חלקים מנהר פרנה בארגנטינה שהתייבשו לחלוטין בעקבות משבר האקלים, 29 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Victor Caivano)
AP Photo/Victor Caivano
חלקים מנהר פרנה בארגנטינה שהתייבשו לחלוטין בעקבות משבר האקלים, 29 ביולי 2021

אווירת החירום סביב משבר האקלים היא ההזדמנות להתניע מהלכים סביבתיים

פרשנות אם היה צריך לתת כותרת לדוח האו"ם שפורסם אתמול בעניין משבר האקלים, היא הייתה צריכה להיות: אופס, טעינו ● המציאות האקלימית מתקדמת מהר יותר מהתחזיות ● לצמצם פליטות זה חשוב, אבל חשוב עוד יותר שישראל תתאים את עצמה לשינויי האקלים שכבר החלו ● והמשרד להגנת הסביבה צריך להפסיק לתפקד כלוביסט ירוק שיושב בתוך הממשלה ולהתחיל להכתיב את המדיניות שלה

רינת, ישראלית שחיה בוונקובר ב-18 השנים האחרונות, טסה בתחילת השבוע הביתה, לקנדה, אחרי חופשת מולדת. אחרי שבועיים של גל חום מעיק בישראל, היא הכינה את עצמה למזג אוויר גרוע עוד יותר.

"בקיצים האחרונים הכול השתנה", היא סיפרה בגלי צה"ל, "חום נוראי, אין מזגנים, וכשפותחים את החלון רואים ענן עשן כבד שעומד מעל העיר בגלל השריפות". ולחשוב שפעם קנדה כיכבה בפנטזיות של ישראלים מוכי חום על קיץ צונן, עתיר מפלים ונופים ירוקים.

"בקיצים האחרונים הכול השתנה. חום נוראי, אין מזגנים, וכשפותחים את החלון רואים ענן עשן כבד שעומד מעל העיר בגלל השריפות"

דוח ה-IPCC (פאנל מדעני האקלים של האו"ם) השישי שפורסם אתמול – ושעל פי כל הגדרה ראוי לתואר מטלטל – המחיש את המלכוד שמדעני האקלים נמצאים בו: כשהדוחות הראשונים ראו אור, הם התקבלו באווירה שנעה בין ספקנות לאדישות. הכול נראה רחוק ועתידי מדי, הקטסטרופות שתוארו בהם נראו מוגזמות וערטילאיות.

תחנת כוח מבוססת פחם באינדיפנדנס, מיזורי, ארה"ב, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)
תחנת כוח מבוססת פחם באינדיפנדנס, מיזורי, ארה"ב, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Charlie Riedel)

עכשיו, שבע שנים בלבד אחרי הדוח הקודם, דומה שהמצב התהפך: כותרות הדוח כבר מתקבלות בתחושה שתמציתה "ספרו לנו משהו שאנחנו לא יודעים". שהרי כדי לדעת שאנחנו בעיצומו של משבר אקלים אין צורך בדוח שמחזיק כמעט 4,000 עמודים. כל מה שצריך זה לפתוח את החלון או את הטלוויזיה.

כשהדוחות הראשונים ראו אור, הם התקבלו באווירה שנעה בין ספקנות לאדישות. הכול נראה רחוק ועתידי מדי. עכשיו דומה שהמצב התהפך: הדוח מתקבל בתחושה שתמציתה "ספרו לנו משהו שאנחנו לא יודעים"

מקנדה ועד יוון, מקליפורניה ועד סין, מההצפות בגרמניה ועד השריפות בטורקיה – משבר האקלים מפגין נוכחות כאן ועכשיו, אי אפשר להחמיץ אותו.

במובן הזה, של אירועי האקלים הקיצוניים, ישראל, לפי שעה, היא בת מזל. מצבנו מזכיר קצת את השיר "אין ויש" של נעמי שמר, שבו היא מונה את כל מה שאין בישראל – נהרות אדירים, יערות אפלים ושאר איתני טבע בקנה מידה גדול. אצלנו הכול קטן וצנוע יותר.

אמנם גל החום האחרון הביא איתו כמה שרפות, אבל הן נראות כמו קומזיץ לעומת מה שמתרחש בדרום אירופה ובחוף המערבי של ארצות הברית.

העיירה גרינוויל בקליפורניה נהרסה כליל בעקבות שרפות הענק שמתחוללות שם, 5 באוגוססט 2021 (צילום: AP Photo/Noah Berger)
העיירה גרינוויל בקליפורניה נהרסה כליל בעקבות שרפות הענק שמתחוללות שם, 5 באוגוססט 2021 (צילום: AP Photo/Noah Berger)

גם ההצפות בערים בחורפים האחרונים מציקות וגורמות נזקים, אבל הן נראות כמו הגרסה המנומסת של ההצפות הקטלניות שחוו לאחרונה הבלגים, הגרמנים והסינים, ובאופן כללי נהיה פה חם, מגעיל וקפריזי יותר אבל לא אפוקליפטי. בינתיים.

הדגש הוא על בינתיים, מפני שלפי דוח ה-IPCC הטרי לא רק שהטמפרטורה בישראל כבר עולה בקצב מהיר יותר מהממוצע העולמי, אלא שהמזרח התיכון כולו הוא אזור מועד לפורענות: מועד ליובש ובצורות, למדבור, לירידה בפוריות הקרקע וזמינות המים וכתוצאה מכך גם לחוסר יציבות פוליטית ועימותים אלימים.

לכאורה ישראל נערכת לא רע לעידן של מחסור אקוטי במים, באמצעות רישות קו החוף במתקני התפלה, אבל הנה האירוניה של סיפור האקלים: ההתפלה היא צרכנית חשמל בהיקפים אדירים.

לכאורה ישראל נערכת לא רע לעידן של מחסור אקוטי במים, באמצעות רישות קו החוף במתקני התפלה, אבל הנה האירוניה של סיפור האקלים: ההתפלה היא צרכנית חשמל בהיקפים אדירים

החשמל בישראל, על אף כל ההבטחות, לא מופק ממקורות נקיים ולכן ייצור המים – שפותר את בעיית ההתחממות וההתייבשות – כרוך בשריפת דלקים פוסיליים ובפליטות גזי חממה שמחריפות את תהליך ההתחממות וההתייבשות. חד גדיא, חד גדיא.

לגונה בקולומביה שהתייבשה לגמרי בעקבות משבר האקלים, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Fernando Vergara)
לגונה בקולומביה שהתייבשה לגמרי בעקבות משבר האקלים, פברואר 2021 (צילום: AP Photo/Fernando Vergara)

אם היה צריך לתת כותרת אחת למסמך שפרסמו אתמול 234 מדענים מיותר מ-60 מדינות (שהתבססו על עבודתם של אלפי מדענים ומחקרים מכל העולם), היא הייתה צריכה להיות: אופס, טעינו.

המדענים בעצם מודים שהם המעיטו בהערכת חומרת המצב, שהמציאות האקלימית מתקדמת – כמו תכנית הספורט הנושנה – מהר יותר, גבוה יותר, חזק יותר מהתחזיות המאופקות שלהם ומההגדרות המנומסות שעליהן הקפידו בכתיבת הדוחות הקודמים.

בהתאם לכך, הספקות טואטאו הפעם החוצה, האחריות של הפליטות האנושיות להתחממות הפלנטה מוצגת כבר כוודאית והקשר בין משבר האקלים לאירועים הקיצוניים כעובדה קיימת.

הספקות טואטאו הפעם החוצה, האחריות של הפליטות האנושיות להתחממות הפלנטה מוצגת כבר כוודאית והקשר בין משבר האקלים לאירועים הקיצוניים כעובדה קיימת

אז מה עושים? הנה משהו שבארגוני הסביבה לא יאהבו לשמוע: בכל מה שנוגע לפליטות גזי החממה ומשבר האקלים, לא כל כך משנה מה ישראל תעשה. היא קטנה וזניחה מכדי להשפיע על גורל כדור הארץ.

בתים הרוסים בגרמניה בעקבות הצפות ענק, 15 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Michael Probst)
בתים הרוסים בגרמניה בעקבות הצפות ענק, 15 ביולי 2021 (צילום: AP Photo/Michael Probst)

זה כמובן חשוב להציב יעדים וראוי לממש אותם – אחרי הכול, אנחנו חלק מקהילה אנושית ומהזירה הבינלאומית וממילא רוב המהלכים לצמצום הפליטות גם ישפרו את איכות החיים והבריאות כאן ועכשיו (למשל שיפור התחבורה הציבורית). אבל בשורה התחתונה חשוב שישראל תתמקד בהיערכות והתאמות למשבר האקלים (adaptation) מאשר בצמצום הפליטות (mitigation).

על קצה המזלג:

  • כדאי להבין שהעובדה שעד היום ספגנו רק שרפה קטלנית אחת (אסון הכרמל) היא כמעט בגדר נס, לחזק דרמטית את מערך כיבוי האש ולבצע התאמות טכנולוגיות ותשתיתיות למניעת שריפות ענק;

כדאי להבין שהעובדה שעד היום ספגנו רק שרפה קטלנית אחת (אסון הכרמל) היא כמעט בגדר נס, לחזק דרמטית את מערך כיבוי האש ולבצע התאמות טכנולוגיות ותשתיתיות למניעת שריפות ענק

  • להתאים את מערך התכנון והבנייה למניעת הצפות – בפועל הממשלה עשתה השבוע בדיוק להיפך, כשאישרה בחוק את פעילות הוותמ"ל ובכך הכריעה בעד כיסוי בשמיכת בטון על שארית הפליטה של השטחים הפתוחים;
  • לדאוג לביטחון תזונתי וליכולת של המשק הישראלי להתקיים במצב חירום על מזון מקומי – אם הפתיחה המתוכננת של השווקים ליבוא חקלאי מאסיבי תגרום לצמצום החקלאים והחקלאות בישראל, שכרנו (הוזלת הפירות והירקות) ייצא בהפסדנו.
פלסטיק ופסולת מכסים את אגם פוטפקו בסרביה, ינואר 2021 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)
פלסטיק ופסולת מכסים את אגם פוטפקו בסרביה, ינואר 2021 (צילום: AP Photo/Darko Vojinovic)

אם יש נקודת אור בפרסום הדוח, היא יצירת אווירת הדחיפות. שיח האקלים בישראל לוקה בטעות נפוצה, לפיה משבר האקלים הוא עניין עתידי ששייך לדור הנכדים והנינים. ובכן, אומרים המדענים, זה קורה כאן ועכשיו. אלה החדשות של היום, לא של 2050.

שיח האקלים בישראל לוקה בטעות נפוצה, לפיה משבר האקלים הוא עניין עתידי ששייך לדור הנכדים והנינים. ובכן, אומרים המדענים, זה קורה כאן ועכשיו. אלה החדשות של היום, לא של 2050

את תחושת הדחיפות הזו צריך לנצל כדי להתניע מהלכים חשובים: על רקע הדוח, פתאום הקיטור הנפוץ על מיסוי החד"פים נראה מגוחך; על רקע הממצאים, הסכם קצא"א-אמירויות להעברת נפט דרך ישראל ומפרץ אילת מקבל את הממד השערורייתי והמופרך שראוי לו.

אם יש פוליטיקאים – בין אם בדרג הממשלתי ובין אם במוניציפלי – שרצו להתניע מהלכים סביבתיים אבל חששו מדעת הקהל והתנגדויות פופוליסטיות, אווירת החירום שהדוח הזה מייצר, התחושה שהלהבות כבר מלחכות את הרגליים, נותנת להם רוח גבית והצדקה ציבורית.

הגרנד קניון באריזונה, ארה"ב, נמצא בסכנה קיומית לאור משבר האקלים (צילום: AP Photo/Charlie Riedel, File)
הגרנד קניון באריזונה, ארה"ב, נמצא בסכנה קיומית לאור משבר האקלים (צילום: AP Photo/Charlie Riedel, File)

ב-2018 הגיש המשרד להגנת הסביבה לממשלה מסמך המלצות מפורט תחת הכותרת "היערכות ישראל להסתגלות לשינוי אקלים". בהחלטה מס' 4079 הממשלה החליטה לאמץ את מסמך ההמלצות. בפועל, נעשה מעט מאוד ורוב ההמלצות נותרו על הנייר.

אתמול, אחרי פרסום דוח ה-IPCC, הודיע המשרד להגנת הסביבה ש"דוח זה צריך להוות קריאת השכמה גם עבור ממשלת ישראל. זה הזמן לפעול ומהר".

כל עוד המשרד להגנת הסביבה ימשיך למלא תפקיד של לוביסט ירוק שיושב בתוך הממשלה אבל מוחה נגד המדיניות וסדר העדיפויות שלה שמעוצבים בפועל על ידי משרדים אחרים, בראשם האוצר, באיזשהו שלב המזל ייגמר.

וכשיהיה לנו מכל הטוב שמשבר האקלים יודע להציע, כבר יהיה מאוחר מדי.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
2
ומאחר ובימים האחרונים קיבלתי פניות רבות בנוגע לדוח ההיערכות המלא (2017) שאומץ ע״י ממשלת ישראל (קיץ 2018) אז הנה הלינק לדוח (באתר הכנסת): https://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg... המשך קריאה

ומאחר ובימים האחרונים קיבלתי פניות רבות בנוגע לדוח ההיערכות המלא (2017) שאומץ ע"י ממשלת ישראל (קיץ 2018) אז הנה הלינק לדוח (באתר הכנסת): https://fs.knesset.gov.il/20/Committees/20_cs_bg_501919.pdf

בתחום המים ישראל קנתה חוסן זמני בלבד. התלות המוחלטת בהתפלת מי ים חושפת את ישראל לפגיעות חמורה ומהווה נקודת חולשה אסטרטגית קיומית. חייבים לשקם אקוויפרים ולשמור על הכנרת וכל מקור מים מתוק... המשך קריאה

בתחום המים ישראל קנתה חוסן זמני בלבד. התלות המוחלטת בהתפלת מי ים חושפת את ישראל לפגיעות חמורה ומהווה נקודת חולשה אסטרטגית קיומית. חייבים לשקם אקוויפרים ולשמור על הכנרת וכל מקור מים מתוקים.
ראה למשל, https://papers.ssrn.com/sol3/papers.cfm?abstract_id=3107166

עוד 1,013 מילים ו-2 תגובות
סגירה