ינון גוטל-קליין
הזמן של
ינון גוטל-קליין

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

ענקית בדור של נפילים

עם פטירתה של אורה הרצוג, שבה לחיינו האמירה שבאה והולכת מעת לעת, לפיה "זה סוף של דור". בשנים האחרונות שמענו זאת שוב ושוב. מהנשיאים שמעון פרס ויצחק נבון, עבור בחיים גורי ובנשיא ביהמ"ש העליון מאיר שמגר, וכלה ביורם טהרלב, איש איש בדרכו האחרונה סימל לנו דור, שאכן הולך ונעלם למרבה הצער. ועם זאת, אורה הרצוג מייצגת משהו מעבר לכך. היא היתה, במידה רבה, יחידה בדורה.

מהנשיאים פרס ונבון, עבור בחיים גורי ובנשיא העליון שמגר, וכלה ביורם טהרלב, איש איש בדרכו האחרונה סימל לנו דור הולך ונעלם. עם זאת, אורה הרצוג מייצגת משהו מעבר לכך. היא היתה, במידה רבה, יחידה בדורה

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
פוסט מעאפאן, נפוח, כולו פוזה ודאוו'ין, עטיפה נוצצת וזיקוקי-דה-דינורטאדניק של התרגשות והתפעלות מקמעות וכשפים של עבודה זרה של וו'דו ודמויות גדולות מהחיים - בקיצור, הכותב כולו ילד קטן, ילד... המשך קריאה

פוסט מעאפאן, נפוח, כולו פוזה ודאוו'ין, עטיפה נוצצת וזיקוקי-דה-דינורטאדניק של התרגשות והתפעלות מקמעות וכשפים של עבודה זרה של וו'דו ודמויות גדולות מהחיים – בקיצור, הכותב כולו ילד קטן, ילד שמנת שרגיל להתרגש מחארטות של בומבסטיות של חליפות ועניבות וממסד מסודר. אנשי אמת ולוחמי צדק היו ויהיו, הם לא חייבים להיות בולטים וששמם יהיה ידוע. בטבע, יש תופעות לא ברורות שהן משפיעות יותר מתופעות מוכרות ונחקרות

עוד 670 מילים ו-1 תגובות

ההיסטוריה (הנשיאותית) חוזרת

היום מושבע הנשיא האחד עשר למדינת ישראל, ונדמה שאתגרי התפקיד כבר כאן, מתדפקים על דלתו. כמו מרבית הנשיאים, גם הנשיא יצחק הרצוג יתחיל את כהונתו כשהמציאות הישראלית והעולמית למעשה מכתיבה את סדר יומו.

אכן, הוא אינו מתחיל קדנציה במלחמה – כמו הנשיאים חיים ויצמן, אפרים קציר או רובי ריבלין, אבל אפילו כעת ניתן לאפיין את ההתמודדויות והזירות המרכזיות בהן יצטרך הנשיא לעסוק.

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 581 מילים

הצבעה גלויה לנשיאות – לא רצוי ולא מצוי

בשבועות האחרונים, וביתר שאת בימים האחרונים, עולות הצעות וספקולציות – משמאל ומימין – לעסקאות פוליטיות הנוגעות לבחירות לנשיאות אשר הולכות ומתקרבות אלינו בצעדי ענק.

חלק מעסקאות אלה, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי של "חוק יסוד: נשיא המדינה", כך שההצבעה תהפוך מחשאית לגלויה. ההצעה כזו, כך נדמה, מתעלמת מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת לא את הרצוי ולא את המצוי.

חלק מהעסקאות, תיאורטיות ומעשיות, כוללות שינוי "חוק יסוד: נשיא המדינה", להפיכת ההצבעה מחשאית לגלויה, תוך התעלמות מצרכיה ומעוגניה הדמוקרטיים של החברה הישראלית. למעשה, היא לא הולמת את הרצוי ולא את המצוי

אין חולק על כך שלממלכתיות הישראלית מספר רגליים, בהן גם כאלה שבהן יחסי רוב ומיעוט משחקים תפקיד רב והכרחי בקבלת החלטות ובקביעת מדיניות. לרוב יש משמעות והשפעה, וטוב שכך. יחד עם זאת, נהוג לראות את ההצבעה החשאית בכנסת כמפלטו הנחוץ והייחודי של החלש.

הצבעה חשאית היא המקום שבו עוצמתו המוצדקת של הרוב מאבדת מעט מכוחה. גם למיעוט – הן מיעוט מספרי והן כזה ששייך לפריפריה של יחסי הכוחות בישראל – יש משמעות, וצריכות להיות לו פלטפורמות השפעה. פלטפורמות ההשפעה של המיעוט הפרלמנטרי קיימות ומוכרות, אבל האימפקט שלהן מוגבל, אפילו מוגבל ביותר.

יש שיגידו שהמציאות הזו בלתי נסבלת, יש שיסברו שאפשר לסבול זאת עד גבול מסויים, אבל כך וכך ברור שיש הצבעות או מוקדים פרלמנטריים שבהם חשוב לייצר גבולות משחק שיאפשרו קצת יותר מרחב, יותר קולות, יותר גוונים של השפעה.

נשיא המדינה ומבקר המדינה הם שני מוסדות שעשייתם עבור המיעוט, החלש או הקטן היא משמעותית ביותר. מוסד הנשיאות הישראלי פעל ופועל דרך קבע להשמעת קולות שלא נשמעים ולמתן מקום ואפילו השפעה לכלל גווניה של החברה ולא רק אלה שבמוקדי הכוח. זה התפקיד שנטלו על עצמם נשיאי ישראל, תפקיד המבוסס על האמון הרב, יחסית, שרוכשים למוסד הנשיאות גם מערכות ומנגנוני המדינה וגם הציבור הישראלי.

מוסד ביקורת המדינה עוסק במקומות בהם מוקדי כוח ושררה פועלים שלא כדין או כהוגן. למעשה שני המוסדות הללו, במהותם, תורמים לחיבורם ההדדי של המדינה וסמליה מזה, וקהלים אשר אינם מיוצגים במוקדי ההשפעה מזה. קיומן של הנשיאות וביקורת המדינה, והידיעה כי השלטון אינו יכול להיות דורסני ללא גבולות, הן בסיס חשוב בקשר ובתחושת השייכות של כלל אזרחי ואזרחיות ישראל, בעיקר כשאינם מוצאים את ייצוגם המשפיע ברשויות אחרות.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל, בנקודת התורפה של המיעוט. הפיכת ההצבעה לגלויה משמעה הוצאת האוויר מגלגל ההצלה של מיעוטים, ויהא זה מיעוט בכמותו או בהשפעתו. להצבעה החשאית יש משמעות דרמטית, ואכן, ההיסטוריה מראה שהיא הביאה עמה גם הפתעות בבחירות לנשיאות. לא כאלה שפגעו בכוחו של הרוב, אבל בהחלט כאלה שאפשרו למיעוטים להרגיש בני השפעה, ובצדק.

ברורה אם כן הסיבה שהצבעה גלויה לנשיאות בישראל אינה רצויה. משום שהיא מאפשרת את דורסנותו הקואליציונית של הרוב – יהא שיוכו הפוליטי אשר יהיה – דווקא בנקודה בה המיעוט יסבול ממנה יותר מכל

עד כאן הרצוי, ומה בדבר המצוי והאפשרי? ובכן, כמובן שהכול אפשרי בישראל, ועם זאת, ברי לכל שהצבעה חשאית מעניקה כוח למיעוטים מכל הסוגים – כלומר גם לכל מי שנמצא במיעוט פרלמנטרי בשנים האחרונות, וגם לכל מי שנחשב מיעוט זהותי ואפילו אם הוא בקואליציה. כעת, ובהתאמה למקרה הישראלי שבו התפיסה האישית כמיעוט היא החוויה הרווחת, כל מה שנותר לנו זה להמר ולחשב כל אחד ואחת, בחשאי כמובן, מהו המצוי והאפשרי. מה הסיכוי שכלל חברי וחברות הכנסת ששותפים לתחושת המיעוט ירצו לגזול מכוחם שלהם ולהפוך את ההצבעה לנשיאות מחשאית לגלויה.

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 546 מילים

על החיים ועל המוות

למדינת הלאום, בוודאי בתצורתה הישראלית, יש יסוד חזק אשר נוכח בתקופה הזו של המאבק בנגיף הקורונה וכמעט אינו זוכה להתייחסות (למעט הניסיון להימנע ממנו) – המוות. ואם נדייק, המרחב המשותף לחיים ולמתים – בתי הקברות, וההקשר הישראלי של מרחבי המוות הללו.

לא היינו נזקקים לדיון בנושא הלאומיות ומרחבי הקבורה, לולא פרסומים שציינו את תמיכתו של השר ליצמן, ולאחרונה גם של השר דרעי, בקבורה בישראל של יהודים אשר נפטרו בחו"ל מנגיף הקורונה. הפרסומים האלה אמנם הוכחשו בחלקם, אבל כשמתווספים להם פרסומים חדשים ומגוונים המעידים על תעשייה רווחית ומשומנת שעוסקת בקבורה בישראל של מתי קורונה יהודים מחו"ל, נדמה שלא ניתן יותר להתעלם מכך. גם אם אין זו תפנית מהותית במדיניות הישראלית בנושא, חשוב שנעמיק לרגע בהשלכות של מדיניות ששמה במרכזה, בייחוד בימים אלה, את המתים היהודים בחו"ל, על מצג השוויון בין אזרחי ישראל החיים.

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 688 מילים

מגפת הקורונה הפרה את שיווי המשקל ההנצחתי בישראל

הנצחה, כביטוי של זיכרון לאומי, היא דבר משתנה. מאז ומעולם נהגו משפחות, קהילות ואומות להנציח אירועי מפתח ודמויות חשובות מעברן; מה שגרם לחוקרים רבים לטעון, שיותר משההנצחה מביעה את העבר, היא מושפעת מההווה ומשפיעה עליו ועל העתיד.

יחד עם זאת, אופני ההנצחה השתנו לאורך השנים, וכשמדובר בהנצחת חיילים נראה שהתמורה המשמעותית ביותר היא במעבר מההנצחה הכללית, הלאומית, לזו הקהילתית, המשפחתית והאישית. גם בישראל השינויים האלה בהנצחת הנופלים מצאו את מקומם, ומוסכם על הכל שהנצחת החיילים הישראלים היום אינה דומה לזו של ראשית ימי המדינה, בהיותה אישית ומשפחתית מבעבר.

ינון גוטל-קליין הוא ראש מערך התוכן של בית הנשיא ויועצו של נשיא המדינה. דוקטורנט לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, החוקר זיכרון לאומי ובתי קברות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 684 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

כל הזמן // יום שלישי, 28 במאי 2024
מה שחשוב ומעניין עכשיו
היום ה־235 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: המודיעין הישראלי עקב אחרי כרים קאן עד לאחרונה, נתניהו היה ״אובססיבי״ לנושא

מוקדם חותר פורסם בגרדיאן הבריטי כי כששימש כראש המוסד, יוסי כהן איים על התובעת בבית הדין הפלילי בהאג בניסיון להניא אותה מלחקור חשדות שלפיהן ישראל ביצעה פשעי מלחמה ● המפכ"ל: "אעמוד כחומה בצורה מול הניסיונות להכניס שיקולים פוליטיים למשטרה" ● המשטרה עיכבה את איתן אורנשטיין ואפי נוה לחקירה בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים

עוד 30 עדכונים

תגובות אחרונות

בין תחקיר "המקור" לדוח מבקר המדינה, משרד התחבורה עובר את אחד השבועות הקשים בתולדותיו ● לפי דוח המבקר בנושא הקטל בכבישים, ב־27 מדינות באירופה מספר ההרוגים בתאונות דרכים קטן בעשור האחרון ב־22%, בעוד שבישראל הוא עלה ב־16% ● אם ראש הרלב"ד לשעבר היה מביא לרגב קולות, אולי זה היה נראה אחרת

עוד 1,161 מילים

עקורים

פרופ' משיקגו החליטה לפרוש בגלל אנטישמיות

ריאיון ברברה ג'יי ריסמן הרגישה שכיהודייה היא לא יכולה לשאת יותר את האווירה הרווחת בקרב חברי הסגל של אוניברסיטת אילינוי אחרי 7 באוקטובר ● עמיתיה אומרים לה בסתר שהיא צודקת ● בריאיון לזמן ישראל היא מציירת תמונה קשה של האקדמיה האמריקאית: "אנטישמיות לא נחשבת לאחד מאותם 'איזמים' שהאוניברסיטה צריכה לדאוג לגביהם"

עוד 870 מילים

האם מבנה והרכב הפיקוד העליון בצה"ל צריכים להשתנות?

האם למבנה הפיקוד העליון בצה"ל, שהוא מאוד ריכוזי, יש תרומה למה שקרה בשבעה באוקטובר 2023 ולחוסר המוכנות של צה"ל למלחמה ולנגזרותיה?

מבנה הפיקוד העליון בצה"ל לא השתנה מאז הקמתו של צה"ל, עם הכרזת העצמאות.

יחיאל גלבוע הוא ד"ר לפילוסופיה של המדע ומהנדס פעיל בתעשיה הבטחונית והאזרחית שנים רבות. מודאג מאוד מתהליכי ההקצנה, הפילוג, הפערים הכלכליים ההולכים ומתרחבים, ומשחיקת הדמוקרטיה בשנים האחרונות.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
ברור שיש לבנות את הצבא מחדש. בנוסף, מאז דדו, כל הרמטכלים באו ממטכל/צנחנים/גולני. הם חושבים ויודעים רק מבצעים מיוחדים, קומנדו, שיש להם השפעה נקודתית. אין להם מושג בגייסות, לחימה כצבא ועו... המשך קריאה

ברור שיש לבנות את הצבא מחדש. בנוסף, מאז דדו, כל הרמטכלים באו ממטכל/צנחנים/גולני. הם חושבים ויודעים רק מבצעים מיוחדים, קומנדו, שיש להם השפעה נקודתית. אין להם מושג בגייסות, לחימה כצבא ועוד. רמטכלים מהשריון מבינים פי כמה את מהות הפעלת הגייסות והאוגדות.

עוד 1,510 מילים ו-1 תגובות

פעילות "נמל עזה" רצופה בתקלות – וארה"ב מתקשה לעמוד במשימה

שורה של תקלות ואתגרים ימיים כמו היסחפות ספינות מקשים על ארה"ב לעמוד ביעד היומי של העברת 150 משאיות סיוע לפחות לרצועת עזה ● האמריקאים טוענים כי העברת הסחורות לא נפגעה אבל האירועים ממחישים עד כמה התוכנית מסובכת וקשה לביצוע ● לדברי הפנטגון, המבצע אמור להימשך עד ספטמבר ● פרשנות

עוד 573 מילים

כן, דווקא עכשיו הזמן לדבר שלום

יהיו שיאמרו שזו חוצפה. אחרים ינידו ראשם בתחושת תסכול, ויהיו שיניפו את כף ידם בתנועת ביטול מזלזלת מלווה בכעס. "עכשיו? זה הזמן? כשהחיילים שלנו נלחמים בשוחות, נפצעים או חלילה נהרגים? זה הזמן לדבר שלום? עם מי לעזאזל?", יסכמו במבט שמבקש לומר: תסתכלו על המנותקים האלה.

