המהפך הסוער שאירע בשבוע שעבר באפגניסטן, במהלכו השתלט ארגון הטליבאן האסלאמיסטי ללא קרב על  הבירה קאבול ומחק 20 שנות מאמץ צבאי אמריקאי לכונן במדינה דמוקרטיה, נושא גלי הדף אזוריים ואף עולמיים. בשעה שהולכים ומתבררים המנצחים והמפסידים כתוצאה מהתפנית הזו, נראה כי אחת המרוויחות הגדולות היא לא אחרת מקטר – אמירות המפרץ בעלת היד הארוכה למדי מחוץ לגבולותיה הקטנים.

בשעה שהולכים ומתבררים המנצחים והמפסידים מהתפנית של השתלטות הטליבאן על קאבול, נראה כי אחת המרוויחות הגדולות היא לא אחרת מקטר – אמירות המפרץ בעלת היד הארוכה מחוץ לגבולותיה הקטנים

הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי

המדיניות של קטר באפגניסטן נגזרת בבסיסה מאג'נדת האסלאם הפוליטי שמקדמת האמירות ברחבי האזור, הדוגלת במרכזיותו של האסלאם בשלטון ובחיים הפוליטיים.

את טביעות האצבע של מדיניות זו ניתן לזהות מקאבול ועד תוניסיה, בדמות תמיכה קטרית בקבוצות שונות הפועלות בהשראת ארגון האחים המוסלמים שמושבו בדוחא (כולל כמובן שלוחתו העזתית, חמאס).

סיוע זה יכול להיות חומרי, כגון מימון וחימוש, או תדמיתי, בעזרת רשת הטלוויזיה הקטרית הפופולרית במיוחד "אל-ג'זירה". את כל זה עושה קטר הקטנה באופן בלתי ישיר, מבלי "ללכלך את ידיה", בעודה בעלת ברית קרובה של ארה"ב (בין היתר, היא מארחת את הבסיס הצבאי האמריקאי הגדול ביותר מעבר לים).

לצדה של קטר ב"ציר האחים המוסלמים", כמו שיש המכנים אותו, נמצאת טורקיה של הנשיא ארדואן. את המחנה האזורי היריב מובילות סעודיה, מצרים ואיחוד האמירויות, החרדות לסכנה שהציר הזה מהווה למשטריהן.

היחסים של קטר עם הטליבאן, כמו גם עם קבוצות אסלאמיסטיות אחרות במדבריות אפגניסטן, אינם חדשים: בעלי הזיכרון הארוך יכולים אולי להיזכר כיצד זמן קצר לאחר פיגועי ה-9/11, רשת אל-ג'זירה הייתה כלי התקשורת היחיד שהצליח להגיע לראיין את המבוקש מספר 1 בעולם אוסמה בן-לאדן במקום מסתורו באפגניסטן – הישג שרומז על הקשרים העמוקים והמפוקפקים של קטר במדינה.

בתחילת העשור הקודם, כאשר בארה"ב כבר החלו למאוס במלחמה באפגניסטן ולהשלים עם כך שהטליבאן לא הולך לשום מקום, הקטרים זיהו את ההזדמנות, וב-2013 אפשרו לטליבאן לפתוח בדוחא לשכה מדינית, כמעין ממשלה גולה של "האמירות האסלאמית של אפגניסטן", שהתקיימה לפני הפלישה האמריקאית ב-2001.

את טביעות האצבע של מדיניות קטר ניתן לזהות מקאבול ועד תוניסיה, בדמות תמיכה קטרית בקבוצות שונות הפועלות בהשראת ארגון האחים המוסלמים, שמושבו בדוחא (כולל שלוחתו העזתית, חמאס)

לא רק שהאמריקאים לא זעמו על כך שקטר מארחת את האויב עמו הם נלחמים בשדה הקרב, הם בירכו על המהלך – הלשכה הזו אפשרה להם לפתוח בשיחות חשאיות עם הטליבאן למציאת הסדר פוליטי באפגניסטן, בזמן שבאופן רשמי הם המשיכו לתמוך בממשלה האפגנית ובריבונותה. באופן שמזכיר למדי את הקשר הקטרי לחמאס, קטר הייתה כביכול על תקן המתווכת בשיחות הללו, אך בפועל שימשה כפטרון של הטליבאן וקידמה את דרישותיו מול וושינגטון.

תחת ממשל טראמפ, שיחות דוחא בין ארה"ב לטליבאן הואצו והפכו גלויות. הדבר היה מכה לממשלה האפגנית בראשות הנשיא אשרף גאני, החלשה גם כך, שכן כוחות מקומיים שתמכו בה נטשו אות בהבינם שהאמריקאים השלימו עם הישארות הטליבאן במדינה לאחר נסיגתם.

כחלק מהמשא ומתן, הסכימה ארה"ב לשחרר אסירים מהטליבאן, כולל מהמתקן החשאי בגואנטנמו. בין המשוחררים היה אחד ממייסדי הטליבאן, מולה עבדול גאני ברדאר, ששוחרר ב-2018 ממאסר בפקיסטן לבקשת וושינגטון, והפך מנהל הלשכה המדינית של הארגון בקטר.

במקביל, ואולי לא פחות חשוב, רשת אל-ג'זירה ושאר מערך העיתונות הענף שמפעילה קטר, קידמו אט אט בשנים האחרונות את "מתקפת החיוכים" של הטליבאן, ולהפיץ את הרעיון שהארגון הוא כבר לא מה שהכרנו, אלא מתון יותר בחוקיו הדתיים, ואינו מעוניין בטרור או בדבר מלבד שלום ויציבות באפגניסטן. הלשכה המדינית של הטליבאן בדוחא מותגה כנציגה לגיטימית של העם האפגני, מעין "ממשלה חלופית" לזו היושבת בקאבול, שדרכיה הם דיפלומטיה ולא נשק.

רשת אל-ג'זירה ושאר מערך העיתונות הענף שמפעילה קטר, מקדמים את "מתקפת החיוכים" של הטליבאן, ואת הרעיון שהארגון הפך מתון יותר בחוקיו הדתיים, ואינו מעוניין בטרור אלא בשלום וביציבות באפגניסטן

בפברואר 2020 הגיעו השיחות בתיווך הקטרי לפריצת דרך: ארה"ב חתמה על הסכם שלום היסטורי עם הטליבאן, במסגרתו התחייבה לסגת בהדרגה מאפגניסטן והסירה את הסנקציות מהארגון, ואילו הטליבאן הסכים לכבד זכויות אדם, לא לאפשר פעילות טרור נגד מהשטחים שבשליטתו, ולפתוח בדיאלוג עם הממשלה האפגנית למציאת פתרון שיאפשר את קיומם המשותף במדינה.

הסכם דוחא (שממשלו החדש של הנשיא ג'ו ביידן המשיך ליישם במלואו) סימן את תחילת קריסתה של הממשלה האפגנית: הטליבאן זכה מחדש בלגיטימציה בינלאומית ואנשיו הפכו אורחים מקובלים במדינות כמו סין ורוסיה, וכן, כספים יכלו לשוב ולזרום לארגון באופן גלוי.

אך מעל הכל, הדינמיקה בלחימה באפגניסטן השתנתה. בין אם לפטרונים הקטרים הייתה כוונה אמיתית ליישם את החלק בהסכם העוסק בפיוס בין הטליבאן לממשלה, ובין אם לאו, הנמר עליו הם רוכבים באפגניסטן קבע את העובדות בשטח, והטליבאן הרחיב את מתקפותיו על כוחות הממשלה.

המומנטום גבר לאחר שהנשיא ביידן נקב בתאריכי יעד לנסיגה האמריקאית, וכוחות הממשל האפגני – שלא ראו עוד טעם או סיכוי במלחמה הארוכה – איבדו את השליטה מחוז אחר מחוז.

ב-15 באוגוסט, כשהעולם כולו צפה בתדהמה בלוחמי הטליבאן נכנסים לארמון הנשיאות בקאבול, הוא ראה את זה בעזרתו של כתב רשת אל-ג'זירה, שב"אורח פלא" (כמו במקרה של בן-לאדן לפני עשרים שנה), גם הפעם הייתה היחידה לקבל את הסיקור הבלעדי.

ב-15 באוגוסט, כשהעולם כולו צפה בתדהמה בלוחמי הטליבאן נכנסים לארמון הנשיאות בקאבול, הוא ראה זאת בעזרת כתב רשת אל-ג'זירה, שב"אורח פלא" (כמו במקרה של בן-לאדן) הייתה היחידה לקבל את הסיקור

זמן קצר לאחר מכן, כשעבדול גאני ברדאר נחת באפגניסטן כדי להתמנות לנשיאה החדש מטעם הטליבאן, הוא עשה זאת במטוס של חיל האוויר הקטרי (תוצרת ארה"ב, אגב). באופן אבסורדי, הקטרים שמרו כל העת על המעמד ה"נייטרלי" בעימות, ואפשרו לטיסות החילוץ המערביות שהמריאו בבהלה מקאבול לנחות בשטחה, לא רחוק מלשכתו של אותו הטליבאן ממנו נמלטו המוני אפגנים והנציגים המערביים.

אז מה קטר מרוויחה מההימור המוצלח על הטליבאן? לא ירחק היום בו יסתיימו הגינויים הבינלאומיים, והקהילה הבינלאומית תשלים דה-פקטו עם שלטונו החדש-ישן של הטליבאן באפגניסטן, ותבקש להתנהל מול בנושאים שונים הנוגעים למדינה.

מכיוון שרוב מדינות העולם לא יכיר רשמית במשטר הטליבאן, ומרבית השגרירויות המערביות נטשו את קאבול, כדי לייצג את האינטרסים שלהן באפגניסטן הן יצטרכו להסתייע בתיווך של גורם שלישי, וקטר תהיה בעמדה הטובה ביותר לתפקיד זה.

אם כדי להיכנס מעכשיו לאפגניסטן יהיה צריך לעבור דרך דוחא (מה שמזכיר במשהו את המצב הקיים ברצועת עזה) הקטרים יוכלו למנף זאת כדי לבצר את מעמדם ותדמיתם, ולהדוף לחצים עליהם בנוגע לזכויות אדם באמירות ובנושאים אחרים.

כל זה חשוב במיוחד לקראת השנה הבאה, בה קטר צפויה להיות במוקד תשומת הלב העולמית, כשתארח את מונדיאל 2022.

רק בתחילת השנה הצליחה קטר בעקשנותה הרבה להיחלץ מחרם אזורי בן ארבע שנים שהוטל עליה בהובלת סעודיה ומצרים, בדרישה שתרסן את מעורבותה האזורית הענפה, מבלי שעשתה ויתורים של ממש.

חזרתו הדרמטית לשלטון של המשטר האסלאמי של הטליבאן – הגם שמתרחשת באפגניסטן המרוחקת יחסית – היא במידה רבה ניצחון של תפיסת האסלאמיזם הפוליטי שמובילה קטר, וככזו היא צפויה לתת רוח גבית לציר האחים המוסלמים הקטרי (ההפך הגמור מהמטרה שהחרם הסעודי-מצרי ביקש להשיג).

חזרתו הדרמטית לשלטון של המשטר האסלאמי של הטליבאן היא במידה רבה ניצחון תפיסת האסלאמיזם הפוליטי שמובילה קטר, וככזו היא צפויה לתת רוח גבית לציר האחים המוסלמים הקטרי

תפקידה המוצלח של קטר בהישג זה עשויה לחזק עוד יותר את כוחה ואת השפעתה של האמירות בציר זה, ובכך את לחזק את ההגמוניה האזורית שלה – לחרדתם הרבה של משטרים ערביים רבים, שצופים באוזלת ידה של ארה"ב באזור.

אילן זלאיט הוא דוקטורנט להיסטוריה של המזרח תיכון באוניברסיטת תל אביב, מתמחה במדינות המפרץ. הוא מילא תפקידים של אנליסט מודיעין בחברות ייעוץ גיאופוליטי.