בחירות מקדימות בניו יורק - את מי זה מעניין ולמה?

קמפיין משותף של אנדרו יאנג וקתרין גרסיה לראשות עיריית ניו יורק, בחירות 2021 (צילום: AP Photo/Brittainy Newman)
AP Photo/Brittainy Newman
קמפיין משותף של אנדרו יאנג וקתרין גרסיה לראשות עיריית ניו יורק, בחירות 2021

הפוסט נכתב בשיתוף עם ד"ר אריאל רוזנפלד מאוניברסיטת בר אילן, וד"ר נמרוד טלמון מאוניברסיטת בן גוריון בנגב.

ב-1992 חל מפנה דרמטי בפוליטיקה בישראל, כשמפלגת העבודה בחרה לראשונה את היו"ר והרשימה לכנסת בבחירות מקדימות בקרב חברות וחברי המפלגה (פריימריז). הליכוד ומפלגות נוספות אימצו גם הן פריימריז, שנתפסו כיותר דמוקרטיות מהוועדות המסדרות ומהבחירות במרכזי המפלגות.

אולם לאחר תקופת שגשוג, חלה ירידה משמעותית במספר חברי הכנסת שנבחרו כך (ירידה שהחלה בהיעלמותה של מפלגת קדימה) ומפלגות חדשות שקמו ושנמנעו מקיום פריימריז הצליחו לא פחות מאלו שהמשיכו לקיימן.

לאחר תקופת שגשוג, חלה ירידה משמעותית במספר החכ"ים שנבחרו בפריימריז ומפלגות חדשות שקמו ונמנעו מקיום פריימריז – הצליחו לא פחות מאלו שהמשיכו לקיימן

מדוע שיטה שאמורה לחזק את הקשר עם הציבור ולאפשר לחברות וחברי המפלגות השפעה גדולה יותר, דועכת? לכך יש מגוון של השערות ותשובות על חסרונות הפריימריז, כמו נטיה לפופוליזם, עידוד קמפיין אגרסיבי, השפעת דילים וקבלנות קולות, תלות בהון ועוד. אולם, נראה שיש גם היבט "משעמם" שלא מקבל את תשומת הלב הראויה – ונראה כי דווקא הוא יכול להיות המפתח לשיפורה: שיטת ההצבעה.

והיכן ניתן להבין היטב את הבעיה ולחפש לה פתרון אם לא בארץ הולדתה? בנובמבר 2019 החליטו הניו-יורקרים, ברוב גורף של 73.5%, להצטרף ל- 17 ערים גדולות נוספות ולמדינות מיין ואלסקה ולהחליף את שיטת ההצבעה הישנה (הצבעה למועמד או מעמדת אחת בלבד) בשיטה חדשה. נראה שהבינו שם שאחת הבעיות העיקריות אינה בעצם קיום פריימריז אלא באופן הביצוע שלהם.

ביום שלישי 22 ביוני 2021 התקיימו הפריימריז לבחירת מועמדות המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקאית לראשות עיריית ניו יורק בשיטה ההצבעה החדשה, שנקראת שם Ranked Choice Voting, או: בחירה מדורגת.

בשיטה זו, כל מצביעה מסמנת מספר אפשרויות לפי סדר עדיפויות. בחירת הזוכה מתבצעת באחד או יותר "סבבים" (ללא הצבעה פיזית נוספת). בכל סבב, אם יש מועמדת שזוכה ביותר ממחצית הקולות שבעדיפות הראשונה אז ההכרעה מתקבלת. אחרת, המועמדת עם התמיכה הנמוכה ביותר כעדיפות ראשונה מנופה מההתמודדות והקולות שתמכו בה מועברים בסבב הבא למקומות הבאים ברשימות מהן נמחקו, וכך הלאה עד שההכרעה מתקבלת על ידי רוב מוחלט.

מדוע שיטה שאמורה לחזק את הקשר עם הציבור ולאפשר לחברי המפלגות השפעה גדולה יותר, דועכת? בין היתר, נראה שיש גם היבט "משעמם" לכאורה, שיכול להיות המפתח לשיפורה: שיטת ההצבעה

נבחן למשל את תוצאות ההצבעה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר (העיר ניו יורק "כחולה" ברובה, כך שזו ההתמודדות המעניינת יותר). תוצאות ההתמודדות מוצגות בגרף הבא.

תוצאות ההצבעה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו יורק
תוצאות ההצבעה למועמדות המפלגה הדמוקרטית לראשות העיר ניו יורק

בסיבוב הראשון (כחול) התמודדו 13 מתמודדות ומתמודדים. Adams הוביל עם 30.7% מהקולות, כש-Wiley ו-Garcia עם 21.4% ו-19.6% בהתאמה במקומות שני ושלישי. עד הסיבוב הרביעי (כתום) נופו מועמדות עם תמיכה זעומה והקולות שעברו למועמדות שנותרו כמעט שלא השפיעו על התמונה הכללית. בסיבוב השישי (ירוק) נותרו כבר 4 המועמדות והמועמדים העיקריים, אך עדיין במאזן כוחות דומה להתחלה. בסיבוב השביעי (צהוב) הקולות של Yang עברו בעיקר ל-Garcia ול-Adams ובכך הפכו את Wiley לזו שתנוּפה מהמירוץ. קולותיה של Wiley עברו בסיבוב השמיני והאחרון (אפור) בעיקר ל-Garcia ובכך כמעט גרמו למהפך ולניצחון של Garcia על Adams.

ההבדל בין השיטה הישנה ושיטת הבחירה המדורגת עשוי להיראות פעוט ובבחינת "רק שינוי טכני". אולם בנוסף לאפשרות של תוצאת בחירות אחרת (שנטען כי משקפת את העדפות הציבור יותר במדויק), מסתבר שבחירות מדורגות יוצרות דינמיקה שונה לגמרי של מהלך הבחירות.

בשיטה הישנה של הפתק היחיד, למועמדות אין כמעט מוטיבציה לשתף פעולה זו עם זו. לעומת זאת, בשיטת הבחירה המדורגת יש תמריצים לשיתוף פעולה בין מתמודדות, כשהבוחרות יכולות ומתבקשות לסמן יותר ממועמדת אחת המקובלת עליהן ובכך לפעול לקידום המטרות המשותפות מבלי לפגוע זו בזו, מבלי לחבל באינטרס המשותף ומבלי להשתמש בקמפיין שלילי. ואכן, דוגמה לכך ניתן לראות בקמפיין של Garcia וYang.

הנסיון מראה שבמקומות שאימצו את המודל החדש השימוש בקמפיין חיובי הפך נפוץ יותר, גיוון המועמדות עלה, שיעור ההצבעה גדל והמועמדת או מועמד שנבחרו זכו לתמיכה רבה יותר מאשר בבחירות במודל הישן. כמו כן גבר האמון הכולל של הציבור במערכת הפוליטית.

בשיטה הישנה של הפתק היחיד, למועמדות אין כמעט מוטיבציה לשתף פעולה זו עם זו. לעומת זאת, בשיטת הבחירה המדורגת יש תמריצים לשיתוף פעולה בין מתמודדות

חסרונה העיקרי של השיטה החדשה הוא תוספת של מורכבות לתהליך ההצבעה ולעיבוד התוצאות, אך נראה שיתרונותיה עולים בהרבה על חסרונותיה. ואכן, אחוז ההשתתפות בבחירות המקדימות בניו-יורק הגיע השנה לשיא וסקרים שבוצעו ביציאה מהקלפיות הראו שביעות רצון מהשיטה וניצול נרחב של האפשרות להצביע ליותר ממועמדת אחת. עם זאת, יש לזכור שמדובר במסקנות ראשוניות מבחירות שהושפעו גם מתקלות טכניות וממגיפת הקורונה.

במבט רחב יותר, מיחשוב של ההצבעה ושל מנגנון הספירה מאפשר שימוש במגוון שיטות הצבעה שהיו יוצרות עומס לוגיסטי גדול מדי במנגנוני הצבעה וספירה ידניים – שיטות שבהן למתמודדות חשובות גם מצביעות שלא רואות בהן את העדיפות הראשונה (ולכן האסטרטגיה של קמפיין חיובי תהיה מועילה יותר), ושיטות שבהן הציבור יכול להביע את העדפותיו באופן מפורט מבלי להיות מוטרד מ"בזבוז" של הקול.

טוב יעשו מפלגות (ומוסדות דמוקרטיים נוספים) אם יאמצו שיטות הצבעה מתקדמות שמתגמלות התמודדות חיובית, מאפשרות גיוון גדול יותר של מתמודדות ומתמודדים ונותנות ייצוג מדויק יותר של העדפות הציבור.

טוב יעשו מפלגות (ומוסדות דמוקרטיים נוספים) אם יאמצו שיטות הצבעה מתקדמות שמתגמלות התמודדות חיובית, מאפשרות גיוון גדול יותר של מתמודדים ונותנות ייצוג מדויק יותר של העדפות הציבור

כך, המוסדות, המתמודדות.ים והציבור ייהנו יותר מהתהליכים הדמוקרטים במקום לצאת מהם לעיתים קרובות מדי בתחושת אכזבה, פילוג והחמצה. אין צורך לוותר על הדמוקרטיה במפלגות, אלא להשתמש בכללי משחק שמתגמלים את המשחק הדמוקרטי הרצוי. כפי שכתב לי דרוטמן (בתרגום חופשי):

"כאשר אנחנו בונים מערכת הצבעה, אין טעם לשאול האם פוליטיקאים ינסו לתמרן את המערכת לטובתם. ברור שהם יעשו כך! זה מה שפוליטיקאים עושים. השאלה שאנו צריכים לשאול היא איך הם יעשו זאת".

אורי כנרות הוא פיזיקאי, יזם וארכיטקט מערכות בתעשיית ההיי-טק. בשנים האחרונות נציג מטעם הוד השרון בוְעידת מרצ.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
4
נעמה, תודה על התגובה! יש מגוון של דרכים לפעול כדי לייצר שינוי. זה יכול להיות דרך חקיקה (למשל במקרה של בחירות ברשויות המקומיות) או יוזמות בתוך המפלגות (עבור בחירות פנימיות במפלגות). מודע... המשך קריאה

נעמה, תודה על התגובה!
יש מגוון של דרכים לפעול כדי לייצר שינוי. זה יכול להיות דרך חקיקה (למשל במקרה של בחירות ברשויות המקומיות) או יוזמות בתוך המפלגות (עבור בחירות פנימיות במפלגות). מודעוּת ודיון ציבורי בצורך לשפר ובאפשרויות לשיפור יכולים לתרום לכך, וזו אחת המטרות במאמר.

מוצא חן בעיני מאד. אינני מבינה את התהליך לפרטיו אך העיקרון נראה לי מצוין, תואם את רוח הדמוקרטיה שיש בה יסוד של תלות הדדית במובן החיובי והמקדם. הייתי רוצה לדעת איך משתמשים במידע כה חשוב,... המשך קריאה

מוצא חן בעיני מאד. אינני מבינה את התהליך לפרטיו אך העיקרון נראה לי מצוין, תואם את רוח הדמוקרטיה שיש בה יסוד של תלות הדדית במובן החיובי והמקדם. הייתי רוצה לדעת איך משתמשים במידע כה חשוב, למי מעבירים אותו ואיך ניתן לטמון את הנבט הראשון במערכת שלנו בישראל? ואפילו נתחיל בעיריות…

עוד 852 מילים ו-4 תגובות
סגירה