יותר משנפתלי בנט רצה את התמונה עם הנשיא ג'ו ביידן, הבית הלבן רצה את הפגישה עם מחליפו של בנימין נתניהו.
מכורח הנסיבות הביטחוניות, ביידן ואנשיו יכלו לבטל את הפגישה עם ראש הממשלה וסביר להניח שהיו עושים זאת אם היה מדובר באישיות ממדינה אחרת. אלא שאנשי הנשיא עשו הכול כדי שהפגישה תתקיים בכל זאת. למרות הקשב החלקי, בסביבת ביידן הבינו את פוטנציאל הנזק התדמיתי לבנט אם הפגישה תבוטל.
אנשי הנשיא עשו הכול כדי שהפגישה תתקיים בכל זאת. למרות הקשב החלקי, בסביבת ביידן הבינו את פוטנציאל הנזק התדמיתי לבנט אם הפגישה תבוטל
אגב, הפעם האחרונה שראש מדינה ישראלי היה בוושינגטון ולא פגש את הנשיא, היה בעת נאומו של נתניהו בקונגרס ב-2015, לקראת החתימה על הסכם הגרעין עם איראן.
בנט יכול בהחלט להיות מרוצה מהביקור הראשון שלו כראש ממשלה בוושינגטון. הוא פגש בסוף שבוע במרוכז את כל הצמרת הבכירה של הממשל: שר החוץ אנתוני בלינקן, שר הביטחון לויד אוסטין, היועץ לביטחון לאומי ג'ייק סאליבן והנשיא ביידן כמובן, אבל יותר מכך – הוא הצליח לחלץ אמירה משמעותית בהקשר האיראני.
בדברים הקצרים של ביידן על איראן, הוא רמז לראשונה על אופציה צבאית שנמצאת על השולחן. הנשיא היה זהיר מאד בהקשר הזה: "אם הנתיב הדיפלומטי לא יישא פרי, נאלץ לפנות לכיוונים אחרים". זו האמירה הנחרצת ביותר של הממשל כלפי איראן מאז נכנס ביידן לבית הלבן בחודש ינואר האחרון.
לראשונה מזה חודשים, לא רק ישראל מניחה אקדח על השולחן. לא בכדי השתמש ביידן בלשון עמומה – המטרה שלו היא עדיין להביא את איראן לשולחן המו"מ ולא להרחיק אותה ממנו, כפי שמצפה ישראל.
לראשונה מזה חודשים, לא רק ישראל מניחה אקדח על השולחן. לא בכדי השתמש ביידן בלשון עמומה – המטרה שלו היא עדיין להביא את איראן לשולחן המו"מ ולא להרחיק אותה ממנו, כפי שמצפה ישראל
בין הדברים של ביידן גם ניתן היה להבין שאם ישראל תחליט לפעול בדרך כלשהי, ארה"ב לא תעמוד מנגד ותתמוך בה. איך? באיזה היקף? באילו תנאים? האם בעת תקיפה באיראן או רק בפעולות מנע חשאיות? את זה הממשל מעדיף להשאיר עמום.
אלא שהאמריקנים לא נותנים מתנות חינם. סביר להניח שלהתחייבות של ביידן קדמה התחייבות בארבע עיניים של בנט, שלא להפתיע את ארצות הברית בפעולות צבאיות. זו דרישה אמריקאית בסיסית, במיוחד בימים אלה אחרי התחקיר האחרון של ה"ניו יורק טיימס" שטען כי ישראל בשלהי כהונת נתניהו הסתירה מהממשל מידע מודיעיני ועדכנה באיחור על פעולות נגד איראן, מחשש להדלפות.
גם נתניהו עצמו רמז על כך בראיון לגלי צה"ל לפני יותר מחודש. את האצבע המאשימה הוא הפנה לתקשורת האמריקאית והתעלם ממקור המידע, למרות שאלה ישירה שלי האם ההדלפה הגיע מהממשל.
כשצוללים לדו-שיח שניהלו ביידן ובנט מול המצלמות, אין ספק שראש הממשלה הגיע מוכן היטב לפגישה. מעבר לדברים שנשא באנגלית מסוגננת, בנט ידע להקפיד על פרטים, ליצור שיח מחבר ולא מפריד.
כך, למשל, כאשר מנה את האיומים על ישראל, הוא פתח דווקא בנוכחות של דאע"ש בצפון סיני – איום ביטחוני שולי בהשוואה לכל האחרים. לא חזבאללה בלבנון, לא האיראנים בסוריה ולא חמאס ברצועת עזה. רוצה לומר, אנחנו – ישראל וארצות הברית – שותפות גורל, באותה סירה, מדאע"ש ועד איראן.
ביידן לא נשאר חייב ודאג להזכיר לבנט ולישראל את הסיוע הביטחוני בתקופתו של הנשיא ברק אובמה. גם הוא יודע דבר או שניים על תודעה.
מכורח הנסיבות, ביקור שהכותרת הישראלית שלו הייתה האיום האיראני, הביא עמו תגובה חריפה מטהרן.
באיראן היו קשובים היטב לדברים בוושינגטון, ויממה אחרי האיום המרומז של ביידן, פתחה טהרן בקמפיין מתוזמן משלה. המנהיג העליון עלי חמינאי כינה את הממשל האמריקאי "חסר בושה".
באיראן היו קשובים היטב לדברים בוושינגטון, ויממה אחרי האיום המרומז של ביידן, פתחה טהרן בקמפיין מתוזמן משלה. המנהיג העליון חמינאי כינה את הממשל "חסר בושה"
ראש המועצה לביטחון לאומי של איראן עלי שמחאני, לקח את הדברים צעד אחד הלאה כשצייץ כי איראן מאמצת את עקרון ההדדיות, וגם היא שומרת לעצמה זכות לצעדים נוספים. הכוונה יכולה היות לאו דווקא בפעולות צבאיות אלא פריצה של סעיפים בהסכם הגרעין.
הפגישה הראשונה בין #בנט לבין #ביידן והדגש על שימוש ב"אפשרויות אחרות" נגד #איראן, תוך היותו איום בלתי חוקי על מדינה אחרת، מבסס את זכותה של איראן לתגובה הדדית ל"אפשרויות זמינות".#התנגדות_פעילה
— علی شمخانی (@alishamkhani_ir) August 28, 2021
אלא שהקמפיין האיראני לא נעצר כאן. סגנית שגריר איראן באו"ם שלחה מכתב מחאה למועצת הביטחון של האו"ם על האיומים הישראליים בפעולה צבאית נגד איראן. במכתב עלה טיעון מעניין מאד של האיראנים.
"ישראל נוקטת פעולות של טרור גרעיני", נכתב שם. "עצם הפגיעה באתר בנתנז, יכולה הייתה לגרום לדליפה רדיואקטיבית מסוכנת ועוד באתר המפוקח על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית".
"ישראל נוקטת פעולות של טרור גרעיני. עצם הפגיעה באתר בנתנז, יכולה הייתה לגרום לדליפה רדיואקטיבית מסוכנת ועוד באתר המפוקח על ידי הסוכנות לאנרגיה אטומית"
אמירה כזו יכולה, למשל, להכשיר קשיים שתערים איראן על פעולות הפיקוח, אם וכאשר היא תחליט לחזור למו"מ. אבל השורה התחתונה של המכתב היא המעניינת ביותר: "אנחנו מזהירים את ישראל מהרפתקנות מסוכנת". אמירה לא שגרתית , שבדרך כלל לא נהוגה במהלכים דיפלומטים.
יותר משהיו הדברים מכוונים לישראל, סביר להניח שכוונו לארצות הברית. מבחינת האיראנים, אחרי סוף השבוע הזה וושינגטון לא רק מדברת ברכות אלא חזרה לשאת עימה מקל גדול.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם