עירן קייס
הזמן של
עירן קייס

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות.
מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

ברית ההגנה AUKUS - חלק ממערך בריתות שלם נגד סין

ביום רביעי שעבר, ה-15 בספטמבר, אוסטרליה, ארצות הברית ובריטניה חתמו על ברית הגנה חדשה – AUKUS – באינדו-פסיפיק, שבמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארצות הברית. בנוסף, הברית תעסוק בסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגית סייבר. זו תהיה הפעם הראשונה שבה ארצות הברית משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה.

אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה חתמו על ברית הגנה שתעסוק בסייבר ובינה מלאכותית, ובמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארה"ב. לראשונה ארה"ב משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה

החלק האירוני בעת ההכרזה על הברית, הוא הרגע שבו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שכח את שמו של ראש ממשלת אוסטרליה. אך דבקותו באסטרטגיה לבלימת סין איננה מעוררת ספקות. כבר בכניסתו לבית הלבן, קבע הנשיא ביידן כי סין מהווה האיום הכי גדול על הביטחון הלאומי של ארצות הברית והסדר הליברלי.

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית.

בעת ההכרזה על הברית המנהיגים לא פירטו על מהותה, וההכרזה הייתה לכאורה ריקה מתוכן, אבל ברית בהקשר הבינלאומי מהווה שיטה שבאמצעותה מדינות מגינות על עצמן מפני איומים שמציבים להן אויבים משותפים, ומנגנון שבאמצעותו אפשר לשמור על מאזן כוחות מול היריב.

אוסטרליה וארצות הברית כבר שותפות בשתי בריתות. ה-Quad, קואליציה ביטחונית בין אוסטרליה, יפן, הודו וארצות הברית, וה-Five Eyes, הסכם שיתוף מודיעין בין אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה וארצות הברית (האנגלוספרה).

נשאלת השאלה למה נחוצה עוד ברית בין אוסטרליה וארצות הברית. טרם התגלו הפרטים בענין, אבל מבחינת סין עצם ההכרזה על הברית ממצבת את אוסטרליה בקוטב המתנגד לה, ובעיני הסינים, מרגע ההכרזה על אוסטרליה ליטול באחריות על כך. בנוסף, אוסטרליה עומדת בראש המדינות שדוגלות במניעת הפצת נשק גרעיני. האם עצם הרכישה עלול להוות תקדים עבור מדינות שמפתחות נשק גרעיני כמו איראן?

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית

ג'יימס אקטון, עמית בכיר בתוכנית המדיניות הגרעינית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, כבר העלה חשש מרכישת הצוללות על ידי אוסטרליה, וגרס שהרכישה עלולה להוות תקדים עבור מדינות אחרות כמו איראן. החשש הוא כי איראן תנסה לעקוף את אמצעי ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהכריז על שימוש בחומרים גרעיניים לבניית צוללות.

בריטניה, השותפה העיקרית של ארצות הברית, היתה עד יום רביעי – יום ההכרזה – המדינה היחידה שחלקה עם ארצות הברית את הטכנולוגיה הגרעינית. הצטרפותה לברית AUKUS מקשרת אותה לעיסוק האסטרטגי האמריקאי באזור הודו-פסיפיק ומוסיף עוצמה לכוח ההרתעה מול האיום הסיני.

בה בעת, ברית AUKUS משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית Global Britain, שמטרתה לשרטט את הדרך עבור בריטניה לשוב ולהיות כוח עולמי בזירה בינלאומית תחרותית ולהוות חלק מהכוח ששומר על הסדר הליברלי מהאיום האוטוקרטי הסיני-רוסי.

הברקזיט – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הכריח את בריטניה לחפש את עושרה ושגשוגה מעבר לאירופה בכדי לאזן את מאזן הכוח שלה מול האיחוד האירופי.

אם בריטניה לאחר הברקזיט הייתה נשארת תלויה באיחוד האירופי, בריסל הייתה מנצלת את חולשתה ומתרגמת את התלות הבריטית לכוח פוליטי ומכתיבה לבריטניה את מדיניות הסחר והמדיניות הכלכלית. על מנת למנוע תלות כזאת, נדבך חשוב מהאסטרטגיה הלאומית הבריטית הינו לשמור על נתיבי סחר חופשיים. דבר העולה בקנה אחד עם האסטרטגיה האמריקנית.

יחד עם זאת, בריטניה מבינה שהמוקד הכלכלי העולמי אינו תלוי עוד בצפון אמריקה ואירופה. ובמקום בריטניה מצליחה לזהות שהעולם הופך להיות תלוי יותר בפעילות הכלכלית במזרח אסיה ובמזרח אפריקה. ומכאן, על מנת לשמור על כוחה הכלכלי בריטניה הגדירה באסטרטגיה הלאומית שלה לשמור על נתיבי סחר חופשיים וגישה חופשית לשווקים צומחים. דבר שגם מתכתב עם האסטרטגיה האמריקאית.

הברית משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית, שמטרתה להשיב את בריטניה למעמד של כוח עולמי בשמירת הסדר הליברלי מהאיום הסיני-רוסי

ההכרזה על AUKUS עוררה תסכול באיחוד האירופי על כך שארצות הברית לא התיעצה עם מדינות האיחוד טרם ההכרזה על הברית – בדומה לנסיגה מאפגניסטן, וכי מדובר בפגיעה בתעשיית הנשק הצרפתית – והצרפתים כינו זאת "דקירה בגב".

אולם המהלך עלול לחזק את הטענה שחלק ממדינות האיחוד האירופי ובראשן צרפת מעלות, שיש להפוך את האיחוד האירופי לשחקן אוטונומי בעל כוח פוליטי עצמאי בזירה הבינלאומית.

התפתחות כזאת, עלולה להציב את האיחוד האירופי בפני דילמה שנמנעה ממנה תקופה ארוכה, לבחור צד בין הכוחות המתחרים, סין וארצות הברית.

למרות שההכרזה על ברית AUKUS לא הכילה תוכן משמעותי לכאורה, ניתן להבין שהיא מהווה חלק ממערך בריתות שלם שמטרתו ללכד כוח הרתעתי והגנתי בהנהגת ארצות הברית מול ההתעצמות הכלכלית והצבאית הסינית.

סין גינתה את ההסכם וכינתה אותו "מנטליות של המלחמה הקרה המבוססת על דעה קדומה אידיאולוגית". בנוסף, סין טוענת שההסכם מעניק לגיטימציה לסחר בצוללות ממונעות גרעין ולטכנולוגיות הקשורות לגרעין וכי זהו תהליך שעלול להעצים את מרוץ החימוש בזירה הבינלאומית.

כמו כן, סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן.

סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן

AUKUS מבטאת את דבקותה של ארצות הברית באסטרטגיה שהציבה לעצמה – להתנתק מהמזרח התיכון ולהפנות את מירב המשאבים למזרח אסיה והודו-פסיפיק.

מכאן, על ישראל, כשחקן בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמעצמה אזורית, לקבוע לעצמה אסטרטגיה קוהרנטית וברורה שתהווה בסיס לקבלת החלטות ארוכת טווח ושקופה מול בעלות בריתה, ולהכיר בעובדה שהזירה הבינלאומית נמצאת בתחרות על כוח.

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות. מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 844 מילים

מבחינת קובעי המדיניות בארה"ב - הנסיגה מאפגניסטן רציונלית

הוצאת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן הינה החלטה רציונלית שנועדה בראש ובראשונה לשרת את האינטרס האמריקאי. הפיגוע באפגניסטן בזמן הוצאת הכוחות הוא ההוכחה הכי טובה לכך שאין לארצות הברית מה לחפש שם.

ארצות הברית פלשה לאפגניסטן ב-2001, לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר, במטרה למוטט את שלטון הטליבאן ולחסל את ארגון הטרור אל-קאעדה, שפעל מתוך שטחי המדינה. את היעד הזה השיגה תוך מספר חודשים. אך ביעד שהציבה בהחלטה להישאר, במטרה לבנות משטר דמוקרטי ויציב, ארצות הברית נכשלה. ובכך, הנסיגה באה לתקן כישלון שנמשך הרבה מאוד שנים.

הוצאת הכוחות האמריקאים מאפגניסטן היא החלטה רציונלית שנועדה בראש ובראשונה לשרת את האינטרס האמריקאי. הפיגוע באפגניסטן בזמן הוצאת הכוחות הוא ההוכחה הכי טובה לכך שאין לארה"ב מה לחפש שם

המשך הנוכחות הצבאית באפגניסטן במטרה לבנות משטר דמוקרטי ויציב לא שירתה אינטרס אסטרטגי אמריקאי. להפך, המשך הנוכחות האמריקאית שם שירת את היריבות של ארצות הברית – סין, רוסיה ואיראן – ושמר על יציבות בגבולן של אותן שלוש מדינות.

לפני הפלישה אפגניסטן בשליטת הטליבאן היתה מוקד של אי יציבות עבור אותן מדינות. בזמן הפלישה רוסיה צברה כוח והרחיבה את השפעתה בפריפריה שלה, סין הפכה לכוח כלכלי לא דמוקרטי, ואיראן ניצלה את הוואקום להפצת המהפכה שלה במזרח התיכון.

אפגניסטן נמצא בצומת יבשתית שגובלת במזרח בסין, במערב באיראן ובצפון בטג'יקיסטן, טורקמניסטן ואוזבקיסטן. מדינות שמשתלבות במישור שמקל את המעבר לרוסיה. הנסיגה תכריח את אותן מדינות שקוראות תיגר על ההגמוניה של ארצות הברית לספוג את המחיר של המלחמה האפגנית.

אפגניסטן (צילום: google map)
אפגניסטן (צילום: google map)

בין השנים 1996-2001, טרם הפלישה האמריקאית, הטליבאן נתן מחסה לארגון הטרור האוגיורי, הקורא להקמת מדינה אסלאמית בשינג'יאנג, צפון מערב סין והיה אחראי על מספר פיגועים בסין.

אפגניסטן בשליטת הטליבאן היתה מוקד אי יציבות לסין, רוסיה ואיראן. בזמן הפלישה האמריקאית רוסיה צברה כוח, סין הפכה לכוח כלכלי לא דמוקרטי, ואיראן ניצלה את הוואקום להפצת המהפכה שלה במזה"ת

יחסי אפגניסטן-איראן ידעו מלחמות גבול רבות, ובשנת 2001 טהרן תמכה בפלישה האמריקאית לאפגניסטן ואף סייעה לה להפיל את משטר הטליבאן (דבר הצרוב בזיכרונם של הטליבאנים).

האיום על רוסיה מגיע מהמדינות שגובלות באפגניסטן ומשתלבות במישור עד ללבה של רוסיה, מדינות שגבולן קל לחדירה ומאפשר תנועה קלה יותר של פעילי טרור ופליטים. בנוסף, השתלטות הטליבאן על אפגניסטן מאיימת לערער את יציבות צפון הקווקז.

ניצחון הטליבאן בהחלט נותן השראה לקבוצות מורדים אסלאמיסטיות באזור דרום רוסיה לפעול, בדיוק כפי שניצחונות אסלאמיסטים קודמים במזרח התיכון הניעו אותם בעבר.

התועלת עבור ארצות הברית מהנסיגה הינה בכך שתפסיק לספק יציבות ליריבותיה בזמן שהן מתעצמות על חשבונה. היעדר יציבות בגבול של אותן מדינות מאפשר מעבר קל יותר של פליטים, פעילי טרור והברחת אופיום.

הואיל והנסיגה נועדה לשרת את ארצות הברית, הוגי המדיניות בארצות הברית ציפו שאפגניסטן תידרדר לאנרכיה מכיוון שהמשטר בקאבול שביר. ההערכה הייתה שזה יקח זמן, אך ההשתלטות המהירה של הטליבאן מעידה על כישלון מודיעיני.

עם זאת, הנסיגה נמשכה, והאנרכיה הייתה חלק מהטקטיקה ומהלך מובנה שארצות הברית שירטטה להשגת אסטרטגיה ארוכת טווח – מיקוד המשאבים בבעיות שיש להן פוטנציאל גדול יותר שישפיעו על ארצות הברית ויערערו את כוחה – מזרח אסיה ומזרח אירופה.

התועלת עבור ארה"ב מהנסיגה הינה בכך שתפסיק לספק יציבות ליריבותיה כשהן מתעצמות על חשבונה. היעדר יציבות בגבולות אותן מדינות מאפשר מעבר קל יותר של פליטים, פעילי טרור והברחת אופיום

הוצאת הכוחות מאפגניסטן נמצאת בלב הקונצנזוס האמריקאי ומקבלת תמיכה דו-מפלגתית. כמו כן, זו לא החלטה שהתקבלה ברגע אחד על ידי הנשיא ביידן בעת כניסתו לבית הלבן, אלא מדיניות המשך לממשלים קודמים.

דוקטרינת אובמה למזרח התיכון – מקסימום יציבות במינימום מאמץ – נועדה לתקן את הכישלון של ממשל בוש הבן, שהחליט להשקיע משאבים במקום הלא נכון, אך הנסיבות בזמן כהונתו אילצו אותו לא לסגת.

ממשל טראמפ אימץ את המדיניות של ממשל אובמה והחליט על הוצאת הכוחות עד מאי 2021. באוגוסט 2021 ממשל ביידן החל ביישום ההחלטה. כמו כן, ביידן אימץ את קו המדיניות של הממשל הקודם נגד סין והגביר את האסרטיביות שלו אל מול רוסיה.

Source: The Chicago Council on Global Affairs
Source: The Chicago Council on Global Affairs

התמונות מאפגניסטן קשות ומעוררות המון כאב, אמוציות ואמפתיה. הביקורת על אופן הנסיגה לגיטימית, אך זה לא ישנה את התנהלותה של ארצות הברית. הנסיגה נועדה לשמור על כוחה של ארצות הברית בזירה שבה התחרות על הכוח במרכזה. המשך השקעת המשאבים במקום הלא נכון יגביר את שקיעתה ויעצים את כוח היריבות שלה. לכן הנסיגה היא החלטה רציונלית.

הוצאת הכוחות מאפגניסטן נמצאת בלב הקונצנזוס האמריקאי וזוכה לתמיכה דו-מפלגתית. זו לא החלטה רגעית של ביידן בכניסתו לבית הלבן, אלא מדיניות המשך לממשלים קודמים

בין אם השחקנים השונים בזירה הבין לאומית מרוצים מהנסיגה האמריקאית ובין אם לא, התועלת שמפיקה ממנה ארה"ב עולה על העלות.

השפעות על ישראל

הברית בין ישראל לארצות הברית לא תתערער. בירושלים מבינים את מידת התמיכה של ארצות הברית, ובמקביל הממשל בוושינגטון מכיר ומעריך את מידת התרומה של ירושלים לארצות הברית במזרח התיכון.

מתוך הטוויטר של הנשיא ביידן
מתוך הטוויטר של הנשיא ביידן

הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן והשתלטות הטליבאן על המשטר עלולים להוביל למספר מגמות שיש להן השלכות על ישראל:

ראשית, הנסיגה עלולה להוות השראה לארגוני טרור שונאי ישראל שכוח ההתנגדות הוא-הוא הדרך שלהן לניצחון, ובכך להעצים את הדביקות בכוח ההתנגדות ואף לגייס כוחות חדשים לשירותם.

הברית בין ישראל לארצות הברית לא תתערער. בירושלים מבינים את מידת התמיכה של ארצות הברית, ובמקביל הממשל בוושינגטון מכיר ומעריך את מידת התרומה של ירושלים לארצות הברית במזרח התיכון

מנגד, הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן תערער את היציבות בגבול אפגניסטן-איראן, דבר שידרוש מהמשטר בטהרן להשקיע משאבים בזירה הקרובה לגבולו על חשבון משאבים שמושקעים במקומות שונים. התפתחות כזו תהיה חיובית עבור ישראל ועלולה להוביל להאטת ההתבססות האיראנית בסוריה.

ולבסוף, הנסיגה של ארצות הברית מהאזור עשויה לייצר לישראל הזדמנויות לחיזוק מעמדה האזורי והזדמנות להרחיב את שיתוף הפעולה עם שחקנים חדשים-ישנים מול האיומים במרחב.

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות. מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 835 מילים

הזדמנות נדירה לישראל להרחיב את השפעתה במזרח התיכון

בעידן שלאחר האביב הערבי, העולם הערבי מעצב את נופו האזורי מחדש. שינויים אלה יכולים להוות הזדמנות נדירה עבור מדינת ישראל להרחיב את הסכמי השלום שלה באזור ואף לחזק הסכמים קיימים. זו חזית נוספת שישראל יכולה לפעול דרכה לבלימת ההתפשטות האיראנית באזור.

בעידן שאחרי האביב הערבי, העולם הערבי מעצב את נופו האזורי מחדש. שינויים אלה יכולים לספק הזדמנות נדירה לישראל להרחיב את הסכמי השלום שלה באזור ולחזק את ההסכמים הקיימים

הטלטלה של האביב הערבי השפיעה על כל האזור של המזרח התיכון. גם על מדינות שלא התרחשה בהן התקוממות או שההתקוממות דוכאה ביד קשה. לאחר יותר מעשור לפרוץ הטלטלה האזור מתחיל לעצב את פניו מחדש. וזו הזדמנות נדירה עבור מדינת ישראל להשתלב במרחב ולהביא לידי ביטוי את היתרון היחסי שצברה במשך השנים.

אחד הפרויקטים המדוברים בתקופה האחרונה בתקשורת הערבית הינו פרויקט "אל-שאם אלג'דיד" ובתרגום לעברית "פרויקט הלבנט החדש". פרויקט זה הוא הסכם סחר בין ירדן, מצרים ועיראק, שנחתם ביוני 2021. מטרתו לבנות אזור סחר בין שלוש המדינות "דמוי האיחוד האירופי בקטן" באמצעות בניית צינורות לאספקת נפט מנמל בצרה בעיראק למצרים דרך נמל עקבה בירדן. במקביל מצרים תספק חשמל לעיראק. החלק החשוב בפרויקט הינו שיקום עיראק ובניית התשתית ההרוסה במדינה.

לארצות הברית יש אינטרס בהוצאת "פרויקט אל-שאם אלג'דיד" לפועל ובהצלחתו. הפרויקט משרת מספר יעדים שארצות הברית מנסה לקדם לאחר שהחליטה להוציא את כוחותיה מהאזור.

לארה"ב יש אינטרס בהוצאת "פרויקט אל-שאם אלג'דיד" לפועל ובהצלחתו. הפרויקט משרת מספר יעדים שארה"ב מנסה לקדם לאחר שהחליטה להוציא את כוחותיה מהאזור

  • שיקום עיראק ושמירה על יציבות המדינה לאחר שנים של מלחמה.
  • חיזוק בנות בריתה באזור – ירדן ומצרים – ובניית ברית נוספת אל מול ההתפשטות האיראנית.
  • כירסום בפרויקט מסילת הברזל של איראן, שדרכו איראן שואפת לחבר בין נמל האימאם חומייני לבין נמל אל-לדק'יה הסורי הממוקם על חופי הים התיכון.

איראן מתכננת לעשות זאת באמצעות חיבור העיר האיראנית ח'ורמשרה לעיר בצרה העיראקית ברשת מסילות ברזל שאורכה 32 ק"מ. אם ייצא לפועל, הפרויקט אמור להיטיב עם איראן מבחינה גיאו-פוליטית ואסטרטגית.

הואיל וחלק מהיעדים של פרויקט מסילת הברזל של איראן הם בניית המסדרון היבשתי שדרכו תוכל לייצא סחורות ולהעביר אנשים, אם הפרויקט יצליח, איראן תוכל לעקוף בכך את הסנקציות האמריקאיות. פגיעה במסדרון האיראני הזה דרך עיראק יבודד אותה ויחליש אותה במרחב.

פרויקט מסילת הברזל האיראני (מקור: https://bit.ly/2UUDrmy)
פרויקט מסילת הברזל האיראני (מקור: https://bit.ly/2UUDrmy)

חלק מהמטרות של פרויקט "אל שאם אלג'דיד" הן לצמצם את ההשפעה האיראנית על עיראק, באמצעות אספקת חשמל ממצרים בתמורה לנפט עיראקי במחירים נמוכים.

איראן היא ספקית החשמל העיקרית כיום לעיראק. פגיעה במונופול האיראני תחליש את השפעתה על עיראק ובמקביל תחזק את הלגיטימיות של הממשל העיראקי. זה יחזק את המצור על איראן ויבודד אותה מסחרית במרחב.

איראן היא ספקית החשמל העיקרית כיום לעיראק. פגיעה במונופול האיראני תחליש את השפעתה על עיראק ותחזק את לגיטימיות הממשל העיראקי

ישראל ממוקמת במזרח התיכון ואינה יכולה להתעלם מהשינויים והתמורות שמתרחשות בקרבתה. אדרבה, ניצול תמורות אלה לחיזוק מעמדה האזורי יטיב עם מדיניות החוץ הישראלית ואף יחזק את הסכמי השלום שלה עם מדינות האזור וירחיב את הסכמי הנורמליזציה והשלום לעוד מדינות.

ישראל, בהיותה חלק מהמרחב של המזרח התיכון, שמושפעת מכל שינוי במרחב,  צריכה לנסות לקחת חלק בפרויקט "אלשאם אלג'דיד" ואף לתמוך בהצלחתו.

ישראל יכולה לעשות זאת על ידי חיזוק הסכמי השלום והסחר עם מצרים וירדן, שיתוף פעולה בקידום פרויקטים חדשניים, הכשרת כוח אדם לעולם ההייטק, העברת ידע להתפלת מים ועוד.

בנוסף, ישראל נתפסת כמעצמה אזורית שמחזיקה ביתרון יחסי בתחום הצבאי והכלכלי וכאומת סטארט-אפ. על ידי העברת ידע ומידע בתחום הטכנולוגי לשלוש המדינות שחתומות על הפרויקט, היא יכול להרחיב את גבולות הפרויקט ולתרום להצלחתו.

במקביל, חיזוק הסכמי השלום בין ישראל למצרים וירדן יכול להוביל לפתיחת ערוץ תקשורת עם עיראק דרך ירדן ומצרים, שיהווה תחילתו של משא ומתן להסכם שלום עתידי.

יתרה מזאת, שיתוף פעולה אזורי בפרויקט שמקבל תמיכה מערבית, ובפרט תמיכה של ארצות הברית, מחזק את המעמד ואת יכולת ההשפעה של ישראל בתוך הברית המערבית.

ולבסוף, שיתוף פעולה בפרויקט "אל-שאם אלג'דיד", שחלק מיעדיו הם לחבל ולפגוע בהשפעה האיראנית באזור, יאפשר לישראל חזית נוספת לפעול נגד ההתפשטות האיראנית באזור ולפגוע בהשפעתה האזורית.

ישראל, בהיותה חלק מהמרחב של המזרח התיכון, שמושפעת מכל שינוי במרחב,  חייבת לנסות לקחת חלק בפרויקט "אלשאם אלג'דיד" ואף לתמוך בהצלחתו

ישראל חייבת לנצל את ההזדמנות להשתלב במרחב האזורי שבו היא נמצאת ולהביא לידי ביטוי את עוצמתה וכוחה המדעי. שיתוף פעולה אזורי ותמיכה בפרויקט "אל-שאם אלג'דיד" יטיב עם מדינת ישראל ואף יחזק את מעמדה בקרב מדינות האזור ובקרב השותפות המערביות. ומעבר לכול, שיתוף פעולה כזה ישרת את הביטחון הלאומי של מדינת ישראל ויצרף אותה לעוד ברית אנטי-איראנית באזור.

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות. מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 682 מילים ו-3 תגובות
כל הזמן // יום חמישי, 23 בספטמבר 2021
מה שחשוב ומעניין עכשיו

הפארסה האמריקאית רחוקה מלהסתיים

בזמן שהמשטר החדש באיראן מנסה למשוך זמן כדי להגיע להישגים נוספים – צרפת מעמידה את יחסיה עם הבית הלבן במבחן ● הצי האמריקאי הקים כוח מיוחד במפרץ הפרסי – אך הוא לא מסוגל להתמודד עם האיום הגרעיני באיראן ● ההשתלטות הפרוגרסיבית בקונגרס מחייבת את בנט לבחון מחדש את היחסים עם יהדות ארה"ב ● פרשנות

עוד 1,057 מילים ו-1 תגובות

למקרה שפיספסת

ברית ההגנה AUKUS - חלק ממערך בריתות שלם נגד סין

ביום רביעי שעבר, ה-15 בספטמבר, אוסטרליה, ארצות הברית ובריטניה חתמו על ברית הגנה חדשה – AUKUS – באינדו-פסיפיק, שבמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארצות הברית. בנוסף, הברית תעסוק בסייבר, בינה מלאכותית וטכנולוגית סייבר. זו תהיה הפעם הראשונה שבה ארצות הברית משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה.

אוסטרליה, ארה"ב ובריטניה חתמו על ברית הגנה שתעסוק בסייבר ובינה מלאכותית, ובמסגרתה אוסטרליה תרכוש צוללות ממונעות גרעין מארה"ב. לראשונה ארה"ב משתפת טכנולוגיה רגישה בנושא גרעין עם מדינה שאינה בריטניה

החלק האירוני בעת ההכרזה על הברית, הוא הרגע שבו נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן שכח את שמו של ראש ממשלת אוסטרליה. אך דבקותו באסטרטגיה לבלימת סין איננה מעוררת ספקות. כבר בכניסתו לבית הלבן, קבע הנשיא ביידן כי סין מהווה האיום הכי גדול על הביטחון הלאומי של ארצות הברית והסדר הליברלי.

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית.

בעת ההכרזה על הברית המנהיגים לא פירטו על מהותה, וההכרזה הייתה לכאורה ריקה מתוכן, אבל ברית בהקשר הבינלאומי מהווה שיטה שבאמצעותה מדינות מגינות על עצמן מפני איומים שמציבים להן אויבים משותפים, ומנגנון שבאמצעותו אפשר לשמור על מאזן כוחות מול היריב.

אוסטרליה וארצות הברית כבר שותפות בשתי בריתות. ה-Quad, קואליציה ביטחונית בין אוסטרליה, יפן, הודו וארצות הברית, וה-Five Eyes, הסכם שיתוף מודיעין בין אוסטרליה, בריטניה, ניו זילנד, קנדה וארצות הברית (האנגלוספרה).

נשאלת השאלה למה נחוצה עוד ברית בין אוסטרליה וארצות הברית. טרם התגלו הפרטים בענין, אבל מבחינת סין עצם ההכרזה על הברית ממצבת את אוסטרליה בקוטב המתנגד לה, ובעיני הסינים, מרגע ההכרזה על אוסטרליה ליטול באחריות על כך. בנוסף, אוסטרליה עומדת בראש המדינות שדוגלות במניעת הפצת נשק גרעיני. האם עצם הרכישה עלול להוות תקדים עבור מדינות שמפתחות נשק גרעיני כמו איראן?

אמנם אף אחד משלושת המנהיגים – ג'ו ביידן, בוריס ג'ונסון וסקוט מוריסון – לא הזכיר את סין בעת ההכרזה על הברית, אבל, קיימת תמימות דעים בקרב אנליסטים שהברית נועדה לייצר כוח הרתעתי והגנתי להתעצמות הסינית

ג'יימס אקטון, עמית בכיר בתוכנית המדיניות הגרעינית בקרן קרנגי לשלום בינלאומי, כבר העלה חשש מרכישת הצוללות על ידי אוסטרליה, וגרס שהרכישה עלולה להוות תקדים עבור מדינות אחרות כמו איראן. החשש הוא כי איראן תנסה לעקוף את אמצעי ההגנה של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית ולהכריז על שימוש בחומרים גרעיניים לבניית צוללות.

בריטניה, השותפה העיקרית של ארצות הברית, היתה עד יום רביעי – יום ההכרזה – המדינה היחידה שחלקה עם ארצות הברית את הטכנולוגיה הגרעינית. הצטרפותה לברית AUKUS מקשרת אותה לעיסוק האסטרטגי האמריקאי באזור הודו-פסיפיק ומוסיף עוצמה לכוח ההרתעה מול האיום הסיני.

בה בעת, ברית AUKUS משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית Global Britain, שמטרתה לשרטט את הדרך עבור בריטניה לשוב ולהיות כוח עולמי בזירה בינלאומית תחרותית ולהוות חלק מהכוח ששומר על הסדר הליברלי מהאיום האוטוקרטי הסיני-רוסי.

הברקזיט – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי – הכריח את בריטניה לחפש את עושרה ושגשוגה מעבר לאירופה בכדי לאזן את מאזן הכוח שלה מול האיחוד האירופי.

אם בריטניה לאחר הברקזיט הייתה נשארת תלויה באיחוד האירופי, בריסל הייתה מנצלת את חולשתה ומתרגמת את התלות הבריטית לכוח פוליטי ומכתיבה לבריטניה את מדיניות הסחר והמדיניות הכלכלית. על מנת למנוע תלות כזאת, נדבך חשוב מהאסטרטגיה הלאומית הבריטית הינו לשמור על נתיבי סחר חופשיים. דבר העולה בקנה אחד עם האסטרטגיה האמריקנית.

יחד עם זאת, בריטניה מבינה שהמוקד הכלכלי העולמי אינו תלוי עוד בצפון אמריקה ואירופה. ובמקום בריטניה מצליחה לזהות שהעולם הופך להיות תלוי יותר בפעילות הכלכלית במזרח אסיה ובמזרח אפריקה. ומכאן, על מנת לשמור על כוחה הכלכלי בריטניה הגדירה באסטרטגיה הלאומית שלה לשמור על נתיבי סחר חופשיים וגישה חופשית לשווקים צומחים. דבר שגם מתכתב עם האסטרטגיה האמריקאית.

הברית משרתת את האסטרטגיה הלאומית הבריטית, שמטרתה להשיב את בריטניה למעמד של כוח עולמי בשמירת הסדר הליברלי מהאיום הסיני-רוסי

ההכרזה על AUKUS עוררה תסכול באיחוד האירופי על כך שארצות הברית לא התיעצה עם מדינות האיחוד טרם ההכרזה על הברית – בדומה לנסיגה מאפגניסטן, וכי מדובר בפגיעה בתעשיית הנשק הצרפתית – והצרפתים כינו זאת "דקירה בגב".

אולם המהלך עלול לחזק את הטענה שחלק ממדינות האיחוד האירופי ובראשן צרפת מעלות, שיש להפוך את האיחוד האירופי לשחקן אוטונומי בעל כוח פוליטי עצמאי בזירה הבינלאומית.

התפתחות כזאת, עלולה להציב את האיחוד האירופי בפני דילמה שנמנעה ממנה תקופה ארוכה, לבחור צד בין הכוחות המתחרים, סין וארצות הברית.

למרות שההכרזה על ברית AUKUS לא הכילה תוכן משמעותי לכאורה, ניתן להבין שהיא מהווה חלק ממערך בריתות שלם שמטרתו ללכד כוח הרתעתי והגנתי בהנהגת ארצות הברית מול ההתעצמות הכלכלית והצבאית הסינית.

סין גינתה את ההסכם וכינתה אותו "מנטליות של המלחמה הקרה המבוססת על דעה קדומה אידיאולוגית". בנוסף, סין טוענת שההסכם מעניק לגיטימציה לסחר בצוללות ממונעות גרעין ולטכנולוגיות הקשורות לגרעין וכי זהו תהליך שעלול להעצים את מרוץ החימוש בזירה הבינלאומית.

כמו כן, סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן.

סין רואה ברכישת הצוללות מוסר כפול המאפיין את המערב. מצד אחד, שלוש המדינות מקדמות אי הפצת נשק גרעיני. מאידך, הן בעצמן מבצעות עסקאות שהן לכאורה מתנגדות להן

AUKUS מבטאת את דבקותה של ארצות הברית באסטרטגיה שהציבה לעצמה – להתנתק מהמזרח התיכון ולהפנות את מירב המשאבים למזרח אסיה והודו-פסיפיק.

מכאן, על ישראל, כשחקן בלתי נפרד מהמזרח התיכון וכמעצמה אזורית, לקבוע לעצמה אסטרטגיה קוהרנטית וברורה שתהווה בסיס לקבלת החלטות ארוכת טווח ושקופה מול בעלות בריתה, ולהכיר בעובדה שהזירה הבינלאומית נמצאת בתחרות על כוח.

עירן קייס, בוגר תואר ראשון בתקשורת ויחסים בין לאומיים. כרגע סטודנט לתואר שני ביחסים בינלאומיים בהתמחות משא ומתן וקבלת החלטות. מתעניין ביחסי החוץ של מדינת ישראל, גיאו-אסטרטגיה והעולם הערבי.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 844 מילים

שר המשפטים החל לקדם השבוע הצעת חוק המבקשת להרחיב את סמכויות החיפוש המשטרתי על מנת "לסייע במאבק בפשיעה בחברה הערבית" ● מסגור החוק כאילו הוא מיועד כלפי מגזר אחד הופך אותו לבעייתי ומזיק ● ובאותה מידה הוא גם הופך אותו לכללי ומסוכן ● דווקא סער, שמקדם במקביל חקיקה לחיזוק את זכויותיהם של חשודים, עלול לסלול את הדרך לפגיעה מהותית בזכויות האזרח ● פרשנות

עוד 1,085 מילים

ועדת מומחים תקבע בתוך שבועיים האם יש צורך בהגדלת מספר מכשירי האקמו

מוקדם יותר הודיע משרד החינוך: מורים ללא תו או בדיקה לא ייכנסו ולא יקבלו משכורת ● דוברו של בנט: נאומו באו״ם לא יהיה עם בריסטולים ועזרים כמו נאומי נתניהו ● פרקש-הכהן: זה גל הבלתי מחוסנים ● דיווח: יאיר לפיד ״מיישר קו״ עם בנט לגבי ההתנגדות לפתיחת שגרירות אמריקאית עבור הפלסטינים בירושלים ● השר לשעבר אוחנה: פעלתי כדי שהשוטרים יחתרו למגע - ולצערי זה מתהפך

עוד 20 עדכונים

"המידע על תופעות הלוואי נאסף, אבל לא בשקיפות"

בדיקת זמן ישראל משרד הבריאות וקופות החולים אוספים מידע מפורט ממיליוני אנשים על תופעות הלוואי של חיסוני הקורונה בשמונה ערוצים שונים, כולל דיווח מקצועי של הצוותים הרפואיים וסקרים נוספים ● אז מדוע רווחת התחושה שאחרי החיסון השלישי לא בוצע מעקב אחר תופעות הלוואי? ● אולי בשל היעדר אחידות בסקרים של הקופות - ואולי בגלל חוסר השקיפות הכללי שמאפיין את משרד הבריאות

עוד 2,361 מילים ו-1 תגובות

תגובות אחרונות

הרוב טוב והרוב קובע

עכשיו, במלאות 100 ימים ראשונים לממשלה החדשה, ניתן כבר להסיק מסקנות ראשוניות על תפקודה ויכולותיה של הקואליציה. התוצאות עשויות לאכזב את נתניהו ומעריציו.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת בשעה טובה תקציב מדינה לאחר למעלה משלוש שנים. עצם העובדה הזאת בלבד אמורה להעיד על עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו ללכת בכל הכח על הקמתה, שונה ומורכבת ככל שתהיה.

בעוד מספר שבועות, אם לא יקרא משהו יוצא דופן, תאשר הכנסת תקציב מדינה לאחר למעלה מ-3 שנים. עובדה זו בלבד מעידה עד כמה עשו טוב קברניטי הממשלה הזאת כשבחרו להקימה

אך מלבד התקציב עצמו, שכאמור מהווה בשורה אדירה עבור כל אזרחית ואזרח, ישנן סיבות נוספות וטובות אחרות המעידים על כך שהממשלה הנוכחית עדיפה בהרבה על אופציית הבחירות החמישיות הנוראיות אותה העדיף כמובן נתניהו.

ראשית, עצם העובדה שאת החודש הזה לא העברנו בסגר המוכר והלא יעיל היא עדות לתהליך קבלת החלטות שפוי ואחראי. נכון שניתן להתווכח על ההחלטה לפתוח את שנת הלימודים במועדה, ואולי אפשר היה להמתין עוד שלושה שבועות כדאי למנוע בידודים בימי החגים. עם זאת, ההתעקשות שלא לבחור באופציית הסגר הצילה, הלכה למעשה, עסקים רבים שגם ככה עדיין מדממים, זכר לסגרים הקודמים. בנוסף, סגר נוסף היה מוריד לאפס את רמת אמון הציבור, שגם ככה לא נמצאת בשיאה, בממשלה ובשיתוף הפעולה שלו עם החלטותיה.

בנושא נוסף שראוי להערכה, מגיע קרדיט בעיקר לאדריכל הממשלה הזאת, יאיר לפיד. לאחר שנים בהם משרד החוץ עבר התעללות וייבוש ע״י ראש הממשלה לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוחו של המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, הגיע שר החוץ והשיב את הצבע לפניהם של אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד עצמו.

סבב מינוי השגרירים, רובם אמנם מקורבים אך ראויים ומנוסים, בתוספת צוערים ואנשי מקצוע, העידו שהאיש בא לעבוד ולהחזיר עטרה ליושנה למשרד שאמון על אופן הצגתנו בעולם. ‏

לאחר שנות התעללות וייבוש של משרד החוץ ע״י רה"מ לשעבר, שבחר ביודעין לפגוע בכוח המשרד ואנשיו ע״י העברת הסמכויות למשרדו שלו, שר החוץ השיב את הצבע לפני אנשי המשרד, ואת הרלוונטיות למשרד

אין מספיק מילים שיוכלו לספר עד כמה ישראל נמצאת בפיגור אחרי מדינות העולם בכל הקשור למדיניות בנושא איכות הסביבה. שיאנית העולם בשימוש בכלים החד-פעמיים זכתה בשרה להגנת הסביבה שהנושא עליו היא מופקדת – אכן מדבר אליה ותואם את השקפת עולמה הירוקה.

תמר זנדברג שאפה להגיע דווקא למשרד הזה, ואליו בלבד, וזה מעיד עליה המון. היא וצוות משרדה רואים בתפקיד שליחות ציבורית של ממש, ועושים לילות כימים על מנת לצמצם פערים רבי שנים בתחום שמאיים אולי יותר מכל על כדור הארץ.

תוסיפו לזה את מהפכת הכשרות שמבצע שר הדתות מתן כהנא המבטל את השליטה (או לפחות את חלקה) והמונופול שהיו לעסקנים מהממסד החרדי ושגרמו לרתיעה של רבים מעולם הכשרות, ואת השינוי המתוכנן בעולם הגיורים – וקיבלתם מערך שירותי דת כפי שהוא צריך היה להיות תמיד: מקרב ולא מרחיק, מחבר ולא מפריד.

ויש גם ״סתם״ חברי וחברות כנסת, שבאו לעבוד עבורנו. דוגמה טובה לכך היא חברת הכנסת נעמה לזימי (עבודה) שהגיעה לכנסת בהילוך חמישי ומאז היא רק מאיצה. את שיפור החוק להעלאת גיל הפרישה לנשים שהסתתר בחוק ההסדרים צריך לזקוף לזכותה ולזכות ח״כ גבי לסקי וח"כ מיכל רוזין. המלחמה שלה על העלאת קצבת הזיקנה, והמאבק בפינויים מהדיור הציבורי ובכלל להגברת הסולידריות  החברתית ראויים לשבח. ככה אנחנו רוצים את חברי הכנסת שלנו: מחוייבים לנו ולא לאף מנהיג או למשפחה של המנהיג.

לצד זה צריך לזכור שלא הכל מושלם. יש עוד הרבה לתקן ולשפר, במגוון נושאים שלצערנו נותרו ללא טיפול ומענה כבר למעלה מעשור. אחד מהם זה נושא זכויות המטופלים הסיעודיים. זהו עולם הנשלט ע״י תאגידים ציניים תאבי כסף בלבד, המנצלים את העובדה שהמדינה כשלה בהבאת עובדים זרים בעלי הכשרה. כאלה המגיעים לעבוד במסגרת האשרה שלשמה הם הובאו לישראל ובשכר סביר וראוי, שמאפשר גם לכאלה שאינם עשירים לשכור אותם לטפל ביקיריהם. לנושא קריטי מאין כמותו כזה הנוגע למרביתנו, דרושים חברי כנסת אידאולוגיים שהנושא קרוב לליבם ויפה שעה אחת קודם.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה. היציבות החליפה 2 תכונות שונות לחלוטין שהיו מנת חלקה של כל ממשלה בשתיים עשרה השנים האחרונות: הערצה וחשדנות.

אז נכון, לא הכל טוב, לפחות כרגע. ועדיין, יותר מהכל, על הממשלה הזאת אפשר להגיד דבר אחד שלא ניתן היה להגיד על שום ממשלה קודמת בראשות ביבי: היא יציבה

הדרמות הכמעט יומיות התחלפו במוסר עבודה של שרים המחוייבים למשרדיהם. לפתע, פרגון היא לא מילה זרה, גם אם מדובר בשרים שאינם חברים באותה מפלגה. מחלוקות יש וגם יהיו, אבל סוד הקסם של הממשלה הזאת היא בעצם השונות שלה.

מאיר מישאל. פעיל חברתי, עוסק בדוברות וייעוץ תקשורתי לגופים חברתיים. דתי וסוציאל-דמוקרט שמאמין בערכי שלום שיוויון וצדק בכלכלה אנושית וביהדות מקרבת. פועל בכדי להציג יהדות מתונה שדרכיה דרכי נועם וכל נתיבותיה שלום.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 713 מילים ו-1 תגובות
עודכן לפני 20 דקות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

עוד 1,013 מילים

לא כולל שירות

הנהלת הוט, שספגה מתקפה בגלל התנהלותה מול מפוני הבניין הקורס בחולון, טענה שמדובר ב"קצר מתמשך בתקשורת" ● מבלי לפסוק מה בדיוק קרה שם, זו הגדרה מדויקת למערכת היחסים בין גופים ממשלתיים ומסחריים רבים לבין הציבור ● גם אלה ששיפרו את הביצועים בשנים האחרונות, עדיין נכשלים בנקודה שבה הם פוגשים את האזרחים המודאגים ואמורים לתקשר איתם ● פרשנות

עוד 880 מילים

חזרה לאולד-סקול: הטכניון מוריד את המסך על ההרצאות המוקלטות

במהלך הקורונה כמעט כל ההרצאות והתרגולים בטכניון הוקלטו והונגשו לצפייה חוזרת מהבית ● 2 מיליון שקל הושקעו במצלמות ומסכים ניידים בכיתות כדי לשפר את איכות ההקלטה ● כעת, דווקא המכון הטכנולוגי שאמור להכשיר את השפיץ של ההיי-טק חושש שהסטודנטים לא יגיעו לקמפוס והחליט להוריד את הנגישות לרוב ההקלטות ● הסטודנטים מתנגדים ונערכים למאבק

עוד 1,500 מילים

המתווה המסתמן לחינוך: בדיקות במקום בידודים

תושב יפו איים בירי על עוברי אורח בטיילת תל אביב ונעצר ● בני הזוג נתניהו התארחו בסוכה של ישראל כ"ץ ● ועדת חוקה האריכה תקנות התו הירוק עד ה-4 באוקטובר ● הליכוד: בתקופת נתניהו ישראל מעולם לא כשלה בקונגרס ● אלקין: המשבר עם המפלגה הדמוקרטית - תהליך של שנים ● טיבי: ישראל עדיין לא קיבלה החלטה להכריע את ארגוני הפשיעה

עוד 43 עדכונים

למרות מאמצים ניכרים לצ'פר את המתנחלים, הם לא יחזרו אל בנט

"יש שנאה תהומית למהלך של בנט ושום דבר לא יעזור", אומר יו"ר מועצת יש"ע דוד אלחייני ● אלא שבנט וחבריו בימינה לא נואשו מאיבוד הקשר עם המצביעים ומנסים לרצות את המתנחלים הרבה יותר ממה שעשתה הממשלה הקודמת ● "בנט הוא ימינה מנתניהו, זה ברור לי", אומר אלחייני, "אבל אף אחד לא יחזור אליו" ● פרשנות

עוד 618 מילים ו-1 תגובות

הסיוע האמריקאי לכיפת ברזל יידחה במספר חודשים

נפטר השר לשעבר אהרון אבוחצירא ● ביידן: "רחוקים מפתרון שתי המדינות" ● בר-לב: "ב-100 ימים עשיתי יותר מכל השנים האחרונות למיגור הפשיעה במגזר" ● אלפי ציוצים להאשטאג #חיי_ערבים_חשובים שתופס תאוצה במחאה על כמעט 90 הרוגים ערבים מתחילת השנה ● המפכ"ל ביקר את השוטר הפצוע מהדריסה בנהריה ואמר כי "זהו תמרור אזהרה שצריך להדאיג את כולנו"

עוד 22 עדכונים

התלולית של פולטי

פתאום, משום מקום, דווקא בלב לונדון נוסדה אבן דרך תיירותית חדשה ● מדובר בתלולית מארבל ארץ', גבעה שמשקיפה על - ובכן, כמעט שום דבר ● הבריטים מיהרו להגדיר אותה כאטרקציית התיירות הגרועה ביותר במדינה ● ביקור במקום מעלה שאלות קשות על מה ולמה הושקעו כאן שישה מיליון ליש”ט

עוד 1,369 מילים

סרט תיעודי חדש מהלל את פועלו של ליאונרד ברנשטיין ● אבל מי הוא היה, בעצם? מלחין מוערך או מוזיקאי שהמבקרים אהבו לחבוט בו? גיי בארון או בעל למופת? ● שורה של חומרים שטרם נחשפו מנסה לפתור את כתב החידה של חייו

עוד 1,172 מילים

שקרניות עם סגנון

הסופרת ג'ולי קלאם נדהמה במשך שנים לשמוע את הסיפורים המרהיבים על קרובות משפחתה, האחיות מוריס ● רק שאז התברר לה שתשעים אחוז מהסיפורים על  המיליונריות המשונות היו כזבים גמורים ● היא יצאה למסע חובק עולם כדי לגלות את האמת, שנחשפת בספרה החדש ● "ככל שמצאתי יותר מידע סותר כך הערצתי אותן יותר"

עוד 917 מילים
אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

"הרגשנו שמתחילה מהפכה"

"בערב זה נשיר שירים של משוררים", פתחה חנה מרון את ערב שירי המשוררים הראשון של גלי צה"ל בדיוק לפני 50 שנה, "וכל משאלתנו היא לנסות ולהפגיש שירים טובים עם הזמרה הטובה ועם הקהל" ● וזו בדיוק הייתה המטרה של מפקד גל"צ אז יצחק לבני: ליצור מהפכה תרבותית שתחנך ותעלה את רמת הזמרה באותה תקופה ● ולמרות הרוח הסובייטית, המהפכה הצליחה מעל למשוער

עוד 3,074 מילים
סגירה
בחזרה לכתבה