אריאל שרון, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו ונפתלי בנט – כל אחד מהרביעייה המכובדת הזו ניסה את כוחו בזירה הבינ"ל נגד איראן. שמעון פרס, שר החוץ של שרון, כינה אותה "מוקד השקר והטרור" ופצח במסע הסברתי נמרץ נגד שאיפותיה הגרעיניות. אולמרט הרבה למתוח ביקורת על התנהלות הקהילה הבינ"ל, ומי מאיתנו לא זוכר את המערכה האגרסיבית שניהל נתניהו, מי שהיה רה"מ עד לא מזמן.
"האיום הגדול ביותר עלינו זה האיום הקיומי שמוצב על ידי הניסיונות של איראן להתחמש בנשק גרעיני. בין אם לאיים עלינו ישירות בהשמדה של מדינה קטנה ומרוכזת בנשק אטומי, או בין אם לאיים עלינו בעשרות אלפי טילים או רבבות טילים שמגובות במטרייה גרעינית. זה איום שמאיים על המשך המפעל הציוני, ועלינו להילחם באיום הזה ללא סוף" (בנימין נתניהו, 01.06.2021).
הרשמו עכשיו לניוזלטר היומי
נתניהו בטקס חילופי ראש המוסד: "האיום הגדול ביותר עלינו זה האיום הקיומי שמוצב על ידי איראן להתחמש בנשק גרעיני. אם אנחנו נצטרך לבחור, אני מקווה שזה לא יקרה, בין חיכוך עם ידידתנו הגדולה ארה"ב לבין סילוק האיום הקיומי – סילוק האיום הקיומי גובר"@roysharon11 (צילום: איתי בית-און, לע"מ) pic.twitter.com/0k4g147PEK
— כאן חדשות (@kann_news) June 1, 2021
נדמה כי ממשלת ישראל החדשה מנסה לשנות את כללי המשחק. היא לא מבקרת, אך גם לא שותקת. מתנגדת להסכם חדש בין איראן למעצמות, אך גם לא תשבור את הכלים אם יהיה כזה. הממשלה החדשה מנסה להשפיע מבפנים, בתקווה שיום אחד הסכם טוב יגיח אל אוויר העולם.
פרס, שר החוץ של שרון, כינה את איראן "מוקד השקר והטרור" ופצח במסע הסברתי נמרץ נגד שאיפותיה הגרעיניות. אולמרט הרבה למתוח ביקורת על התנהלות הקהילה הבינ"ל, ונתניהו ניהל נגדה מערכה אגרסיבית
בפגישתו של רה"מ בנט עם הנשיא ביידן, הבהיר ראש הממשלה לנשיא כי לא יצא למערכה ציבורית נגדו, גם אם משמעות הדבר היא שישראל תקבל בהסכמה שבשתיקה את חזרתה של ארה"ב להסכם הגרעין. רה"מ הטרי מנסה להציג גישה חדשה, מעין "ניהול הסכסוך"-גרסת 2021. בנט מעוניין לנהל את המחלוקות מול ארה"ב מתוך תקווה שדווקא גישה זו תוביל לשילוב אינטרסים ישראלים בהסכם העתידי, שכן הנשיא ביידן לא מתכוון לפנות לנתיב פעולה אחר כנגד איראן.
המשימה הראשונה של הממשלה החדשה בנושא איראן היא אירופה. יחסי ישראל והאיחוד האירופי אינם בשיאם בלשון המעטה. ההתעקשות של אירופה לבנות ציר ישיר עם הרש"פ לא הועילו לחיזוק הקשרים שלה עם ממשלות הימין האחרונות ומשכך מצאה ישראל את ארה"ב כיחידה שמוכנה להטות אוזן לדבריה. אם תצליח הממשלה החדשה לרתום את מדינות אירופה הליברליות למאבק – דיינו.
לישראל אין הרבה ברירות. העולם החופשי לא מעוניין במאבק אמיתי נגד הגרעין האיראני. אך הסכמי אברהם שינו את התמונה המדינית עבור ישראל. אם בממשלה החדשה ישכילו לטפח ציר אנטי-איראני בלתי מתפשר יחד עם מדינות המפרץ – המאבק כנגד איראן יקבל פרספקטיבה אזורית אחרת לגמרי.
בנט מעוניין לנהל את המחלוקות מול ארה"ב בתקווה שדווקא גישה זו תוביל לשילוב אינטרסים ישראלים בהסכם העתידי, שכן הנשיא ביידן לא מתכוון לפנות לנתיב פעולה אחר כנגד איראן
אם יגיע הרגע בו המעצמות יצעדו להסכם חדש עם איראן, על ישראל לעמוד על רגליה האחוריות למען דבר אחד בלבד – מנגנוני הפיקוח. אם ישראל תצליח לרתום את העולם ללחוץ על איראן להסכים לתנאי פיקוח אובייקטיביים נוקשים וברי קיימא, בתחום הגרעיני ובתחום מיגור הטרור האזורי גם יחד – נסללת הדרך להסכם שנוכל לחיות אתו, לפחות עד שהעולם יתפנה למאבק אמיתי באיראן וגרורותיה.
אין פרטנר – גרסת המציאות
בעוד מדינת ישראל סוגרת, לפחות לזמן הקרוב, את חלון ההתגוששות הפוליטית, הרשות הפלסטינית משמשת כקדרה רועשת וגועשת. הניסיונות להספיד את אבו מאזן, שבינתיים מחזיק את מושכות הרשות, נכשלו. אך לא לעולם חוסן. בקרוב מאוד, כאשר ה"ראיס" ייאסף אל עמיו, תחל מהומה רבתי ברשות הפלסטינית.
רבות נכתב ונאמר על מאבקי הכוח ברשות. כוחות "השינוי" שמבקשים לחסום מאבו מאזן ובעלי בריתו כל נתיב של השפעה, עומדים כעת בפני חומה בצורה. אך עם לכתו של אבו מאזן – מאבקי הכוחות הפנימיים יובילו להיחלשות דרמטית של הרשות ויצירת כר פורה להשתלטות מהירה של החמאס.
על ממשלת ישראל לפעול מהר. השתלטות החמאס תוביל להקמתה של מדינת טרור על סטרואידים מרחק עשרים ק"מ משדה התעופה בן-גוריון. וזהו חזון אחרית הימים של כל אזרח בישראל.
הפעם, על ממשלת ישראל, על כל גווני הקשת הפוליטית שבה, לעשות את הבלתי ייאמן ולגייס את עצמה ואת העולם להצלת הרשות הפלסטינית כפי שאנו מכירים אותה היום. כי אם לא – לשמאל לא יישאר פרטנר לשלום, וחזון הבלהות של הימין, בדמות מדינת טרור פלסטינית, יתממש.
על ממשלת ישראל לעשות את הבלתי ייאמן ולגייס את עצמה ואת העולם להצלת הרשות הפלסטינית, אחרת לשמאל לא יישאר פרטנר לשלום וחזון הבלהות של הימין, בדמות מדינת טרור פלסטינית, יתממש
אנסמבל בקול ענות חלושה
ממשלת ישראל מנסה בכל כוחה למצב מחדש את ישראל כמדינת הקונצנזוס הדו-מפלגתית שפעם הייתה. בכדי לממש את המטרה הזו, עליה לחזק באופן דרמטי את מפעל ההסברה הישראלי ולפנות לדור הצעיר שברגעים אלו נמצא תחת מסע תעמולה חסר תקדים בהיקפו, פרי עמלם של ארגונים פרו-פלסטיניים. גם הצגת קו מדיני קוהרנטי יותר, כזה שגם איילת שקד וגם ניצן הורוביץ יוכלו לחלוק, לא תזיק לחיזוק מעמדה של ישראל בזירה הבינ"ל.
המסרים המבלבלים של ראשי הקואליציה בישראל מקשים על העולם לתמוך בה, שכן אין הם יודעים לאן פניה מועדות. והאמת – גם אנחנו.
חבר תנועת הליכוד, סטודנט למשפטים. מחווה את דעתו על אירועי היום בפוליטיקה, בכלכלה, ובתחום יחסי החוץ. חובב מוזיקה קלאסית מושבע.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם