כבר עברו מספר יממות מאז ששמענו את החדשות על נפילתה של אפגניסטן לידי שלטון הטאליבן, שעות ספורות לאחר נסיגתה של ארה"ב מהמדינה לאחר עשרים שנה.
המראות של נחיל אנשים בריצה מטורפת ברחובות, ושל אנשים מטפסים על מדרגות הפיקוד והשליטה בשדה התעופה ולאחר מכן על מטוסים בתנועה, חוזרים על עצמם בכל אתרי החדשות. ואת 640 הנוסעים שהוביל המטוס האמריקאי ביציאתו מהעיר, כשהם ישובים על רצפת המטוס בצפיפות ובעיניים פעורות מפחד כולנו ראינו.
תמונות נחיל האנשים הרצים בטירוף ברחובות ומטפסים על מטוסים בתנועה, ושל 640 הנוסעים המצטופפים בעינים פעורות מפחד על רצפת המטוס האמריקאי היוצא מהעיר, חוזרות על עצמן באתרי החדשות
לצד כל אלה ניתן להבחין במחיקה שיטתית אך מהירה של נשים באפגניסטן מהמרחב הציבורי. תלישת שלטי חוצות, צביעה בסיד לבן של פניהם של נשים לאורך הרחוב, ונשים אמיצות שמפגינות נגד כל אלה ברחובות או נשים שמתראיינות לאתרי החדשות הזרים.
The facade of a beauty saloon with images of women is defaced with spray paint in Shar-e-Naw in Kabul, Afghanistan.
UK warns Taliban will be judged on its "actions rather than by its words" : https://t.co/BIdWtMRtb5 pic.twitter.com/viXfxuGcjp
— AFP News Agency (@AFP) August 19, 2021
הגברים בורחים כל עוד נפשם בם, ללא ציוד, מזוודות או תעודות מזהות. הנשים נשארות להילחם בשלטון ובכיבוש של כל הקדמה שהתרחשה בחייהן בעשרים השנה האחרונות.
העולם רואה ושותק.
ומה תפקידנו אנו, הנשים שנמצאות במערב, בעלות הפריווילגיה לבחור בחירות עצמאיות ולהתנהל כלכלית? מה תפקידנו כלפי הנשים של אפגניסטן?
אם יש משהו שלמדנו בשנתיים של מגיפה עולמית זה שמה שקורה במקום נידח אחד, למשל מחוז קטן בשם וואהן בסין, מגיע תוך זמן קצר גם למקומות אחרים. למשל, איטליה, ארה"ב, ואחר כך העולם כולו. זה יכול להיות דבר קטן כמו וירוס בעל יכולת הדבקה שלא נראתה כמותה מעולם, וזה יכול להיות רעיון פונדמנטליסטי שמתפשט ובולע ארצות שלמות וחוצה גבולות.
מי מבטיח לנו שהבשורה של הטאליבן לא תחצה את גבולות אפגניסטן ותתחיל לחלחל לדמוקרטיות המודרניות במערב? מהיכן הביטחון שמה שקרה לנשים של אפגניסטן, לא יקרה גם בישראל? בארה"ב? באירופה?
הגברים בורחים כל עוד נפשם בם, ללא ציוד, מזוודות או תעודות מזהות. הנשים נשארות להילחם בשלטון ובכיבוש של כל הקדמה שהתרחשה בחייהן בעשרים השנה האחרונות. העולם רואה ושותק
לא חשבנו שברגע שארה"ב תעזוב את מגדל השמירה, הוואקום והחלל יתמלאו תוך דקה בצורת השלטון הכי קיצונית שאפשר להעלות על הדעת. קיוונו, שעשורים של הטמעה שיטתית עם מחירים כבדים מאוד יביאו לתוצאות טובות יותר. אז מניין לנו שלא נמצא את עצמנו, אנחנו, נשות ישראל, או נשות העולם בכלל, בגורל דומה? לא רק בגלל זה, אבל לו רק בגלל זה, עלינו לעשות משהו למען הנשים של אפגניסטן.
האופן הגלובלי שבו העולם של 2021 פועל בא לידי ביטוי כעת במשבר האקלים. באותו שבוע שבו היתה שריפת ענק בקליפורניה, היתה שריפה בסדר גודל דומה ביוון וגם בירושלים. אין הגנה מפני ההתחממות הגלובלית. היא תיגע בכולנו, ולכן לכולנו תפקיד במניעתה העולמית. כך גם במקרה של הנשים שעולמן נחרב בדקה אחת. תפקידנו העולמי הגלובלי לסייע להן ככל יכולתנו ולמנוע את נפילתן בשבי הטאליבן. וכל דקה קריטית.
היכן הקריאות של מנהיגי העולם להבטיח את החופש של אזרחי אפגניסטן? איפה מחנות הפליטים שיוקמו בארצות שכנות לקליטת הבורחים והנמלטים מהמדינה? מדוע לא מקימים שולחן עגול גלובלי לדיון חירום באחד האירועים הבולטים של שנת 2021? איפה קריאות הגינוי של האו"ם?
הראו לי את פעילות הרשת שהיו פעילות כל כך נגד ישראל במאי 2021 אשר אינן עושות דבר עם הכוח שלהן ומליוני העוקבים שלהן עכשיו? היכן תקציבי הענק שנאספים עבור נשות אפגניסטן ומועברים לגופים חיצוניים שיעניקו סיוע?
האם הותשנו מהמגיפה העולמית, שאחריה סדרה של אירועים שלא ניתן להעלות על הדעת? (ברשימה המקוצרת נמצאים אסון הר מירון, קריסת הטריבונה בגבעה הצרפתית, קריסת הבנינים במיאמי, מבצע שומר החומות, שריפות הענק ביוון ובירושלים, שטפונות בהאיטי, שריפות באוסטרליה, גל אנטישמיות בארה"ב, השתלטנות על הבית הלבן בינואר, ארבע מערכות בחירות בישראל, ממשלה חדשה בארה"ב, ממשלה חדשה בישראל, אסון הרכבת באיטליה, וכמובן אולימפיאדת טוקיו). האם כלו כוחותנו לזעוק זעקה ולהראות שאכפת לנו, שכואב לנו, ושיש מה לעשות?
אין הגנה מההתחממות הגלובלית. היא תיגע בכולנו, ולכן לכולנו תפקיד במניעתה. כך גם במקרה הנשים שעולמן נחרב בדקה אחת. תפקידנו הגלובלי לסייע להן ולמנוע את נפילתן בשבי הטאליבן. כל דקה קריטית
הרי מספיק שכל אחת מאיתנו תפרסם בחשבון הפייסבוק/אינסטגרם/טוויטר שלה הודעות של תמיכה כלפי נשות אפגניסטן הנטושות. ומספיק שכמה ממנהיגי העולם יביעו גינוי פומבי. ומספיק שיוקמו קרנות שיעניקו סיוע לטווח הקצר לכל הפחות. ומספיק שמדינות יפתחו שעריהן לפליטי המדינה. והרי מספיק שלא ננוח ולא נישן ולא נעצום עין עד שלא נדע שהן מתקיימות בבטחון מפני אונס, רצח, או חמור מכך. ושנהיה שם בשבילן ברוח ובמתן כתף.
הנה. התחלתי. אתן מצטרפות?
ד״ר אילנה קוורטין היא מחברת הספר "כלואות: שתלטנות קיצונית בזוגיות". עבודת התזה שלה עסקה בהכרזת מלחמה של מדינת ישראל נגד חמאס, וכך גם מאמריה בנושא. היא אקטיביסטית פמיניסטית בתחום בריאות נשים וזכויות נשים בעבודה ובעולם המשפחה. שותפה לחקיקה בתחומים אלה ומתמחה באלימות נטולת היבטים פיזיים כלפי נשים. היא יזמת פמטק ופועלת לפיתוח אמצעים טכנולוגיים לקידום בריאות נשים. אילנה היא ד״ר למגדר ועורכת דין מומחית לזכויות נשים. אילנה היא אם לארבעה, מתגוררת בישוב הדרומי אליאב.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם