר)
ראשי חברת פיוניר פותחים את המסחר בבורסה בניו יורק ביום הנפקת החברה, 28 ביוני 2021 (צילום: עמוד הפייסבוק של פיוניר)

פיוניר מודה כי היא עיבדה בעבר תשלומים עבור החברות הנזכרות בהמשך, אך טוענת כאמור כי היא סיימה את החוזים שלה עם כולן לפני שנים אחדות.

מחדר המיטות אל הבנק

ב-12 באוגוסט 2016 השלוחה הניו יורקית של בנק ברקליס הגישה דוח פעילות חשודה על אלקודה לימיטד (Alcuda Limited), חברה קפריסאית שהפעילה את האתרים Shagaholic.com, Saucysingles.com, freesexmatch.com, getanaffair.com ו-hornyasia.com, בין השאר.

חברת אלקודה לא הייתה לקוחה ישירה של ברקליס, אולם הבנק ניהל חשבון עבור חברת ארת'פורט (Earthport), ספקית שירותי תשלומים, והיא בתורה ניהלה חשבון עבור פיוניר, ששימשה את אלקודה להעברת כספים, על פי ברקליס.

"לקוחה של פיוניר, אלקודה לימיטד, סומנה לבדיקה כחלק מתוכנית המעקב של ברקליס ניו יורק", נכתב בדוח.

על פי הדוח, אלקודה ביצעה 29 העברות כספים בסכום כולל של 678,810 דולר מחשבונות החברה בשווייץ ובקפריסין לחשבונותיה בפיוניר.

האתר getanaffair.com כפי שנראה במרץ 2016 (צילום: צילום מסך)
האתר getanaffair.com כפי שנראה במרץ 2016 (צילום: צילום מסך)

בנק ברקליס הגיש את הדוח, לדבריו, בעקבות שמועות שלפיהן באתרי האינטרנט של החברה מתבצעת פעילות הונאה, ומפני ששירות אירוח הדומיין שלה אירח אתרי פורנוגרפיית ילדים, על פי דיווחים.

אלקודה הואשמה באתרי תלונות צרכנים שונים בחיוב לכאורה של כרטיסי אשראי ללא אישור.

לפי כתבת תחקיר של האתר סנופס (Snopes.com) מ-2020, אתרי האינטרנט של אלקודה היו חלק מרשת של כ-200 אתרי היכרויות נישה, רבים מהם כמעט זהים למראה, שאפשרו למשתמשים להירשם בחינם אבל אז דרשו מינוי שהיה כמעט בלתי ניתן לביטול.

כתבים של סנופס פתחו חשבון חינמי באחד מאתרי הרשת, ומיד קיבלו פנייה ממשתמשת בשם anatasia_mikov, אשר, כפי שגילו, השתמשה בתמונה גנובה של דוגמנית מקצועית.

"כאשר 'anatasia_mikov' כתבה לנו הודעות (בפינית, היות שסנופס בדק אז כיצד נראה האתר במדינות אחרות), היא שאלה אם אנחנו מעוניינים לשוחח איתה. אולם על מנת להיענות להצעתה של 'אנטסיה' נדרש מספר כרטיס אשראי", דווח בסנופס.

מקסים פוליאקוב (צילום: Everipedia)
מקסים פוליאקוב (צילום: Everipedia)

בזמן הגשת הדוח, אלקודה הייתה בבעלותו של איש העסקים האוקראיני מקסים פוליאקוב.

אף על פי שבאופן כללי פורנוגרפיה איננה בלתי חוקית, כמה מהדוחות שהודלפו מעלים חשד כי פיוניר הייתה מעורבת בעסקאות עם חברה אשר, לפחות במקרה אחד, העסיקה לכאורה נשים שנסחרו.

דוח פעילות חשודה שהגישה השלוחה הניו יורקית של החברה הצרפתית לשירותים פיננסיים סוסייטה ז'נרל ב-2014 דיווח על פעילות חשודה בהיקף של 7,196,694 דולר שהיו מעורבות בה שלוש חברות: אלקודה; פיוניר פתרונות תשלום – חברה בת של פיוניר היושבת בבליז; וחברה שהייתה רשומה באנדורה תחת השם I.M.L. SLU, בין 9 בנובמבר 2011 ל-25 בפברואר 2014.

על פי הדוח, ב-10 באפריל 2012 וב-6 ביוני 2012, חברת I.M.L. SLU, לקוחה של פיוניר, קיבלה שתי העברות כספים מאלקודה, על סך 77,712.88 דולר ועל סך 57,825.45 דולר בהתאמה.

חברת I.M.L. SLU אירחה אתרי צפייה ישירה שונים למבוגרים, ובהם imlive.com. מדובר בחברה אחות של החברה הישראלית קול ויז'ן (CoolVision) בבעלותו של מולי ליטבק, אחד מספקי הפורנוגרפיה העשירים והידועים בארץ.

ב-2006, עיתון "המנילה טיימס" דיווח כי נשים ונערות פיליפיניות שסיפקו הופעות מין חיות ב-imlive נסחרו לכאורה על ידי צד שלישי והוחזקו לכאורה כשפחות מין ברשת בדירות ברחבי העיר. גורם רשמי בפיליפינים אמר לעיתון כי "החברה מחזיקה כעת לכאורה לפחות 40 נשים ונערות בכמה דירות ויחידות מגורים במטרופולין של מנילה, בעיקר בקזון סיטי".

ב-2006, עיתון "המנילה טיימס" דיווח כי נשים ונערות פיליפיניות שסיפקו הופעות מין חיות ב-imlive נסחרו לכאורה על ידי צד שלישי והוחזקו לכאורה כשפחות מין ברשת בדירות ברחבי העיר

ב-2014 כמה נשים שעבדו עבור האתר imlive בפיליפינים התראיינו לתוכנית "עובדה". המרואיינות סיפרו כי הן עבדו 12 שעות ביממה ולא הורשו לצאת ממקום העבודה, למעט יום אחד בחודש, וקיבלו מזון מועט.

הערב בעובדה

ואנחנו קוראים לזה סטארט אפנעמה פרי על כתבתה שתשודר הערב-הכול מתחיל ונגמר עם הפער הזה, הבלתי נתפס, שבין חברת הייטק מרמת החייל, עם אנשים יפים ובניינים יפים ומילים כמו מנהל מוצר, צוות פיתוח וישיבת הנהלה, לבין אותו פרבר נידח בפיליפינים, שקשה למצוא בו מים נקיים, או קירות מבטון, אבל חיבור לאינטרנט מהיר יש בשפע, מספיק כדי לאפשר לצעירות השכונה, לערוך מופעי חשפנות על פי בקשת הלקוח, דרך אתר בשליטה ישראלית.זה משלנו. את הכפתורים האלה, מעצבים ישראלים עיצבו, ואת החוזים האלה, עורכי דין מבריקים ניסחו. חוזים שמסירים מהאתר כל אחריות לגורל הנשים, אבל מבטיחים ש-70 אחוז מהכנסותיהן יגיע לכיסי החברה. את לא עובדת שלנו, הן מבהירים לאישה, אבל אם תעזי לעבור עם הלקוחות לאתר אחר תשלמי 5000 דולר קנס, ואם הם לא יהיו מרוצים מהמופע, נחזיר להם את כל הכסף שקיבלת מהם. מיליוני דולרים נאספים בשיטת העמלות הזו. ועל המפעל היעיל הזה מנצח מולי ליטבק, לשעבר מורה לפסנתר מתל אביב, הבעלים העיקרי, המייסד, המרוויח העיקרי.התחקירן מתן גז ואני ניסינו בעיקר לברר מה המחיר. מה המחיר של להיות אחד מאתרי הפורנו הגדולים בעולם, מה המחיר של לעצום עיניים, למרות שכל סימן בדרך אומר שהגיע הזמן לעצור. כשהתחלנו את התחקיר הזה לא חלמנו שהוא ייקח אותנו כל כך רחוק. מסיפור קטן שהתחיל מדילמות של אנשי הייטק, מצאנו את עצמנו צוללים מטה מטה, אל העמודים האחרונים באתר, כדי למצוא שם, מאחורי המסכים, בני אדם.את המספרים כבר הכרנו, ובאמת שהם פחות עניינו אותנו. עם 1.5 מיליון מבקרים יחודיים בחודש, ומספרים של ארבעים מיליון משתמשים רשומים ולמעלה מ-70,000 מציגות. מאחורי כל מספר יש מישהי שיושבת בבית, מול מצלמת אינטרנט, ומחכה להרוויח את לחמה על מופעי חשפנות בהזמנה אישית. חברות ההיי-טק של מולי ליטבק, שואבות להן 70 אחוז מהשכר ו-100 אחוז מהחיים. הרגשנו שאנחנו חייבים להיות שם כדי להבין, וכשנתנו לנשים האלה, שמביאות את הלחם למתכנתים של ליטבק, את זכות הדיבור, פשוט לא האמנולתגובת מולי ליטבק http://s.mako.co.il/1htSQw9

Posted by ‎עובדה‎ on Thursday, January 16, 2014

באותה שנה פיוניר פתרונות תשלום הייתה מעורבת בעסקאות עם חברת אוף-שור נוספת, Sellinge Management S.A., שנרשמה באיי הבתולה הבריטיים.

על פי דוח פעילות חשודה, החברה הייתה בעלת האתר Anastasiadate.com, שעל פי חשיפה של הגרדיאן היה פלטפורמת היכרויות ששידכה בין נשים אוקראיניות לגברים מערביים.

הגרדיאן הסיק כי אף על פי שחלק מהנשים נרשמו לאתר בתום לב, רבות אחרות ביצעו מעשי הונאה מתוחכמים כדי לסחוט כסף מגברים. גם אם לאתר עצמו לא היה חלק במעשי ההונאה, הרי שהוא הרוויח מהם.

הגרדיאן הסיק כי אף על פי שחלק מהנשים נרשמו לאתר בתום לב, רבות אחרות ביצעו מעשי הונאה מתוחכמים כדי לסחוט כסף מגברים. גם אם לאתר עצמו לא היה חלק במעשי ההונאה, הרי שהוא הרוויח מהם

"אנסטסיה אינטרנשיונל, גם אם לא היה שותף באופן ישיר למעשי ההונאה, מנהל מודל עסקי רווחי מאוד שמאפשר להם לשגשג", נכתב.

פוליאקוב, קול ויז'ן ואנסטסיה אינטרנשיונל לא השיבו לפניות זמן ישראל בבקשת תגובה.

האתר anastasiadate.com במרץ 2012 (צילום: צילום מסך)
האתר anastasiadate.com במרץ 2012 (צילום: צילום מסך)

פורקס ואופציות בינאריות

על פי המסמכים המודלפים של הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים, פיוניר גם עשתה עסקאות עם חברות ישראליות שהיו מעורבות בתעשיית פורקס ובאופציות בינאריות, ושלכאורה הוציאו במרמה מיליוני דולרים מלקוחות כאשר מכרו להם הזדמנויות השקעה מזויפות.

על פי המסמכים המודלפים, פיוניר גם עשתה עסקאות עם חברות ישראליות שהיו מעורבות בפורקס ובאופציות בינאריות, ושלכאורה הוציאו במרמה מיליוני דולרים מלקוחות כאשר מכרו להם הזדמנויות השקעה מזויפות

על פי דוח פעילות חשודה, באפריל 2014 פיוניר שלחה תשלום לחברה שנרשמה בקפריסין תחת השם רליאנטקו השקעות (Reliantco Investments), ואשר עומדת מאחורי האתר UFX.com, אחיו של האתר למסחר באופציות בינאריות ubinary.com.

בינואר 2016 הגיש ברקליס ניו יורק דוח פעילות חשודה על רליאנטקו וחברות הקשורות אליה. הבנק הסביר כי הגיש את הדוח בשל המוניטין הרע של החברות:

"ראשית, הן ממוקמות ומבצעות עסקאות בנקאיות באזורי שיפוט בסיכון גבוה להלבנת הון; שנית, הן קיבלו יחד אזהרות שירותים פיננסיים מעשרים (20) מדינות שונות לפחות, עקב פעילותן כחברות לא מורשות ולא מוסדרות למסחר במטבע חוץ; ושלישית, פורסם מספר רב של תלונות לא מאומתות נגדן ברשות הציבור, הטוענות כי המודל העסקי שלהן הוא הונאה".

תעשיית האופציות הבינאריות שגשגה בישראל במשך כעשור עד שהוצאה אל מחוץ לחוק על ידי הכנסת באוקטובר 2017, במידה רבה בעקבות סדרת תחקירים של טיימס אוף ישראל, שהחלה בכתבה שפורסמה במרץ 2016 תחת הכותרת "הזאבים מתל אביב".

דוד ביטן, משמאל, עם משה אברהמי מסופט אופשן בדיון בכנסת על החקיקה נגד תעשיית האופציות הבינאריות, 7 באוגוסט 2017 (צילום: The Times of Israel)
דוד ביטן, משמאל, עם משה אברהמי מסופט אופשן בדיון בכנסת על החקיקה נגד תעשיית האופציות הבינאריות, 7 באוגוסט 2017 (צילום: The Times of Israel)

חברות למסחר במטבע חוץ מציעות למשקיעים אפשרות להרוויח כסף מתנודות בשוק המטבע העולמי, אם כי רבות מהן גם מעורבות לכאורה במעשי הונאה. התעשייה עצמה עדיין חוקית בישראל, ורבים ממבצעי ההונאות לכאורה מצליחים לחמוק מהעמדה לדין.

ב-2014 פיוניר קיבלה לפחות שתי העברות כספים מחברת אסטון אינווסט (Aston Invest), העוסקת במסחר במטבע חוץ, על פי דוח פעילות חשודה שהגיש בנק ברקליס.

אסטון אינווסט פעלה ממוקד טלפוני ברמת גן בשם יוניון אינטר, על פי מסמכי בית משפט בישראל. המוקד הטלפוני היה בבעלותו של עולה חדש מצרפת בשם שמואל שמאל, שאחיו, ג'ימי שמאל, גם הוא עבד בו. שני האחים, על פי דיווחים בתקשורת הצרפתית, נחשדו בעבר בפרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, הידועה בצרפת כ"עוקץ של המאה".

שני האחים, על פי דיווחים בצרפת, נחשדו בעבר בפרשת הונאות המע"מ על מכסות פחמן בהיקף של 1.6 מיליארד דולר, הידועה בצרפת כ"עוקץ של המאה"

ב-2016, אסטון אינווסט נחקרה על ידי שופט צרפתי בחשד להונאת מסחר במטבע חוץ, והתובע בתיק אף הגיע לביקור בישראל. בסופו של דבר ג'ימי שמאל הועמד למשפט ונכלא בצרפת, על פי דיווחי התקשורת הצרפתית, אם כי לא צוין בהם בגין איזה פשע הוא נשלח למאסר.

"גם ב-2016, כאשר החלטנו להפסיק לעבד תשלומים עבור שוקי נישה בסיכון גבוה, זה היה רק חלק קטן מהעסקים שלנו", אמר הדובר.

האתר Astonforex.com ב-2014 (צילום: צילום מסך)
האתר Astonforex.com ב-2014 (צילום: צילום מסך)

לקוחות ומוטבים "לא ידועים"

דוחות אחרים שהודלפו מהרשות לאכיפת פשעים פיננסיים חושפים כי פיוניר העבירה לספקי שירותי כספים תשלומים שזהותם של המוטבים הסופיים שלהם לא הייתה ידועה לבנק שמילא את הדוח.

ב-2016 בנק מלון ניו יורק הגיש דוח על העברות כספים חשודות שבוצעו בין 11 בפברואר 2016 ל-17 במאי 2016, בסכום כולל של 14,218,008.19 דולר, למוטב בשם מאנינטינט (Moneynetint).

בין הגופים שהעבירו כספים למאנינטינט נמנתה בורדרלס קומרס (Borderless Commerce), חברה בת של פיוניר. ב-25 באפריל 2016 החברה ביצעה העברת כספים על סך מיליון דולר למוטבת הסופית מאנינטינט. היות שמאנינטינט היא בעצמה חברת תשלומים, הכסף ככל הנראה יועד לאחד או יותר מלקוחותיה.

אחת הסיבות לכך שבנק מלון ניו יורק הגיש את דוח הפעילות החשודה, לדבריו, הייתה שלא יכול היה לקבוע למי היה מיועד הכסף שנשלח למאנינטינט.

"העברות הכספים הן חשודות בעיקר מפני שברבות מהן לא ברור מי המוטב האמיתי/הלקוח המזמין ו/או מפני שחלק ממעבירי הכספים למאנינטינט נראים כמו חברות קש או סוחרים במטבע חוץ/אופציות בינאריות", נכתב בדוח.

רפ"ק גבי ביטון בוועדה כנסת ב-2 באוגוסט, 2017 שהוקדשה להצעת חוק לאסור על פעילות ענף האופציות הבינאריות של ישראל (צילום: סימונה ווינגלס)
רפ"ק גבי ביטון בוועדה כנסת ב-2 באוגוסט, 2017 שהוקדשה להצעת חוק לאסור על פעילות ענף האופציות הבינאריות של ישראל (צילום: סימונה ווינגלס)

על פי מסמכים בנקאיים שהגיעו לידי זמן ישראל, מאנינטינט הייתה למעשה מעבדת תשלומים עיקרית עבור תעשיית האופציות הבינאריות הישראלית, שהייתה מעורבת במעשי הונאה.

מסמכים נוספים של הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים חושפים כי מאנינטינט הייתה מעורבת בעסקאות עם חברות נוספות שהיו לכאורה מעורבות במעשי הונאה.

מסמכים נוספים של הרשות לאכיפת פשעים פיננסיים חושפים כי מאנינטינט הייתה מעורבת בעסקאות עם חברות נוספות שהיו לכאורה מעורבות במעשי הונאה

עם אלה נמנתה Avilan Marketing LLC, חברה שמכרה תוספים לשיפור התפקוד המיני של גברים וחפצי יוקרה מזויפים. ב-2008 חברת קרטייה זכתה בסכום של קרוב למיליון דולר בתביעת נזיקין נגד החברה, מפני שמכרה שעוני קרטייה מזויפים.

חשיפה של מגזין העסקים הגרמני קפיטל ב-2018 האשימה כמה מבני משפחת בן מנחם, בעלי החברה, בפרסום דברי מרמה בפייסבוק. לקוחה נוספת של מאנינטינט הייתה קליקשור פיימנטס (Clicksure Payments), חברת שיווק שהייתה קשורה לתעשיית האופציות הבינאריות.

אביב בן מנחם מאבילן מרקטינג לא השיב לפניית זמן ישראל בבקשת תגובה.

צילום מסך מיוני 2005 של האתר kingreplica.com (צילום: צילום מסך)
צילום מסך מיוני 2005 של האתר kingreplica.com (צילום: צילום מסך)

מאנינטינט שלחה לנו את התגובה הבאה: "מאנינטינט תמיד שומרת על חסיון זהותם של לקוחותיה. כמו מוסדות פיננסיים מובילים ומהימנים אחרים, מאנינטינט מספקת שירותים לתעשיות וללקוחות טכנולוגיה פיננסית מתקדמת. אנו גאים במעורבותנו ובהובלתנו הגוברות בזירה הפיננסית.

"לגבי 'הלקוחות לשעבר' שלנו, המעורבות שלנו והעובדות המתוארות אינן נכונות. מאנינטינט גאה מאוד בשמירה על חסיונם וביטחונם של לקוחותיה הנאמנים".

פיוניר אישרה כי השתמשה במאנינטינט כחלק מהתשתית שלה להעברת תשלומים מקומיים לחשבונות הבנק של לקוחותיה, אך לדבריה היא מעולם לא קיבלה תשלומים מהחברה.

פיוניר אישרה כי השתמשה במאנינטינט כחלק מהתשתית שלה להעברת תשלומים מקומיים לחשבונות הבנק של לקוחותיה, אך לדבריה היא מעולם לא קיבלה תשלומים מהחברה

טכנולוגיה פיננסית ושחקנים רעים

על פי מקורות בתעשיית התשלומים שדיברו עם זמן ישראל וביקשו להישאר בעילום שם, חברות טכנולוגיה פיננסית באופן כללי מבצעות פעמים רבות עסקאות עם ספקיות תשלומים אחרות באופן שמחלקות הציות שלהן אינן יכולות לדעת מיהו הלקוח או המוטב הסופי.

המקורות גם אמרו לזמן ישראל כי מעשי הונאה הם כל כך נפוצים בעולם המקוון ובמסחר האלקטרוני, שאפילו חברת טכנולוגיה פיננסית בעלת כוונות טובות תתקשה לחסל את קשריה עם כל הסוחרים המעורבים בהונאות.

דיוויד הורוויץ, משמאל, מופיע בפני וועדת ביקורת המדינה בכנסת בדיון על הונאת האופציות הבינאריות, בינואר 2017 (צילום: Luke Tress / The Times of Israel)
דיוויד הורוויץ, משמאל, מופיע בפני וועדת ביקורת המדינה בכנסת בדיון על הונאת האופציות הבינאריות, בינואר 2017 (צילום: Luke Tress / The Times of Israel)

למרות הקושי לשרש שחקנים רעים, מוטל על חברות שירותי הכספים לנסות לעשות זאת, אומר ביר, האנליסט העוסק במניעת הלבנת הון.

שמה של פיוניר מופיע ב-24 מתוך 2,500 המסמכים המודלפים. בכמה מאותם מסמכים שמה של החברה מופיע עשרות פעמים.

"האם זו עובדה מרשיעה?" אומר ביר, "לא בהכרח, אבל זה באמת מעלה את השאלה אם לפיוניר הייתה תוכנית פיננסית איתנה למניעת הלבנת הון ומימון טרור. האם פיוניר הגישה דוחות פעילות חשודה לרשות לאכיפת פשעים פיננסיים על עסקאות כלשהן שהוזכרו על ידי מוסדות פיננסיים אחרים?"

פיוניר לא ציינה אם היא הגישה דוחות פעילות חשודה על אותם לקוחות, אבל טענה כי היא מגישה דוחות כאלה על בסיס קבוע.

דובר החברה מסר לזמן ישראל: "תוכנית הציות של פיוניר תואמת את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של התעשייה, בכלל זאת בכל הנוגע למילוי דוחות חסויים על פעילות חשודה, והיא עוברת ביקורת חשבונות שגרתית על ידי מבקרי חשבונות ורגולטורים פיננסיים מהמובילים בעולם, באזורי שיפוט שונים".

עוד 2,646 מילים
סגירה