ביום רביעי שעבר, ה-15 בספטמבר, אוסטרליה, ארצות הברית ובריטניה חתמו על ברית הגנה חדשה – AUKUS – באינדו-פסיפיק, שבמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארצות הברית. בנוסף, הברית תעסוק בסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגית סייבר. זו תהיה הפעם הראשונה שבה ארצות הברית משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה.
אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה חתמו על ברית הגנה שתעסוק בסייבר ובינה מלאכותית, ובמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארה"ב. לראשונה ארה"ב משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
החלק האירוני בעת ההכרזה על הברית, הוא הרגע שבו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שכח את שמו של ראש ממשלת אוסטרליה. אך דבקותו באסטרטגיה לבלימת סין איננה מעוררת ספקות. כבר בכניסתו לבית הלבן, קבע הנשיא ביידן כי סין מהווה האיום הכי גדול על הביטחון הלאומי של ארצות הברית והסדר הליברלי.
NEW – Biden refers to the Australian prime minister as "fellow down under" after addressing Boris Johnson by his first name at the AUKUS announcement.pic.twitter.com/FESmcWm9Q1
— Disclose.tv (@disclosetv) September 15, 2021
אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית.
בעת ההכרזה על הברית המנהיגים לא פירטו על מהותה, וההכרזה הייתה לכאורה ריקה מתוכן, אבל ברית בהקשר הבינלאומי מהווה שיטה שבאמצעותה מדינות מגינות על עצמן מפני איומים שמציבים להן אויבים משותפים, ומנגנון שבאמצעותו אפשר לשמור על מאזן כוחות מול היריב.
אוסטרליה וארצות הברית כבר שותפות בשתי בריתות. ה-Quad, קואליציה ביטחונית בין אוסטרליה, יפן, הודו וארצות הברית, וה-Five Eyes, הסכם שיתוף מודיעין בין אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה וארצות הברית (האנגלוספרה).
נשאלת השאלה למה נחוצה עוד ברית בין אוסטרליה וארצות הברית. טרם התגלו הפרטים בענין, אבל מבחינת סין עצם ההכרזה על הברית ממצבת את אוסטרליה בקוטב המתנגד לה, ובעיני הסינים, מרגע ההכרזה על אוסטרליה ליטול באחריות על כך. בנוסף, אוסטרליה עומדת בראש המדינות שדוגלות במניעת הפצת נשק גרעיני. האם עצם הרכישה עלול להוות תקדים עבור מדינות שמפתחות נשק גרעיני כמו איראן?
אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית
ג'יימס אקטון, עמית בכיר בתוכנית המדיניות הגרעינית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, כבר העלה חשש מרכישת הצוללות על ידי אוסטרליה, וגרס שהרכישה עלולה להוות תקדים עבור מדינות אחרות כמו איראן. החשש הוא כי איראן תנסה לעקוף את אמצעי ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהכריז על שימוש בחומרים גרעיניים לבניית צוללות.
בריטניה, השותפה העיקרית של ארצות הברית, היתה עד יום רביעי – יום ההכרזה – המדינה היחידה שחלקה עם ארצות הברית את הטכנולוגיה הגרעינית. הצטרפותה לברית AUKUS מקשרת אותה לעיסוק האסטרטגי האמריקאי באזור הודו-פסיפיק ומוסיף עוצמה לכוח ההרתעה מול האיום הסיני.
בה בעת, ברית AUKUS משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית Global Britain, שמטרתה לשרטט את הדרך עבור בריטניה לשוב ולהיות כוח עולמי בזירה בינלאומית תחרותית ולהוות חלק מהכוח ששומר על הסדר הליברלי מהאיום האוטוקרטי הסיני-רוסי.
הברקזיט – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הכריח את בריטניה לחפש את עושרה ושגשוגה מעבר לאירופה בכדי לאזן את מאזן הכוח שלה מול האיחוד האירופי.
אם בריטניה לאחר הברקזיט הייתה נשארת תלויה באיחוד האירופי, בריסל הייתה מנצלת את חולשתה ומתרגמת את התלות הבריטית לכוח פוליטי ומכתיבה לבריטניה את מדיניות הסחר והמדיניות הכלכלית. על מנת למנוע תלות כזאת, נדבך חשוב מהאסטרטגיה הלאומית הבריטית הינו לשמור על נתיבי סחר חופשיים. דבר העולה בקנה אחד עם האסטרטגיה האמריקנית.
יחד עם זאת, בריטניה מבינה שהמוקד הכלכלי העולמי אינו תלוי עוד בצפון אמריקה ואירופה. ובמקום בריטניה מצליחה לזהות שהעולם הופך להיות תלוי יותר בפעילות הכלכלית במזרח אסיה ובמזרח אפריקה. ומכאן, על מנת לשמור על כוחה הכלכלי בריטניה הגדירה באסטרטגיה הלאומית שלה לשמור על נתיבי סחר חופשיים וגישה חופשית לשווקים צומחים. דבר שגם מתכתב עם האסטרטגיה האמריקאית.
הברית משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית, שמטרתה להשיב את בריטניה למעמד של כוח עולמי בשמירת הסדר הליברלי מהאיום הסיני-רוסי
ההכרזה על AUKUS עוררה תסכול באיחוד האירופי על כך שארצות הברית לא התיעצה עם מדינות האיחוד טרם ההכרזה על הברית – בדומה לנסיגה מאפגניסטן, וכי מדובר בפגיעה בתעשיית הנשק הצרפתית – והצרפתים כינו זאת "דקירה בגב".
ההסכם הנ"ל הצליח להרגיז שתי מדינות. ראשית את צרפת, שאיבדה חוזה של 90 מיליארד אירו. ביטול החוזה ישפיע על תעשיית הנשק הצרפתית בטווח הקצר (תקציבים וכדומה). https://t.co/EId6RLwqzz
— Eyal Berelovich (@Eyal_Berelovich) September 16, 2021
אולם המהלך עלול לחזק את הטענה שחלק ממדינות האיחוד האירופי ובראשן צרפת מעלות, שיש להפוך את האיחוד האירופי לשחקן אוטונומי בעל כוח פוליטי עצמאי בזירה הבינלאומית.
"J'aukus…!"
Leaked: the submarine project #australia rejected.#painful #AUKUS pic.twitter.com/pgTcbFzRsW— DG MEME ???????? (@meme_ec) September 20, 2021
התפתחות כזאת, עלולה להציב את האיחוד האירופי בפני דילמה שנמנעה ממנה תקופה ארוכה, לבחור צד בין הכוחות המתחרים, סין וארצות הברית.
למרות שההכרזה על ברית AUKUS לא הכילה תוכן משמעותי לכאורה, ניתן להבין שהיא מהווה חלק ממערך בריתות שלם שמטרתו ללכד כוח הרתעתי והגנתי בהנהגת ארצות הברית מול ההתעצמות הכלכלית והצבאית הסינית.
סין גינתה את ההסכם וכינתה אותו "מנטליות של המלחמה הקרה המבוססת על דעה קדומה אידיאולוגית". בנוסף, סין טוענת שההסכם מעניק לגיטימציה לסחר בצוללות ממונעות גרעין ולטכנולוגיות הקשורות לגרעין וכי זהו תהליך שעלול להעצים את מרוץ החימוש בזירה הבינלאומית.
כמו כן, סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן.
סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן
AUKUS מבטאת את דבקותה של ארצות הברית באסטרטגיה שהציבה לעצמה – להתנתק מהמזרח התיכון ולהפנות את מירב המשאבים למזרח אסיה והודו-פסיפיק.
מכאן, על ישראל, כשחקן בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמעצמה אזורית, לקבוע לעצמה אסטרטגיה קוהרנטית וברורה שתהווה בסיס לקבלת החלטות ארוכת טווח ושקופה מול בעלות בריתה, ולהכיר בעובדה שהזירה הבינלאומית נמצאת בתחרות על כוח.
עירן קייס הוא חוקר עצמאי
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם