שטף חדש של תביעות מצביע על כך שלמרות החקיקה וכתבי האישום שהגישו ממשלות זרות, הונאת ההשקעות לכאורה היא עדיין עסק משתלם בישראל, באשר רשויות אכיפת החוק אינן עושות כמעט דבר כדי להיאבק בחשודים בהונאות מקוונות.

התביעות האחרונות – שהוגשו בישראל על ידי נפגעים לכאורה ממדינות שונות, בהן אוסטרליה, אזרבייג'ן, גרמניה, הולנד, הונג קונג, הודו, אירלנד, איטליה, יפן, מלזיה, נורווגיה, סינגפור, דרום אפריקה, שוודיה, שווייץ, בריטניה וארצות הברית – כוללות טענות נגד נתבעים שנהגו למכור השקעות באופציות בינאריות ועברו מאז למכשירים פיננסיים אחרים.

כאשר תעשיית האופציות הבינאריות הוצאה אל מחוץ לחוק על ידי הכנסת באוקטובר 2017 בעקבות הונאות נרחבות, חלק מהאנשים שהשתייכו אליה החלו למכור הימורים במט"ח, חוזי הפרשים והשקעות במטבע מבוזר. רשויות אכיפת החוק בישראל לא הגישו כתב אישום כלפי אף אחד כמעט מנוכלי תעשיית ההונאה הזו, למרות העובדה שהתעשייה העסיקה אלפי אנשים וביצעה לכאורה גניבה של מיליארדי דולרים.

רשויות אכיפת החוק בישראל לא הגישו כתב אישום כלפי אף אחד כמעט מנוכלי תעשיית ההונאה הזו, למרות העובדה שהתעשייה העסיקה אלפי אנשים וביצעה לכאורה גניבה של מיליארדי דולרים

תובעים בפרקליטות של מדינה אירופית אמרו לאחרונה לזמן ישראל כי אף על פי שמוקדי שירות טלפוניים שמעורבים בהונאות השקעה פועלים כעת מרחבי אירופה, החקירות מעלות פעם אחר פעם כי ספקי השירות של אתרים החשודים בהונאה הם ישראלים או שרווחי ההונאה מגיעים לחשבונות בנק ישראליים או לחשבונות שבעליהם ממוצא ישראלי.

רבים מהתובעים הם בני למעלה מ-50, וחלקם הפסידו את חסכונות הפנסיה שלהם בעקבות הונאה לכאורה. רבים מהתובעים טוענים כי הם החלו לבצע פעילות מסחר מוצלחת באתר מכובד למראה, אבל כאשר ניסו למשוך כסף מחשבונותיהם, הם נתקלו בהתנגדות ולבסוף בהתעלמות מצד מנהלי החשבון שלהם, שחדלו מלהגיב לשיחות הטלפון או להודעות שלהם למרות שבעבר נהגו בהם בחום, בידידות ובאכפתיות.

עד מהרה הם גילו שהסוכנים שלהם השתמשו בשמות ובזהויות בדויים. באמצעות מחקר נחוש, בלשים פרטיים ופריצות דרך מזדמנות, התובעים הצליחו לאתר את הרמאים לכאורה בישראל.

אף על פי שעשרות תביעות מתנהלות כרגע נגד נוכלי הונאות לכאורה מישראל, בכתבה זו יוצגו עשר תביעות כאלה – כולן הוגשו בשנה וחצי האחרונות – כמדגם מייצג.

כמעט בכל המקרים, טיעון ההגנה העיקרי של הנתבעים הוא שלא היה להם שום קשר למעשי ההונאה לכאורה. הטענה הזאת מתאפשרת בשל היער הסבוך של חברות קש שהחשודים לכאורה השתמשו בהן, ושלרוב נרשמו במדינות "אוף שור" המאפשרות לשמור על חשאיות הזהויות של הבעלים והמוטבים.

לקורבנות ההונאה לכאורה לא הייתה לרוב שום דרך לברר מי עומד בפועל מאחורי האתר שהונה אותם – אף על פי שפעמים רבות מדובר בבעלים של המרכז הטלפוני הישראלי שהיה מעורב בכך, או בשותף של אותו בעלים.

לקורבנות ההונאה לכאורה לא הייתה לרוב שום דרך לברר מי עומד בפועל מאחורי האתר שהונה אותם – אף על פי שפעמים רבות מדובר בבעלים של המרכז הטלפוני הישראלי שהיה מעורב בכך, או בשותף של אותו בעלים

רוב התביעות האלה עדיין מתנהלות. בעבר, תביעות כאלה נפתרו פעמים רבות כאשר התובע הגיע להסדר עם הנתבע בתמורה למשיכת התביעה וחתימה על הסכם סודיות.

אף על פי שהסדר או אפילו זכייה בתביעה אזרחית מספקים הקלה לתובע הספציפי, המבקרים טוענים כי רק כתבי אישום פליליים יכולים להשיג מידה של צדק עבור נפגעים שנפלו טרף לתעשיית ההונאה הישראלית של המסחר המקוון.

על פי נמרוד אסיף, עורך דין ישראלי שתובע כעת כמה חברות למסחר במט"ח ובאופציות בינאריות, רק אחוז קטן מהקורבנות לכאורה מגיע עד כדי הגשת תביעה.

"היות שמבצעי ההונאות משתמשים בשמות בדויים ומשקרים בנוגע למיקום שלהם, רוב הקורבנות לא יודעים את מי לתבוע, או אפילו באיזו מדינה הם צריכים לחפש עורך דין שיוכל לעזור להם", הוא אומר.

"בנוסף, הפסדים עד סכום מסוים – 50,000 דולר לפחות – לא מצדיקים את ההוצאות המשפטיות של התדיינות מורכבת וחוצת גבולות. יתר על כן, הקורבנות שספגו הפסדים משמעותיים נתונים פעמים רבות במצב כלכלי קשה, והם יתקשו מאוד לגייס את הכסף שנדרש אפילו לפתיחת תהליך של תביעה אזרחית".

"עקב כך", אומר אסיף, "תביעות אזרחיות אינן מספקות שום הרתעה כנגד סוג כזה של הונאה. כל עוד משטרת ישראל לא נכנסת לתמונה, משתלם למבצעי ההונאות להמשיך בהן".

1

שיחת טלפון בלתי צפויה מ"מדליף מידע" (תיק 60243-08-20)

באוגוסט 2020, ג'ון, איש עסקים מהונג קונג, תבע חברה ישראלית בשם רנדום טכנולוג'י קומפני (Random Technology Company) בסכום של 650,000 דולר (למען שמירה על פרטיותם, יצוינו כאן רק שמותיהם הפרטיים של התובעים).

הוא גם תבע שלושה אנשים פרטיים: מיכאל מירלי, שניהל לטענתו את החברה, חורחה אייטור אזפיאזו סיגראן, שרשום כמנהל החברה, וחיים אליעזר שוורץ, בעל המניות היחיד בחברה.

התביעה התגלגלה בדרך בלתי צפויה. במרץ 2019 התובע, בשנות החמישים לחייו, נתקל בכמה מודעות פרסומת ברשת ובאתרי מדיה חברתית לאתר Infinitrade.com. המודעות טענו כי אינפיניטרייד הוא פלטפורמה חדשנית ונוחה לשימוש למסחר במטבעות, מדדים וסחורות.

המודעות גם טענו כי איש העסקים הסיני ג'ק מא, מייסד עליבאבא ואחד האנשים העשירים בעולם, הוא לקוח של אינפיניטרייד. הדבר משך את תשומת לבו של ג'ון.

"לבקשתו של התובע, נציג של אינפיניטרייד יצר עימו קשר ואמר לו בטלפון ובדואר אלקטרוני שג'ק מא אכן ביצע השקעות דרך אינפיניטרייד", נטען בכתב התביעה.

הקלטה שהועלתה לרשת כוללת, כך נראה, שיחה בין נציג של אינפיניטרייד לצ'אט בוט בשם לני, שמזכירה מודעות הטוענות כי המיליארדרים ביל גייטס וריצ'רד ברנסון הם לקוחות האתר.

על פי כתב התביעה, בין החודשים מרץ ויוני 2019 ג'ון ביצע 37 העברות בנקאיות לחשבונו באינפיניטרייד, בסכום כולל של 582,000 דולר. בזכות עסקאות מוצלחות, המאזן בחשבון שלו הגיע ליותר מ-2 מיליון דולר. הוא ביקש למשוך 50,000 דולר כאן ו-75,000 דולר שם, ולא נתקל בבעיות. אבל אז הכול השתנה.

"ב-5 ביוני 2019 ביקש התובע לבמע משיכה נוספת מחשבונו, בסך 50,000 דולר ארה"ב. התובע קיבל הודעה המאשרת ביצוע ההעברה, אך בניגוד לפעמים הקודמות, הכסף לא הועבר אליו", נטען בתביעה.

כעבור שבועיים, חייו של ג'ון הפכו לטענתו לסיוט.

יום אחד התובע קיבל "שיחת טלפון מפתיעה ומדאיגה ממי שהציג עצמו כעובד של רנדום טכנולוג'י", נכתב. שמו של העובד היה איליה.

"באותה שיחה סיפר איליה לתובע, כי רנדום טכנולוג'י היא המפעילה של אינפיניטרייד (בניגוד לאמור באתר האינטרנט), כי היא פועלת מתל אביב ולא מאנגליה / בולגריה כפי שהיא מציגה וכי הוא, באופן אישי, ביצע פעולות בחשבונו של התובע במסגרת תפקידו", נטען בתביעה.

איליה אמר לו באופן חד-משמעי כי אינפיניטרייד זה הונאה.

"איליה הזהיר את התובע כי לרנדום טכנולוג'י אין שום כוונה להחזיר לו את הכסף הנמצא, לכאורה, בחשבונו ואשר אליו הוא התייחס כ'virtual money'", נכתב.

לשמע הדברים, איש העסקים מהונג קונג היה שבור, נכתב בתביעה. הוא הפסיק את כל פעילות המסחר בחשבונו ואז ניסה למשוך ממנו 600,000 דולר, אך לשווא. שיחות הטלפון שלו והודעות הדוא"ל והטקסט ששלח לאינפיניטרייד נותרו ללא מענה.

"התובע, שהיה איש עסקים מבוסס בהונג קונג, איבד את כספו, את ביתו ואת עסקיו כתוצאה מהתרמית. הוא נותר בחובות כבדים ואובד עצות", נכתב בתביעה.

"התובע, שהיה איש עסקים מבוסס בהונג קונג, איבד את כספו, את ביתו ואת עסקיו כתוצאה מהתרמית. הוא נותר בחובות כבדים ואובד עצות", נכתב בתביעה

עורך הדין גדעון וינבוים הגיש את התביעה של ג'ון באוגוסט. נטען בה כי לחברה לא הייתה מטרה עסקית חוקית.

"כל המונחים והטרמינולוגיה 'המקצועית' כביבול, בהם השתמשו הנתבעים – מונחים כגון ,כלי מסחר', 'תוכנית עסקית', 'מנהל השקעות, 'פלטפורמת מסחר' וכיוצא בזה – הם בסך הכול אחיזת עיניים, כסות לפעילותם האמיתית של הנתבעים, שהיא הונאת אנשים תמימים וגזל כספם לבלי שוב", נכתב בתביעה.

שניים מהנתבעים, שוורץ, עורך דין מרחובות, ואזפיאזו סיגראן, ספרדי המתגורר בישראל, לא השיבו לתביעה.

בעוד שלשוורץ אין כמעט טביעת רגל ברשת, סיפור הרקע של חורחה אייטור אזפיאזו סיגראן, מנהל החברה, מתואר בכמה כתבות בתקשורת בשפה הספרדית.

כתבה שפורסמה בעיתון הקולומביאני ונגוארדיה ב-29 בנובמבר 2011 מתארת אותו כרוכב אופניים נלהב שארגן משלחת ספורטיבית לישראל בחסותו של בנק סקסו – בנק דני שיש לו קשרים חזקים לתעשייה הישראלית של מסחר מקוון במט"ח.

כתבה שפורסמה באל מונדו הספרדי ביוני 2012 מתארת אותו כקצין צבא לשעבר שהגיע לישראל ב-2007 כדי לעבוד בשגרירות הספרדית, נישא לישראלית ופתח חדר כושר לספורטאים בעלי ביצועים גבוהים.

הנתבע מיכאל מירלי (גרסה מקוצרת של השם מירילשווילי) הגיש תשובה לתביעה.

על פי מידע הנגיש לציבור, מירלי היה מעורב בתעשיית ההימורים והאופציות הבינאריות ברוסיה, בקזחסטן ובישראל. תביעה אחרת, מנובמבר 2017, שהגיש עובד לשעבר של רנדום טכנולוג'י קומפני, מעידה כי עד אוגוסט 2017 החברה הפעילה את אתר האופציות הבינאריות BinaryTilt וכי מירלי היה אחראי על השיווק השותפים.

על פי העמוד שלו בלינקדאין, מירלי היה בעבר המנהל האזורי בחבר המדינות של קזינו אימפריה במוסקבה בשנים 2014-2012, ובשנים 2015-2014 שימש כמנהל התפעול הראשי של וולקנטרייד (Vulkantrade), הידועה גם בשם Vulkan K.S.I, חברת אופציות בינאריות באלמטי, קזחסטן, שנרכשה על ידי בעלי ספוט אופשן פיני פטר והשתמשה בפלטפורמה של ספוט אופשן.

בתשובה לתביעה, עורכת דינו של מירלי טענה כי התובע צריך להפנות את תביעתו לאינפיניטרייד ולא לרנדום טכנולוג'י קומפני בישראל, שלטענתה אין לה כל קשר לאינפיניטרייד.

עורכת דינו של מירלי טענה גם כי לישראל אין סמכות שיפוטית במחלוקת בין אתר הפועל מלונדון לבין לקוח מהונג קונג שנפל לכאורה קורבן להונאה. היא אף טענה כי מירלי אינו מחזיק בשום תפקיד באף אחת מהחברות הנזכרות בתביעה.

"התביעה אינה מתבססת על עובדות וראיות…ולמעשה המדובר בתביעה שאיננה אלא מסקנה מופרכת של התובע בלבד", היא כתבה.

לדברי עורכת דינו של מירלי, היא בדקה את הרקע של איליה, מדליף המידע לכאורה, וגילתה כי הוא פוטר מסיבות משמעתיות בתום כמה ימי העסקה בלבד. עורכת דינו של מירלי טענה גם כי העובד נחשד בעבירה הפלילית של גניבת ציוד מהחברה.

היא הוסיפה אזהרה שלפיה מרשה יכול לגרום בעיות לעובד לשעבר אם התביעה לא יבוטל.

"במועד הארוע [של תקרית הגניבה לכאורה], חברת רנדום טכנולוג'י חסה על אותו עובד אז, אך לאור האמור בכתב התביעה וככל שזו תיוותר נגד מרשי, ידאג מרשי ויעשה כל שביכולתו להציף אירוע זה בשנית, משלא ייתכן שכך אותו עובד יתנהג ויביא את מרשי להוצאות מיותרת נוכח העובדות המוכחשות והשקריות שבכתב התביעה. מרשי יפעל להשגת הסרטונים שנשמרו אז, לרבות יתרת המידע כנגד אותו עובד בסוגיה זו".

התביעה נמשכת, והשימוע הבא בבית המשפט נקבע ל-22 בדצמבר 2021.

2

הג'וב האיטלקי (תיק 18882-09-20)

בספטמבר 2020 מאסימו, גבר איטלקי המתגורר באזרבייג'ן, הגיש תביעה נגד חברה ישראלית בשם פיי טרייד (Pay Trade) ובעליה מרדכי מוטי מור, על סך 815,800 שקלים.

מאסימו, בשנות החמישים לחייו, טוען כי פיי טרייד הפעילה את האתר טריידבנקס (Tradingbanks.com), שהציע כביכול מסחר מקוון במט"ח למשקיעים מרחבי העולם, לצד שני אתרים נוספים למסחר במט"ח, Trade12.com ו-Mxtrade.com.

על פי התביעה שהגיש עורך דינו, ניר פרידמן, בפברואר 2016 אדם בשם מישל רינלדי יצר קשר עם מאסימו, שעימו הייתה לו היכרות מוקדמת.

רינלדי סיפר לו כי הוא עובד כסוכן בטריידבנקס, הפועל מלונדון, ואמר לו לכאורה כי אם יפתח חשבון מסחר מקוון, הוא יוכל לראות תשואה של 5% בחודש.

התובע הפקיד תחילה סכום קטן, ואז ביצע עוד שלוש הפקדות בסכום של 50,000 אירו כל אחת. לאחר מכן סוכני האתר אמרו לו לכאורה שהיות שקיבל בונוס, עליו להפקיד סכומים נוספים כדי להפוך את חשבונו ל"נזיל". הוא עשה זאת.

ואז הסוכנים עודדו אותו לכאורה להפקיד בחשבון 200,000 אירו נוספים.

באותו שלב, מאסימו החל לחשוד. הוא סירב להעביר את הסכום הנוסף. באותו היום, לטענתו, החברה סגרה את החשבון שלו, ומאז לא עלה בידו למשוך את כספו.

באותו שלב, מאסימו החל לחשוד. הוא סירב להעביר את הסכום הנוסף. באותו היום, לטענתו, החברה סגרה את החשבון שלו, ומאז לא עלה בידו למשוך את כספו

הוא תובע בגין 795,800 השקלים שהפסיד לטענתו לאתר, נוסף על פיצויים עונשיים בגובה 20,000 שקלים.

בתשובתו לתביעה טען מור, בעלי חברת פיי טרייד, כי אין לו כל קשר לאתר טריידבנקס.

עם זאת, הוא הודה כי החברה שלו סיפקה שירותים לחברות LAU Global Services Corporation מבליז ו- Exo Capital Marketsמאיי מרשל, שבבעלותן האתרים Mxtrade.com ו- Trade12.comבהתאמה.

