ליאור שליין מתפעל מספרים כמו 'האלכימאי', או 'הנסיך הקטן', או כזה או אחר – אך ספר התורה נראה לו מגעיל ת'תחת, הוא רואה בו ספר זבאלה. צריך לקרוא למחלה בשמה: התנ"ך מגעיל את ליאור שליין, מחליא אותו, הוא סולד ממנו, הספר הזה נראה לו מעאפאן לגמרי, וגם אם פה ושם יש בו משהו סבבי ואולי קצת הגיוני – אז הוא מוכן להגיד שפה ושם זה יש משהו טיפטיפונת סיפרותי טיפונת שבטיפונת יש משהו אולי בספר התורה. ואני אומר: מי שלא מבין שהתורה זה המזון שאמא האכילה אותנו כשהיינו תינוקות שבריריים וחסרי כל יכולת – לא מבין מאומה מחייו, בכלל!

עולם הפשע הכי הארד קור, זה הסיפור. מי שלא מבין שאפי נוה זה בסך הכל אחד מהמרכיבים של ארגון הפשע הבינלאומי שהקים ביבי – לא מבין עניין, בכלל: לא מבין דבר מהחיים שלו! שחיתות ותאוות בצע מזיינים את כדה"א, וביבי והסיפור שמסביבו זה דוגמה אחת מתוך רבות בעולם

בטוויטר אני מרשה לעצמי להתחרע, לטנף ככה יופי יופי – כי מישהו צריך לעשות את העבודה השחורה, אז לקחתי על עצמי, ובכיף. אבל כאן, ב'זמן ישראל', ידוע שאני שומר על מכובדות מסוימת בכל הקשור בהתנסחויות שלי כאן. ולענייננו, איימן עודה זה ההוא שבא לים ביום חורפי, קצת חושש להיכנס, וקצת מפחד ממה יגידו, וקצת לא יודע אם זה שווה את זה – בסופו של עניין: לא סגור על עצמו. עמוק בתוכו, הוא מייחל לקריסת ישראל, כדי שאחיו מהדם (הערבים), יוכלו לבנות אותה מחדש, לאחר שתיחרב. לדעתו, מגיע לה להיחרב, לנוכח העבר – הנאכבה

האבולוציה עשתה עד כה עבודה לא רעה בכלל; ובכלל, כל מחשבותיי, מחשבותיכם, מחשבות כולם על הכדור זה תוצאה שלה, של אמא אדמה, של הטבע – של ג'א, ומי שבא לו יכול לקרוא לו אלהים, כןכן, ההוא מהתורה (אך לא של גפני ודרעי האייכמנים). בקיצור, רצון זה כל הסיפור, וכמו שהצמח והחיה והדומם שינו והשתנו במהלך מיליארדי שנים – ככה גם רצון חדש יכול להיוולד, כשאמא אבולוציה תחליט. זה יהיה רצון של הרמוניה ושיתוף פעולה מוחלט בין כל בני האדם, ללא כל שליליות, תחרות, עיסקיות וכו'. ככל הנראה, עלינו ללמוד את השיעור על בשרנו, שנאמר 'ובחרת בחיים', הברכה והקללה, הטוב והרע. אבל! היות וכדה"א זה בית ספר אחד גדול לאנושות, אז כנראה שעונשים קצת יותר רציניים מהקורונה והרעידת אדמה בטורקיה – נדרשים, כדי להבין את השיעור של 'וראה זה לעומת זה', ו-'כיתרון האור על החושך'

עזה, נסראללה, איראן וכל הקשקוש הזה זה כלום ושום דבר מבחינת טווחי הזמנים של הקוסמוס. המאבק שבין הנמלה לחרגול על פיסת הדרך בה הם נפגשו זה יותר גדול מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. נכון, לאדם יש נשק אטומי ותוצאות המאבק שלו יכול להביא להחרבת כדה"א. ובכל זאת, כדה"א הוא חסר כל משמעות במרחבי החלל, אלא אם כן יעלה כיתה רוחנית – ויתמסר לאלוהות, לקבלה ע"פ בעל הסולם (הכיוון הכללי של בעל הסולם)

איזה כיף שאין לי שום משמעות, בכלל. הרי, כשאמות, אין לי אפילו בת שתיקרא עלי קידוש של שבת זה קדיש – אוי אוי אוי יוי יוי יוי יויויו בולבול אקבולבול איזה עצוב – אאאאאחחחחחחח. ובקיצור, עם הרבה מילים: יאיר גולן ואהוד ברק זה זה קול ה', כןכן, זה זה קול האלהים. הרי כשמה נפגש עם הסנה הוא היה בבילבול ולא הבין – והסנה זה בכלל מקום רוחני בנשמה שלנו, בספיריט, בתודעה. אז לכן על זה נאמר( ט), 'השמיעונו את הקול המתוק מדבש שלכם אהוד ברק ויאיר גולן – כי אנחנו מאוהבים בכם". כן, ככה, עם אובמה שהבהיר לכולם ת'עניין

אוףףףף, בעסה, הבאתי בירות של 3 ב-10 שקל. הבירה די נחמדה, אבל כבר התרגלתי לשיבאס כבר שבוע שלם הייתי רק על שיבאס. אוי ואבוי, ההתרסקות קשה, משיבאס לבירה של הרומנים הזולה המסריחה – בעיה. טוב, אני רואה שגם כן אני הפכתי לזיין מח בכתיבה כותב כותב זה כותב מזיין ת'מח ומלכלך על אחרים שהם עוברים ת'1000 מילה. אאחחחחחחחח, אאאאאאאחחחח, אאאחחחח, אוהוהוהוהו, הוהוהוהוהוהו, הי הי הי היי היי היי הלו הלו הלו הלו הי הי הי הלו הלו הי. אאחחחחח, אאחחחחחחחחחח, אאחחחחח, אאחחח, אאאח. אאח

"השמיעיני את קולך כי קולך ערב", שיר השירים. יאיר גולן ואהוד ברק זה מגדולי הלוחמים להצלת ישראל מביבי השטן. כל מובילי המחאה וההתנגדות זה זה משה רבנו, אברהם אבינו, ירמיהו וכו' וכו', ומיקי רוזנטל, זה כולם רודפי אמת שונאי שחיתות קולטי החרא של ביבי הזיבלון המכוער כגרגאמל. לא חייב להזכיר את התורה או אלהים, ממש לא – חייב להוביל למיגור הרוע והשחיתות. אם בהמשך ייפול אסימון לאתאיסט כלשהו – נחמד וטוב, ובלבד שיהיה הדבר ע"מ להדביק אחרים באהבת ה' – דאגה לכלל כדה"א. זה זה אהבת ה' – דאגה לבריאות כדה"א.