תשובה ל- Oren Caspi:
הרעיון שאתה מעלה של מישקול לפי הצבעה בבחירות הכלליות אכן מיושם בבחירות נציגים לוועידה. בהקשר לבחירות בפריימריז אני לא בטוח שהוא יעיל (כי קבוצת אינטרס יכולה להיות מפוזרת גיאוגרפית), אבל אחד היתרונות ב"בחירה בין נבחרות" ביחס למתכונת הקיימת הוא אכן חסינות גבוהה ל"השתלטות עויינת" כי צריך אחוז גדול בהרבה של חברי מפלגה כדי להכניס מתמודדת/ים ללא תמיכה של מרבית חברי המפלגה – נבחרת כזו תקבל אמנם 100 אחוז תמיכה מחברי קבוצת האינטרס אבל לא תזכה לתמיכה של הרוב, בעוד נבחרות אחרות כן ייתמכו. במתכונת הקיימת של פריימריז קל לקבוצת אינטרס להכניס מתמודדים מטעמם במקומות ריאליים ברשימה.

תשובה ל- Goldstar:
רוב המפלגות בארץ ובמפלגות רלוונטיות ב-OECD אכן מעדיפות לקבוע את רשימות הנציגות/ים לפרלמנט על ידי סוג כזה או אחר של ועדה מסדרת, אך יש גם מפלגות שרואות בשיתוף הציבור זכות, ערך ותועלת. עבורן חשוב לוודא שהשיטה בה משתמשים לאפשר לציבור לבטא את העדפותיו אכן עושה זאת באופן יעיל והגון. זו המטרה של השיטה המוצעת "בחירה בין נבחרות". ואולי זה גם יאפשר למפלגות שעד כה חששו להשתמש בפריימריז לעשות זאת ללא חשש משמעותי להשחתה.

שיבוצים, שריונים והכתבות "מלמעלה" אכן מאוד בעייתיים מבחינת מחוייבות למפלגה, לערכיה ובמיוחד לבוחרות ולבוחרים שלה. אבל – ניתן לרענן את השורות "מלמטה". לשם כך צריך לשבור את הפרדיגמות הישנות. "בחירה בין נבחרות" היא הצעה לפרדיגמה חדשנית כזו.
https://www.zman.co.il/267784/

חבל שהפוסט מתייחס להיבט הפוליטי בלבד (יסתלק או לא מהמעורבות הציבורית) ולא מתייחס כלל לשאלות של שיוויון בפני החוק, כניעה לבריונות, המסר למושחתים הבאים, חשיפת האמת על התשתית שאפשרה את השחיתות בפני הציבור והעובדה שהסדר הטיעון המדובר היה נגוע בחשש לניגוד עניינים כשהוא נחתם בסיום כהונתו של היועמ"ש, שגם ככה נחשב בעיניי רבים כמי שנתן הנחות מפליגות ולא מוצדקות לנאשם מס' 1 ולמשפחתו.

אין צורך לוותר על היתרונות הרבים בשיתוף ישיר של הציבור בקביעת רשימת מפלגה לכנסת. על החששות (המוצדקים) מפריימריז אפשר להתגבר באמצעות ניתוח הכשלים והכנסת חדשנות בשיטת הבחירות:
https://www.zman.co.il/267784/