נראה שהפלסטינים שבעי אינתיפאדות

תפיסתו של זכריה זביידי, חמישה ימים אחרי שנמלט מכלא גלבוע, 11 בספטמבר 2021 (צילום: משטרת ישראל)
משטרת ישראל
תפיסתו של זכריה זביידי, חמישה ימים אחרי שנמלט מכלא גלבוע, 11 בספטמבר 2021

האם ההיסטוריה חוזרת? גם האינתיפאדה הראשונה משנת 1987 התחילה בפעולת בריחה נועזת של פעילי הג'יהאד האיסלאמי בעזה. בריחה שיצרה את אפקט הפרפר של ביצוע פעולות טרור, אשר הכריחו את האחים המוסלמים של עזה לייסד את חמאס כזרוע צבאית, ואת הקמת המפקדה המאוחדת של האינתיפאדה של האירגונים החילוניים. אחרי שנים מתישות עזה הייתה הרוסה, הגדה מותשת, וישראל ששיוועה לנורמליות נכנסה לתהליך אוסלו, שהסתיים בכניסת אשף לשטחים, לטוב ולרע.

האם ההיסטוריה חוזרת? גם האינתיפאדה הראשונה משנת 1987 התחילה בפעולת בריחה נועזת של פעילי ג'יהאד איסלאמי בעזה. בריחה שיצרה אפקט פרפר, שבסופו ייסוד חמאס כזרוע צבאית וכניסת אשף לשטחים

יש חשש כי הרטוריקה המהפכנית המאפיינת את הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים תחייב אותם לחזור למסלול האינתיפאדות, אבל אירועי סוף השבוע מעידים כי הפעם הזאת המצב שונה. הפלסטינים לא רוצים לחזור למסלול האינתיפאדות, ושלא כמו בורחי הג'יהאד בעזה שמצאו מחסה בקרב האוכלוסיה, הרי הפעם הזאת חששו לחזור לגדה, וערביי ישראל הסגירו אותם.

מייד אחרי הבריחה שוחחתי עם חבריי בג'נין ושמעתי במפורש כי הם לא רוצים אינתיפאדה חדשה, והם מקווים כי לא איראן עומדת מאחורי הבריחה, כי פירוש הדבר חדירה של חיזבאללה לג'נין, ומזה התושבים פוחדים. עם כל הכבוד לבריחה, תושבי ג'נין בדרך כלל מסתייגים מן הקשר של הג'יהאד האיסלאמי ואיראן.

במאבק הירושה לעידן שאחרי אבו מאזן, לתנזים של צעירי הגדה יש עמדה ברורה לפיה השלטון צריך כעת לעבור לידיהם מידי דור "התוניסאים", אלו שהם לכאורה ייבוא מבחוץ ואינם פלסטינים במובן הלוקלי של ייצוג הגדה.

יום ששי של הזעם היה אמור להוכיח כי הפלסטינים בגדה מזדהים עם האירגונים. היה יום זעם קצת מעל לרגיל, אבל שום השוואה עם היציאה ההמונית לרחובות של שנת 1987 שממנה פרצה האינתיפאדה. זאת לא הייתה ראשיתה של אינתיפאדה, אלא עוד אירוע מעל לרגיל ותו לו.

תיאורטית יש שני מסלולי הידרדרות – האחד בגדה והשני בעזה. בגדה כבר יש ביעבוע של אלימות עצורה, ואילמלא יכולות השב"כ לבצע את המעצרים הנדרשים בזמן, כבר היינו עלולים להיות בעיצומה של אינתיפאדה. דווקא הממשלה החדשה, שאחרי ההתפכחות מסיכויי ההסדרה עם חמאס חזרה לקשר טוב עם רמאללה, במאמץ לתת לאבו מאזן נכסים שיעזרו לו בדעת הקהל המקומית – עלולה להיות הממשלה שתיגרר לאינתיפאדה השלישית.

החשש כי הרטוריקה המהפכנית המאפיינת את הכוחות הפוליטיים הפלסטיניים תחזיר אותם למסלול האינתיפאדות התבדה. שלא כבורחי הג'יהאד בעזה שמצאו מחסה בקרב האוכלוסיה, הפעם ערביי ישראל הסגירו אותם

הישראלים אולי לא מודעים לכמה אבו מאזן לא פופולרי ברחוב הפלסטיני, ביחוד אחרי פרשת הפעיל הפלסטיני ניזאר בנאת, שהוכה למוות אחרי שנעצר בידי כוחות הביטחון. כוחות הבטחון של אבו מאזן מתקשים לשמור על חוק וסדר בערי הגדה השונות, בוודאי בג'נין, כי אין להם יוקרה של מייצגי הסמלים הלאומיים.

מקורות בחברון מסרו לי כי העיר נשלטת היום בידי הכנופיות החמולתיות, והייצוג של כוחות הביטחון של הרשות הוא לתפארת המליצה בלבד.

פרשת ניזאר בנאת גרמה למתיחות בין החמולה של הנרצח לבין החמולות של השוטרים, ואיש לא מאמין שהרשות אכן תוכל לשמור במעצר את השוטרים לאורך זמן. היא נאלצה לעצור אותם בלחץ מדינות אירופה שעצרו את הסיוע לרשות עד לחודש הזה, וכאשר הסיוע יחודש, יש להניח שהשוטרים ישוחררו בשקט.

מדרום לשכם, בכפר ביתא, יש הטרדות ליליות נגד כוחות הביטחון הישראליים השומרים על היאחזות אביתר הנטושה, במתכונת ההטרדות של עוטף עזה. הדגם הזה לא פשט בגדה, אבל זה עוד עלול לקרות.

מוקד מתיחות אחר הוא בג'נין כמובן. אילו צה"ל היה נדרש לעשות חיפושים בעיר ובמחנה הפליטים הוא היה נתקל בוודאות בהתנגדות חמושה של הגי'האד האיסלאמי ושל התנזים של פתח, אשר בשונה מערי הגדה האחרות הם משתפים פעולה עוד מימי האינתיפאדה הטרוריסטית של שנת 2000.

זה לא מובן מאליו, כי בהודעות של פתח הם מזכירים רק את זביידי, בלי זכר לחבריו בג'יהאד, ובהודעות הג'יהאד זביידי הוא איש ג'יהאד ואין מזכירים את השתייכותו לפתח.

כוחות הבטחון של אבו מאזן מתקשים לשמור על חוק וסדר בגדה, בהיעדר יוקרה של מייצגי הסמלים הלאומיים. מקורות בחברון מסרו לי כי כנופיות חמולתיות שולטות שם, וייצוג כוחות הביטחון של הרש"פ הוא לתפארת המליצה

נוסיף לזה את הסכנה כי אם יפרוץ עימות מזויין בג'נין, הג'יהאד מעזה יטיל טילים על ישראל, והחגיגה תהיה שלמה – והנה לכם האינתיפאדה השלישית. כאמור – בתיאוריה. בשטח – זה לא קורה. סינוואר לא ירשה הידרדרות שמי שמוביל אותה הוא הגי'האד האיסלאמי.

המקביל של סנוואר בגדה הוא מרוואן ברגותי. הם משתייכים לדור האסירים הביטחוניים החש מקופח בידי דור התוניסאים, שגרף את הקופה מן המאבק שלהם. גם ששת הבורחים שייכים לדור הזה. האם זאת תהיה ההזדמנות שלהם להגיע להנהגה?

לא נראה כך. הפלסטינים שבעו מאינתיפאדות והם רוצים נורמליות. הרטוריקה המהפכנית שולטת – כך נראה – בפייסבוק ובטוויטר. לחיי היום יום יש דיבור אחר, בוודאי של ערביי ישראל שהעמידו עצמם לצד המדינה ולא לצד הפלסטיני.

פנחס ענברי הוא חוקר בכיר של מזרח התיכון, עיתונאי, סופר, תסריטאי ומשורר. שימש שנים רבות חוקר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה. חיבר ספרי עיון על בבעיה הפלסטינית. הרומנים שחיבר יחד עם אשתו אביבה הם: "על גב סופה" - על אתגרי הקהילות הנוצריות בגליל המערבי בימי המנדט הבריטי מול האסלאם הרדיקלי ומעמד האישה, ו"שומר השאול" עוסק בשחיתות הישראלית.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 711 מילים ו-1 תגובות
סגירה