עוד לפני ששופץ היה המוזאון היהודי של מנצ'סטר מוסד בולט בסביבתו. הוא שוכן בבניין בית כנסת לשעבר לצדי דרך סואנת באזור התעשייתי של העיר הגדולה בצפון אנגליה, ובולט למרחוק בין מכוני רחצת המכוניות, המרכולים והחנויות הודות לחזית הלבנים האדומות שלו. מראהו משלב בין אדריכלות ויקטוריאנית לבין הסגנון המורי, שהיה חביב על בני הקהילה היהודית הספרדית מיוצאי פורטוגל וספרד, שהקימו אותו ב–1874.
עם התרחבותה והתברגנותה של הקהילה היהודית של מנצ'סטר, שהייתה מורכבת ממגוון של פועלים מרחבי בריטניה ומזרח אירופה שהגיעו לעיר בעקבות מפעלי הפלדה ותעשיות אחרות שהיו בה, עקרו חבריה לפרברים הירוקים שמצפון למרכז הסואן.
אבל בניין בית הכנסת, העתיק מבין אלה ששרדו במנצ'סטר, נותר סמל קהילתי גם זמן רב אחרי שהקהילה התפזרה בשנות השמונים של המאה הקודמת. הוא הפך למוזאון, היחיד מבין מוזיאוני בריטניה השוכן בבניין בית כנסת לשעבר.
בזכות מענק גדול של מפעל הפיס של בריטניה ותורמים אחרים, בגובה 8.35 מיליון דולר, שופץ המוזאון ונפתח מחדש עם תוספת של אגף גדול חדש בעל חזית מסיבית מעוטרת בסגנון מורי על רקע מתכתי בצבע חלודה. השיפוץ מדגיש את חלוף העיתים ואת הרקע התעשייתי של הקהילה היהודית, תוך שחזור הצבע האדום האופייני ללבני הבניין.
המוזאון שוכן באזור התעשייתי של מנצ'סטר ובולט הודות לחזית הלבנים האדומות שלו. מראהו משלב בין אדריכלות ויקטוריאנית לבין הסגנון המורי, שהיה חביב על בני הקהילה היהודית הספרדית, שהקימו אותו ב–1874
"זה רגע גדול בשבילנו", אומר מקס דאנבר, מנהל המוזאון, לרגל החנוכה בתחילת החודש לאחר שנתיים של שיפוצים.
מדובר בשדרוג ניכר – נוספה קפיטריה צמחונית כשרה, שבתפריטה פרטים על ההיסטוריה של מנות המזון היהודי שמוגשות בה. יש בה גם מטבח לימודי שבו מוצעות למבקרים סדנאות כיצד להכין אוכל יהודי. תכני המוזאון הודקו, הותאמו למאה ה-21 ומוצגים באורח ידידותי למבקר כך שהוא כבר לא "מציג תצוגה מיושנת שנראית עייפה", הסביר דאנבר.
לפני השיפוץ, כללה התצוגה מוצגים מיושנים כמו טלית שלצידה פיסת נייר מצופה ניילון שבה מידע בסיסי על המוצג או כרזות שמסרו מידע כללי של תאריכים ונתונים סטטיסטיים. ההסברים המנוילנים הפכו כעת ללוחות מידע איכותי שתוכניהם נוסחו מחדש.
מבין המוצגים המרתקים ניתן לראות שמלה שהייתה שייכת להלן טייכנר, שורדת שואה שהגיעה למנצ'סטר ב-1946 אחרי שהסתתרה במרתף פחמים בעיר הולדתה קטוביץ' שבפולין. השמלה – תפוחה ומעוטרת בפרחים לא מחמיאים לנערה – תלויה לצד הדרכון ותיק המסמכים מעור של הלן, כדי להדגיש את זרותה ואת הניגוד העז בין גילה הצעיר לבין הזוועות שחוותה. גם יומנה מוצג בתערוכה היא כתבה בו ביום שבו קיבלה את אשרת הכניסה לבריטניה: "אושרי אינו יודע גבולות".
שלא כמו מוזיאונים יהודיים רבים באירופה, המוזאון במנצ'סטר אינו שריד לקהילה שנכחדה. כ-30 אלף יהודים גרים בעיר ובסביבותיה ויוצרים את הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבריטניה, אחרי לונדון
החלק הזה "מסביר מדוע יהודים רבים הגיעו למנצ'סטר, ומאילו מקומות שונים, ומה מוצאם של בני הקהילות היהודיות במנצ'סטר", אמר דאנבר. "זה מוצג בצורה אישית ולא באופן אקדמי יבש". אבל המוזאון המחודש תוכנן כך שיהיה לאו דווקא בסגנון ההיי-טק, והוא לא כולל הרבה מסכי מגע או תצוגות אלקטרוניות אחרות.
"בימינו הרבה מאוד מוזיאונים מצוידים במסכי מחשב, בלחצנים ובאורות בוהקים", אומר דאנבר. אך במוזאון במנצ'סטר "יש הרבה עץ, הרבה ריהוט רך. רצינו שהמבקרים ירגישו נינוחים ושיהיה להם נעים במרחב, וכך יוכלו באמת להקשיב לסיפורים וללמוד על מה שקרה".
אחד הפריטים הישנים המוצגים התגלה במהלך השיפוצים – קפסולת-זמן עשויה זכוכית עבה שהכילה עיתונים, מסמכים של בית הכנסת וקומץ מטבעות משנות השבעים של המאה התשע-עשרה. חברי הקהילה הטמינו את הקפסולה בקיר ואשתקד היא נחשפה, לשמחתם הגדולה של הארכיאולוגים בעיר ושל הנהלת המוזאון.
במוזאון מוצגת שמלה שהייתה שייכת להלן טייכנר, שורדת שואה שהסתתרה במרתף פחמים בקטוביץ' שבפולין. בתערוכה מוצג גם היומן שבו כתבה כשקיבלה אשרת כניסה לבריטניה: "אושרי אינו יודע גבולות"
חלקו האחרון של המוזאון מציג ציטוטים שנכתבו בגיר על לוח בידי 16 מתושבי מנצ'סטר. באחד מהם נאמר: "אני לא עומד להיפגש עם אלוהים מבלי להכיר אותו לפני שאני מגיע לשם". כל משפט מלווה במספר סידורי שהמבקרים יכולים לאתר בתחנת האזנה. הרעיון הוא שהמבקר יחפש את הציטוט וירכיב אוזניות כדי ללמוד יותר על הסיפור שבבסיסו, מסבירה אוצרת התערוכה, אלכסנדרה גריים.
Hello & Shalom!
The day is finally here when we reopen our doors to welcome people into our brand-new museum!
We'd like to say a huge thank you to @HeritageFundUK and all our supporters who have helped us achieve our ambitions.
We couldn't have done this without you.#YourMJM ???? pic.twitter.com/MaX6uhj1Hp— Manchester Jewish Museum (@mcrjewishmuseum) July 2, 2021
לב תצוגת הקבע הוא החלק הפנימי ההיסטורי של מה שהיה בעבר בית הכנסת הספרדי והפורטוגלי של מנצ'סטר. הוא היה קטן, וכלל רק מאה מושבים, אך העיצוב שלו מפצה על ממדיו הצנועים. השטיח המפואר בצבע אדום עמוק, עיטורי הזהב המפוארים בעזרת הנשים המוגבהת, עמודי העץ ומושבי המהגוני המהודרים בצבע חום-אדמדם זוהרים באלומות אור ירקרקות המסתננות מבעד לחלונות הצבעוניים המתארים מחזות תנ"כיים.
שלא כמו מוזיאונים יהודיים רבים באירופה, המוזאון במנצ'סטר אינו שריד לקהילה שנכחדה. כ-30 אלף יהודים גרים בעיר ובסביבותיה ויוצרים את הקהילה היהודית השנייה בגודלה בבריטניה, אחרי לונדון. (מחירי הדיור המאמירים בבירת אנגליה הם חלק מהסיבה לצמיחתה של מנצ'סטר).
תכני המוזאון – שעבודות השיפוץ שלו ארכו שנתיים – הודקו, הותאמו למאה ה-21 ומוצגים באורח ידידותי למבקר כך שהוא כבר לא "מציג תצוגה מיושנת שנראית עייפה", מסביר מקס דאנבר, מנהל המוזאון
עיקר האוכלוסייה ממוקמת בפרבר פרסטוויץ', ויש רשימות המתנה למקומות בבתי הספר היהודיים המבוקשים ואף לגני הילדים. אפשר למצוא בה גם טייק-אוויי סושי כשר לצד מסעדות כשרות אחרות.
ההתחדשות הזאת בפרברים מוצאת הד גם במוזאון, אבל הוא גם משמר את זכר הימים שבהם היה הבניין מרכז החיים היהודיים באזור. מפת ענק של השכונה היהודית העתיקה בעיר, שהמוזאון ממוקם במרכזה, מוצגת על רצפת המבואה. באזור עדיין קרוי אחד הרחובות – רחוב התורה – בשמו המקורי, היחיד בכל רחבי בריטניה.
האווירה במוזאון ותפיסת התכנון שלו מסגירות עד כמה רבים מתושבי העיר, לרבות היהודים, מעדיפים את התחושה החברית, הלא רשמית והנגישה של העיר, לעומת המטרופולין הלונדוני. "אנחנו לא מעוניינים שהתחושה שיעורר המוזאון תהיה של מוסד פונקציונלי שאינו מסביר פנים", מסביר דאנבר. "זה לא אנחנו. אנחנו מעין בית, בית רחוק מהבית, עם מזון וחללים מרווחים ומזמיני אורחים, שבעזרתם נוכל להעביר את החזון שלנו ולקוות שהמבקרים יחושו כמו בבית".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם