חיות אדם סטרס, קורטיזול, זכרי אלפא והתעמלות אולימפית

בבון מלהקת הבבונים שחקר פרופ' רוברט ספולסקי, צילום מסך מסרט של פרויקט ונוס
בבון מלהקת הבבונים שחקר פרופ' רוברט ספולסקי, צילום מסך מסרט של פרויקט ונוס

סימון ביילס היא הספורטאית האמריקאית הכי מפורסמת באולימפיאדה הנוכחית, לאו דווקא בשל הישגיה עד כה. זאת למרות רזומה מפואר של 36 מדליות אולימפיות ומאליפויות עולם, מהן 24 מדליות זהב. כל זאת כשהיא רק בת 24.

אבל הסיבה שהפכה אותה כה מדוברת הפעם היא לא עוד אחד מהישגיה הספורטיביים אלא דוקא פרישתה המפתיעה מאירוע גמר הקרב-רב באולימפיאדה בטוקיו, והצהרתה כי היא נוטה להתפרק בסיטואציות עתירות סטרס.

כמו הרבה מאוד אנשים אשר הגיעו להישגים גדולים, היא נולדה למשפחה דלת אמצעים ורבת קשיים. הוריה התמודדו עם התמכרויות ואביה לא גידל אותה. היא עברה עם אחיה מאוהיו לטקסס, שם גדלה אצל סבה וסבתה מצד אמה. ב-2011, כאשר היתה כבר תלמידת תיכון, העדיפה להתמקד בהתעמלות ונשרה מלימודיה. החלטה זו התגלתה בסופו של דבר כמשמעותית ביותר עבורה ועבור הספורט האמריקאי.

סימון ביילס היא הספורטאית האמריקאית הכי מפורסמת באולימפיאדה הנוכחית, ולאו דווקא בשל הישגיה עד כה. זאת למרות שיש לה 36 מדליות אולימפיות ומאליפויות עולם, מהן 24 מדליות זהב והיא רק בת 24

תוך מעט שנים טיפסה למעמד אלופה בינלאומית ובאולימפיאדת 2016 בריו קטפה לא מעט מדליות במקצועות שונים.

לפני כשלוש שנים, בתחילת 2018, חשפה ביילס כי היא אחת מהמון מתעמלות ששרדו פגיעה מינית מהרופא הקודם של נבחרת ארה"ב באתלטיקה קלה, לארי נאסר, ואף זכתה עם חברותיה בפרס ארתור אש למעשי אומץ וגבורה בתחום הספורט.

בסוף אותה שנה, בזמן אליפות העולם בדוחא, טופלה ביילס בבית חולים עקב כאב בטן ונתגלתה אבן באחת מכליותיה.

הנוירוביולוג היהודי פרופסור רוברט ספולסקי מאוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה חוקר פרימטים במשך מעל 30 שנה, ובעיקר את השפעות הלחץ על קופים ובני אדם בהשוואה. הוא טוען כי בני אדם ופרימטים, בשל היותם חיות מפותחות ובעלות מוח מורכב, סובלים יותר מלחץ מאשר שאר בעלי החיים. זאת משום שמדובר בחיות חכמות, חברתיות, עם יותר מדי זמן בידיהן.

פרימטים הם חיות חכמות ביותר ומאורגנות מספיק כדי להקדיש את זמנן הפנוי לאמלל ולהלחיץ אחת את השניה. אך מי שלחוץ פיזיולוגית לאורך זמן מסכן את בריאותו. כך שבפועל התפתחנו להיות חכמים מספיק על מנת לגרום לעצמנו לחלות.

פרימטים הם חיות חכמות ומאורגנות מספיק כדי להקדיש את זמנן הפנוי לאמלל ולהלחיץ זו את זו. אך מי שלחוץ פיזיולוגית לאורך זמן מסכן את בריאותו, כך שבפועל התפתחנו להיות חכמים מספיק כדי לגרום לעצמנו לחלות

כל בעלי החוליות מגיבים לסטרס בהפרשת הורמונים כגון אדרנלין וקורטיזול, הוא הורמון הדחק הידוע. הורמונים אלו פועלים ביעילות להגברת כניסת הגלוקוז לדם ופירוק מאגר חומרי התשמורת לגלוקוז. כמו כן הוא מונע כניסת גלוקוז לאיברים שאינם נחוצים לפעילות דחופה כמו הקיבה ושאר מערכת העיכול. לכן מרגישים פרפרים בבטן בהתרגשות והתאהבות. תפקידם של ההורמונים הללו הוא לסייע לגוף לפעול טוב יותר בזמני עקה ולמצות את פוטנציאל הגוף בהתאם לסביבה.

בין השאר, הקורטיזול מעכב את פעילות מערכת החיסון. לכן הוא משמש כחומר אנטי דלקתי חזק ואף מסייע במניעה של דחיית שתלים אצל מושתלי איברים.

אולם בין המחלות ששמן נקשר עם רמות גבוהות של קורטיזול לאורך זמן נמצאות יתר לחץ דם, אבנים בכליות ואף בעיות נפשיות כגון דיכאון ופסיכוזה.

אחד מספריו המפורסמים של ספולסקי בנושא נקרא: "מדוע זברות לא סובלות מאולקוס". שם הוא מסביר את הבעיות הנגרמות בשל כך שהחיים החברתיים והמודרניים מעמידים במצבים עתירי סטרס, החושפים את בני האדם והחיות לקורטיזול ולהשפעותיו הרעילות לזמן ארוך יותר משאר בעלי החוליות.

ספולסקי מצא כי בבונים עם דירוג חברתי נמוך, והמסווגים עם אישיות סוג A (תחרותיים יותר, פחות סבלניים ומרוכזים במטרות) סובלים יותר ממחלות הקשורות בסטרס.

בין המחלות ששמן נקשר עם רמות קורטיזול גבוהות לאורך זמן נמצאות יתר לחץ דם, אבנים בכליות ובעיות נפשיות כדיכאון ופסיכוזה. ספולסקי מצא שבבונים עם אישיות סוג A (בין השאר תחרותיים יותר) סובלים יותר ממחלות הקשורות בסטרס

עם זאת גם זכר אלפא – זה שעומד בראש ההיררכיה בלהקת בעלי חיים חברתית – זוכה לרמות קורטיזול גבוהות ביותר. מסיבה זו הם לא מחזיקים הרבה זמן במעמדם.

ביילס, שמתארת את עצמה באחד הראיונות כמי שלעיתים חשה לא מרוצה גם כאשר ניצחה – עונה טוב לתיאוריו של ספולסקי באשר למועמד האולטימטיבי לסבול מנזקי הקורטיזול: ילדות קשה ומלאת סטרס, שאיפות גדולות ומעמד גבוה שדורש מאבק רצוף כדי לשמור עליו. היא החליטה על דעת עצמה לפרוש מהתחרות המרכזית באולימפיאדה הנוכחית, כשהיא מסבירה את הבחירה, כאמור, בבחירה להתרכז בבריאותה.

על מנת להבין את הנשירה של ביילס נפנה אל מי שמבין בנשירה – מי שמטפל בבני נוער שנשרו ממסגרות שונות. תפס"ן הינה תחנה פסיכואנליטית לנוער המופעלת על ידי עמותה ללא כוונות רווח ופועלת בתל אביב בשיתוף פעולה עם מערכת החינוך.

השם לא סתם מצלצל מוכר. הרעיון הבסיסי בהקמת התחנה מבוסס על התמה המרכזית בספרו של ג' ד' סלינג'ר, "התפסן בשדה השיפון". שם מדמיין הגיבור את עצמו תופס ילדים מליפול מצוק בשדה שיפון, בספר שמתאר את נשירתו שלו ואת הסכנה לקריסת נפשו הוא.

ביילס, שתיארה עצמה כמי שלעתים חשה לא מרוצה גם כשניצחה – עונה טוב לתיאורי ספולסקי לגבי המועמד האולטימטיבי לנזקי קורטיזול: ילדות קשה ומלאת סטרס, שאיפות גדולות ומעמד שדורש מאבק רצוף

ביום העיון של העמותה ב-2014, בו חנכו את הקמתה, אמר יו"ר העמותה גבריאל דהאן:

"כולנו נושרים. כל אחד נושר בדרכו, וההבחנה היסודית היא בין נשירה מוצלחת ובין נשירה שכשלה. על נשירה שכשלה לגמרי ניתן לומר שעליה שילם הנושר באבדן גמור של נפשו או גופו. על נשירה שצלחה (לא לגמרי) נוכל לומר שהנושר לא מתעלם מהסיבה של תשוקתו כנקודת משען לביטחונו בעולם, במקום המשענת הרעועה המקובלת של מה שנקרא האישיות, הזהות. אבל על כל נשירה משלמים באבדן מסוים בגוף או בנפש. ההבדל היסודי הוא בין אבדן גמור ובין אבדן מסוים". 

רפי לוי הוא עובד סוציאלי קליני, פסיכותרפיסט בקליניקה פרטית ובמערך בריאות הנפש ומרצה במסגרות שונות. בעל רקע והשכלה ביולוגית ורפואית ומתעניין בדמיון בין בני אדם לבעלי חיים, משורשי אבולוציה ועד לקליניקה של היום. מעבר לכך הוא בעל משפחה מקסימה, טבח מוסמך, נגר חובב ופעיל לזכויות עובדים סוציאליים.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 833 מילים ו-2 תגובות
סגירה