בחלקים נרחבים של שנת 2020 לא התנהלה מדינת ישראל כדמוקרטיה. השלבים הראשונים של ניהול משבר הקורונה על ידי הממשלה, נוהלו כמופע יחיד של ראש הממשלה דאז בנימין נתניהו, ללא איזונים ובלמים ואף ללא הפרוצדורות המתחייבות בחוק, ריקות מתוכן ככל שיהיו, של מעורבות הממשלה בקבלת החלטות.

זו הייתה התחושה האינטואיטיבית בזמן אמת, בשבועות ובחודשים הראשונים של התפרצות המגפה. כעת אלה עובדות בדוקות, העולות מהנתונים שאסף מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.

אחד הפרקים בדוח מבקר המדינה בנושא התמודדות הממשלה עם משבר הקורונה, המתפרסם במלואו היום (שלישי), עוסק בתהליכי קבלת ההחלטות של הממשלה ובמימוש אותן החלטות.

אנגלמן, זהיר כהרגלו בכבודו של נתניהו, נמנע מלהפנות אצבע מאשימה כלפי הממשלה. ניסוחיו מרומזים ומתפתלים, אך המסקנה העולה מהן חד-משמעית: מעבר למבחן התוצאה בהתמודדות עם המגפה, שעל הציון בו ניתן להתווכח – בכל הנוגע לשמירה על התנהלות תקינה מבחינה משטרית ודמוקרטית, הממשלה מקבלת ציון נכשל.

זה התחיל טוב: ראש הממשלה בנימין נתניהו מכנס דיון בנושא הנגיף קורונה ב-2 בפברואר 2020 (צילום: חיים צח / לע"מ‎‎)

בחודשים הראשונים להתפרצות המגפה כיהנה בישראל הממשלה ה-34, בראשות נתניהו, כממשלת מעבר, עד להקמת ממשלת החילופים בראשות נתניהו ובני גנץ במאי 2020. באשר לאופן שבו ניהלה ממשלת ישראל את משבר הקורונה באותם חודשים, ניתן להצביע על שלוש שכבות של התנהלות קיצונית מבחינה משטרית, שהוערמו זו על גבי זו:

• עצם כהונתה של ממשלת מעבר, המחייבת איפוק ומתינות בקבלת החלטות. התנהלותה של הממשלה בתקופת הקורונה על-אף החובה העקרונית הזו היא הכי פחות בעייתית מבחינה משטרית, שכן מצב החירום אכן חייב קבלת החלטות מהירה.
• השימוש הממשלתי בתקנות שעת חירום בהתאם לחוק יסוד הממשלה. על בחירתה זו של הממשלה נמתחה ביקורת חריפה, ובסופו של דבר נחקק "חוק הקורונה הגדול", והתקנות הממשלתיות בנושא הקורונה מתקבלות כיום מכוחו.
• על אף קיומה של תשתית חוקית לקבלת החלטות ממשלה בתקופת חירום, הממשלה לא הפעילה את הפרוטוקול המתאים, לא הסמיכה את קבינט הקורונה לקבל החלטות במשך חודשים ארוכים והחלטות רבות התקבלו על ידי ראש הממשלה והמל"ל בלא שיתוף הממשלה.

משבר הקורונה: ילדים צופים בשידור דברי ראש הממשלה נתניהו (צילום: חן לאופולד/פלאש90)

רשות החירום הלאומית אופסנה על המדף

החל מאמצע חודש מרץ 2020 ועד חודש אוגוסט באותה שנה, אז נכנס לתוקפו "חוק הקורונה הגדול", התקינה הממשלה לא פחות מ-80 תקנות שעת חירום בכל התחומים. בחודשים אלה הייתה נתונה ישראל תחת משטר מעין-דיקטטורי, שאינו כפוף לשמירה על זכויות אדם חוקתיות.

עד לכינון ממשלת נתניהו-גנץ במאי 2020, מתאר הדוח, "ניהל ראש הממשלה את ההתמודדות עם המשבר באמצעות פורום מצומצם בראשותו, ובו השתתפו בעיקר ראש המל"ל ונציגיו, ומנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר. לעתים השתתפו בפורום זה גם שרים, מנכ"לים של משרדים ממשלתיים אחרים ומומחים שונים לייעוץ בהתמודדות עם המשבר".

"ראש הממשלה ניהל את ההתמודדות עם המשבר באמצעות פורום מצומצם בראשותו, ובו השתתפו בעיקר ראש המל"ל ונציגיו, ומנכ"לי משרדי הבריאות והאוצר"

כל תרשים זרימה תקין של קבלת החלטות ממשלתיות על-ידי הגוף הדמוקרטי המוסמך – קרס.

בתחילת חודש פברואר 2020 "הודיע" נתניהו כי הוא "מסמיך את המל"ל" לרכז את כל הפעילות בעניין הקורונה. המל"ל קיבל את המושכות, ורשות החירום הלאומית (רח"ל) אופסנה על המדף.

ראש הממשלה בנימין נתניהו עם שר הבריאות יעקב ליצמן וראש המל"ל מאיר בן שבת בדיון על משבר הקורונה, 23 בפברואר 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ)

אגב, ההערכה המחמירה ביותר של רח"ל ביחס להיקף התמותה בגל הראשון עמדה על 1,500 הרוגים – אך קולה לא נשמע. משרד הבריאות העריך שמספר המתים בגל הראשון יעמוד על 8,400 עד 21,600 הרוגים. בפועל מתו פחות מ-300 איש בגל הראשון.

פרויקטור לקורונה מינתה הממשלה רק בחלוף פרק זמן מופרך של חמישה חודשים מאז פרוץ המשבר, לאחר כינון ממשלת החילופים בראשות נתניהו וגנץ. ממשלת המעבר של נתניהו לא מינתה פרויקטור, וגם לא ועדת שרים לענייני קורונה. היא כן מינתה ועדת שרים לענייני הטלת סגר מקומי, וזו קיימה שבע ישיבות.

הממשלה עצמה קיימה לא פחות מ-24 דיונים בעניין הקורונה. בפורומים אחרים, לא ממשלתיים, קיים נתניהו 31 דיונים, חלקם בהשתתפות מספר שרים. כבר במרץ 2020 היו שרים – למשל שר התחבורה דאז ישראל כ"ץ – שאמרו לנתניהו כי דרך פעולה זו היא בעייתית, וצריך לעבור לניהול המשבר באמצעות ועדת שרים. אך לשווא.

כבר במרץ 2020 היו שרים – למשל ישראל כ"ץ – שאמרו לנתניהו כי דרך פעולה זו היא בעייתית, וצריך לעבור לניהול המשבר באמצעות ועדת שרים. אך לשווא

אפשר להעלות כמה השערות באשר לסיבה לכך. למשל, שראש הממשלה אינו מעריך את שריו. או, למשל, שלראש הממשלה קל יותר להעביר את החלטותיו בפורום הכללי של הממשלה – כאשר הוא בוחר להביא את הנושא להחלטת ממשלה ולא מחליט בפורום אישי מצומצם – מאשר בוועדת שרים, שבה עשוי להתפתח דיון ענייני יותר.

ראש הממשלה בנימין נתניהו מודיע בשידור חי על מגבלות חדשות בשל התפרצות מגפת הקורונה, 16 במרץ 2020 (צילום: עמוס בן גרשום / לע"מ‎‎)

נתניהו החליט לנהל את המדינה לבדו

המרחק בין האופן שבו קיבלה ישראל החלטות בחודשים הראשונים למשבר הקורונה לבין מודל דמוקרטי תקין הוא עצום: במשטר דמוקרטי, הרשות המחוקקת מפקחת באופן אפקטיבי על פעולות הממשלה. בישראל, הכנסת פעמים רבות נשלטת דה-פקטו על-ידי הקואליציה, וכך נותרת רק מראית עין של בקרה על פעולות הממשלה. זו פסאדה של תקינות אבל גם זה משהו.

בראשית משבר הקורונה, הכנסת הייתה מנוטרלת לחלוטין בשל תקופת הבחירות, והממשלה הייתה זו שפעלה. ושוב, במצב נורמלי אמורה הממשלה כולה להוות גורם מאזן לרצונותיו של ראש הממשלה. ההחלטות אמורות להתקבל על דעת רוב חברי הממשלה. בשנותיו של נתניהו בשלטון, התרגלנו שהשרים סרים למרותו של נתניהו, ומתפקדים למעשה כחותמת גומי של גחמות ראש הממשלה. זו פסאדה של תקינות, אבל גם זה משהו.

מה שדוח מבקר המדינה מלמד, הוא שבחודשי ההתמודדות הראשונים עם הקורונה, אפילו זה לא היה. נתניהו פשוט לא ספר את שריו, והחליט לנהל את המדינה לבדו.

מה שדוח מבקר המדינה מלמד, הוא שבחודשי ההתמודדות הראשונים עם הקורונה, אפילו זה לא היה. נתניהו פשוט לא ספר את שריו, והחליט לנהל את המדינה לבדו

ראש הממשלה בנימין נתניהו בהצהרה בשידור חי על מצב התפשטות נגיף הקורונה, 18 באפריל 2020 (צילום: קובי גדעון / לע"מ‎‎)

דוח המבקר מתאר את העובדות שנאספו, אך לא את הסיבות להן. האם נטרול הגופים הדמוקרטיים שאמורים להיות אחראים על קבלת החלטות מעין אלה, היה כורח המציאות נוכח המשבר הבריאותי? נוכח תקופת הבחירות?

האם הדבר נעשה בכוונת מכוון מטעמי יחסי ציבור של נתניהו, על מנת לשוות לו דימוי צ'רצ'יליאני של מנהיג במלחמה? מה היו המחירים ששולמו נוכח ההליכים המעוותים הללו של קבלת החלטות?

בעניינים האלה, מבקר המדינה שותק.