מנהרת הר ציון המשופצת מתחת לקולג' האמריקאי (צילום: שמואל בר-עם)
שמואל בר-עם

טיול לשבת לעבור בשוחות ההיסטוריה דרך מנהרת הר ציון

כשצלפים ירדנים איימו על קווי האספקה לפני איחוד ירושלים, מהנדסי צה"ל בנו תעלה סודית ● אחרי שהייתה סגורה במשך שנים ואחרי מבצע שיפוצים נרחב, המנהרה נפתחה בשבוע שעבר למבקרים, והכניסה בחינם ● אביבה ושמואל בר-עם סיירו במקום ומביאים המלצות

בין הכרזת העצמאות של ישראל ב-1948 לבין סיום מלחמת ששת הימים ב-1967 היו 19 שנים שבהן חלק מירושלים היה נתון לשליטה ישראלית, וחלק אחר – בין היתר העיר העתיקה והכותל המערבי – היה נתון לשליטה ירדנית.

ירושלים הייתה מחולקת על ידי גבול מחוזק במוקשים ומסומן על ידי גדר תיל ושלטים מאיימים עם כיתובים כמו "סכנה! אין מעבר!".

זמן קצר אחרי שירושלים כולה נכבשה על ידי ישראל והעיר אוחדה ב-1967, סולקו כל הסימנים לחלוקה מלאת השנאה. כשהמשימה הושלמה נותרה רק עוד שארית אחת: חור מכוער במורדות הר ציון, ש"קושט" פה ושם עם חתיכות פח גדולות.

מנהרת הר ציון לפני השיפוצים: צוברת אשפה ואבק (צילום: שמואל בר-עם)
מנהרת הר ציון לפני השיפוצים: צוברת אשפה ואבק (צילום: שמואל בר-עם)

במשך למעלה מ-50 שנה צפו הירושלמים במפגע האסתטי הזה מתמלא בזבל ופסולת, ונדמה היה שהוא יישאר לנצח ככתם על הר ציון. זה היה מצער, בין השאר מכיוון שהחור עצמו היה כניסה לתעלה תת קרקעית היסטורית שבנה צה"ל ב-1948, והיה נכס חיוני לפני מלחמת ששת הימים.

בשנה שעברה הייתה פריחה של פעילות באתר, וביום רביעי שעבר, החלק משופץ של מנהרת הר ציון נפתח באופן רשמי לציבור. אזור ישיבה קטן ומקסים בצורת חצי מעגל בכניסה מאפשר למדריכי טיולים לדבר על ההיסטוריה של האתר לפני שנכנסים פנימה, וגם סתם לאפשר למבקרים לנוח וליהנות מנופי העיר.

אזור ישיבה מקסים בצורת חצי מעגל בכניסה מאפשר למדריכי טיולים לדבר על ההיסטוריה של האתר לפני שנכנסים פנימה, וגם סתם לאפשר למבקרים לנוח וליהנות מנופי העיר

הפרויקט, במימון משרד ירושלים ומורשת, עלה 2.5 מיליון שקל, והוא מחווה הולמת ליצירתיות של חיל ההנדסה הקרבית, שהורכב בין היתר מהמשוחררים היהודים הראשונים ששירתו בחיל ההנדסה המלכותי של בריטניה. החיל הוקם ממש בתחילת מלחמת העצמאות, והשתתף בכל עימות צבאי שבו השתתפה ישראל מאז.

מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)
מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)

גג מפח שעליו שכבת אדמה

בתחילת החודש הלכנו משער יפו להר ציון – שהיה פעם מלא בחיילים ירדנים – ביחד עם גורה ברגר, דוברת החברה לפיתוח מזרח ירושלים. ברגר הציעה בנקודה זו שנעמיד פנים שאנחנו צלפים ירדנים בתקופה שלפני איחוד ירושלים, והראתה לנו איפה חרטו חיילים ירדנים משועממים גרפיטי לתוך הסלע.

ברגר הציעה בנקודה זו שנעמיד פנים שאנחנו צלפים ירדנים בתקופה שלפני איחוד ירושלים, והראתה לנו איפה חרטו חיילים ירדנים משועממים גרפיטי לתוך הסלע

בזמנו שלטו הירדנים בעיר העתיקה מתוך החומות, בעוד שהר ציון – מטרים ספורים דרומה משם ולחלוטין מבודד משאר ירושלים היהודית – נשלט על ידי ישראל.

כשהיה ילד בשנות ה-60, בעלה של ברגר למד בבית ספר ממש מול הביצורים. מהכיתה שלהם, שהייתה ממוקמת בבטחה הרחק מטווח הרובים, התלמידים יכלו לראות בקלות את שקי החול סביב הסוללות ואת החיילים הדרוכים.

חיילים ירדנים על חומות העיר העתיקה בירושלים ב-1948
חיילים ירדנים על חומות העיר העתיקה בירושלים ב-1948

הירדנים ירו לעבר כל שיירה צבאית או רפואית עד שזה הפך בלתי אפשרי להוביל ציוד ואספקה מירושלים המערבית להר ציון, או לפנות פצועים מההר לשטח ישראלי.

הפתרון היה להקים מנהרה שתרד מתחת לאמת המים במשכנות שאננים, שכונה מהמאה ה-19, לחצות את העמק ולעלות במעלה הר ציון. קירות המנהרה נבנו מבטון, והיא חופתה בחלקה על ידי גג מפח שעליו שכבת אדמה – תלולה, צרה, מלאה בפיתולים ובפניות, המנהרה הייתה חייבת להיות מוסתרת.

קירות המנהרה נבנו מבטון, והיא חופתה בחלקה על ידי גג מפח שעליו שכבת אדמה – תלולה, צרה, מלאה בפיתולים ובפניות, המנהרה הייתה חייבת להיות מוסתרת

המהנדס הגיבור

כשאנחנו הולכים לאורך הביצורים, מטפסים ויורדים ממעט מ-37 המגדלים השונים שנבנו בחומות ובוחנים את ההגנות שנבנו שם, ניתן לראות עד כמה קל היה לצלפים הירדנים לפגוע במטרות ישראליות.

מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)
מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)

המגדלים סיפקו הגנה לכוחות הירדניים והיו מושלמים לירי. אבל, על אף שעצרנו כמה פעמים כדי לחפש את מנהרת הר ציון, לא משנה איפה עמדנו על הביצורים, היה בלתי אפשרי לאתר אותה.

המגדלים סיפקו הגנה לכוחות הירדניים והיו מושלמים לירי. אבל, על אף שעצרנו כמה פעמים כדי לחפש את מנהרת הר ציון, לא משנה איפה עמדנו על הביצורים, היה בלתי אפשרי לאתר אותה

כשהגענו לפינה הדרום-מזרחית ופנינו לכיוון שער ציון, הצלחנו לראות קופסה לא קשורה תלויה מחוץ לחלון בצד השנה של גיא בן הינום. המנהרה, למרבה הצער, לא הייתה מסוגלת להוביל כמות גדולה של אספקה במהירות מספקת לצרכי הצבא.

כדי לפתור את הבעיה הזאת, מהנדס ההנדסה הקרבית אוריאל חפץ עיצב קרונית רכבל שתשלים את המנהרה. הרכבל עבר ממלון הר ציון של ימינו ועד לעמדה הישראלית בתוך בית הספר גובאט (כיום הקולג' האמריקאית ארץ הצבי) על ההר.

אוריאל חפץ ליד הרכבל בהר ציון, 1954 (צילום: דובר צה"ל)
אוריאל חפץ ליד הרכבל בהר ציון, 1954 (צילום: דובר צה"ל)

חפץ נודע באומץ שלו במלחמת העצמאות, אבל הגבורה שלו לא הסתיימה אז. הוא היה בן 51 כשישראל הותקפה מכל החזיתות במלחמת יום כיפור, ובכל זאת נסע מיד לחזית הסורית. שם הוא נשאר שלושה שבועות ופינה פצועים משדה הקרב, תוך שהוא מציל את חייו של לפחות חייל אחד שנפצע אנושות. חפץ חילץ את החייל מטנק פגוע והוביל אותו למקום מבטחים.

חפץ נודע באומץ שלו במלחמת העצמאות, אבל הגבורה שלו לא הסתיימה אז. הוא היה בן 51 כשישראל הותקפה מכל החזיתות במלחמת יום כיפור, ובכל זאת נסע מיד לחזית הסורית

זאת, ועוד, עמוד הזיכרון של חפץ מתאר את סיפור הגבוה אולי הגדול ביותר שלו, כשהציל 17 ילדים בארוע החבלני במעלות:

בליל 15 במאי 1974, בעת ששהה בירושלים, שמע חפץ ברדיו על מחבלים שהסתננו ליישוב מעלות, השתלטו על בית ספר והחזיקו בעשרות ילדים כבני ערובה. אף שלא היה בכל תפקיד צבאי או משטרתי הוא נסע מייד צפונה עם ציוד פריצה, וכשהגיע לחדר הפיקוד הציע תוכנית פריצה. משנאמר לו שכבר יש תוכנית, נסע לכיוון בית הספר.

כשהחלה פעולת החילוץ של כוחות הביטחון ראה ילדים בחלון הקומה השנייה המנסים להימלט מהמחבלים. אוריאל קרא להם לקפוץ אליו, תפס אותם בעת קפיצתם, הבריח אותם למקום מבטחים וכך סייע בהצלת שבעה-עשר מהם. אחד המחבלים הבחין בו וזרק לעברו רימון, ואוריאל נפצע קשה.

סימטת נתיב הרכבל בירושלים – לזכרו של אוריאל חפץ (צילום: ויקיפדיה)
סימטת נתיב הרכבל בירושלים – לזכרו של אוריאל חפץ (צילום: ויקיפדיה)

מילים שנכתבו בזהב

כמו המנהרה, גם הרכבל מעולם לא התגלה על ידי הירדנים. הוא פעל בלילה והורד לתוך הגיא במהלך היום. את כבל הרכבל עצמו ניתן היה לראות מהביצורים הירדנים – היום במוזאון נפלא בתוך מלון הר ציון שסגור זמנית לשיפוצים.

התוכנית שלנו הייתה ללכת במנהרה מלמעלה למטה, עד שתיפתח לרחוב חטיבת ירושלים – כביש שמתפתל מתחת ולאורך חומות העיר העתיקה. זה החלק היחיד שנותר מהמנהרה המקורית. ההמשך נעלם לפני שנים.

התוכנית שלנו הייתה ללכת במנהרה מלמעלה למטה, עד שתיפתח לרחוב חטיבת ירושלים – כביש שמתפתל מתחת ולאורך חומות העיר העתיקה. זה החלק היחיד שנותר מהמנהרה המקורית. ההמשך נעלם לפני שנים

אחרי שירדנו משער ציון ונכנסנו בעדו, הלכנו לכיוון הקולג'. עדיין לא יכולנו לראות שום רמז למנהרה, אבל זכינו למחזה יהודי היסטורי: חלק מהחומה שנותרה משמאל לכניסה מקורה בתקופת החשמונאים – המלכים והכהנים ששלטו בארץ ישראל לפני אלפיים שנה.

מבט-על על מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)
מבט-על על מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)

בסופו של דבר, אחרי שירדנו בכמה עשרות מדרגות מתחת למוסד, איתרנו את פתח המנהרה.

משה שפירו, מומחה בשימור אתרים היסטוריים, הוא האדריכל שאחראי על שיפוץ ושיקום מנהרת הר ציון. על אף שעשה שינויים מינימליים למבנה המקורי, נעשה פה שינוי מרכזי אחד: במקור, אומר שפירו, האדמה שכיסתה את גג הפח והסתירה את המנהרה חסמה כניסה של אור פנימה, וכל הפעילות בתוך המנהרה התרחשה באפלה גמורה.

על אף שעשה שינויים מינימליים למבנה המקורי, נעשה פה שינוי מרכזי אחד: האדמה שכיסתה את גג הפח והסתירה את המנהרה חסמה כניסה של אור פנימה, וכל הפעילות בתוך המנהרה התרחשה באפלה גמורה

עם השנים נשטפה האדמה ואור הציץ מבעד לחרכים שנוצרו בפח. במהלך השימור החליט שפירו להעצים את אפקט האור באמצעות שימור בפלדה חלודה לגג. לא רק שזה נותן תחושה של פח חלוד, הוא מציין, זה גם מונע קורוזיה.

גג הפלדה החדש מעל מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)
גג הפלדה החדש מעל מנהרת הר ציון המשופצת (צילום: שמואל בר-עם)

בגג הפלדה חרט שפירו את המילים לבנון, כרמל, עיר השלום ועוד עשרות מבין 70 המילים שמופיעות בתנ"ך כדי לתאר את עיר הקודש ירושלים. כשהשמש שוקעת, נדמה שהמילים נכתבו בזהב.

בגג הפלדה חרט שפירו את המילים לבנון, כרמל, עיר השלום ועוד עשרות מבין 70 המילים שמופיעות בתנ"ך כדי לתאר את עיר הקודש ירושלים. כשהשמש שוקעת, נדמה שהמילים נכתבו בזהב

המנהרה המשוקמת היא מחווה נפלאה ליצירתיות של צה"ל ולהיסטוריה המודרנית של העיר. היא פתוחה לציבור מדי יום בין 08:00 ל-17:00, ללא תשלום. כדי ללכת במנהרה יכולים המבקרים להתחיל בחלקה העליון, ליד הקולג', או בתחתית, ברחוב חטיבת ירושלים, ולטפס למעלה.

כך או כך, הכיוון ההפוך ידרוש שימוש בגרם המדרגות על שם בני מרשק, קצין פלמ"ח. מרשק השתתף בכיבוש הר ציון ב-18 במאי 1948, ובכניסת הכוחות היהודים לעיר העתיקה.

עוד 1,211 מילים
סגירה