אז זהו, ארגוני השלום הישראליים והישראליים-פלסטיניים מתכנסים היום (יום ג', 1.7), כשהשיא מתוכנן לאחד ביולי באצטדיון יד אליהו, כדי לומר: דווקא עכשיו! דווקא במלחמה שנמשכת כבר שמונה חודשים אנחנו כאן כדי לדבר שלום. למצוא את הנוסחאות שירפאו את המחלה הממארת הזו, שמפילה חללים בתוכנו כבר 76 שנה.

פאר לי שחר היא עיתונאית, חברה בוועד המרכזי של מפקדים למען בטחון ישראל, בוועד הפעיל של אמנסטי ישראל, בוועד של מדרשת אדם, ופעילת שלום בתנועת נשים עושות שלום, והיא שרת ההסברה בממשלת השיקום - ממשלת הצללים הלאומית. הייתה עורכת, כתבת ומגישה בקול ישראל במשך 25 שנה. יש לה ותק של עשרות שנים בתקשורת - בגלי צה"ל (ככתבת הראשונה ביומני החדשות) וככתבת מדינית ופוליטית בעיתון חדשות ועל המשמר.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 433 מילים ו-2 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

ארה"ב מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות עד לבחירות בנובמבר

ארצות הברית רוצה להימנע ממלחמה אזורית ולכן מבקשת מאיראן להוריד את המתח במזרח התיכון ככל הניתן ● ההערכה היא שארצות הברית מבקשת להרגיע כמה שיותר חזיתות בחודשים הקרובים כדי שלא להפריע לקמפיין הבחירות המורכב של ביידן ● איראן, מצידה, נכנסה לתקופת אבל וחישוב מסלול מחדש של מבנה ההנהגה, ולא ברורה ההשפעה המיידית של האירוע הזה על פעילותה האזורית ● פרשנות

עוד 793 מילים

אי החזרת העובדים הפלסטינים היא פתח לשחיתות ולניצול

פלסטינים מורשים לעבוד בהתנחלויות ובקו התפר – אבל לא בישראל ● במקום להחזיר אותם בהדרגה לתוך הקו הירוק, הממשלה הכפילה פי שלושה את מספר קבלני כוח האדם שיביאו עובדים מחו"ל ● ההחלטה פותחת פרצה ענקית להון שחור, שחיתות והעסקה נצלנית ● יו"ר ועדת העובדים הזרים: "עד מתי האנרכיה תמשיך ללוות אותנו?"

עוד 970 מילים

השמרנים צפויים לספוג תבוסה קשה בבחירות שעליהן הכריז במפתיע ראש ממשלת בריטניה ● סונאק מקווה שהבריטים ייטו לו חסד בעקבות השיפור במצבם הכלכלי, אבל אם הוא באמת ינצח – זו תהיה אחת ההפתעות הגדולות ביותר בתולדות הפוליטיקה הבריטית ● בניגוד לממשלת ישראל, הבחירות הוכרזו למרות פיגור בסקרים וללא משיכת זמן והיאחזות נואשת בעטיני השלטון ● פרשנות

עוד 1,188 מילים

מירי רגב זה רק סימפטום

ב־2002 נחשף כי סגנית השר נעמי בלומנטל שכרה סוויטות לפעילי ליכוד, כדי שיסייעו לה בבחירות הפנימיות ● ליד השרה מירי רגב ומעלליה, נראית העבירה של בלומנטל כמו בדיחה מינורית ● מה שעצוב בכל סיפור המערכת המושחתת הזו הוא שהמערכת לא משתנה, או בעצם משתנה לרעה ● אפשר לפרק את השחיתות רק בדרך אחת: בחירה של חברי הכנסת בקלפי ● פרשנות

עוד 1,061 מילים ו-4 תגובות
היום ה־234 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

השר פרוש הכניס את אשתו ושלושה מילדיהם להר מירון חרף האיסור לפקוד את המקום

לדברי שר ירושלים ומסורת ישראל, ארבעת בני המשפחה סייעו לו בעבודתו ובצרכיו האישיים ● חייל מצרי נהרג ואחרים נפצעו בחילופי אש עם כוח של צה"ל ליד מעבר רפיח ● הצבא הודיע שלפני התקיפה ברפיח העריך שלא ייפגעו גורמים שאינם מעורבים ● נתניהו: נעניתי חמש פעמים לפניות של צוות המשא ומתן להרחיב את המנדט שניתן לו ● בן גביר פועל להדיח את המפכ"ל מתפקידו

עוד 58 עדכונים

המונופולים "יגלו" לציבור שהם עושקים אותו

במשך שנה שר הכלכלה טרטר את אנשי משרדו במאבק משפטי מיותר נגד התאגידים הגדולים – הכול רק כדי להוכיח לציבור את המובן מאליו: הם עושקים אותנו ● מה שהוא לא עשה בזמן הזה זה לקדם חוק שיפרק אותם וימנע את אותו עושק ● פרשנות

עוד 713 מילים

באוצר דוחפים להעלאת מיסים, הפוליטיקאים חוששים לעסוק בכך ● המע"מ צפוי לעלות וגם המס על הדלק, במקביל הוטל מס חד־פעמי על הבנקים ● ההעלאות יממנו כ־18 מיליארד שקל מהוצאות המלחמה, המגיעות למאות מיליארדים ● יש מומחים שלא מתלהבים מתוספות המס ומציעים חלופות: הגדלת הגירעון, עיכוב פרויקטים, מיסוי הכסף הגדול – או שינוי מדיניות

עוד 2,557 מילים

ועדת האתיקה לא ממהרת לטפל בגוטליב

למרות הפנייה החריגה של ראש שב"כ רונן בר ליו"ר הכנסת וליו"ר ועדת חוץ וביטחון בחודש ינואר בעקבות חשיפת זהות עובדי שירות, לא נעשה דבר – גם לא בוועדת האתיקה, שממתינה לטענתה לבדיקה הפלילית ● בעבר, כשזה נגע לח"כים כמו זועבי וגטאס, הוועדה לא חיכתה להחלטת הרשויות ● פרשנות

עוד 717 מילים

מתברר שהנרטיב של נתניהו יותר חשוב לו מביטחון המדינה

ראש הממשלה חשף מיוזמתו מידע מתוך מכתבי האזהרה שקיבל מצה"ל במהלך 2023, למרות שרק שבועיים קודם לכן טען בתוקף כי לא ניתן לפרסם את המסמכים בשל "חשש לפגיעה ממשית בביטחון המדינה ובסודותיה" ● אבל כשנתניהו מרגיש מותקף, כל האמצעים כשרים ● בעקבות חשיפת מידע חלקי המשרת אותו בלבד, פנתה הבוקר עמותת "הצלחה" בדרישה לחשוף את התמונה המלאה ● פרשנות

עוד 734 מילים
היום ה־233 ללחימה ● 125 חטופים עדיין בעזה

דיווח: הממשל האמריקאי שוקל הטלת סנקציות על פורעי חוק שתקפו משאיות שנשאו סיוע

סמל ראשון סהר סודאי (20), ששירת בחטיבת גבעתי, נהרג בקרב צפון הרצועה; סמל ראשון בצלאל צבי קובץ (20), ששירת בחטיבת כפיר ונפגע באורח קשה בשבוע שעבר בקרב בבית חאנון, מת מפצעיו ● צה"ל החליט להדיח משירות מילואים את החייל שאיים בסרטון שיסרב פקודה ● אלפים ניסו לעלות להר מירון חרף האיסור; המשטרה חסמה אותם, ועימותים התגלעו בין הצדדים

עוד 47 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה