JavaScript is required for our website accessibility to work properly. ניצן ויסברג: כשסמל האל-הורות הפמיניסטית הפכה לאמא | זמן ישראל

כשסמל האל-הורות הפמיניסטית הפכה לאמא

מרב מיכאלי (צילום: פלאש90)
פלאש90
מרב מיכאלי

עכשיו, כשסמל האל-הורות הפמיניסטית הפכה לאמא (מזל טוב למשפחה המאושרת) וזו זכותה המלאה ללכת אחרי ליבה ולשנות את דעתה, אין מנוס מלהודות שהיא חיזקה את כל הנודניקים ונודניקיות, שעכשיו יוכלו להגיד: "מה אם יום אחד תתחרטי כמו מרב מיכאלי?".

זכותה המלאה ללכת אחרי ליבה ולשנות את דעתה, אך אין מנוס מלהודות שהיא חיזקה את כל הנודניקים ונודניקיות, שעכשיו יוכלו להגיד: "מה אם יום אחד תתחרטי כמו מרב מיכאלי?"

אני אמא לארבעה, אז הצורך שלי להגן על הבחירה לא להביא ילדים לעולם היא קצת מוזרה. אבל אולי דווקא בגלל שאני אמא, ובגלל שזה חלק כל כך עצום בחיים שלי ובמי שאני, ואני יודעת מה זה דורש ממני, אני יודעת כמה חשוב שמי שלא רוצה להיות הורה לא יעשה את זה רק כי זה מה שמצופה ממנו או ממנה או משום שזה כמו כולם.

מסע החיים הישראלי מתחיל בשלב שהוא הכנה לקראת "לעשות ילדים", משם לשלב שהוא תוך כדי "לעשות ילדים" ולגדל אותם, לשלב של לחכות שהילדים יעשו ילדים, ואז לשלב של לעזור לגדל את הילדים של הילדים עד שמתים.

יש לנו חברה מאוד קונפורמיסטית, שלא יודעת מה לעשות עם אנשים שהם לא הורים. לא יודעת מה לעשות עם רווקות אל-הוריות. לא יודעת מה לעשות עם זוגות אל-הוריים.

הדרך היחידה להבין אותם מחוץ לספארי האל-הורי, שתחומו מהמרכז הישן של תל אביב ועד צפון יפו, היא כאנשים אומללים שנתקעו במשחק הוידאו של החיים, בשלב של ההכנה לקראת לעשות ילדים ולא מצליחים. ולמרות שהורים ישראלים נוטים להתענג ואף להתגאות בכל פעם שהם מצליחים להפטר מהילדים, הם מסתכלים ברחמים על מי שלא צריכים להפטר מהם.

מסע החיים הישראלי מתחיל בשלב ההכנה לקראת "לעשות ילדים", משם לשלב ה"לעשות ילדים" ולגדל אותם, לשלב של לחכות שהילדים יעשו ילדים, ואז לשלב של לעזור לגדל את הילדים של הילדים עד שמתים

בחיים אי אפשר לדעת מה נרגיש או נחשוב בעתיד. אפשר בכל רגע לקבל את ההחלטה הנכונה עבורנו, בתוך ההקשר של נסיבות חיינו. אלו החיים עצמם, לא המבט, שממחיז את זהותנו. כולנו כל הזמן בוחרים לא להביא ילדים לעולם, וההורים שביננו מידי פעם נכנעים למה שהמשורר חליל ג'וברן תיאר כ"התשוקה של החיים לעצמם".

ניצן ויסברג, מרצה ויועצת למתודולוגיית חדשנות design thinking ופעילה חברתית בתחום החינוך. עבדה כפרופסור יועצת באוניברסיטת סטנפורד לפני שחזרה לארץ וגילתה שארצה שינתה את פניה. כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1

ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית

תמכו בנו
""למה שהמשורר חליל ג׳וברן תיאר כ״התשוקה של החיים לעצמם״.She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children. in your transliteral > כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היק... המשך קריאה

""למה שהמשורר חליל ג'וברן תיאר כ"התשוקה של החיים לעצמם".She lives in Hod-HaSharon with her husband and their four children. in your transliteral > כיום היא חיה בהוד השרון עם אישה היקר וארבעת ילדיהם.

לפוסט המלא עוד 327 מילים ו-1 תגובות
סגירה
התחברו לזמן ישראל

רוצים להגיב לכתבות? התחברו עכשיו

  • לכל תגובה עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
  • העמוד שלך בזמן ישראל יציג את כל התגובות שפרסמת באתר
  • קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
הערה: כאשר אתם מתחברים לזמן ישראל אתם מסכימים לתנאי השימוש
Register to continue
Or Continue with
Log in to continue
Sign in or Register
Or Continue with
שלחנו לך אימייל
לינק לקביעת סיסמה חדשה מחכה לך בתיבה

עיתונות איכותית מתקיימת בזכות קוראים שתומכים בה

תמכו בנו

עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.

ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.

תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.