ההיסטוריה (הנשיאותית) חוזרת

הנשיא חיים הרצוג מתחת לחופת בנו, יצחק (בוז'י), בנישואי למיכל, 14 באוגוסט 1985 (צילום: יעקב סער/לע"מ)
יעקב סער/לע"מ
הנשיא חיים הרצוג מתחת לחופת בנו, יצחק (בוז'י), בנישואי למיכל, 14 באוגוסט 1985

היום מושבע הנשיא האחד עשר למדינת ישראל, ונדמה שאתגרי התפקיד כבר כאן, מתדפקים על דלתו. כמו מרבית הנשיאים, גם הנשיא יצחק הרצוג יתחיל את כהונתו כשהמציאות הישראלית והעולמית למעשה מכתיבה את סדר יומו.

אכן, הוא אינו מתחיל קדנציה במלחמה – כמו הנשיאים חיים ויצמן, אפרים קציר או רובי ריבלין, אבל אפילו כעת ניתן לאפיין את ההתמודדויות והזירות המרכזיות בהן יצטרך הנשיא לעסוק.

באופן אירוני, וכפי שמוכר לנו משדות רבים בציבוריות הישראלית, נראה שגם כאן ההיסטוריה חוזרת, כששלושת האתגרים החשובים של הנשיא הנבחר דומים במובהק לאלה של אביו – הנשיא השישי, חיים הרצוג. 

היום מושבע הנשיא ה-11 למדינת ישראל, ונדמה שאתגרי התפקיד כבר כאן, מתדפקים על דלתו. כמרבית הנשיאים, גם הרצוג יתחיל את כהונתו כשהמציאות הישראלית והעולמית מכתיבה את סדר יומו

משבר מפלגתי בישראל, שהביא לשיא את הקיטוב וההקצנה; משבר כלכלי היסטורי; ואנטישמיות גדולה, שמאיימת על יהדות התפוצות. שלושת הנושאים הללו עמדו במרכז שולחן העבודה של הנשיא הרצוג האב, והם אלה שיעסיקו בלי ספק את הנשיא הרצוג הבן. טוב יעשה הנשיא החדש אם יתבונן בדרכי הפעולה, המוצלחות ברובן, של אביו, כשהוא פועל להיטיב עם העם והמדינה שהוא עומד בראשה.

גם במציאות הישראלית, בה לנשיאות סמכויות פורמליות מועטות, עדיין השפעתה רבה, בעיקר בעתות משבר. לכן, לכל אחד מהאתגרים הללו ניגש הנשיא חיים הרצוג מזווית שונה, ובכל אחד מהם תרם את תרומתו למינוף האתגר להזדמנות, להצלחה ולשגשוג.

ישיבתו של הנשיא חיים הרצוג בשולחן המשא ומתן הקואליציוני, מעשה חסר תקדים, היא זו שתרמה לממשלת האחדות הראשונה ב-1984. יתר על כן, מעורבותו היא זו שמנעה משמעון פרס להפיל את הממשלה ב-1986, ודחפה לממשלת אחדות נוספת ב-1988.

הרצוג לא האמין בשתיקה "ממלכתית" לכאורה, אלא פעל בכל כוחו לפתרון המשבר המפלגתי. וגם כשלא הצליח למתן ולגשר, הצהיר ונזף ציבורית בחברי הכנסת על דרדור השיח, כשאמר:

"במקום חגיגיות והדר היינו עדים להתנהגות של חולין ולגילויים של קטנוניות, חוסר סובלנות והיעדר תרבות של ויכוח. אני מפנה קריאה וזעקה אל חברי הכנסת, נבחרי העם, שיקפידו בכבוד הבית ובכבוד הדמוקרטיה".

הרצוג לא האמין בשתיקה "ממלכתית" לכאורה, אלא פעל בכל כוחו לפתרון המשבר המפלגתי. וגם כשלא הצליח למתן ולגשר, הצהיר ונזף ציבורית בחכ"ים על דרדור השיח

כמי שאינו כלכלן ואינו נושא בתפקיד ציבורי כלכלי, נזהר הנשיא הרצוג האב מלהיות מעורב יתר על המידה בפתרון המשבר הכלכלי של שנות ה-80, ועם זאת, כשנקרא – התייצב מייד. כך, עמד הנשיא בראש הוועד הציבורי להבראת המשק, וכינס גורמים מהארץ ומחו"ל שיירתמו לטובת פתרון המשבר. בתפקידו זה הקפיד הנשיא ליצור שולחן עבודה מגוון והסב את תשומת לב מקבלי ההחלטות להרכב האוכלוסייה בישראל. הנשיא הדגיש את הצורך במתן פתרונות שייטיבו עם שכבות העם השונות, ורק כך – עם המדינה כולה. תפקידו של הנשיא, כך תפס אותו הרצוג – כמו גם יתר נשיאי ישראל – הוא להשמיע את קולן של האוכלוסיות הנאלמות והנעלמות.

גם אל מול האנטישמיות הגואה פעל הרצוג, כשגייס את מנהיגי העולם למאבק. הנשיא עבר מדינה מדינה, והקים וועדים ותוכניות פעולה – ישראליות ובינלאומיות – לפתרון הגל המאיים. במובן זה, הרצוג הדגיש את השורש היהודי העמוק של מוסד הנשיאות הישראלי, כזה שצריך להיות לבית ולפה לא רק עבור אזרחי ואזרחיות ישראל אלא גם עבור העם היהודי כולו.

היום, בשיא חדש של משבר מפלגתי ושיח מקצין, במשבר כלכלי שהקורונה הביאה עימה, בשעה של התחדשות גל האנטישמיות בעולם, על הנשיא הנבחר להתבונן בדרכי אביו. אל לו, חלילה, לאמצן ככתבן וכלשונן. עליו לבקר, להתעמת, לחקור ולברר. ועם זאת, יש משמעות לזהות הנשיא, לסיפורו, לבית גידולו.

היום, בשיא חדש של משבר מפלגתי ושיח מקצין, במשבר כלכלי שהקורונה הביאה עימה, בשעה של התחדשות גל האנטישמיות בעולם, על הנשיא הנבחר להתבונן בדרכי אביו

דרכיו של הנשיא חיים הרצוג – לדחוף בכל הכוח לאחדות, לדאוג לייצוג מגוון בשולחן קבלת ההחלטות, להיות לפה עבור העם היהודי כולו – הן השורשים של הנשיא הנבחר. הפירות יהיו שלו. הצלחתו – הצלחתנו.

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 581 מילים
סגירה