חשיפה "הסייען דפק מכות רצח לאשתו, ונעצר. הקצין הגיע ושחרר אותו"

במשך שלוש שנים הוא היה איש יחידת מודיעין שמפעילה משת"פים ● הוא מתאר שגרה קיצונית, שבמהלכה סייענים הסתבכו שוב ושוב בעבירות פליליות, כולל אלימות קשה במשפחה, ושוחררו בהתערבות קצינים מבלי להישפט ולהיענש ● לנשים ולילדים אין לאן ללכת, "ובמקום זה שופכים על האישה כסף כדי שתשתוק" ●  דובר צה"ל בתגובה: "התופעה אינה מוכרת לנו, הסייענים מקבלים מעטפת שיקומית מלאה בהתאם לחוק"

סייען נעצר על ידי המשטרה, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר ישיר לכתבה (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
יונתן זינדל/פלאש90
סייען נעצר על ידי המשטרה, אילוסטרציה. למצולמים אין קשר ישיר לכתבה

האלימות הקשה בחברה הערבית, והלחץ הגובר על משטרת ישראל לטפל בה, חשפו את הציבור היהודי לטענה קשה שבחברה הערבית נחשבת כמעט מובנת מאליה: הטענה שכוחות הביטחון, ביניהם צה"ל ושב"כ, מאפשרים לסייענים לבצע פשעים פליליים ומונעים מהמשטרה לטפל בהם.

קצין משטרה בכיר, שהשתתף בדיון במטה הארצי של המשטרה, חולל לאחרונה סערה כשאמר בישיבה: "העבריינים שמחוללים את הפשיעה החמורה הם ברובם סייענים או משתפי פעולה של שב"כ. במצב הזה ידיה של המשטרה כבולות. לא ניתן לגעת באותם סייענים שנהנים מחסינות".

הציטוט דלף לחדשות ערוץ 12, צוטט בכל כלי התקשורת והיה לשיחת היום, אף כי בשב"כ הכחישו אותו מכל וכל, ובאופן רשמי גם המשטרה התכחשה לו.

זהו המקרה הראשון שבו גורם משטרתי בכיר פעיל מעלה בתקשורת את הטענה בדבר טיוח עבירות פליליות תמורת מידע ביטחוני. עד כה הטענה הועלתה בעיקר בידי גורמים בחברה הערבית עצמה, שהתראיינו לרוב בכלי תקשורת בערבית, ומדי פעם בידי אנשי משטרה בדימוס.

ציטוט של בכיר במשטרה מאשים את השב"כ בהגנה על סייענים עבריינים (צילום: צילום מסך, חדשות ערוץ 12)
ציטוט של בכיר במשטרה מאשים את השב"כ בהגנה על סייענים עבריינים (צילום: צילום מסך, חדשות ערוץ 12)

אחד התחקירים היחידים בנושא בתקשורת דוברת העברית פורסם בזמן ישראל ב-2019, ובמסגרתו אמר ניצב משנה בדימוס פנחס פישלר כי המשטרה מעלימה עין מעבירות בחברה הערבית בתמורה למידע ביטחוני.

הטענות האלה עוסקות בערבים ישראלים הפועלים כסייענים של כוחות הביטחון. מדי פעם צצות טענות דומות גם לגבי תושבים שחיו בעבר ברשות הפלסטינית ביו"ש ובעזה וכן במדינות ערביות ושימשו כסייענים לכוחות הביטחון של ישראל – צה"ל, שב"כ והמוסד – ולאחר מכן קיבלו מקלט בישראל, לעתים עם משפחותיהם.

רק שלא יפתחו את הפה

צ', כיום סטודנט, שירת במשך שלוש שנים ביחידת מודיעין בצה"ל, שעוסקת, בין השאר, בהפעלת סייענים מחוץ לשטחה הריבוני של המדינה וקליטתם בישראל. צ' מתאר מה שנשמע כמסכת שיטתית של טיוח עבירות פליליות לכאורה של הסייענים לשעבר.

צ' ביקש להישאר בעילום. "לא בא לי להיות ענת קם", הוא אומר. זאת, למרות שצ' לא העביר לנו שום מידע קונקרטי על פעילות מבצעית ושום פרט מזהה על הסייענים שבהם מדובר ועל פעילותם לטובת כוחות הביטחון.

"ביחידה שלי היו קצינים שנקראו קציני משוקמים, שהיו מין עובדים סוציאליים שאחראים על משת"פים שפעם עבדו בשביל הצבא מחוץ לגבול", מספר צ'.

שוטר בעת הארכת מעצר, ארכיון (צילום: Yossi Zamir/Flash90)
שוטר בעת הארכת מעצר, ארכיון (צילום: Yossi Zamir/Flash90)

"קצין משוקמים דואג למשת"פים לדירה, זהות בדויה, מבקר אותם, נמצא איתם בקשר, דואג לכל מה שהם צריכים וגם משלם להם. קצין משוקמים מקבל בכל חודש סכומי עתק גדולים לחלק למשוקמים במזומן. לכאורה, זאת תוכנית הגנת העדים הכי טובה שיכולה להיות.

"כוחות הביטחון שלנו יודעים למצוא בכל אוכלוסייה את האנשים הכי פגיעים, ולגייס אותם להיות משת"פים. אחד הסתבך באיזו פרשה פלילית, אחד חייב כסף למישהו, אחד ניהל רומן. בונים רשת שלמה של אנשים כאלה שעובדים בשבילנו ותלויים אחד בשני.

"הם יודעים מידע רגיש, ואם יתפסו אותם יענו אותם ויוציאו מהם את המידע. אז אם צצה בעיה ויש סכנה שהם ייתפסו – לוקחים את המשת"פ לישראל. שופכים עליו כסף כדי שייעלם בישראל ולא ישאיר אחריו עקבות.

"יש להם דירה וכסף, והם לא צריכים לעבוד, ולרוב גם לא יכולים כי הם לא יודעים עברית. משכנים אותם בתוך האוכלוסייה הערבית. אז פתאום מופיעה בשכונה ערבית משפחה של אנשים שלא עובדים, שנראים זרים, מדברים בניב שונה מהניב המקומי ובלי העברית שנכנסת לשיחות של ערבים ישראלים, ולא מכירים את התרבות.

"הם לא מספרים על עצמם כלום, או שהם מספרים דברים מופרכים. לא ברור מאיפה הם באו ומי המשפחה שלהם. הם מסומנים מהתחלה בסביבה החדשה שלהם כבוגדים.

"פתאום מופיעה בשכונה ערבית משפחה של אנשים שלא עובדים, שנראים זרים, מדברים בניב שונה. הם לא מספרים על עצמם כלום, לא ברור מאיפה הם באו. הם מסומנים מהתחלה בסביבה החדשה שלהם כבוגדים"

כוח צה"ל בפעילות ביהודה ושומרון. (צילום: צילום: דובר צה"ל.)
כוח צה"ל בפעילות ביהודה ושומרון. (צילום: צילום: דובר צה"ל.)

"התוצאה היא אנשים בודדים, מתוסכלים, משועממים וחסרי מטרה, שהילדים שלהם מוחרמים. זה מגיע מהר מאוד אצל חלק מהם לפשיעה. ארגוני הפשע הם היחידים שמקבלים אותם כמו שהם, אפילו קופצים עליהם. הם מגלים מהר את יחסי הכוחות ומגלים שהם לא רק מוגנים אלא נמצאים מעל החוק.

"אני לא טוען שכולם מתדרדרים לפשע, ממש לא. אבל יש כאלה שכן – והקצין דואג שלא יסתבכו. הם קונים סמים, ואלכוהול, משיגים נשק, לוקחים פרוטקשן, מסרסרים בנשים. ובעיקר פשוט מכים את הנשים והילדים שלהם.

"ואני לא מדבר על סתם מכות, אלא מכות רצח. והג'וב של קצין המשוקמים זה להגיע לתחנת המשטרה ולהוציא אותם משם. על בסיס יומיומי, חלק משגרת היום שלו, התקשרו מהמעצר כאן ומהמעצר שם, תגיע לחלץ. כאילו אין במדינה משטרה ושופטים ופרוצדורות של הארכת מעצר וראיות, כלום.

"זה דבר יומיומי ממש, שקרה עשרות פעמים בשלוש שנים שהייתי ביחידה הזאת. המשת"פ לשעבר דופק מכות לאשתו ולילדים שלו. לפעמים זה ליד כולם, לאור היום, נניח בקניון או בטיילת. מרביץ לה ליד כולם כאילו הם בשוק בדמשק. או שהוא כולא אותן בבית. והיא כבר הבינה את חוקי המשחק ויודעת שבישראל זה אסור, אז היא בורחת ממנו ומוצאת שוטר. והוא נעצר. ובערב, באותו יום, קצין השיקום מגיע לתחנה – ומשחרר אותו, והתיק נסגר".

"זה דבר יומיומי ממש. המשת"פ לשעבר דופק מכות לאשתו ולילדים שלו. ליד כולם, לאור היום, בקניון או בטיילת. היא בורחת ומוצאת שוטר. והוא נעצר. ובערב, קצין השיקום מגיע לתחנה – ומשחרר אותו, והתיק נסגר"

למה עושים את זה?
"כדי שהוא לא יפתח את הפה במעצר ויתחיל לספר את הסיפור".

אז למה לא לעצור בבידוד?
"אני לא מצדיק את המדיניות הזאת בכלל. אבל ההיגיון הוא שחוששים שהוא יפתח את הפה כשישתחרר או יברח מהארץ. ככלל אסור להם לנסוע למדינה שלישית כדי שלא יחטפו אותם או שלא יחזרו מרצונם או יצרו קשר עם גורמי אויב ויספרו להם. הם מרגישים כלואים כאן ודי שונאים אותנו, וכדי שיישארו שקטים שמים עליהם כסף ונותנים להם חסינות מהחוק".

הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. מתחילת השנה נרצחו 13 נשים (צילום: Hadas Parush/Flash90)
הפגנה נגד אלימות כלפי נשים. מתחילת השנה נרצחו 13 נשים (צילום: Hadas Parush/Flash90)

ואם האישה והילדים זקוקים להרחקה או למקלט?
"אין דבר כזה. קצין השיקום לא ייתן. היא תדבר במקלט ותחשוף סודות. הקצין מנסה לעשות שלום בית, לוחץ על המשת"פ להירגע ולהפסיק עם זה, גם מאיים עליו אם צריך, וגם משלם הרבה כסף לאישה, שתסתום. לפעמים משלמים לאישה יותר ממה שמשלמים לבעל. רוצים לפצות אותה, לתת לה כוח מסוים מולו, שתוכל להסתובב יותר בחופשיות, וגם לקנות את השתיקה שלה".

החסינות תקפה גם במקרים שזה מגיע לרצח?
"לא נתקלתי במקרים כאלה".

מה אתה חושב שהיה צריך לעשות? הרי מדינה בעימות צריכה מידע וצריכה סייענים, ולפעמים צריך להבריח אותם לארץ וגם את המשפחות שלהם. אין דרך לעשות את זה בלי לאפשר להם להיות עבריינים ואלימים?
"אין לי מושג. גדול עליי. מבחינתי כל הדבר הזה נולד בחטא. המדינה מסכסכת בין אנשים ומשתמשת בחלשים ובעבריינים כבוגדים, וייתכן שזה מחיר בלתי נמנע".

ואף אחת מעשרות הנשים המוכות לא קיבלה מקלט ולא הצליחה לברוח מבעלה המכה, בגלל שהם משת"פים?
"למיטב ידיעתי, לא. תבין את הסיטואציה: היא זרה בארץ, יותר ממנו, בגלל שהוא זה שמסתובב רוב הזמן מחוץ לבית. היא הגיעה לכאן מתוך פחד שיעצרו, יענו או ירצחו אותה ואת הילדים בגלל הפעילות של הבעל. אין לה קרובים, אין לה לאן ללכת. היא יודעת שבעלה עובד אצל אנשים חזקים שמסוגלים להוציא אותו מכל מעצר והסתבכות. והיא אישה מוכה, אין לה איך לצאת נגדו".

אילוסטרציה (צילום: istockphoto)
אילוסטרציה (צילום: istockphoto)

המכה הוא החבר של המפקד

הטענה שאלימות של סייענים לשעבר כלפי נשותיהם אינה מטופלת מוכרת בקרב הגורמים המטפלים בחברה הערבית. נאילה עואד ראשד, מנכ"לית ארגון נשים נגד אלימות הפועל למען נשים קורבנות אלימות בחברה הערבית, אומרת: "היו שמועות לא מעטות על נשים הסובלות מאלימות ותקיפות ע"י בני זוגן או קרובי משפחה מדרגה ראשונה אשר מסרבות ומפחדות להתלונן, לפנות לרשויות או אפילו לפנות לקו הסיוע, בגלל שהוא, כפי שהן אומרות, 'חבר טוב של המפקדים'".

לדברי ראשד: "הנשים חוששות שאם במקרה הטוב התוקף ייעצר הוא ישוחרר, כי יש לו קשרים וכוח, ויכול להגיע אליהן בכל מקום שיהיו. זה טרור נפשי לנשים אשר מחפשות דרכי מפלט ונמצאות בין הפטיש לסדן במקרים אלו".

את מתכוונת לנשים של ערבים אזרחי ישראל שפועלים כסייענים כיום או לסייעני עבר מחוץ לשטח המדינה שקיבלו מקלט בישראל?
"גם וגם. כוחות הצבא והמשטרה מתייחסים בזלזול לחיי נשים פלסטיניות, אזרחיות ולא אזרחיות כאחד. מצד אחד המשטרה לא חוקרת ולא מגישה כתבי אישום, ואפילו מתייחסת בזלזול פעמים רבות למקרי אלימות שמוגשים בגינן תלונות. ומצד שני, הצבא רומס את זכויותיהן".

המדינה אינה מפרסמת נתונים רשמיים על מספר המשת"פים בישראל. ישראל קולטת סייענים ממדינות ערב ומהשטחים שכבשה כמעט מאז הקמתה. מספרם אינו ידוע.

לפני כעשור פורסמה הערכה כי מדובר בכ-14 אלף משפחות של סייענים לשעבר, כולל לוחמים לשעבר בצבא דרום לבנון. הגל הגדול ביותר היה בשנות ה-90, עם הקמת הרשות הפלסטינית. גל נוסף התרחש בשנת 2000 עם הנסיגה מלבנון ופירוק צד"ל. על קליטתם אחראית מנהלת הסייענים במשרד הביטחון, הפועלת בתיאום עם שב"כ.

מקלט לנשים. אילוסטרציה, למצולמת אין כל קשר לכתבה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)
מקלט לנשים. אילוסטרציה (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

לפי אתר שב"כ, המדינה מסייעת ב"חילוץ הסייען ובני משפחתו מהשטח, והעברתו לתוך מדינת ישראל; מציאת פתרון דיור מידי לסייען ולמשפחתו הגרעינית; סיוע כספי המאפשר לו להתחיל את חייו החדשים ולהסתדר בכוחות עצמו;

"ליווי צמוד של אנשי מקצוע המדריכים את הסייען ומשפחתו בתהליך הקליטה בארץ; תוכניות חינוך המסייעות הן לילדים והן להורים להתגבר על המשבר ואף לצמוח ממנו; הכשרה תעסוקתית לסייען ומשפחתו, כולל לימוד השפה; סיוע בהסדרת מעמדה החוקי של המשפחה בארץ".

הטענה כי בקרב הסייענים יש מקרים רבים של פשיעה, שבמקרים מסוימים זוכה להעלמת עין מצד כוחות הביטחון, הופיעה במחקר של האוניברסיטה העברית שביצע פרופ' מנחם הופנונג ב-2015 על קליטת סייענים בישראל.

לפי המחקר, רוב הסייענים מקבלים מעמד של תושב קבע בישראל, ולא אזרחות. המחקר מציין כי רוב הסייענים נקלטו בהתחלה ביישובים ערביים, אך עקב התנגדות עזה של התושבים, הם מפוזרים מאז שנות ה-90 בעיקר בערים מעורבות, וכן בעיירות פיתוח.

המחקר מציין כי "רובם משוכנים ביישובים בהם שכר הדירה נמוך ולאוכלוסייה המקומית אין כוח להתנגד לשיכונם. אין כמעט קליטה של סייענים ביישובים של העשירון העליון, ביישובים יהודיים כפריים ובהתנחלויות".

מכוניות שרופות בלוד לאחר ההתפרעויות בליל אמש, 12 במאי 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)
מכוניות שרופות בלוד לאחר ההתפרעויות בליל אמש, 12 במאי 2021 (צילום: אבשלום ששוני / פלאש 90)

עוד עולה מהמחקר כי הסייענים מקבלים ממדינת ישראל סל קליטה קבוע שסכומו אינו ידוע. מפסקי דין שצוטטו במחקר עולה כי סייען אחד קיבל כמיליון שקל, סייען אחר – 826 אלף שקלים וסייען נוסף 121 אלף שקלים "לא כולל סיוע ברכישת דירה, המוערך בכשני מיליון שקלים".

סייענים קיבלו תשלום עבור "שכר דירה, ביגוד וריהוט, חינוך לילדים כולל שיעורים פרטיים, ועוד". מנהלת הסייענים מסייעת להם גם במציאת עבודה, סיוע סוציאלי של אנשי רווחה וסיוע בחינוך הילדים.

המחקר מציין כי "משפחות רבות של סייענים, בעיקר כאלה שסיימו את הליך השיקום, חיות בדוחק ומתקיימות מקצבאות הבטחת הכנסה. ההישענות על קצבאות נמשכת גם בקרב בני הדור השני".

לפי המחקר, "כאשר הסייענים או בני משפחתם הסתבכו בפלילים, עובדת הסייענות נזכרת כשיקול לקולא בגזירת העונש, או להימנעות מהעמדה לדין". המחקר מצטט מפסקי דין שבהם נכתב בפירוש על אחדים מהסייענים כי אותו סייען "נתפס בעבר ושוחרר עקב סיועו לזרועות הביטחון".

עוד עולה מהתביעות שמצוטטות במחקר כי "המדינה מדברת במספר קולות", כאשר, למשל, מנהלת ההגירה במשרד הפנים רואה בסייען לשעבר שוהה לא חוקי, כוחות הביטחון רואות בו אדם שזכאי לחיות בישראל. ברוב העתירות שהגישו סייענים, הם טוענים שהמדינה לא קיימה הבטחות לסייע להם. חלק מהעתירות התקבלו וחלקן נדחו.

מרכז כפר קרע, מקושט לרמאדן, יוני 2018 (צילום: אמנדה בורשל-דן\ Times of Israel)
מרכז כפר קרע, מקושט לרמאדן, יוני 2018 (צילום: אמנדה בורשל-דן\ Times of Israel)

בתשובות לעתירות, טוענת המדינה כי לגבי אחדים מהסייענים כי הסיוע להם הופסק וכי הם מיועדים לגירוש מהארץ בשל עבירות פליליות שביצעו שוב ושוב "לאחר שעבירות קודמות נמחקו להם מפנים לשורת הדין". עוד עולה מהתיקים המשפטיים כי "נהוגה פרקטיקה של מתן נשק לסייענים לצורך הגנה עצמית, וכי היו מקרים שבהם סייענים לשעבר עשו שימוש נמהר בנשק שנמסר לרשותם".

"נהוגה פרקטיקה של מתן נשק לסייענים לצורך הגנה עצמית, וכי היו מקרים שבהם סייענים לשעבר עשו שימוש נמהר בנשק שנמסר לרשותם"

המחקר מציין כי העבירות הנפוצות בקרב סייענים לשעבר ובני משפחותיהן הן "זנות וסחר בנשים, אחזקה וסחר בסמים, עבירות רכוש ואלימות במשפחה".

המחקר מספר על תופעה של מהומות אלימות ביישובים ערביים בין סייענים לבין האוכלוסייה הערבית המקומית. בבאקה אל גרבייה שבמשולש, למשל, יישוב שלפי המחקר "התגוררו בו סייענים רבים שמנו כ-20% מתושביו", התעוררו סכסוכים בין התושבים הוותיקים לבין הסייענים, בשל טענות של המקומיים על התנשאות של הסייענים, השתלטות שלהם על נכסים ביישוב ופשיעה שלהן.

המחקר מספר כי "במאי 1999 פרצו מהומות ביישוב, בשל סכסוך בין סייען לאחד התושבים הוותיקים על מקום חניה. עקב הוויכוח, הסייען ירה בתושב הוותיק. השמועה על הירי פשטה ביישוב. בעקבות זאת החלו מהומות שנמשכו לילה שלם.

"יומיים אחר כך,  אירע ירי נוסף של סייען לקבוצת תושבים ותיקים, והמהומות פרצו מחדש ואף התפשטו ליישובים אחרים במשולש. המתפרעים זרקו אבנים, שרפו רכבים והציתו בתים. כששככו המהומות, נמנו לפחות ארבעה הרוגים ועוד עשרות פצועים. מאחר והאירוע התרחש סמוך לבחירות לכנסת הוא כמעט לא סוקר בעיתונות העברית.

מהומות אלימות בחברה הערבית בישראל, אילוסטרציה, למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: פלאש90)
מהומות בכפר כנא בעקבות מותו של חיר חמדאן, ב-9 בנובמבר 2014 (צילום: פלאש90)

"במהלך המחקר עלתה לא אחת הטענה כי סייענים משוקמים לרבות בני הדור השני הם קבוצה בעלת סיכון להיות מעורבים בפעילות פלילית יותר מאשר כל קבוצת אוכלוסייה אחרת. קשה היה לקבל נתונים מדויקים על שיעורי הפשיעה, כיוון שמשטרת ישראל ושירות בתי הסוהר אינם מתייחסים לסייענים לשעבר וילדיהם כאל קבוצה נפרדת".

במחקר עלתה הטענה כי סייענים משוקמים לרבות בני הדור השני הם קבוצה בעלת סיכון להיות מעורבים בפעילות פלילית יותר מאשר כל קבוצת אוכלוסייה אחרת

המחקר מציין כי קליטתם של הסייענים בישראל נכשלה, בין השאר, בשל התנגדות עזה של האוכלוסייה הערבית-ישראלית. המחקר מצטט דיון שהתקיים בכנסת כבר ב-1994, שבו אמר ח"כ מוחמד דראושה "אלה אנשים חמושים בנשק, עם בעיות של סמים וזנות, שמאיימים על המצב החברתי בתוך היישובים הערביים. לחברה הערבית קשה מאוד לקבל אנשים שבאו אחרי שבגדו בעמם. אתם רוצים לפתור את הבעיה שלהם? תפתרו אותה. לא על חשבוננו".

סגן שר הבינוי והשיכון דאז, אליעזר בן מנחם, אמר בתגובה לטענות: "אי אפשר להשאיר אותם מחוץ לגבול. אלה אנשים שעזרו ותרמו למדינה".

"אין בכוונתנו לטעון כי מרבית הסייענים מעורבים בפעילות עבריינית במדינת ישראל", נכתב במחקר, "מה שכן נטען הוא שהתופעות המתוארות מעלה הן ספח נלווה וניתן לצפייה מראש של תופעת הסייענות, לא מעט דווקא בשל ההשקעה המסיבית במיקומן, וכן בשל החלטות שגויות על מיקומם".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הטענות העולות בכתבה אינן מוכרות, וודאי שלא מוכרות כתופעה. ככל שיועבר מידע קונקרטי הדברים ייבחנו לעומק, ויטופלו באופן נקודתי במידת הצורך. מעבר לאמור נציין כי נוכח תרומתם הביטחונית של המשוקמים, מדינת ישראל וצה"ל בפרט מעניקים להם ולבני משפחותיהם מעטפת שיקומית מלאה בהתאם לחוק, וממשיכים לעמוד לצידם לאורך כל הדרך".

משב"כ ומשטרת ישראל לא נמסרה תגובה.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
עוד 2,088 מילים ו-2 תגובות
סגירה