אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת הַשִּׁירִים

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך

השיר הראשון בספרו הראשון של נתן אלתרמן הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של המשורר, בין השאר בזכות הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים ● הלחן המוכר ביותר היום הוא של נפתלי אלטר, שברי סחרוף חידש והפך ללהיט מודרני ● אלטר עצמו מודה שהוא לא מבין עד הסוף את כוונת המשורר ומספר איך הלחין את השיר: "יש בעניין הזה סוג של קסם"

נתן אלתרמן (צילום: אברהם סוסקין, אוסף מכון לבון)
אברהם סוסקין, אוסף מכון לבון

עוד חוזר הניגון

מאת: נתן אלתרמן (1938)

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר-אֹרַח.

וְהָרוּחַ תָּקוּם וּבְטִיסַת נַדְנֵדוֹת
יַעַבְרוּ הַבְּרָקִים מֵעָלֶיךָ
וְכִבְשָׂה וְאַיֶּלֶת תִּהְיֶינָה עֵדוֹת
שֶׁלִּטַּפְתָּ אוֹתָן וְהוֹסַפְתָּ לֶכֶת – –

– – שֶׁיָּדֶיךָ רֵיקוֹת וְעִירְךָ רְחוֹקָה
וְלֹא פַּעַם סָגַדְתָּ אַפַּיִם
לְחֹרְשָׁה יְרֻקָּה וְאִשָּׁה בִּצְחוֹקָהּ
וְצַמֶּרֶת גְּשׁוּמַת עַפְעַפַּיִם.

עוֹד חוֹזֵר הַנִּגּוּן שֶׁזָּנַחְתָּ לַשָּׁוְא
וְהַדֶּרֶךְ עוֹדֶנָּה נִפְקַחַת לָאֹרֶךְ
וְעָנָן בְּשָׁמָיו וְאִילָן בִּגְשָׁמָיו
מְצַפִּים עוֹד לְךָ, עוֹבֵר-אֹרַח.

זו הייתה יכולה להיות כותרת טובה לכל פרויקט שירי המשוררים שאנחנו מפרסמים כאן בזמן ישראל בשבועות האחרונים: עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך. יש כאן גם סמליות, שמזמינה התייחסות: "עוד חוזר הניגון" היה השיר הראשון שפתח את הספר הראשון של נתן אלתרמן, "כוכבים בחוץ", שראה אור ב-1938 והפך לאחד מספרי השירה האהובים ביותר על קוראי עברית.

עם השנים השיר הפך לאחד השירים המוכרים ביותר של אלתרמן, שהוא אחד המשוררים הכי מולחנים בעברית. זה קרה גם כי "עוד חוזר הניגון" נכלל כבר הרבה שנים בתוכנית הלימודים לבגרות, ובעיקר בגלל הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים.

השיר הפך לאחד המוכרים של אלתרמן. זה קרה גם כי "עוד חוזר הניגון" נכלל כבר הרבה שנים בתוכנית הלימודים לבגרות, ובעיקר בגלל הלחנים השונים שלו, שהכניסו אותו פעם אחר פעם לליבם של בני דורות שונים

לחן של נחצ'ה היימן שחוה אלברשטיין הפליאה לשיר. לחן פחות מוכר, של נעמי שמר (ששר חנן יובל) והלחן המוכר ביותר היום, של נפתלי אלטר (ששרה במקור נירה גל, וחידש כעבור שנים ברי סחרוף).

לא במקרה נבחרה השורה "עוד חוזר הניגון" להיות שם המחזמר ב"הבימה" על פי שיריו המולחנים של אלתרמן שכתב מוטי לרנר וביים משה קפטן. וזו לא ההצגה הראשונה עם השם הזה שעלתה על במות בישראל.

השיר בכלל פורסם במקור ללא כותרת. שמו ניתן לו רק כשהולחן. אבל השורה הנפלאה הזו – "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא" – היא במידה רבה זיקוק של מילות הקוד השיריות שאלתרמן חזר אליהן תמיד.

השיר בכלל פורסם במקור ללא כותרת. שמו ניתן לו רק כשהולחן. אבל השורה הנפלאה הזו – "עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא" – היא במידה רבה זיקוק של מילות הקוד השיריות שאלתרמן חזר אליהן תמיד

דן מירון כתב מאמר מקיף על המילה "עוד" בשירת אלתרמן. "עוד" כמו ב"עוד חוזר הניגון", במובן של "שוב", שחוזר מיד אחר כך כשהדרך "עודנה" נפקחת לאורך והאילן והענן "עוד" מצפים לעובר האורח המסתורי. ו"עוד" כמו ב"עוד אבוא אל סיפך", במשמעות זה "זה יקרה", או "עוד" כמו ב"העוד ישנם כל אלה, העוד מותר בלחש בשלומם לדרוש?"

מרדכי שלו ניתח את משמעות המילה "שווא" בשירת אלתרמן, ב"כוכבים בחוץ" וב"שמחת עניים", בהקשר של השיבה המתמדת. של היעדר האפשרות להתכחש לייעוד האמיתי ("שווא חומה אצור לך, שווא אציב דלתיים").

וכמובן – הניגון. כלומר השיר. ובהרחבה – האמנות כולה. הצליל שקיים בעומק ההוויה. הקידוד הצלילי של הדי-אן-איי התרבותי, שעובר מדור לדור – מהניגון בבית המקדש, אל הניגון החסידי, אל הניגון בשירה של אלתרמן, אל הניגון של נפתלי אלטר שעובר דרך הניגון של ברי סחרוף אל הקהל הצמא לריגושים של אינדינגב. וכשהניגון חוזר – דברים קורים.

אבל עוד קודם – מוזיקאי מתיישב ליד הפסנתר, ולוקח את הספר של אלתרמן, פותח אותו בעמוד הראשון ומתחיל לנגן.

נפתלי אלטר: "במסגרת החיפושים אחרי טקסטים טובים להלחנה, שירי משוררים תמיד היו שם, בעיקר כשהיה לנו איש כמו אלתרמן, שהיה מצד אחד משורר ומצד שני גם פזמונאי מדהים. אצלי זה תמיד היה בצניעות. יושב לפסנתר ומנגן.

"כשאתה לוקח טקסט כזה, שמשורר מוכשר כמו אלתרמן חשב עליו הרבה, העניין של לפצח את השיר הוא לא מתוכנן. הוא לא ברור. הוא קורה, או שלא. ואצל אלתרמן, כשאתה קורא את השיר – כבר יש בו מוזיקה. הוא שומר על קצב ויודע בדיוק מה הוא עושה. אתה רק צריך למצוא בתוך זה את המוזיקה שלך.

"אצל אלתרמן, כשאתה קורא את השיר – כבר יש בו מוזיקה. הוא שומר על קצב ויודע בדיוק מה הוא עושה. אתה רק צריך למצוא בתוך זה את המוזיקה שלך"

"אז כל מה שהייתי צריך לעשות זה לפתוח את 'כוכבים בחוץ' ולשים את הספר מול הפסנתר ולהתחיל לנגן. ואז זה קרה, בלי תוכנית מודעת. בלי להישמע יותר מדי גרנדיוזי – יש בעניין הזה סוג של קסם. לשים את הספר מול הפסנתר, לנגן – ושזה יקרה. אני לא יכול לעקוב אחרי התהליך איך זה קורה, ואני גם לא חושב שזה חשוב. זה חלק מהנס הזה שקורה בהלחנה.

"אני קורא את הטקסט, והוא כמובן טקסט מעולה, למרות שאני יכול לומר שעד היום אני עוד מנסה למצוא תשובות לשאלות מי זה עובר האורח הזה ומה אלה העננים שעוברים מעליו. ואז אני קורא כל מיני מחקרים ודוקטורטים שעושים על אלתרמן, ועוד לא קיבלתי אף תשובה שסיפקה אותי".

מעניין, זה דבר שחוזר גם בשיחות עם מלחינים אחרים של שירי משוררים: אהבתי את השיר והלחנתי אותו למרות שלא הבנתי אותו עד הסוף. חלקים ממנו נשארו סתומים, וזה בכלל לא הפריע לי לשיר אותו.
"נכון. וגם – יש את הקטע הזה שאתה מתחבר לשורה או שתיים בשיר, שמבחינתך מחזיקות את כל השיר. ובדרך כלל אלה השורות שגם האנשים מתחברים אליהן, אפילו בלי לדעת.

"אנשים מתחברים למשפט 'עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך' בלי באמת להבין את הראש המלא של אלתרמן בעניין. כל אחד מוצא לעצמו את המקום שבו הוא הולך עם השיר. אני תמיד הרגשתי שבכל שיר יש תמיד שורה אחת כזאת, שמחזיקה את כל השיר".

"אנשים מתחברים למשפט 'עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא והדרך עודנה נפקחת לאורך' בלי באמת להבין את הראש המלא של אלתרמן בעניין. כל אחד מוצא לעצמו את המקום שבו הוא הולך עם השיר"

אני מניח שהכרת את הלחנים הקודמים של השיר.
"זה לא הפריע לי. אני מתייחס לכל שיר שאני מצליח להלחין בתור תמונה. זו הגרסה שלי לשיר, עם המוזיקה שאני שומע. יש גם השיר 'ניגון עתיק' שהלחנתי אותו אחרי שכבר הלחינו אותו פעם או פעמיים.

נפתלי אלטר
נפתלי אלטר

"כמו שאמרתי, מבחינתי כל התהליך של ההלחנה הוא בלתי מודע, וככה הוא גם נשאר. אין לי עניין 'להיכנס פנימה' ולנסות לפצח את הדבר. מה שחשוב זה שהלחן זורם. ומתאים. ולמחרת אני שומע אותו והוא נשמע לי טוב. אז הוא עבר את הבחינה שלי".

אתה זוכר מתי ולמה הלחנת את "עוד חוזר הניגון"?
"זה היה בסוף שנות השבעים. שרה את השיר נירה גל. והוא תפס מאוד יפה. השיר בביצוע שלה צעד בראש המצעד. ואז הגיע ברי (סחרוף) ועשה את הביצוע שלו, שבאמת הביא את השיר להרבה מאוד אנשים".

ברפרטואר של השירים שהלחנת, "עוד חוזר הניגון" הוא השיר הכי בולט?
"כן. במפורש. למרות שהלחנתי לפחות עשרים שירים של אלתרמן. למה שיר בולט יותר מאחרים זה גם חלק מהקסם הזה, הבלתי נודע, שלא חייבים לנתח אותו".

* * *

מחר: השיר על התוכי יוסי (אברהם חלפי, 1935)

עוד 1,013 מילים
סגירה