"[פיי טרייד] העניקה שירותי וקד"מ לחברות שונות ותו לא. במסגרת זאת, ניתנו גם שירותים לחברות לאו גלובל ואקסו, ואולם מדובר ביחסי ספק-לקוח ואין בכך על מנת להקנות לנתבעים בעלות כלשהי במי מהחברות הללו ו/או באתרי האינטרנט", כתב עורך דינו של מור באחד המסמכים שהגיש לבית המשפט.

על פי מסמכי פרדייז המודלפים, חברת לאו גלובל היא הבעלים של חברה מלטית בשם גריזלי לימיטד (Grizzly Limited), שהייתה הבעלים של האתר טריידבנקס בעת ההונאה לכאורה, על פי האותיות הקטנות שבתחתית העמוד באתר טריידבנקס.

מכך אפשר להסיק שהחברה לא הייתה עסק ישראלי בלבד, אלא חלק מרשת עולמית של מרכזים טלפוניים.

על פי מסמכי פרדייז, מנהל חברת גריזלי לימיטד הוא אזרח ישראלי בשם שלמה מתן שלום אבשלום, המוכר כשלומי אבשלום בקרב חבריו ומכריו.

ב-2018, ואולי עוד קודם לכן, אבשלום פיקח על שני מרכזים טלפוניים בפיליפינים, המוכרים בשמות BSD Trading Service Corporation ו-GWU Marketing Corporation, על פי מקור ששוחח עם זמן ישראל וביקש להישאר בעילום שם. לדברי המקור, מרכז BSD Trading ערך שיחות טלפוניות לטובת האתר טריידבנקס. מנהל המרכז הטלפוני היה אדם בשם "מייק", ואילו אבשלום היה תחתיו, כך נאמר לזמן ישראל.

אבשלום לא השיב לפניית זמן ישראל בבקשת תגובה.

המקור אמר לזמן ישראל כי לפחות מאז 2017 פעלו בפיליפינים כמה מרכזים טלפוניים בניהול ישראלי למסחר באופציות בינאריות ובמט"ח, שהביאו למדינה ישראלים צעירים במיוחד כדי לעבוד בהם. בין הישראלים האלה היו שני צעירים בני 27 שעבדו עבור GWU Marketing ונהרגו בתאונת דרכים ב-2017, כאשר משאית פגעה במכונית שנסעו בה.

המקור אמר לזמן ישראל כי לפחות מאז 2017 פעלו בפיליפינים כמה מרכזים טלפוניים בניהול ישראלי למסחר באופציות בינאריות ובמט"ח, שהביאו ישראלים צעירים במיוחד לעבוד שם

מור, הנתבע בתיק שמתגורר בישראל, טען כי לא לו ולא לחברה שלו, פיי טרייד, היה אי פעם קשר עם התובע.

שם המשפחה של מור היה גם הוא במקור מירילשווילי, אבל זמן ישראל אינו מודע לכל קשר משפחתי בינו לבין מיכאל מירלי, שעבד ברנדום טכנולוג'י קומפני (ראו לעיל).

דו"ח מודיעין פרטי שהזמין עורך דינו של התובע מצטט עובד לשעבר של פיי טרייד, שלדבריו טריידבנקס ואתרים הקשורים אליו עזבו את ישראל והעבירו את פעילותם לאלבניה בסוף 2016 או בתחילת 2017.

הדו"ח גם מצטט את דבריו של אותו עובד שלפיהם תעשיית המסחר המקוון משגשגת במיוחד מאז מגפת הקורונה.

"היו המון הפקדות", אמר העובד לשעבר, על פי התביעה.

התביעה עדיין נמשכת, אך השופטת איילה גזית קיבלה את בקשת הנתבעים, והורתה לתובע להפקיד סך של 40,000 שקל בקופת בית המשפט כתנאי להמשך בירור התביעה, וזאת על מנת להבטיח את הוצאות הנתבעים במקרה שהתביעה תידחה.

החלטת השופטת התבססה בין היתר על התרשמותה כי בשלב זה של ההליך, סיכויי התביעה אינם גבוהים.

3

העד שקיבל רגליים קרות (תיק 20218-08-20)

באוגוסט 2020 שלושה תושבים אוסטרלים, בני 66, 70 ו-80, תבעו 11 נתבעים ישראלים בגין הונאה לכאורה הקשורה לאתר קריפטוטאג.פייננשיאל (Cryptotag.financial).

הנתבעים הם עידן גבאי, איריס גבאי, אלעד רז ויונית רז והחברות הישראליות מרים פיננסים, נץ ויו, דרור 1, אלגנטס שיווק, גילי בן מוחה, מרים קרנות גידור ושירין רכש וליווי עסקי.

התובעים מבקשים סכום של 676,000 שקלים.

על פי התביעה, שנכתבה על ידי עורך הדין יורם פיי, עידן גבאי היה לכאורה המוח שמאחורי מזימת ההונאה הקשורה באתר קריפטוטאג.פייננשיאל. על פי התביעה, קריפטוטג.פייננשיאל פעל מהקומה ה-31 של מגדל משרדים ברחוב אריאל שרון 4 בגבעתיים.

עידן גבאי, מציינת התביעה, הוא בעל עבר פלילי וריצה שמונה חודשים בבית סוהר ישראלי, לאחר שהורשע בסחיטה ובאיומים באלימות.

התביעה טוענת כי אתר קריפטוטאג, לכאורה אתר לחילופי מטבע מבוזר, היה הדמיה בלבד, והמשקיעים מעולם לא סחרו למעשה בשווקים אמיתיים.

"הנתבעים מעולם לא השקיעו את כספם של התובעים בשוקי הון", נטען בתביעה, "אלא רק הציגו מצגים על גבי המסך כאילו הם מבצעים מסחר – מרוויחים ו/או מפסידים – בפועל מדובר היה זה חשבון דמו – סימולציה בלבד שאף הוא נשלט על ידי הנתבעים".

התביעה מתארת את שלושת התובעים האוסטרלים כ"אנשים פשוטים" ללא הרבה ידע בשוקי הון או במחשבים. בסוף 2017 וב-2018 הם הפסידו סכומי כסף שהיו עצומים בשבילם.

ג'ף, בן 70, הפסיד 25,032 דולר אוסטרלי (19,467 דולר אמריקאי); פמלה, 66, הפסידה 245,000 דולר אוסטרלי (190,455 דולר אמריקאי) אבל תובעת רק בגין 150,000 דולר אוסטרלי משום שאינה יכולה לשלם את עמלת בית המשפט בגובה 1.25%. התובעת השלישית, ג'ואן, פדתה לכאורה את כל כספי הפנסיה שלה, 136,000 דולר אוסטרלי (105,692 דולר אמריקאי), כדי לרכוש ביטקוין דרך קריפטוטאג.פייננשיאל, ומאז לא ראתה שוב את כספה.

על פי התביעה, בתחילה הנתבעים העניקו לתובעים יחס חם ואכפתי למראית עין.

"במהלך התקופה שבה העבירו התובעים כספים לנתבעים", נכתב בתביעה, "שמרו איתם הנתבעים ועובדיהם על קשר רציף ועטפו אותם בחום ובתשומת לב, כשהם מעודדים אותם על הבחירה הטובה שעשו ומבטיחים כי ההשקעה עתידה לשאת רווחים נפלאים".

"במהלך התקופה שמרו איתם הנתבעים ועובדיהם על קשר רציף ועטפו אותם בחום ובתשומת לב, כשהם מעודדים אותם על הבחירה הטובה שעשו ומבטיחים כי ההשקעה עתידה לשאת רווחים נפלאים"

בתשובתם לתביעה, עידן ואיריס גבאי (אלעד ויונית רז טרם הגישו תשובה) מכחישים מכול וכול כי הם או החברות שבבעלותם הם בעלי קריפטוטאג.פייננשיאל. הם מתארים את החברות הישראליות שבבעלותו של עידן גבאי כחברות היי-טק מכובדות ומתוחכמות העוסקות בפיתוח מוצרים בתחומי "הסייבר ההגנתי, אבטחה ביומטרית, אינטליגנציה מלאכותית, פתרונות בתחום הרפואה לפענוח אוטומטי של סריקות CT ו-MRI", נכתב בכתב ההגנה.

אולם תביעה נפרדת (48251-03-19) שהוגשה נגד שני עובדים לשעבר של עידן גבאי סותרת את ההכחשה הזו. באותה תביעה, שתי חברות בבעלותו של גבאי הודו כי למעשה הן הפעילו את קריפטוטאג.פייננשיאל.

"תובעת 1, מרים פיננסים, היא חברה המציעה שיעורים וקורסים בשיווק טלפוני ומספקת שירותים לחברות שונות. החברה מספקת שירותים, בין השאר ל-GGO, המפעילה פלטפורמת מסחר במטבע מבוזר תחת המותג קריפטוטאג", נכתב בתביעה.

"תובעת 2, אלגנטס שיווק, היא חברה העוסקת בפיתוח, שיווק ופרסום, ומספקת שירותים לחברות שונות, בהן GGO", נכתב.

שלושת המשקיעים האוסטרלים קיבלו עזרה בתביעה שלהם ממקור בלתי צפוי: גבר בשם אליוט יפה, שטען כי הוא עזר לנתבעים להעביר כסף מחשבונות הבנק של המשקיעים לחשבונות הבנק שלהם עצמם.

בתצהיר שהוגש יחד עם התביעה, יפה טען כי המשקיעים בקריפטוטאג העבירו כסף לחשבון שלו בבנק HSBCבהונג קונג. יפה לקח לעצמו עמלה של 2.5% ואז העביר את הכסף לחברה בשם Karlin Inc. בבולגריה, שלדבריו נשלטה בידי גבאי.

"בהתחלה בטחתי בעידן גבאי, שהסביר לי על העסק שלו והציג אותו כפלטפורמת מסחר אמיתית ואמינה במטבע מבוזר, שתביא תועלת ללקוחות שלו", אמר יפה בתצהיר שלו.

"מאוחר יותר גיליתי שפלטפורמת המסחר של עידן גבאי לא שיקפה שום השקעה ממשית, ושהמטרה האמיתית שלה הייתה להונות את הלקוחות/הקורבנות", הוא אמר.

יפה אמר כי יחסיו עם קריפטוטאג הובילו בסופו של דבר את בנק HSBC להקפיא את החשבון שלו, ובכלל זאת 100,000 דולר מכספו.

בכתב ההגנה שלו, גבאי טען כי יפה הגיש את התצהיר שלו תחת לחץ, לאחר שעורך דינם של התובעים, יורם פיי, הבטיח לו כי אם יעזור לתובעים הוא לא יוזכר כנאשם בתביעה שלהם.

פיי טען כי למעשה יפה הגיש את התצהיר מרצונו החופשי מפני שרצה להשיב את הכספים מגבאי.

על פי מסמכי בית המשפט, יפה התקשר ליורם פיי בספטמבר, חודש לאחר שהתצהיר הוגש, וביקש ממנו להשמיד את עדותו.

על פי תצהיר שני שהגיש פיי, הוא שאל אז את יפה מדוע הוא רוצה למשוך את התצהיר שלו ואם הוא קיבל איומים. לדבריו של פיי, יפה השיב "כן".

התביעה עדיין נמשכת.

4

חברת אופציות בינאריות "שומרת חוק"? (תיק 61755-05-20)

באוקטובר 2017 הכנסת הוציאה אל מחוץ לחוק את תעשיית האופציות הבינאריות, שכללה חברות שפעלו מישראל ושידלו משקיעים מחו"ל. סוכני מסחר באופציות בינאריות טענו כי רק חלק מהתעשייה היה מעורב בהונאות, וכי חבל לשפוך את תינוק המסחר ההוגן כביכול עם מי האמבט המלוכלכים, אך הכנסת דחתה את האפיון הזה של התעשייה. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2018.

טיוטה מוקדמת יותר של החוק התייחסה גם לחברות לא מוסדרות למסחר במט"ח ובחוזי הפרשים הפועלות מישראל, וביקשה לדרוש מהן להשיג רישיון מיוחד לפעול בכל מדינה שבה יש להן לקוחות. אולם לאחר שתדלנות כבדה מצד תעשיית המסחר המקוון, התנאי העוסק בחברות למסחר במט"ח ובחוזי הפרשים בוטל.

במאי של השנה שעברה, לא פחות מ-38 תובעים מרחבי העולם תבעו מרכז טלפוני ישראלי, יחד עם אנשים וישויות הקשורים אליו, בטענה כי הונו אותם באמצעות מסחר באופציות בינאריות, במט"ח, בחוזי הפרשים ובמכשירים פיננסיים אחרים. הנתבעים טענו כי הם לא הפרו שום חוק היות שחדלו למכור אופציות בינאריות לפני ינואר 2018.

התובעים טוענים כי היו קורבן להונאה באמצעות האתרים PlusOption, Greenfields Capital, Brighter Trade, Bitxplace ו-GFC Investments. ההונאה לכאורה התרחשה מ-2017 ועד תחילת 2019.

בעוד ש- PlusOption היה אתר למסחר באופציות בינאריות, שרגולטורים אוסטרלים הזהירו את המשקיעים להתרחק ממנו משום ש"הוא עשוי להיות מעורב בהונאה", האתרים האחרים הנזכרים בתביעה הציעו מסחר במט"ח, בחוזי הפרשים ובמכשירים פיננסיים אחרים שלא נאסרו בחוק. כל התובעים שהחלו לנהל מסחר ב-2018 פעלו במסגרת האתרים האחרונים.

הנתבעים בתביעה זו הם אלירן עודד, ליאת עובד, חיים טל מזרחי, שי ברל דב שטסברג ותומר רז, וכן החברות Linkin Media Ltd., E.A.D. Media International Links ו- Refael B.M. Ltd..

אלירן עובד הורשע ונידון לשנת מאסר ב-2012 בגין ניהול אתר הימורים בלתי חוקיים והלבנת הון. על פי דיווחים, הוא משקיע כסף בקבוצת הכדורגל בני יהודה.

הסכום הכולל שדורשים 38 התובעים עומד על 7,352,809 שקלים.

רז טען כי התביעה לא חלה עליו משום שבמשך כמה שנים הוא חי בקפריסין, ולא בישראל. הנתבעים האחרים הגישו תגובה לתביעה, המכירה בכך שאחת החברות, "לינקין מדיה", סיפקה שירותי מרכז טלפוני לחברות זרות, בהן חברות האוף שור שהיו בעלות האתרים PlusOption ו-Greenfields Capital.

עם זאת, הם טענו, המרכזים הטלפוניים לא חתמו על חוזה עם משתמשי קצה, ולכן משתמשי הקצה לא היו לקוחות של ספקי השירותים הישראלים. עוד הם טענו כי "לינקין מדיה" מעולם לא סיפקה שירותי מרכז טלפוני לאתרים Brighter Trade, Bitxplace ו-GFC Investments, וכי החברה חדלה לספק שירותי מוקד טלפוני כלשהם ב-31 בדצמבר 2017. למעשה, טענו הנתבעים, "לינקין מדיה" איננה עוד חברה פעילה.

יתר על כן, ברגע שהכנסת העבירה את החוק האוסר על מסחר באופציות בינאריות ב-2017, החברה יידעה מיד את לקוחותיה בתחום האופציות בינאריות כי היא אינה יכולה עוד לעבוד איתם, טענו הנתבעים.

"כמה ימים לאחר שתיקון מס' 66 (החוק האוסר על מסחר באופציות בינאריות) עבר במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית… לינקין מדיה הודיעה לחברות הזרות למסחר מקוון אשר היא סיפקה להן שירותים כי החל מ-31 בדצמבר 2017 היא תחדל מלספק להן את השירותים האלה, ובפועל באותו מועד החברה הפסיקה את כל פעילותה", כתבו הנתבעים.

התביעה נמשכת, והשימוע הבא נקבע ל-10 בנובמבר 2021.

5

"אנחנו רק סיפקנו שירותים" (תיק 21679-10-20)

בתביעה נגד מרכז טלפוני למסחר באופציות בינאריות, שכבר אינו פעיל כיום, אישה מסינגפור בשם שרמיין תובעת את שיווק רשמור (Rushmore Marketing) ובעליה יונתן שינצקי.

שרמיין, המיוצגת על ידי עורך הדין ליאור שבי, תובעת 520,441 שקלים. התובעת טוענת כי הפסידה את כספה במסחר באמצעות האתרים MagnumOptions.com ו- BossCapital.com בדצמבר 2015 ובאוגוסט 2016, וכי שיווק רשמור ניהלה את אותם אתרים.

הנתבעים השיבו כי רשמור מרקטינג רק סיפקה שירותי שיווק ותמיכה לחברות Redtulips Consultants Ltd. ו-Marblestone Partners Ltd., חברות אוף שור שהיו בעליהם של אותם אתרים, ולכן הם עצמם אינם הנתבעים הרלוונטיים. עורך דינה של התובעת השיב כי יש ברשותו דו"ח חקירה המעיד כי רשמור מרקטינג היא שניהלה למעשה את האתרים.

שותפו לשעבר של שינצקי בעסקי ההימורים המקוונים של שיווק רשמור הוא אדם בשם נפתלי גולדמן, שהתמודד בבחירות לכנסת במרץ 2021 כיושב ראש מפלגת שמע האנטי-להט"בית.

שותפו לשעבר של שינצקי בעסקי ההימורים המקוונים של שיווק רשמור הוא אדם בשם נפתלי גולדמן, שהתמודד בבחירות במרץ 2021 כיו"ר מפלגת שמע האנטי-להט"בית

המפלגה לא השיגה מספיק קולות כדי להיכנס לכנסת. ב-2008-2007, אותן שנים שבהן היה קשור עם שינצקי, גולדמן היה מנהל של חברה בריטית בשם Entersa Limited. מאוחר יותר טענה מחלקת המשפטים של ארצות הברית כי החברה הייתה בבעלותו של ההאקר לכאורה גרי שלון, שנחשד בפריצה למחשבי הבנק ג'יי פי מורגן, ושימשה אותו לכאורה לביצוע תרמית של הרצת מניות.

השימוע הבא בתיק נקבע ל-29 בספטמבר 2021.

6

מהבהרת עור לאופציות בינאריות? (תיק 9833-06-20)

בתביעה אחרת, תיק 9833-06-20, אישה מגרמניה בשם אינה תובעת את חברת איבנטיבה מרקטינג (Inventiva Marketing) ומנהליה סמואל פלקון, גיל סקוט, גלעד הירש ורון רחמים ברד בסכום של 176,061 שקלים.

אינה, המיוצגת על ידי עורך הדין ניר פרידמן, טוענת כי הפסידה כסף לאתר Rtcfinance.com החל מאפריל 2017. בכתב התביעה נטען כי הנתבעים הפעילו את האתר לצד שני אתרים נוספים, Onetwotrade.com ו-Vincicm.com.

בתשובה משותפת, הנתבעים טענו כי אף על פי שאיבנטיבה מרקטינג אכן סיפקה שירותים לחברת האוף שור שהייתה בעלת האתר Rtcfinance.com, מדובר רק בניהול קשרי לקוחות ובשירותי שיווק אונליין, ועל כן אין זיקה משפטית בין התובעת לנתבעים.

בתצהיר שהוגש לבית המשפט ב-4 במרץ 2021, הנתבע סמואל פלקון אמר כי הבעלים המוטב הסופי של חברת Icon Markets Limited מבליז, שהייתה בעלת האתר Rtcfinance.com, הוא למעשה איש עסקים דרום אפריקאי בשם סולומון קרוק. לדברי פלקון, קרוק הוא גם בעל מניות בחברה Up & Down Marketing Ltd. היושבת במלטה, שהייתה בעלת האתר למסחר באופציות בינאריות Onetwotrade.com.

מסמכי תאגיד ממלטה מאשרים כי קרוק אכן היה בעל מניות של חברת Up & Down Marketing Ltd., אולם זמן ישראל לא הצליח לאתר באופן עצמאי את הבעלות על חברת Icon Markets Limited מבליז.

סולומון קרוק בן ה-92, אחד האנשים העשירים בדרום אפריקה, עשה את הונו ממכירת משחות להבהרת עור ללא-לבנים בתקופת האפרטהייד בדרום אפריקה.

קרוק לא השיב לפניית זמן ישראל בבקשת תגובה.

התיק עדיין מתנהל.

7

הונאת מיליון הדולר לכאורה (תיק 24690-03-20)

בתביעה בולטת, גבר מאוסטרליה בשם אנדרו טוען כי הונו אותו בסכום של יותר ממיליון דולר.

אנדרו, נהג משאית בן 60, טוען כי הוא רומה על ידי האתר 365binaryoption.com במשך יותר משנתיים, מפברואר 2015 ועד יולי 2017.

הנתבעים בתביעה, שהוגשה על ידי עורך הדין אופיר בלטמן, הם החברה הישראלית פייפרקליק מרקטינג (Paperclick Marketing), שנמצאת כעת בפירוק, בעלי החברה רועי שגן ואנשי המכירות לכאורה לה ג'ין אהרון וטומי דותן אגמי. התובע דורש סכום של 3,963,201 דולר.

כתב התביעה מציין את שמות הבנקים שאליהם התובע העביר לכאורה את כספו: בנק ואטה במלטה, אירובנק בולגריה, נורדיה בנק בליטא ובנקו קומרשיאל פורטוגז בליסבון.

כתב התביעה מציין את שמות הבנקים שאליהם התובע העביר לכאורה את כספו: בנק ואטה במלטה, אירובנק בולגריה, נורדיה בנק בליטא ובנקו קומרשיאל פורטוגז בליסבון

בתשובתם לתביעה, פייפרקליק מרקטינג, שגן ואגמי טענו כי פייפרקליק מרקטינג מעולם לא הייתה חברה למסחר באופציות בינאריות אלא חברה שסיפקה שירותים לחברות בחו"ל, בהן Fintech Software, Inc., בעלת האתר 365binaryoption.com. לטענתם, התביעה צריכה להיות מופנית לחברת פינטק סופטוור באיי הבתולה הבריטיים, ולא לפייפרקליק מרקטינג.

מסמכי בדיקת נאותות שהגיעו לידי זמן ישראל מעידים כי, על הנייר, הבעלים המוטב הסופי של החברה בעלת האתר 365binaryoption.com היה גבר רומני בן 77 בשם רלו נדלר.

לנדלר אין כמעט טביעת רגל מקוונת. זמן ישראל לא הצליח לאתר אותו לצורך בקשת תגובה.

התיק הסתיים בהסדר מחוץ לבית המשפט, וב-3 במאי 2021 השופט אישר את ההסדר ולא דרש מהתובע לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע – דבר שלרוב מעיד כי השופט סבור שהתביעה הייתה מוצדקת.

8

הסדר שקט (תיק 56988-06-20)

תיק שנסגר לאחרונה בהסדר החל בתביעה של אישה מהולנד בשם האני, שטענה כי נפלה קורבן להונאה כאשר ניהלה מסחר באתר בשם Stoxmarket.com בשנים 2017 ו-2018. ביוני 2020 האני, בשנות השבעים לחייה, תבעה את החברה הישראלית אוונטוס ייעוץ ומדיה ואת בעליה חיים אלעזר בורנשטיין, בסכום של 244,292 שקלים.

הנתבעים לא הגישו תשובה לתביעה.

בנובמבר 2020 התובעת והנתבע הודיעו לבית המשפט כי הם הגיעו להסדר. התובעת משכה את תביעתה, מבלי שנדרשה לשלם את הוצאות המשפט של הנתבע. עורך דינה של התובעת, ניר פרידמן, סירב לדון בתיק עם זמן ישראל.

9

כולם במשפחה (תיק 45376-10-20)

באוקטובר, אישה אמריקאית בשם שרון תבעה את האחים הישראלים-קנדים ג'ושוע, ג'ונתן ודיוויד קרטו, את השותף העסקי שלהם אורן גורביץ, את המרכז הטלפוני הישראלי טרייסי פ.א.י ואת החברה האירית גריימאונטיין מנג'מנט (Greymountain Management).

האישה, המיוצגת על ידי עורך הדין הישראלי אבי אסיאו, דורשת מהנתבעים סכום של 1,252,412 שקלים, בטענה כי הם הונו אותה באמצעות האתרים Porterfinance.com ו- Glenridgecapital.com.

האישה טוענת כי הפסידה יותר מ-281,000 דולר לשני האתרים בין נובמבר 2015 למרץ 2017. אף על פי שהאתר Porter Finance לא נוהל על ידי האחים קרטו, התשלומים שלו עובדו על ידי גריימאונטיין מנג'מנט, שנשלטה לכאורה על ידי האחים קרטו, על פי התביעה.

התביעה נשענת בכבדות על טענות שנכללו לאחרונה בתביעה שהגיש המפקח על סחר בסחורות עתידיות בארצות הברית נגד האחים קרטו, בטענה כי הם היו מעורבים בהונאה בסכום של 165 מיליון דולר.

בתשובה שהגישו לתביעה ב-9 במרץ 2021, טרייסי פ.א.י, דיוויד קרטו ואורן גורביץ, המואשמים בניהול האתר Glenridge Capital, מתארים את התביעה כ"חצופה, שקרית וכוזבת על פניה". לטענתם, התביעה שהגיש נגדם המפקח על סחר בסחורות עתידיות נגעה רק להפרה של תקנות הרגולציה האמריקאיות ולא האשימה אותם ברמאות או בהונאה.

"ההליך שמכונה 'כתב האשמות אזרחי מנהלי', הוגש כנגד דיוויד קרטו וכן כנגד פרטים, גופים ותאגידים רבים ושונים אחרים בחשד להפרת רגולציות בחוק האמריקאי. אין כל קשר לישראל. אין המדובר כלל וכלל במעשי רמיה ו/או הונאה כפי שטוענת התובעת. אין המדובר בהליך פלילי כלשהו", כתב עורך דינם של הנתבעים.

בפועל, התביעה של המפקח על סחר בסחורות עתידיות מפברואר 2020 מאשימה את שלושת האחרים קרטו בניהול "מזימת הונאה נרחבת במסחר באופציות בינאריות".

התביעה של המפקח על סחר בסחורות עתידיות מפברואר 2020 מאשימה את שלושת האחרים קרטו בניהול "מזימת הונאה נרחבת במסחר באופציות בינאריות"

הנתבעים בתיק האזרחי הישראלי טוענים כי לגורביץ לא היה שום קשר לחברות הנזכרות בתביעה. הם גם ציינו כי אף אחד מהנאשמים לא ניהל את האתר Porter Finance.

עורך דינה של התובעת אמר לזמן ישראל כי לא הצליח למסור את התביעה לכל הנתבעים, ועד כה מסר אותה לטרייסי פ.א.י, לדיוויד קרטו ולגורביץ.

התיק עדיין מתנהל.

10

אף אחד לא בבית (תיק 33988-03-20)

באחת התביעות היותר דון קישוטיות שהוגשו לאחרונה נגד חברה למסחר באופציות בינאריות, זוג בריטים, פרנק ואן, תבעו בשנה שעברו את יוקום תקשורת, וכן תשעה ממנהליה ועובדיה, בגין הפסדים שנגרמו להם לטענתם ממסחר באתר Bigoption.com.

נוסף על המרכז הטלפוני יוקום תקשורת, בני הזוג תבעו גם את יוסי הרצוג, בעלי החברה; לי אלבז, המנכ"לית שלה; קובי כהן, בעלים נוסף; רונן רויטמן; רלי טיטו; אפיק טורי; גיא הראל; דוד שיר; ועדן חביב. הסכום שדרשו עמד על 1,528,053 שקלים.

יוקום תקשורת עמדה במרכזה של חקירה פדרלית בארצות הברית. נגד הנתבעים הרצוג, כהן וטורי הוגש כתב אישום, ואילו אלבז הורשעה באוגוסט 2019 ונידונה ל-22 שנות מאסר. על פי הסברה, כהן והרצוג מסתתרים שניהם מרשויות אכיפת החוק האמריקאיות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.

באופן מובן, עורך דינם של התובעים נתקל בקשיים בניסיונותיו להמציא את כתב התביעה לנאשמים בתביעה.

זמן קצר לאחר הגשת התביעה, עורך הדין תם ליפשיץ ניסה למסור את התביעה ליוקום תקשורת. הוא ביקר במשרדי החברה הרשומים ברחוב תרשיש 19 בקיסריה, אך נאמר לו כי החברה כבר אינה נמצאת שם.

ב-20 במרץ הוא הלך לכתובתו של יוסי הרצוג כפי שהיא מופיעה במרשם האוכלוסין, אך לא מצא שם איש. הוא גם ניסה למסור את התביעה לאשתו לשעבר של הרצוג ולילדיו בביתם, אך ללא הצלחה.

ב-22 במרץ הוא שב לביתו של הרצוג. ליפשיץ אמר כי שמע רעשים מבפנים, אך איש לא פתח את הדלת.

"השארתי את כתב התביעה מחוץ לדלת", הוא אמר לשופטת.

לא יוקום ולא הרצוג הגישו תשובה לתביעה. בפסק דין בהיעדר הגנה, השופטת הורתה להם לשלם לתובעים 1,528,053 שקלים.

ליפשיץ אמר לזמן ישראל כי לא ניסה להמציא את כתב התביעה לאיש מהנתבעים האחרים היות שכבר קיבל פסק דין בהיעדר הגנה. לדבריו, כעת הוא מנסה לאתר את נכסיו של הרצוג בישראל כדי שניתן יהיה לעקל אותם ולשלם באמצעותם לנתבעים.

הוא הוסיף כי הוא גם מסר כתב תביעה להרצוג ולרונן רויטמן, שעמדו בראש חברת האחות של יוקום, נומריס תקשורת, בתיק נפרד שעדיין מתנהל.