בסוף יולי דיווחו עיתוני אנגליה על "אטרקציית התיירות הגרועה ביותר בלונדון" בשם תלולית מארבל ארץ'. זוהי גבעה מלאכותית וזמנית, פופ אפ, שהוקמה בלב העיר בתכנון משרד הארכיטקטים MVRDV ההולנדי וממנה ניתן להשקיף על נופי לונדון הקסומים.
בהנחה שגם עולם M&M בכיכר לסטר נכלל ברשימה, היה מקום לבדוק מהי אותה אטרקציה נוראית שעלתה 2 מיליון ליש"ט למשלם המיסים של מועצת ווסטמינסטר, ו-6 מיליון בסך הכול.
על פי הדיווחים, אותה גבעה שתוארה כ"ערימת פסולת ממכרה פחם", או "אתר בניה עם פיגומים", הייתה אמורה למשוך מבקרים וקונים בחזרה לרחוב אוקספורד שנפגע קשות ממגפת הקורונה, אבל מדובר ביוזמה כושלת בקנה מידה היסטורי.
לאנגלים יש נטייה קלה להיות ביקורתיים. הטון הכללי הוא חמוץ ותובעני, ביחוד כשמדובר בכספי ציבור. אפילו הצלחות כמו עין לונדון, אותו גלגל ענק על גדות התמזה שהפך לאחד מסמלי העיר, והחצר הפנימית הגדולה היפהפיה במוזאון הבריטי נקטלו כשאלו נחנכו, כי ציפוי האבן בחצר לא היה נכון היסטורית או משהו כזה.
היום המקום נחשב למופת ארכיטקטוני והגלגל כבר מסתובב יותר מעשרים שנה וזוכה לאהבת המקומיים ותיירים. כפי שציין גולש בביקורת בעלת חמשת הכוכבים ב-TripAdvisor: "גם את מגדל אייפל קטלו בהתחלה". אז אולי מדובר במקרה דומה של ביקורת מופרזת ומוקדמת, אולי הקוטלים רואים צל גבעות כגבעות. ישנה רק דרך אחת לגלות.
צריבה בקרנית
ביציאה מתחנת הרכבת התחתית של מארבל ארץ' – בין חנויות ממתקים שכבשו את הרחוב המפורסם משום מה והמחזה שובר לב הבומרים של חנות התקליטים HMV הסגורה – ניתן לראות את האטרקציה המדוברת. בקצה רחוב אוקספורד, בפינת פארק ליין והייד פארק, לצד שער האבן המפורסמת, הוקמה גבעה מלאכותית בגובה של 25 מטרים על גבי מבנה זוויתי מוזר.
בקצה רחוב אוקספורד, בפינת פארק ליין והייד פארק, לצד שער האבן המפורסמת, הוקמה גבעה מלאכותית בגובה של 25 מטרים על גבי מבנה זוויתי מוזר
המבנה מכוסה באדמה וצמחייה, שלא נראה שהתאקלמה בהצלחה גדולה. חלקים גדולים נותרו חשופים, והמבנה כולו נראה כמו מאחורי הקלעים של אוהל אירועים גדול. פיגומים, מדרגות מתכת, כיסויי עץ, צינורות וגדרות רבות שהפכו את אי התנועה הכעור של מארבל ארץ' לצריבה בקרנית.
בכניסה למפגע הוויזואלי עמד שומר סבלני שהתמודד עם קריאות לעג של עוברי אורח סרקסטיים. "צריך להוציא להורג את מי שאישר את זה", אמר לו אחד הג'וקרים שרצה להפגין ידע היסטורי.
המקום היה אתר ההוצאות להורג הישן של לונדון, כאן נערכו תליות, עריפת ראשים וגם קשירת גפי האומללים לסוסים שרצו בכיוונים שונים. התוצאה הייתה רבע נידון למוות בכל כיוון. מדי פעם עלו כמה אנשים במעלה המדרגות לעבר משטח התצפית בראש הגבעה, אבל השומר האדיב עצר אותי.
המקום היה אתר ההוצאות להורג של לונדון, כאן נערכו תליות, עריפת ראשים וגם קשירת גפי האומללים לסוסים שרצו בכיוונים שונים. התוצאה הייתה רבע נידון למוות בכל כיוון
באתר האינטרנט של האתר נכתב שהכניסה בחינם אחרי כשבוע בו נדרש הציבור לשלם, אבל השומר ביקש כרטיס. מתברר שצריך להזמין כרטיס בחינם באתר האינטרנט, אבל כאלו יהיו זמינים רק בעוד שבוע. הסברתי שאני עיתונאי וביקשתי שישאל את מנהל האתר אם אוכל לעלות לראש הגבעה. השומר יצר קשר, המנהל הגיע, הקשיב לי בנימוס ואמר שהאתר סגור.
אבל יש אנשים שנכנסים ועולים למעלה.
"כן, אלו אנשים שקנו כבר כרטיסים לפני שהאתר נסגר לציבור".
אז האתר אינו סגור.
"הוא כן סגור".
אבל אנשים נכנסים ועולים.
"זה אתר בבנייה והוא סגור. הוא לא מוכן לציבור למרות שאנחנו מרשים לכמה מבקרים להיכנס. זה לא אומר שהוא פתוח".
אז למה פתחתם אותו אם הוא עדיין בבנייה.
"זו שאלה שאתה צריך להפנות למועצת ווסטמינסטר".
במועצה, הרוחות סוערות כבר זמן רב. הבוס של התלולית התפטר וגם סגנית המועצה איבדה את משרתה ומפלגות האופוזיציה טוענות שמדובר בבזבוז כספים מפלצתי שנובע ממגלומניות.
במועצה, הרוחות סוערות כבר זמן רב. הבוס של התלולית התפטר וגם סגנית המועצה איבדה את משרתה ומפלגות האופוזיציה טוענות שמדובר בבזבוז כספים מפלצתי שנובע ממגלומניות
עלות המבנה הגיעה כבר לשישה מיליון ליש"ט, והציפיות לגל מבקרים שישלם דמי כניסה ויחזיר חלק מההוצאות הולכות ונמוגות. במהלך רוב אוגוסט הכניסה הייתה בחינם, אבל מהחודש הציבור שוב נדרש לשלם – 4.5 ליש"ט למבוגר. שיהיה להם בהצלחה עם זה.
מפגע אסתטי מפואר
הניסיון השני שלי היה לקראת סוף אוגוסט. קבעתי מועד באמצע השבוע אחרי הצהריים, הראיתי את הכרטיס על גבי הסמארטפון שלי ונכנסתי להפתעתי אחרי עמידה בתור קצר. לא הייתי המוזר היחידי.
מדרגות המתכת מובילות למשטח מלבני בראש הגבעה, משם נשקף הנוף המובטח. מעמדת התצפית ניתן לראות בעיקר את הגדר שסובבת את הפלטפורמה וגם בניינים סמוכים, חלקם מכוסים בפיגומים גם הם, אבל מי אני שאתלונן על המפגע האסתטי כשאני עומד על הגבעה המכוערת בלונדון.
מעמדת התצפית ניתן לראות בעיקר את הגדר שסובבת את הפלטפורמה וגם בניינים סמוכים, חלקם מכוסים בפיגומים גם הם, אבל מי אני שאתלונן על המפגע האסתטי כשאני עומד על הגבעה המכוערת בלונדון
ניתן לראות את קצה רחוב אוקספורד, קונים, ואוטובוסים אדומים. את פארק ליין על מבני הפאר שבו ומהצד השני את הייד פארק. כלומר, הרבה עצים. פה ושם ניתן להבחין בכמה נקודות ציון מעניינות כמו גלגל הענק, גורדי השחקים במזח קאנרי הרחוק, תחנת הכוח בבאטרסי, אבל אותם אתרים מרוחקים ומוסתרים חלקית.
"רוב האנשים דווקא אוהבים את זה", אומרת לי סופיה שעובדת במקום. "צריך לדעת מה אתה רואה. השפיץ הקטן מאחורי הפארק הוא הקצה של האנדרטה לזכר הנסיך אלברט, ושם זו הכיפה של מבנה באוניברסיטה. זה יותר מעניין כשיודעים מה רואים. בשבילי זה בכלל טוב, יש לי עבודה ואני משתזפת. מה רע. יש דרכים גרועות יותר לבזבז מיליוני ליש"ט".
זוג הורים ושני ילדים קטנים מנוריץ' סיכמו את התחושות היטב אחרי סדרת סלפי על רקע דשא מרוט. "זה בסדר, במחיר הזה, זה היה נחמד לעלות ולראות עוד זווית חדשה לעיר ולבלות כמה דקות באוויר הצח, פחות או יותר. אבל לא היינו משלמים על זה. רצינו לראות את המקום הזה שהיה בחדשות, ועכשיו אנחנו יכולים להגיד שהיינו באטרקציה הכי גרועה בלונדון".
כמבנה בפני עצמו, התל מכוער להפליא, לא נעים לעין וגם אם הצמחייה תגדל ותצמח היטב, המצב ישתפר רק במעט. כמבנה שעומד לצד השער המפואר אותו תכנן הארכיטקט ג'ון נאש כשער כניסה לארמון בקינגהאם, מדובר בכישלון מוחלט. אין שום יחס או התאמה בין שני האובייקטים. התל, שמזכיר יציע בישיבה חרדית, ניצב שם, מאפיל על השער, מעלים אותו מהעין ורומס אותו.
כמבנה שעומד לצד השער המפואר אותו תכנן הארכיטקט ג'ון נאש כשער כניסה לארמון בקינגהאם, מדובר בכישלון מוחלט. אין שום יחס או התאמה בין שני האובייקטים
כמבנה שמביא ירק לעיר, כפי שנכתב באתר האינטרנט, מדובר בסוג של הנדוס תודעה כושל. השער עומד על אי תנועה צחיח שניתן היה להפוך אותו ליער טרופי לכמה חודשים בהרמוניה עם המבנה הקלאסי, אבל הרעיון נדחה. כן, הגבעה מביאה מעט צמחייה לפינה האפורה אבל בחייכם, הייד פארק הענק נושק למקום. הגרינווש הזה לא משכנע איש.
ובנוגע לצפייה בקו הרקיע של לונדון ניתן רק לצטט את בזיל פולטי כשאחת האורחות התלוננה על הנוף המשעמם מחלון חדר המלון שלו: "מה ציפית לראות מחלון בקומת הקרקע בטורקי? את בית האופרה של סידני? עדרי גאנו שועטים? המגדלים התלויים של בבל?"
ניתן רק לצטט את בזיל פולטי כשאחת האורחות התלוננה על הנוף מחלון חדר המלון שלו: "מה ציפית לראות מחלון בקומת הקרקע, את בית האופרה של סידני? עדרי גאנו שועטים? המגדלים התלויים של בבל?"
אז מה ציפיתם לראות מראש גבעה נמוכה בתוך מרכז לונדון? את התמזה? המלכה? ליאו מסי? את הפרלמנט? נו. אם הלכתם לאתר כה מופרך תקבלו נוף של בניינים סתמיים, פיגומים, צמרות עצים ואי תנועה.
אם אתם רוצים לראות נוף מרתק של לונדון עלו על הגלגל הענק וקבלו חוויה נהדרת של הנדסה, תנועה ונוף. או שלמו את המחיר היקר של עלייה לבניין הגבוה בעיר – השארד (310 מטר) ליד תחנות לונדון ברידג' – ותראו קילומטרים על גבי קילומטרים של לונדון.
ניתן לעלות לגבהי המוניומנט בסיטי (62 מטרים) או לבקר בכלבו ג'ון לואיס האהוב, לשתות קפה בקמת הגג ולהביט ברחוב אוקספורד הפרוש למרגלותיו. אין צורך להזמין כרטיס.
יכול להיות שהאנגלים יהפכו בכל זאת את הפיאסקו להצלחה בזכות חוש ההומר שלהם. זו תרבות שבה מוציאים לוח שנה של מועדון האנשים המשעממים שכולל גיבורים שאוספים בקבוקי חלב ולבנים לבניין. בינתיים שודרג מעמד הגבעה העגומה לאטרקציה הגרועה בבריטניה כולה, ויש לשער שגם לה יוקם מועדון מעריצים עם לוח שנה.
יכול להיות שהאנגלים יהפכו בכל זאת את הפיאסקו להצלחה בזכות חוש ההומר שלהם. זו תרבות שבה מוציאים לוח שנה של מועדון האנשים המשעממים שכולל גיבורים שאוספים בקבוקי חלב ולבנים לבניין
הקונסטרוקציה מסמלת היטב את שלב הבלבול הנוכחי שבו אנגליה נפתחת מחדש, אבל החששות עדיין קיימים, והיא חלק ממסורת ארכיטקטונית בשם Folly: מבנים מפוארים שנבנים באופן זול וחסר תכלית. טירות מדומות, מקדש רומאי או מגדל מפואר ומיותר.
הביטוי גם משמש למבנה שחושף טעות או שיגעון של הבונים ואכן פה ושם בעיתונות החלו לכנות את גבעת ששת המיליונים כ"מארבל ארץ' פולי". גם קורונה פולי יתאר היטב את השיגיון.
ביציאה מהאתר המגודר מחכה הפתעה: ציור קיר של בנקסי מאחרי לוח פרספקס שמוקדש לאנשי הארגון אקסטינשן ריבליון, הלוחמים למען מהפכה במטרה למנוע קטסטרופה אקלימית. "מרגע זה הייאוש מסתיים והטקטיקה מתחילה", נכתב שם על רקע ציור של ילדה ונבט על תלולית קטנה. לא שזה משנה משהו, זו עדיין האטרקציה הגרועה ביותר בלונדון.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם