אין לחסן ילדות וילדים נגד נגיף הקורונה כחלק מהפעילות הבית ספרית. נכון להיום, המומחים של משרד הבריאות ממליצים לחסן ילדים מגיל 12 ובוחנים את האפשרות להרחיב את גיל החיסון לגיל 3. ובכל זאת, ישנם הורים, שמסיבותיהם הם, בוחרים שלא לחסן את ילדיהם.

כבר מעל לשנה וחצי שבתי הספר מציגים מציאות בינארית של מותר מול אסור, מזוהם מול מחוטא וחולה מול בריא. לילדות ולילדים אסור לגעת או להתקרב זה לזה, אסור להם להתחבק או חלילה לעשות דבר אשר יסכן אותם בהיחשפות לנגיף.

כבר מעל שנה וחצי שבתיה"ס מציגים מציאות בינארית של מותר מול אסור, מזוהם מול מחוטא וחולה מול בריא. לילדים אסור לגעת או להתקרב זה לזה, אסור להתחבק או חלילה לעשות דבר שיסכנם בהיחשפות לנגיף

בנרטיב המסופר ישנה מגפה קשה המשתוללת ברחבי העולם וישנם השורדים  אותה ויש המתים ממנה. בכל רגע נתון נאמר לילדים כי עלול מישהו להדביק אותם או חלילה להידבק מהם, ולכן עליהם להתגונן בכל כוחם מפני הסכנה.

כמו הניגוד המובהק שבין טומאה לטהרה במקורות, כך מוצב הניגוד בין מאומת לבריא. על מצע מבהיל זה יש המבקשים להכניס לתוככי בתי הספר חלוקה בינארית נוספת של מחוסן ושאינו מחוסן. אותה חלוקה כבר קיימת אצל אוכלוסיית המבוגרים ומסבה סבל רב לאלה שלא חוסנו.

דווקא עכשיו, ברגעי המבוכה והחשש נוכח ההתפשטות זן הדלתא,  על מערכת החינוך להיצמד לערכים של האמנה החברתית המסדירה את היחסים בין האזרח לריבון.

חוק זכויות התלמיד (התשס"א-2000), אשר נועד להסדיר את זכויות התלמיד במערכת החינוך, מיישם את התחייבותה של מדינת ישראל לעקרונות המוגדרים ב"אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד" (Convention on the Rights of the Child). סעיף 14 באמנה זו קובע כי:

"המדינות החברות יכבדו את זכויות ההורים… לספק הכוונה לילד במימוש זכויותיו באופן המתיישב עם התפתחותו הטבעית…".

כמו הניגוד המובהק שבין טומאה לטהרה במקורות, כך מוצב הניגוד בין מאומת לבריא. על מצע מבהיל זה יש המבקשים להכניס לתוככי בתי הספר חלוקה בינארית נוספת של מחוסן ושאינו מחוסן

כידוע, ישנם הורים המתנגדים ערכית לחיסון ילדיהם. גם אם הדבר אינו מוצא חן בעינינו אין בידינו לכפות על הורה לחסן את ילדיו. בתי הספר מוכרחים לשמש מרחב מוגן ובטוח עבור כלל התלמידים. על אחת כמה וכמה כאשר העולם אשר סביב מצוי בתוהו וחרדה סביב המגפה, על בית הספר לשמש עוגן יציב עבור התלמידים.

רתימת  בתי הספר לסד השלטון, היא שלילה בוטה של זכויות ההורים וילדיהם.  על בתי הספר לשקף את החזון הערכי של ההורים והקהילה החינוכית אליה הם משתייכים. פרוצדורה רפואית בהוראה שלטונית בגופו של קטין.ה תואמת חברות בהן הילדים נתפסים כמשאב לאומי או כרכוש ציבורי ולא כחלק מהיחידה המשפחתית האוטונומית. גם שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון מתנגדת נחרצות ל"פשע" זה וסופגת על עמדה זו ביקורת קשה.

שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון באולפן: "בחירת המילה "פשע" על החיסונים בשטח ביה"ס היתה לא מוצלחת אבל חשוב לי לומר שהדבר הזה כוון לנושא המצוקות של הילדים, המנהלים והמורים" @RMatsliah @N12News

— פגוש את העיתונות (@pgosh_MTP) August 28, 2021

במגילת העצמאות נאמר  כי:  "מדינת ישראל תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל". האם מדינת ישראל מממשת בהתנהלותה  את אותו חזון נבואי? "בַּיָּמִים הָהֵם לֹא יֹאמְרוּ עוֹד אָבוֹת אָכְלוּ בֹסֶר וְשִׁנֵּי בָנִים תִּקְהֶינָה… כי אם איש בעונו ימות, כל האדם האכל הבסר תקהינה שניו" (ירמיהו לֹא' 28 – 29)  ציטוט זה מדגיש את אחריותו האישית של האדם למעשיו וההשלכות והעונשים המוטלים על החוטא בלבד.  המהלך המתוכנן לפיו יחוסנו ילדים בבתי הספר יעמיד את הילדים במצב מורכב בו הם יענשו חברתית ומוסדית  משום שהוריהם נמנעו מלחסנם. מהלך  זה יגרום להם למעשה לשלם על "עוון" הוריהם.

סעיף 16 ב"אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד" קובע:

"ילד לא יהא נתון להתערבות שרירותית או בלתי חוקית בפרטיותו, משפחתו, ביתו או תכתובתו ואף לא לפגיעות שלא כחוק בכבודו ובשמו הטוב…"

ביצוע פרקטיקה רפואית בבית הספר מהווה פגיעה חמורה בפרטיותם של אלו המבקשים שלא להתחסן ויוצרת חיץ גלוי לעין בין המחוסנים ושאינם מחוסנים.  מציאות בינארית זו אשר נושאת רווחים למתחסנים וסנקציות למסרבים להתחסן, אינה יכולה שלא ליצור פגיעה חמורה בפרטיותם של התלמידים.

פרוצדורה רפואית בהוראה שלטונית בגוף קטין.ה תואמת חברות בהן הילדים נתפסים כמשאב לאומי. ביצועה בביה"ס מהווה פגיעה חמורה בפרטיות המבקשים לא להתחסן ויוצרת חיץ גלוי לעין בינם לבין המחוסנים

מחזק את ידיה של שרת החינוך הד"ר יפעת שאשאש ביטון בנסיונה העיקש לשמור על מרחב חינוכי מכיל מוגן ובטוח עבור כלל תלמידות ותלמידי ישראל ומבטאת באופן גלוי את אשר ראוי לזעוק.

נשוי ואב לחמישה. איש חינוך – מורה להיסטוריה ואזרחות. מנחה קבוצות, מנהל קמפוס בקבוצת החינוך אנקורי.