בכפרים ההודיים המרוחקים והשלווים, דהארמקוט ובאגסו – הידועים כמרכזי מדיטציה, ריפוי בקריסטלים, טארוט, רייקי ויוגה – פועלים גם שני בתי חב"ד. הם מושכים אליהם 20 אלף יהודים בשנה, בעיקר ישראלים, שרוצים לחוות קבלה, פסיכולוגיה ומדיטציה יהודית, או פשוט ליהנות מארוחה כשרה באמצע הטיול.
מי שעומד מאחורי הקמת המרכזים הוא הרב דרור שאול, 47, שחזר להרי ההימלאיה רק כמה שנים לאחר שפרש מתהליך הפיכה לנזיר טיבטי בודהיסטי.
שאול גדל במשפחה חילונית שמאלנית בשכונת בית הכרם בירושלים. לאחר שירות צבאי בצנחנים, הוא עזב את הארץ עם כרטיס לכיוון אחד להודו, במטרה לחפש משמעות רוחנית לחיים – הכי רחוק מהיהדות ומהעיר בה גדל.
"לא ידעתי לאן אני הולך, לכמה זמן, או מה אני מחפש", הוא שאול. "הרגשתי ריקנות בחיי משום שניסיתי את כל מה שחונכתי להאמין שיביא לי הנאה ושמחה, אבל לא השגתי אותה. לא רציתי להשתייך לדת, אבל הייתי רוחני מאוד".
שאול הוא מדריך טיולים מוסמך, כמו גם פרמדיק ומדריך הישרדות. לפני גיוסו לצה"ל הוא טייל בעצמו למחנות הבסיס של הר אוורסט, שבו כמעט מת ממחלת גבהים, אך ניצל על ידי שני גרמנים שטיילו בסמוך אליו.
במשך שלושה חודשים הוא טייל במגוון מסלולים סביב ההימלאיה, עד שהגיע לעיר דרמסאלה בצפון הודו, ביתו של הדלאי לאמה. הוא נמשך אל אתרי המדיטציה ואל הטקסטים הרוחניים בסנסקריט של הבודהיזם הטיבטי.
בשמונת החודשים שבהם שהה במנזר בודהיסטי תירגל מדיטציה: "לראשונה בחיי הרגשתי שמצאתי מערכת שנותנת לאדם את האתגר להתגבר על הרגלים, כמו כעס ותשוקה, ושמאפשרת לו לשלוט במוח שלו", אומר שאול.
המנזר הטיף גם להפרדה מהמשפחה של האדם והערצה לאלילים – עקרונות שאיתם לא הסכים. ועדיין, הוא שמע בפעם הראשונה תשובות לרבות משאלותיו.
אך זמן קצר לאחר מכן, שורה של חוויות אישיות השפיעו עליו באופן עמוק, וגרמו לו להטיל ספק במסע הרוחני אליו התקדם.
מסלול רוחני עמוק
ב-1994, שישה חודשים לאחר שהחל ללמוד סנסקריט אצל המורה רות, יהודייה בריטית שחיה במנזר טיבטי בדרמסאלה, היא ביקשה משאול לאחל לה "שבת שלום" ביידיש. למרות אי הנוחות עם השפה, שאול חש מחויב לעמוד בבקשה.
"רות החלה לבכות", נזכר שאול. "שאלתי אותה אם הכל בסדר, ובדמעות היא אמרה 'יהודי הוא יהודי.' חשבתי לעצמי, היא כאן 25 שנים, ולמרות זאת היא אומרת 'יהודי הוא יהודי'. זה גרם לי להבין שאני לא יכול לברוח מזה".
זמן לקצר לאחר מכן, שם לב אחד מחבריו לכיתה של שאול כי הוא כותב במחברת שלו מימין לשמאל. אחרי שגילה כי שאול הוא יהודי וישראלי, אמר לו החבר לכיתה, גרמני במקורו, כי היהדות והקבלה הם המסלול הרוחני העמוק ביותר, ושהוא עצמו עבר לבודהיזם טיבטי רק משום שהתקשה עם העברית.
"אתה צריך לחזור לירושלים וללמוד שם קבלה", אמר לו החבר.
נקודת המפנה האחרונה היתה חוויית כמעט-מוות שעברה עליו, כשהלך לאיבוד בג'ונגל של ההימלאיה, לאחר שטייל במשך 26 ימים לבד.
"זו הייתה הפעם הראשונה שבה האגו שלי היה מספיק שבור, ושהצלחתי לפנות לאלוהים ולבקש את עזרתו", אומר שאול. באותה העת הוא גם התחייב שאם ישרוד בחיים, יגיע לכותל המערבי ויגיד תודה לאלוהים.
לדבריו, זמן קצר לאחר מכן זיהה מרחוק עשן, הלך לכיוונו ומצא את עצמו ליד מדורה, שבה ישבה חבורת מקומיים, שהובילו אותו אל מחוץ לג'ונגל. עם יציאתו מהג'ונגל עלה לאוטובוס ובתום 12 שעות נסיעה הגיע לדלהי – משם טס לישראל.
שאול הגיע לכותל המערבי בדיוק כשהתקיים שם פסטיבל לכבוד חג השבועות, שבו אלפי חרדים בגלימות תפילה לבנות, הסתופפו יחד לברכת הכוהנים. המראה הזה נגע בלבו. מאז החל לחקור את היהדות "עם הרבה התנגדות" פנימית.
בשלב הראשון למד קבלה, לאחר מכן התחיל לשמור שבת, ועד מהרה הפך לחסיד ברסלב. כשלמד יותר על העבודה של חסידי חב"ד ועל האפשרות להיות שליח עבור יהודים שאיבדו את דרכם הרוחנית , ידע שאול כי מצא את הייעוד שלו.
מדיטציה קבליסטית
בשנת 2000 הוא חזר לדרמסאלה, הפעם בתור רב חב"ד, ופתח את המרכז היהודי הראשון בהימלאיה. 18 לאחר מכן, שאול, יחד עם אשתו ו-11 ילדיו, הם הלב הפועם של הקהילה היהודית שם, שמפעילה שני מרכזי חב"ד ומקווה.
אף שמדובר בשינוי גדול מאז ימיו במנזר, באופן אירוני דווקא הטיול ההוא זרע את הזרעים למסע היהודי שלו. בימים אלה הלימוד של שאול כולל פסיכולוגיה יהודית, מדיטציה קבליסטית ואומנות לחימה התואמת לאנרגיה של האותיות בעברית.
לפני כמה שנים, חזר שאול למנזר שבו החל את המסע שלו, כדי לבקר אצל המורה רות, שלימדה אותו כי "יהודי הוא יהודי", והתקין מזוזה על דלת הכניסה לחדרה.
"מטיילים ישראלים רבים נמשכים אל המרכזים לטעימה של רוחניות, מזון כשר והרמוניה. בתוך כל הבלגן והבלבול של המזרח הרחוק, לפתע אתה מוצא את עצמך במקום שבו אתה שלם עם עצמך", אומר אחד לנו אחד המטיילים.
החזון של שאול הוא לשנות את הלך המחשבה של הדורות הצעירים ולעזור להם להבין שהזהות שלהם היא יהודית, לא משנה כמה הם יילחמו בכך.
"מה שהם נלחמים בו היא הבנה חיצונית, נקודת מבט שגויה של יהדות – לא אמיתית", אומר שאול. "יהדות אמיתית מחוברת לנפש שלך, ופירושה הוא להבין כי התבונה של התורה היא המרפא למין האנושי".
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם